תקציר: מלחמה (War) היא מפעל לאומי. היא מוגדרת במילון מונחי צהל כסכסוך מזוין בין עמים, בין מדינות, או בין קבוצות מסוגים שונים, כדי להשיג מטרות מדיניות. המלחמה מתנהלת או נעשית ברמת הביטחון הלאומי (או ה- אסטרטגיה רבתי), האסטרטגיה הצבאית, המערכה והטקטיקה. מלחמה היא אירוע כאוטי שיוצא משליטה. על כן ניתן לדעת כיצד להתחיל אותה, אך לעולם לא ניתן לדעת איך היא תסתיים....

[בתמונה: מלחמת וייטנאם. התמונה היא נחלת הכלל]

עודכן ב- 15 באוקטובר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מלחמה (War) היא מפעל לאומי (נוה, 2003, עמ' 28, 178). היא מוגדרת במילון מונחי צהל (1998, ע' 339) כסכסוך מזוין בין עמים, בין מדינות, או בין קבוצות מסוגים שונים, כדי להשיג מטרות מדיניות.

המלחמה מתנהלת או נעשית ברמת הביטחון הלאומי (או ה- אסטרטגיה רבתי), האסטרטגיה הצבאית, המערכה והטקטיקה.

מלחמה היא אירוע כאוטי שיוצא משליטה. על כן ניתן לדעת כיצד להתחיל אותה, אך לעולם לא ניתן לדעת איך היא תסתיים...

כותב על כך תת אלוף במיל דב (דוביק) תמרי (ראו תמונה משמאל למטה):

הקונפליקט הכוחני הוא פרדוקסלי ודיאלקטי, שכן פעולה רבת היקף מניבה, לא רק תוצאה אלא גם תגובה של היריבים; אשר משנה, ואף מסוגלת להפוך את התוצאה.

בתחום הקונפליקט האלים, פעולה אינה יכולה להתנהל בישירות פשוטה, אלא במקום זאת, היא תגיע לנקודת שיא ההישג, אשר יעורר תגובות נגד של היריב, אשר כתוצאה מהן תגיע מיד החלשות; שכן, אחרי השיא קשה לגייס מאמצים נוספים ולשמור על ההישגים.

אם המלחמה בכל זאת מבוצעת באופן ישיר ונראה שההישגים יציבים, התוצאות יתפתחו בדרך כלל ובהדרגה לכיוון ההפוך: ניצחון עלול להוביל לתבוסה, מלחמה לא מוצלחת אולי מובילה לשלום.

[בתמונה: תא"ל במיל' דב תמרי. מקור התמונה: המחבר]

[בכרזה: הקונפליקט הכוחני הוא פרדוקסלי ודיאלקטי, שכן פעולה רבת היקף מניבה, לא רק תוצאה אלא גם תגובה של היריבים; אשר משנה, ואף מסוגלת להפוך את התוצאה. הכרזה: ייצור ידע]

אנו מגדירים פעולות קרביות כ'מלחמה', כאשר רף האלימות חוצה 1000 הרוגים; ואת סיומה, כאשר הוא חוצה אותו בחזרה למטה. כמו לכל מטרה של מערכת מורכבת, גם למלחמה מוגדרות מטרות בעלות היבט שלילי וחיובי כאחד (נוה, 2003, ע' 178):

• החיובי הנו, השגת אינטרסים לאומיים ולהגנה עליהם בעזרת כוח;
• השלילי הנו למנוע מהמערכת היריבה להשיג את מטרותיה החיוביות.

[בכרזה: אנו מגדירים פעולות קרביות כ'מלחמה', כאשר רף האלימות חוצה 1000 הרוגים; ואת סיומה, כאשר הוא חוצה אותו בחזרה למטה... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay]

מכאן השלימות הניגודית או שלימות הניגודים של השימוש, בעת ובעונה אחת, בשני מצבים מערכתיים בסיסיים מנוגדים (נוה, 2003, עמ' 179-178):

• המגננה, שמטרתה החיובית הינה השמירה על השלמות הטריטוריאלית ע"י מניעת התוקף מלהשיג את ההפך מן המטרה הזאת;
• המתקפה, שמטרתה החיובית היא לתפוס שטח מסוים ע"י מניעת המגן מלהשיג את ההפך מהמטרה הזו.

הכט (2014, ע' 7) מגדיר אותה כאלימות הדדית בין שתי קבוצות אנשים השואפות כל אחת להרוויח משהו באמצעות אלימות זו. מלחמה מתנהלת ע"י צבא, כדי להשיג משהו עבור הקהילה ששלחה אותו, לא עבור הצבא. הצבא הוא רק גוף מבצע. לכן, מטרת המלחמה אינה להביס את צבא האויב עצמו, אלא להביס את קהילת האויב ששלחה את צבאה למלחמה (הכט, 2014, ע' 18). מילון מונחי צה"ל מדגיש כי הגדרת מטרות מדיניות ברורות היא תנאי הכרחי ליזום כל מעשה מלחמתי. אולם בפועל, פעמים רבות הדירקטיבה המדינית מעורפלת מסיבות פוליטיות ואחרות, ועל הצבא להבין בעצמו את הנדרש ממנו, ללא הכוונה מפורשת! מלחמה מתבצעת בשלוש רמות: הרמה הטקטית; הרמה המערכתית; ו- הרמה האסטרטגית, ובאינטראקציה שביניהן: ה- קרב הינו האמצעי של ה- מערכה, וה- טקטיקה מהווה את חומר הגלם עבור אומנות המערכה. ה- מערכה היא האמצעי של ה- אסטרטגיה; ו- אומנות המערכה הינה חומר הגלם של ה- אסטרטגיה (נוה, 2003, ע' 165).

מלחמה ארוכה היא רכבת הרים...

מלחמה ארוכה דומה לרכבת הרים, שבה גבהים עצומים של הישגים וניצחונות, מתחלפים ברגעים של שפל וקושי. כמו רכבת הרים, היא מלאה בתהפוכות בלתי צפויות, כאשר כל עלייה מסחררת של הצלחה יכולה להוביל לצניחה חדה אל עבר אתגרים בלתי נראים. הניצחון בקרב אחד עשוי להוליד תחושת ביטחון ושליטה, אך ההפתעות שצופן העתיד תמיד אורבות מעבר לפינה.

הקצב המהיר של השינויים מחייב את כולנו להתגבר על האופוריה של ההצלחות, כמו גם על תחושת התסכול במפלות, ולשמור על שיקול דעת קר וריאלי, במסע הארוך ליצירת מציאות חדשה באזורנו, והעקשן והמאמין בעצמו מנצח!

[בתמונה: מלחמה ארוכה היא רכבת הרים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

למה יש מלחמות?

ד"ר גדעון שניר כותב:  "במחקר מקיף שנערך בשנים האחרונות ע"י ריצ'ארד לבו מאוניברסיטת קמברידג' - שבו נסקרו מאות מלחמות גדולות בשנים 1648 - 2008 - נחשפו הרקע התרבותי וסיבות משמעותיות אחרות, האחראיות להתפרצותן של המלחמות הגדולות במהלך התקופה האמורה (1648 היא השנה, שממנה ניתן להיעזר במסמכים רשמיים שתיעדו את השתלשלות האירועים).  זוהו חמש קטגוריות של גורמים למלחמה: ביטחון, אינטרס, מעמד, נקמה, ואחרים... נמצא שהמעמד (סטטוס) כמניע למלחמה הוא החזק ביותר האחראי ל 58% (62 מתוך 107 מניעים). הרבה יותר מהמניעים האחרים כמו ביטחון 19%, נקמה 11%, אינטרס 8.7%. ואחרים 7.6%. מניע זה היה המוביל בכול מאה מתוך 4 המאות הנכללות בסקר. אם נחבר את המעמד והנקמה יחדיו, נמצא שהם אחראים ל- 68% מתוך כול המלחמות... מספרים מהממים, כפי שהם משמעותיים.

ממצא זה לא צריך להפתיע. חשיבותה של החתירה לעוצמה כגורם ארגוני מניע, מוכרת לנו מתוך תורת המערכות המורכבות, הגורסת כי אבולוציה של מערכת מורכבת מתקיימת דרך מאבקים בלתי פוסקים על חלוקת העוצמה... ".[בכרזה: למה הם נלחמים? התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Jim לאתר flickr.הכרזה: ייצור ידע]

למלחמות יש גם תפקיד חברתי, של גורם המזרז קדמה

בעת החדשה גרמו מלחמות, בדרך כלל לשינויים חברתיים מואצים:

• האמריקנים, שנותרו לאחר מלחמת האזרחים, היו שונים מן ה"מתיישבים" שהחלו בה (דייטון, 1986, ע' 19).
• מלחמת צרפת פרוסיה ב- 1870, הפכה את האירופים מחקלאים לפועלי העשייה (דייטון, 1986, ע' 19).
• מלחמת העולם הראשונה, בין השנים 1914 ל- 1918, שינתה את פני העולם במהירות שטרם נודעה כמוה. למשל:

1. התפשטות ידיעת קרוא וכתוב;
2. הפיקוח הממשלתי על התעשייה,
3. גיוס החובה לגברים ולנשים;
4. והצלחתן של מהפכות

כלי הנשק של אותה מלחמה שינו את פני הטכנולוגיה, והייתה לכך השפעה מרחיקת לכת לא פחות מזו של השינויים החברתיים (דייטון, 1986, ע' 19).

[בתמונה: כריכת הגרסה העברית של ספרו של לן דייטון, 'מלחמת בזק. מעליית היטלר עד נפילת דנקירק', שראה אור ב- 1986, בהוצאת מערכות]

• העולם של אחרי מלחמת העולם השנייה היה שונה לחלוטין מזה שלפניה; גם החלוקה הפוליטית הגושית; ובעיקר בקפיצת המדרגה של הטכנולוגיה. בסוף המלחמה כבר ידע העולם טילים, מטוסי סילון וטנקים חדשים; והטכנולוגיה הטילית הגרמנית הייתה זו שהנחיתה לבסוף אדם על הירח...

זהו ההיגיון הפרדוקסלי של הסכסוכים והמלחמות...

• מצד אחד, המלחמה היא מקור להרס ולחורבן; ו'שורפת' משאבים;
• ומצד שני היא מרעננת מערכות; מנקה אותם ההתנוונות ויוצרת תנופת פיתוח טכנולוגי אדירה.

[להרחבה על 'ההיגיון הפרדוקסלי של הסכסוכים והמלחמות', לחצו כאן]

[בכרזה: ההיגיון הפרדוקסלי של הסכסוכים והמלחמות... הכרזה: ייצור ידע]

אל נא תאמר לי שלום, יפה ירקוני:

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: כאוס.
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת'.
• מאמרו של ד"ר גדעון שניר: 'אגו ומלחמה'.
• הרחבת המושג: 'שלימות ניגודית'.
• הרחבת המושג: מגננה - הגנה.
• הרחבת המושג: 'התקפה'.
• הרחבת המושג: 'דירקטיבה'.
• הרחבת המושג: 'טקטיקה'.
• הרחבת המושג 'אומנות המערכה'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'קרב'.
• הרחבת המושג: 'מערכה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שלימות ניגודית, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מגננה - הגנה, ייצור ידע, 31/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התקפה, ייצור ידע, 31/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קרב - רצף התנגשויות ברמה הטקטית, ייצור ידע, 3/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכה: השגת יעד אסטרטגי נתון בזירה נתונה, ייצור ידע, 3/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), ההיגיון הפרדוקסלי של הסכסוכים והמלחמות, ייצור ידע, 5/12/20.
• אג"ם-תוה"ד (1998), המילון למונחי צה"ל, תל אביב: צה"ל, מטכ"ל.
• הכט עדו (2014), הגנה נגד התקפה – איך הגלגל מתהפך, דיונים בביטחון לאומי מס 28, מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.
• נוה שמעון (2003), אמנות המערכה, התהוותה של מצוינות צבאית, תל אביב: מערכות.
• לן דייטון (1986), מלחמת בזק. מעליית היטלר עד נפילת דנקירק, תל אביב: מערכות.
• גדעון שניר (2019), אגו ומלחמה, ייצור ידע, 23/11/19.