[בתמונה: החורף הרוסי מכלה ו'שורף' את שארית הסוציו-אנטרופיה של 'הגראנד ארמה' של נפוליאון... התמונה היא נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים על סוציו-אנטרופיה: אנטרופיה בגרסת המערכות המורכבות, לחצו כאן]

עודכן ב- 19 באוגוסט 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

שריפת סוציו-אנטרופיה הוא מושג מתורת המערכות המורכבות, השונה, במידה רבה, ממושג האנטרופיה המקובל בדיסציפלינות אחרות.

מומחי מערכות מורכבות - כמו הדרום אפריקאי, A.M. de Lange - רואים בסוציו-אנטרופיה את סך מצבם של מכלול הגורמים, המבטאים את חיוניותה של מערכת מורכבת בזמן נתון. אם תרצו, מכלול האנרגיה המצוי בארגון. הסטטוס של כמות האנרגיה המצויה במערכת, הן בעוצמה (סך כול הכמות) והן בכיוון (עולה/יורדת).

כל פעולה שהמערכת עושה 'שורפת סוציו-אנטרופיה'. הסוציו-אנטרופיה הארגונית מתכלה, אם למטרות של שימוש ראוי או כתוצאה מבזבוז משאבים ארגוניים. היא מביאה לידי ביטוי את התכונה הטבעית של מערכות מורכבות להיפגם ולהתפרק עם הזמן (למשל: התפרקות ביולוגית): הטבע נוטה "להשחית את המאורגן, ולהרוס כל מה שהוא בעל משמעות" (וינר, 1964, ע' 16).

[להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [להרחבה על 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אנטרופיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על סוציו-אנטרופיה: אנטרופיה בגרסת המערכות המורכבות, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן]

[בתמונה: שריפה ביער. הטבע נוטה "להשחית את המאורגן, ולהרוס כל מה שהוא בעל משמעות" (וינר, 1964, ע' 16) ... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי jplenio לאתר Pixabay]

תהליך כילוי מלאי האנרגיה הארגונית יכונה "שריפת סוציו-אנטרופיה" או "הריסת סוציו-אנטרופיה". מושגים דומים הם "דליפת סוציו-אנטרופיה" או "זליגתה". 

המושג ההופכי לשריפת סוציו-אנטרופיה הוא "ייצור סוציו-אנטרופיה" (de Lange, 2001"; ראו תמונה משמאל). ניתן גם לייצר סוציו-אנטרופיה ולהעלות את מאזן הסוציו-אנטרופיה הארגוני; אם כי תמיד, במידה פחותה מזו שנשרפת, כך שבערבו של יום, כל מערכת מורכבת מגיעה אל סופה.

[בתמונה משמאל: הפיזיקאי, הכימאי והוגה הדעות הדרום אפריקני, Adriaan Michiel de Lange. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

בניגוד למושג אנטרופיה, המבטא סטטוס, מבטאים המושגים ייצור סוציו-אנטרופיה ושריפת / הריסת סוציו-אנטרופיה תהליך, דהיינו, ביטוי להתנהגות מערכת, שבה מאמצים יכולים להניע תהליכים, אפילו בשונה לכוון התרחשותם. תהליך זה יכול להיות שווה או קטן מקצב ה"ייצור של הסוציו-אנטרופיה" הארגונית.

[להרחבה בנושא: 'ייצור סוציו-אנטרופיה', לחצו כאן']

[בתמונה: תרופת הקופקסון שייצרה עבור חברת טבע סוציו אנטרופיה אדירה, שבוזבזה במיומנות רבה על ידי הארגון, עד שכמעט קרס...התמונה, משמאל למעלה, של עטיפת תרופת הקופקסון של חברת טבע נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Mariusz Ch. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

'שריפת סוציו-אנטרופיה' בארגון

ייצור סוציו-אנטרופיה, כמו גם שריפתה, יכולים לנבוע מפעולה יזומה של הנהלת הארגון, אולם, הם יכולים לנבוע גם ממה שמכונה בתורת המערכות המורכבות, "התארגנות עצמית ".

"השגרה מלה כל חלקה טובה"...

השימוש במושגים אנטרופיה, ייצורה ושריפתה מאפשר לנו להבין תופעות מוכרות בארגונים. למשל, את התופעה המוצגת בביטוי "השגרה מכלה כל חלקה טובה". אם נתרגם ביטוי זה למושגים שלנו, נוכל להסביר את התופעה בכך שבשגרה, הארגון "שורף" כל העת אנרגיה ארגונית (סוציו-אנטרופיה) אולם, לא מבצע בדרך כלל תהליכים חדשים שיכולים "לייצר סוציו-אנטרופיה". כתוצאה מכך, הסוציו-אנטרופיה הארגונית מידלדלת וכמוה האפקטיביות והיעילות הארגונית.

[להרחבה בנושא 'התארגנות עצמית', לחצו כאן] [עוד על ההבדלים בין 'שריפת אנטרופיה' ל'ייצור אנטרופיה' בארגון, במאמר הבא] [להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'יעילות', לחצו כאן]

[בתמונה: השגרה מכלה כל חלקה טובה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

'מפעל הזבל' הארגוני: מפעל ל'שריפת אנטרופיה'

'מפעל הזבל של הארגון' הוא כינוי למכלול פעולות הסרק המבוזבזות של ארגון, שאינן מייצרות ערך: כשלים ונפל בפס הייצור; בזבוז בחומר, באנרגיה, בזמן, במקום, ובמאמצים פקידותיים וניהוליים.

ארגונים בריאים נאבקים בתופעה הזו של 'מפעל הזבל' עד חרמה, מפני שהוא עולה הון כסף. ארגונים ממשלתיים לא נאבקים כי מי שמשלם זה אנחנו, וככל שיוציאו יותר, יוכלו לדרוש יותר...

ולהיפך: 'ארגונים חולים' 'שורפים סוציו-אנטרופיה' עד אין סוף! על כן, 'הר זבל' גדול במיוחד מאפיין ארגונים שמצבם בעייתי. למשל, כאלה הסובלים ממה שמכונה שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים. הארגון שורף סוציו-אנטרופיה רבה על פעולות סרק ומכלה את משאביו.

[הרחבת המושג: 'מפעל זבל של ארגון', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי CopleyNathan לאתר Pixabay]

'שריפת סוציו-אנטרופיה' בתחום האסטרטגיה

השימוש במושגים, שריפה וייצור של סוציו-אנטרופיה, מסייע גם בהבנת ההיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה, לפיו המלחמה מביאה לשלום והשלום למלחמה:

• המלחמה גורמת לשריפת סוציו-אנטרופיה: היא מכלה את המשאבים החומריים והמורל הקרבי שנחוצים להמשך הלחימה, ובכך היא מונעת את המשכה;
• ולהפך: מצב של אי לוחמה מאפשר התאוששות וייצור אנטרופיה; ובכך, מאפשר את קיומה בעתיד (לוטוואק, 2002, ע' 85; ראה למטה):

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'ההיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבה בסוגיית ה'התאוששות מהפתעה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מורל קרבי', לחצו כאן]

[בתמונה: אדוארד לוטוואק וספרו "אסטרטגיה של מלחמה ושלום", שראה אור בהוצאה מערכות ב- 2002. תמונתו של לוטוואק נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידו. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

דוגמה לייצור ולשריפת אנטרופיה היא מלחמות נפוליאון. האסטרטגיה שפיתח נפוליאון להתמודדות עם יריביו (ייצור אנטרופיה) הביאו להצלחות מדהימות בתחילה. ניצחון הזין ניצחון, ביצוע האסטרטגיה שוכלל והלך וייצור הסוציו-אנטרופיה היה בשיאו.

אולם, לאחר ההלם הראשוני הפיק הצד השני לקחים ועבר תהליך של התאוששות. טבעו של האויב כפה עליו למתוח את הדמיון האסטרטגי ולאמץ שיטות לוחמה מתוחכמות ויעילות יותר (קרי, לייצר אנטרופיה).

מהצד שכנגד, הניצחונות הראשוניים תבעו מידה של שאננות באסטרטגיה ובמבצעים של הצרפתים. המרשם הצבאי שפעל היטב בסיבוב הראשון לא זכה אלא לשינויים יסודיים מעטים. "הצבא הגדול" של נפוליאון "שרף" את שאריות הסוציו-אנטרופיה שנותרו לו ולא ייצר סוציו-אנטרופיה חדשה.

התוצאה – הפער בכוח הלחימה בין שני הצדדים הצטמצם במהירות מרשימה, עד שהקערה התהפכה...

[להרחבה בסוגיית ה'התאוששות מהפתעה', לחצו כאן]

[בתמונה: החורף הרוסי שורף את שארית האנטרופיה של הצבא הנפוליאוני הגדול... התמונה היא נחלת הכלל. מקור התמונה: Peter von Hess (1792-1871) - Eremitage, St. Petersburg]

דוגמה נוספת לשריפת אנטרופיה על ידי הצד המנצח היא ההתקדמות המהירה מידי של הצבא האדום לאחר מפלת הגרמנים בסטלינגרד בחצי השני של מלחמת העולם השנייה. ההתקדמות המהירה הזו הכשירה את הקרקע להתקפת הנגד הגרמנית ולהיפוך ההצלחה במארס 1943.

אז, למד הפיקוד העליון הרוסי להורות על הפסקה מכוונת לאחר כל התקדמות מוצלחת, כדי שצבאותיו לא יעברו את "נקודת השיא של ההצלחה", שבה עולה קצב שריפת האנטרופיה על ייצורה, וכדי שיתאפשר להם לייצר סוציו-אנטרופיה לפני התקדמות נוספת. עד סוף המלחמה הקפידו הסובייטים לשמור על קצב מדוד של מתקפותיהם המוצלחות, ולא התפתו להרפתקנות (לוטוואק, 2002, עמ' 44-43).

מושג זה מסביר למשל את הצורך בהתאוששות גם לאחר ניצחון. גם על הכוח המנצח פועלות נטיות שליליות, כיוון שעצם הפעולה מביאה ל"שריפת אנטרופיה":

• הן חומרית (שחיקה של כלי המלחמה, בעיות של התארכות קווי האספקה והצורך להגן עליהם, וכדומה);
• והן אחרת, כמו הירידה במורל הקרבי (התחושה ש"כבר ניצחנו" והחלפת התעוזה בזהירות ובחוסר רצון ליטול סיכונים).

לעומת זאת, על הכוח המובס יכול לעבור תהליך הפוך של "יצירת סוציו-אנטרופיה" מחודשת. על כן, גם כוח מנצח זקוק לעצירה בפעולותיו המוצלחות ולהתאושש.

[להרחבה בנושא: 'נקודת השיא של ההצלחה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

[בתמונה: הפיקוד העליון הרוסי למד להורות על הפסקה מכוונת לאחר כל התקדמות מוצלחת, כדי שצבאותיו לא יעברו את "נקודת השיא של ההצלחה", שבה עולה קצב שריפת האנטרופיה על ייצורה, וכדי שיתאפשר להם לייצר סוציו-אנטרופיה לפני התקדמות נוספת... התמונה היא נחלת הכלל]

אי אפשר לנהל סוציו-אנטרופיה בלי למדוד אותה!

חשוב להדגיש תחום שמנהלים בשירות הציבורי, כמו גם חלק מהיועצים הארגוניים אינם ערים לו:

הביטויים: סוציו-אנטרופיה, ייצורה ושריפתה אינם ביטויים ערטילאיים. אין לעיסוק במושגים הללו כל ערך ללא מדידה מדויקת של מצב הסוציו-אנטרופיה הארגונית, קרי, של כמות הסוציו-אנטרופיה שחסרה; של זו ש"נצרכה" ו"נשרפה" וזו שיוצרה, כפי שהדבר מוצא את ביטויו בדיסציפלינות מעולם הפיסיקה והכימיה.

ספר העוסק בקריסת מערכות עקב שריפת אנטרופיה הוא ספרו של ג'ארד דיימונד (ראו כריכה משמאל) "התמוטטות".

הספר עוסק בשאלה, מדוע התמוטטו אחדות מהציוויליזציות הגדולות של העבר ומה אנו יכולים ללמוד מכך: כיצד נוכל להימנע מהרס עצמי של עולמנו?

דיימונד מציג טיעון גלובלי, חובק עולם, באמצעות שורה של סיפורים מרתקים מן ההיסטוריה של התרבות, ומתווה תבנית חוזרת להתמוטטות ציוויליזציות:

• בזבוז משאבים;
• התעלמות מאיתותי האזהרה ששולחת הסביבה שבה אנו חיים;
• כריתת יתר של עצים;
• השחתת הסביבה;
• שינוי האקלים;
• גידול האוכלוסין המהיר;
• סחר בינלאומי עם שותפים חסרי יציבות;
• ולחציהם של אויבים מבחוץ.

כל אלה תרמו להיעלמותן של חברות רבות בעבר, בעוד חברות אחרות מצאו פתרונות לבעיות הללו, והחזיקו מעמד (משמע, ייצרו סוציו-אנטרופיה ושרדו). בעיות דומות לאלה כבר הביאו אסון על רואנדה ועל האיטי, ואילו סין ואוסטרליה מנסות להתמודד עמן בדרכים חדשניות. אפילו בחברה האמריקנית, בעלת העושר הבלתי נדלה לכאורה, המעצמה העולמית החסינה מכל פגע לכאורה, הולכים ומתגלים סימני אזהרה מבשרי רעות.

[להרחבה בנושא: תבניות/דפוסים חוזרים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על סוציו-אנטרופיה: אנטרופיה בגרסת המערכות המורכבות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• וינר נורברט (1964), אנשים ומוחות מכונה (הקיברנטיקה והחברה), תל אביב: ספרית פועלים.
• דיימונד ג'ארד (2012), התמוטטות, מטר.
• לוטוואק אדוארד (2002), אסטרטגיה של מלחמה ושלום, תל אביב: מערכות.
• פנחס יחזקאלי (2014), התאוששות, ייצור ידע, 25/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תבנית - דפוס חוזר, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ייצור אנטרופיה, ייצור ידע, 23/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• יחזקאלי פנחס (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014),יעילות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ההיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה, ייצור ידע, 22/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אנטרופיה - שום דבר לא נשאר כשהיה..., ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התאוששות, ייצור ידע, 25/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), מפעל זבל של ארגון, ייצור ידע, 13/7/16.
• יחזקאלי פנחס: "ייצור אנטרופיה" ו"שריפת אנטרופיה" – כלים לתיאור "השבחת ערך" ו"ירידת ערך" ארגונית.
• יחזקאלי פנחס: ההיגיון הפרדוקסלי של הסיוע לפליטים.
• יחזקאלי פנחס (2014), התארגנות עצמית, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ביורוקרטיה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 25/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורל קרבי, ייצור ידע, 22/7/14.
• Dr. Ichak Adizes, (2013), Maintaining a Marriage, Dr. Ichak Adizes Personal Web Site.
• de Lange A.M. (1998a), Entropy production and creativity LO17241, Learning Organizations,
• de Lange A.M. (1998b), Creating a Passion for Learning LO17248, Learning Organizations.
• Lucas Chris (2004), Self-Organization & Entropy – The Terrible Twins.
• Dr. Ichak Adizes, (2013), Maintaining a Marriage, Dr. Ichak Adizes Personal Web Site.