תקציר: המושג התאוששות (Recovery) הוא אחד החשובים בתורת הניהול של ימינו. הוא מוגדר כהיחלצות של מערכת מורכבת ממצב של כאוס, התגברות על בעיות וקשיים וחזרה למצב תקין של סדר. זה בדיוק מה שאנחנו זקוקים לו, לאחר יותר משבעה חודשי לחימה במלחמת חרבות ברזל!

[בתמונה: התאוששות בהתגלמותה... ניצול השואה ויקטור פרנקל, שנכלא בטרייזינשטט וכל משפחתו נרצחה בשואה. מאז, הקדיש את חייו לכמיהה האנושית למשמעות. בתמונה: פרנקל מטפס על האלפים ב- 1960. למקור התמונה ולפרטים נוספים על פרנקל, לחצו כאן]

עודכן ב- 4 במאי 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים העוסק בהתאוששות של מערכות. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: אל הכאוס ובחזרה. התאוששות מהפתעות בארגונים ביורוקרטיים

*  *  *

במאי 1958 נקלעה הרפובליקה הרביעית הצרפתית למצב קשה: יחידות של הצבא הצרפתי מרדו בדרג הפוליטי ב- 21 באפריל 1961. הן תפסו את השליטה באלג'יריה, ויחד עם מתיישבים צרפתים שם, התנגדו לוויתורים שערכה ממשלת צרפת אל מול המרידה הלאומית באלג'יריה. הממשלה הצרפתית איבדה את השליטה, משבר רדף משבר, והיה החשש מוחשי מדיקטטורה צבאית.

אבל בדיכאון הקולקטיבי שפשה באותה עת בצרפת היה בכל זאת קרן אחת יציבה של תקווה: היה זה הגנרל שארל דה גול, מושיעה של צרפת במלחמת העולם השנייה, שבאותה על פרש מפוליטיקה וישב לכתוב את זיכרונותיו בעיירתו קולומביי-לה-דז-אגליז.

.

[בתמונה: ארבעת הגנרלים המורדים בחצר בניין הממשל בעיר אלג'יר... התמונה מובאת בשימוש הוגן]

הגנרל שארל דה גול: אדריכל ההתאוששות של צרפת

במלחמת העולם השנייה, ברח הגנרל דה גול מצרפת הכבושה ע"י הנאצים לבריטניה, שם נשא את נס צרפת החופשית. בעת כיבוש צרפת ע"י בעלות הברית, פעל שיחידות צרפתיות תשחררנה את פריז. התעקשותו היא שהביאה את המעצמות לתת לצרפת מקום שווה בין המדינות המנצחות, ואף ניתן צלה שטח כיבוש משלה בגרמניה (ויקיפדיה: היסטוריה של צרפת)..

לאחר השחרור הקים דה גול ממשלה זמנית וניסה להעביר חוקה שתקנה לצרפת יציבות אותם נכשל עקב התנגדות המערכת הפוליטית. אז, התפטר ב-20 בינואר 1946, ופרש לכפרו, קולומביי (ויקיפדיה: שארל דה גול). הרפובליקה הרביעית - כפי שכונתה צורת הממשל החדשה, שנוצרה בלעדיו - הייתה דמוקרטיה פרלמנטרית אשר נשלטה על ידי סדרה של ממשלות קואליציוניות. העדרה של הסכמה לאומית על אופן הטיפול במשברים, כגון המלחמות הקולוניאליות בהודו סין (כיום וייטנאם) ובאלג'יריה, גרם לחילופי ממשלות תכופים בצרפת. המלחמה בהודו סין הסתיימה בתבוסה בקרב דיין ביין פו, ובנסיגת צרפת מהאזור כולו בשנת 1954 (ויקיפדיה: היסטוריה של צרפת).

עתה, כשהביאו את צרפת לסף מלחמת אזרחים ומשטר צבאי, אותם פוליטיקאים שהכשילו אותו קודם לכן, הסכימו בלית ברירה לקבל את תנאיו. הפעם לא הסכים דה גול להתדיין על פשרות. הוא הסכים לחזור בתנאי, שתהיה לו יד חופשית לעצב את צרפת כרצונו, וקיבל את מבוקשו. היו אף שחששו שכוונתו להקים דיקטטורה, אולם העדיפו דיקטטורה כזו על שלטון של גנרלים...  הוא כפה על הפוליטיקאים חוקה חדשה (הרפובליקה החמישית), נבחר כנשיא, הקנה לצרפת יציבות וכיהן בראשה עוד כעשר כשנים...

צרפת התאוששה, ונחלצה מהכאוס שאיים לפוררה...

[בתמונה: הגנרל שארל דה גול - אדריכל ההתאוששות הצרפתית ממשבר אלג'יריה. התמונה היא נחלת הכלל]

זה נושא המאמר: 'התאוששות'

המושג התאוששות (Recovery) הוא אחד החשובים בתורת הניהול של ימינו. הוא מוגדר כהיחלצות של מערכת מורכבת ממצב של כאוס, התגברות על בעיות וקשיים וחזרה למצב תקין של סדר.

המושג ההופכי להתאוששות הוא התפוררות: קריסתה של מערכת מורכבת (גופים חיים, ארגונים וכדומה) וסיום פעולתה.

מושג קרוב המבטא התאוששות הוא כאורדר (Chaorder): היווצרות סדר חדש במערכת, מתוך הכאוס. זהו מעין מעין 'כאוס מסודר', שנקרא גם 'הסדר החדש' (מעין סדר של מהפיכה מתמדת), משמע, כאוס שהחוקים השולטים בו ניתנים ללמידה וליישום.

התאוששות היא תהליך של השתקמות מערכת מורכבת ממצבים אפשריים, כמו:

• תוצאה בלתי צפויה (תב"ץ) / הפתעה, שפגעה בה. למשל, שריפה גדולה שכילתה שמורת טבע, אשר זקוקה לזמן כדי להתאושש; אדם שעבר מחלה קשה; ארגון אחרי משבר; מדינה שעברה מלחמה קשה; וכדומה.
• תהליכים טבעיים של שריפת אנטרופיה חברתית (משמע, מערכת, שמכלה את משאביה עד תום וצריכה לאגור כוחות מחדש). לדוגמה, אדם שזקוק למנוחה אחרי ריצה; משפחה אחרי הוצאה כספית גדולה שמחייבת שיקום של מצבה הפיננסי; וכדומה.
• דיכאון קולקטיבי טראומטי וקשה שעברה אומה.

לעתים, מערכת אינה מצליחה להתאושש בזמן, והיא מתדרדרת לכאוס, מאבדת שליטה ומתפוררת. כך למשל קרה לצבא המצרי בסיני לאחר התקיפה הישראלית במלחמת ששת הימים. לכן, זו הסיבה שכל מתכנן צבאי מבקש להתחיל מלחמה בהפתעה.

אבל, אם ניתן למערכת מספיק זמן התאוששות, היא יכולה לייצר אנטרופיה, ולפתח עמידות טובה יותר. ככל שתעבור מבחנים קשים יותר ותשרוד, היא הופכת אנטי שבירה יותר. כך קרה, למשל, לצבא הישראלי, אחרי ההפתעה הראשונית במלחמת יום הכיפורים.

[בתמונה: בהיעדר זמן ומרחב שאפשרו התאוששות, הצבא המצרי בסיני התפורר מעוצמת ההפתעה.  צילום: טל שבתאי, לע"מ]

התאוששות היא התכונה החשובה ביותר בעולם דינאמי, המשתנה במהירות

בעולם של אי ודאות ודינאמיות מואצת, אין סיכוי להימנע מתוצאות בלתי צפויות (תב"צים) / הפתעות. על כן, צריך לקחת בחשבון הפתעות בסבירות גבוהה בכל תהליך תכנון, ולתת את הדגש דווקא על יכולת ההתאוששות.

התאוששות נדרשת גם אחרי פעולות מוצלחות, כמו למשל ניצחון בקרבות ואף במערכה. גם על הכוח המנצח פועלות נטיות שליליות, כיוון שעצם הפעולה מביאה לשריפת אנטרופיה:

• הן חומרית (שחיקה של כלי המלחמה, בעיות של התארכות קווי האספקה והצורך להגן עליהם, וכדומה);
• והן אחרת, כמו הירידה במורל הקרבי (התחושה ש'כבר ניצחנו' והחלפת התעוזה בזהירות ובחוסר רצון ליטול סיכונים).

גם הכוח המובס יכול לעבור תהליך הפוך של ייצור / יצירת אנטרופיה מחודשת. על כן, גם כוח מנצח זקוק לעצירה בפעולותיו המוצלחות ולהתאושש.

[בתמונה: גם מדשאה זקוקה להתאוששות... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Mark Gstohl לאתר flickr]

פיתוח אנטי שבירות

אנטי שביר (Antifragile) הוא מושג שנטבע על ידי נסים ניקולס טאלב, בספרו משנת 2012: ANTIFRAGILE, שתורגם לעברית ב- 2014 בהוצאת דביר תחת השם אנטי שביר - איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים (טאלב, 2014).

אנטי שביר בא לידי ביטוי באמירה "מה שלא הורג מחשל". הוא מוגדר כדבר שניעור ומגיב ונוקט פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק". כל דבר שאירועים אקראיים (או זעזועים מסוימים) יניבו לו יותר תועלת מאשר נזק, הוא אנטי שביר; ולהפך. ההפך מאנטי שביר הוא שביר (טאלב, 2014, ע' 27).

טאלב מביא לדוגמה את ההידרה המיתולוגית, שבכל פעם שהיו כורתים אחד מראשיה, שניים אחרים צמחו במקומו, ועל כן, היא אהבה להינזק. דוגמה אחרת שמביא טאלב היא האופן שבו חיידקים פיתחו חיסון לאנטיביוטיקה, וכך יצאו מהמשבר חזקים הרבה יותר מאשר קודם לכן!

גופים אנטי שבירים הם גופים המיומנים בהתאוששות. ושסיכוייהם להתאושש הם הטובים ביותר. 

על כן, מערכת זקוקה לכשלים, כיוון שההתמודדות עימם תורמת לשיפורה ולשימורה (שם, ע' 106). היעדר טלטלות פוליטיות ואפילו מלחמות, מאפשר לחומרים נפיצים ולנטיות נפיצות להצטבר מתחת לפני השטח, וכשמתרחשת תוצאה בלתי צפויה (תב"ץ), מימדיה ונזקה גדולים לאין שעור.

מערכת יכולה להיות אנטי שבירה, עם חלקים שבירים בתוכה. לעתים, דווקא המערכות השבירות מגדילות את האנטי שבירות המערכתית. שכן, הקרבתן של יחידות שבירות במערכת היא אקט חיוני לחיזוק הגמישות האסטרטגית (האג'יליות) והאנטי שבירות של מערכת.

לדוגמה: תאי-הדם הלבנים מזהים את הגופים הזרים שפלשו אל הגוף שלנו, תוקפים אותם, משמידים אותם ונהרסים תוך כדי כך.

[בתמונה: ספרו של נסים ניקולס טאלב: "אנטי שביר. איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים", שראה אור בהוצאת דביר, ב- 2012. אנחנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[בתמונה: אנטומיה של התאוששות - העיר דרזדן, גרמניה אחרי ההפצצות בעלות הברית ב- 1945 וכיום... התמונה הועלתה על ידי Brett Kelley לאתר pinterest]

מערכות הן בעלות יכולת התאוששות שונה

ברמה התאורטית יכולות מערכות מורכבות (כמו למשל מדינות, גופי ממשל, ארגונים וכדומה) להימצא באחד מתוך חמישה מצבים תפיסתיים. המצבים הללו ניתנים לאבחון: סדר, קיפאון, סף הכאוס, כאוס ו-התפוררות (ראה תרשים למטה):

• 'סדר' (Order): ארגון הוא מערכת מורכבת שנוצרת, באופן מלאכותי, על ידי בני אנוש. הם מגדירים לו מבנה, היררכיה ותהליכי עבודה. משמע, עצם מהותו של ארגון היא'סדר' מסוים' ובלעדיו הוא חסר יכולת תפקוד. סדר הוא המצב התודעתי הבסיסי של ארגון. שיווי המשקל שלו.
• קיפאון/סְטַגְנַצְיָה (Stagnation): הכל קפוא. אין תזוזה... כזה הוא, למשל, ארגון ביורוקרטי, הסובל מעודף ביורוקרטיה ומעודף נהלים, ובו זכויות יתר לאליטה ביורוקרטית שלטת.
• סף הכאוס (Edge of Chaos): פעולה באזור הסמוך ל'כאוס', בתנאים הרחוקים מסביבת שווי-המשקל של הארגון, המתפקד, מעצם טיבו, במצב של "סדר". פעולה 'על סף הכאוס' מאפשרת לארגון הסתגלות טובה יותר למציאות דינאמית, המשתנה במהירות. שם מרוכזות, מחד גיסא, ההזדמנויות שהארגון יכול להגיב אליהן, כמו למשל, פיתוח מגוון של דעות ואפשרויות פעולה. שם, ניתן להשיג את מרב ה"ידע", שלו זקוק הארגון "בזמן אמת", שחסר לארגון ככל שהמציאות הופכת דינאמית יותר.
• כאוס (Chaos): מצב של בלבול גדול ואבדן שליטה.
• התפוררות (Disintegration): מוות. סיום פעולתה של מערכת מורכבת.

הגופים האנטי שבירים הם כמובן אלה שמורגלים בסיכונים ובתהפוכות. משמע, אלה הפועלים בסף הכאוס. הגופים השבירים ביותר הם אלה הפועלים במצב של קיפאון/סְטַגְנַצְיָה, כמו ארגונים ביורוקרטיים וצבאיים (ראה בהמשך).

[להרחבת המודל של מערכת מורכבת, בין סדר לכאוס, לחצו כאן]

[בתמונה: המודל של המודל של מערכות מורכבות בין סדר לכאוס. המקור: ייצור ידע]

תהליך ההתאוששות של מערכות ביורוקרטיות-צבאיות

מערכות ביורוקרטיות-צבאיות אינן בנויות להתמודדות עם תוצאות בלתי צפויות (תב"צים) / הפתעות. ההפתעה גוררת אותן להלם ולשיתוק מערכתיים, משמע, לכאוס. על כן, תהליך ההתאוששות שלהם ארוך יחסית ומגושם מאוד.

[הרחבה בסוגיה זו ראו במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'אל הכאוס ובחזרה. התאוששות מהפתעות בארגונים ביורוקרטיים'. לחצו כאן]

שרית חדד על התאוששות:

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת'.
• הרחבת המושג: 'דיכאון קולקטיבי'.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים.
• הרחבה על: 'מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס'.
• הרחבה בנושא 'סדר'.
• הרחבת המושג, 'קפאון' - 'סטגנציה'.
• הרחבת המושג 'סף הכאוס'.
• הרחבה בנושא 'כאוס'.
• הרחבה בנושא 'כאורדר'.
• הרחבת המושג: 'התפוררות'.
• הרחבת המושג: 'אנטי שביר'.
• הרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים).
• הרחבה בנושא שריפת אנטרופיה.
• הרחבה בנושא ייצור אנטרופיה.
• הרחבת המושג 'אי ודאות'. 
• הרחבת המושג 'דינאמיות'. 
• הרחבת המושג 'כאורדר'. 
• הרחבת המושג 'ידע'.
• הרחבת המושג 'התהוות'.
• הרחבת המושג 'התארגנות עצמית'. 
• הרחבה על התאוששות בארגונים ביורוקרטיים.

[בתמונה: בהינתן זמן ומרחב, ובשל חוסר רצון של הצבא המצרי לנצל הצלחה, ניתן לצבא הישראלי זמן להתאושש מהפתעת המכה הראשונה במלחמת יום הכיפורים (1973). בתמונה: אקט הסיום של המלחמה - מפגש קצינים מצריים וישראליים בקילומטר ה- 101. הצילום באדיבות המרכז למורשת המודיעין]

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: שארל דה גול.
• מילוג: התאוששות.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), דיכאון קולקטיבי והשלכותיו, ייצור ידע, 4/5/24.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2012), מודל – מערכות מורכבות בין סדר לכאוס, ייצור ידע, 1/1/12.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סף הכאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התפוררות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאורדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אנטי שביר, ייצור ידע, 12/4/14.
• טאלב ניקולס נסים (2014), אנטי שביר, איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים, אור יהודה: דביר.
• פנחס יחזקאלי (2014), שריפת אנטרופיה, ייצור ידע, 23/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התוצאות הבלתי צפויות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), תכנון ייצור ידע, 28/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ידע, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ייצור אנטרופיה, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס: אל הכאוס ובחזרה – התאוששות מהפתעות בארגונים ביורוקרטיים.
• פנחס יחזקאלי (2014), התארגנות עצמית, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2013), 'אל הכאוס ובחזרה. התאוששות מהפתעות בארגונים ביורוקרטיים', 17/12/13.