תקציר: גיאו-אסטרטגיה (Geostrategy) בתחום הצבאי היא הקשר והיחס שבין הגאוגרפיה ובין תוכניות המלחמה וניהולה, שכן אחד התנאים העיקריים לתכנון ולניהול מבצע צבאי הוא הבנת המאפיינים הגאוגרפיים, הפיזיים והמלאכותיים (מעשה ידי אדם) של האזור שבו יתנהל המבצע. כמו כן נדרשת בחינה מדוקדקת של המאפיינים הגאוגרפיים בתווך שממקום יציאת הכוחות הצבאיים ועד ליעד... (טובי, 2007, ע' 7)

[בתמונה: נפוליאון נלחם בחורף הרוסי... הנסיגה ממוסקבה בחורף 1813 - הקשר והיחס שבין הגאוגרפיה ובין תכניות המלחמה וניהולה, ציור של אדולף נורת'ן (1828–1876), הציור הוא נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים על 'הגישה הגאוגרפית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 18 בדצמבר 2021

ד"ר טל טובי הוא מרצה במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר אילן.

*  *  *

גאואסטרטגיה (Geostrategy) היא הקשר והיחס שבין הגאוגרפיה ובין תכניות המלחמה וניהולה, שכן אחד התנאים העיקריים לתכנון ולניהול מבצע צבאי הוא הבנת המאפיינים הגאוגרפיים, הפיזיים והמלאכותיים (מעשה ידי אדם) של האזור שבו יתנהל המבצע. כמו כן נדרשת בחינה מדוקדקת של המאפיינים הגאוגרפיים בתווך שממקום יציאת הכוחות הצבאיים ועד ליעד (טובי, 2007, ע' 7)

לפי סלואן וגריי, הגאוגרפיה היא אם האסטרטגיה ("The mother of strategy"; ראו: Sloan and Gray 1999:3). בהיסטוריה הצבאית ניתן למצוא דוגמאות רבות להצלחות ולכישלונות של מבצעים צבאיים, הנובעים מהגורם הגאוגרפי  (טובי, 2007, ע' 7)

[להרחבת המושג: 'מלחמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

ההתחשבות בתנאים הגאוגרפיים היא נקודת ההתייחסות הראשונית בתכנון מבצע. בעבר ניצלו צבאות את עונת החורף לשם התקדמות על אגמים ונהרות שקפאו, ואת עונת האביב והקיץ, אז קל היה יותר למצוא מזון ללוחמים ולסוסים.

באופן פשטני ניתן לומר, כי בעיצוב תורת לחימה יש התייחסות מובהקת לתנאי הסביבה: אי אפשר לבנות דוקטרינה ללחימה בג'ונגלים מבלי להבין את האופי הפיזי של האזור ואת הבעיות הנובעות מסוג זה של תופעה גאוגרפית. הוא הדין בתורה ללחימה במדבר, וללחימה בתנאים הרריים או עירוניים.

[בתמונה משמאל: כריכת החוברת: "הגאואסטרטגיה במאה ה-21. היווצרותה של פרדיגמה חדשה", לד"ר טל טובי, שראתה אור בהוצאת קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה אוניברסיטת חיפה, בשנת 2007. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

מדריכי השדה האמריקניים - העוסקים בלוחמה בסביבות גאוגרפיות שונות - פותחים תמיד בתיאור התופעה הגאוגרפית הייחודית. לתנאים הגאוגרפיים חשיבות רבה בהקרנת עוצמה צבאית (טובי, 2007, ע' 15).

השפעה נוספת של הגאוגרפיה היא על עקרונות הביטחון הלאומי של המדינה. למדינה בעלת גבולות טבעיים יש יתרון על פני מדינה החסרה גבולות כאלה. העובדה שלרוסיה הצארית ולברית המועצות יורשתה לא היו גבולות טבעיים במערב ובדרום, השפיעה באופן מובהק על עקרונות מדיניות החוץ הרוסית במהלך ההיסטוריה.

[להרחבת המושג: תורת לחימה - דוקטרינה, לחצו כאן]

מנגד, שטחה העצום של רוסיה מנע מצבאות צרפת וגרמניה מלכבוש אותה. מדינות קטנות אינן יכולות "למכור" שטח תמורת זמן להתארגנות, בלימה ויציאה למתקפה. אחד מעקרונות הביטחון העיקריים של ישראל הוא העברת המלחמה במהירות האפשרית לתוך שטחי האויב כבר בתחילת המלחמה. עיקרון זה ביסס את הדוקטרינה ההתקפית של צה"ל בעבר (טובי, 2007, ע' 16).

פלטייר ופירסי זיהו שישה יסודות המשפיעים על הקשר שבין הגאוגרפיה לאסטרטגיה (Peltier and Pearcy 1966: 48-51). יסודות אלה עומדים במרכז החשיבה האסטרטגית ומשפיעים, אם כי במידה שונה, על הלוחמה היבשתית, הימית והאווירית  (טובי, 2007, ע' 17-16).:

• נגישות (accessibility): הערכת היכולות לבחור את נתיבי ההתקדמות מבסיסי המוצא לעבר היעד.
• ניידות (mobility): כלל היכולות לנוע אחרי שנבחרו צירי ההתקדמות. עיקרון זה כולל את מהירות ההתקדמות, השפעת עונות השנה וקיומם של דרכים ומתקנים היכולים לתמוך בהתקדמות. הניידות לא תלויה רק בכיוון אלא גם מה צריך לנוע, וכן, ארגון התנועה.
• טווח הראייה (visibility): כלל יכולות התצפית קדימה התלויים בתנאי השטח, בתנאי האקלים ובפעולות אנושיות כגון הסוואה, מיסוך עשן וכל אמצעי הסתרה ויזואליים אחרים. טווח הראייה משפיע על התנועה, על זיהוי מטרות ועל יצירת שדה אש (ישיר או עקיף).
• היכולת להעביר מידע (communicability): האפשרות לשדר ולקלוט מידע באמצעים אלקטרוניים. גם כאן משפיעים גורמים גאוגרפיים כגון פני השטח ומזג האוויר. תנאים גאוגרפיים אלה יכולים לשפר או להפריע לתשדורות אלקטרוניות ממגוון אמצעים.
• זמינות (availability): הימצאות כוח אדם ואמצעי לחימה במקום הנכון, בזמן הנכון ובכמויות הנכונות. ניתן לתרגם מושג זה ליכולות הלוגיסטיות התלויות באופן מוחלט במרחקים ממקום הייצור או מרכזי כוח האדם לזירת המלחמה. מלבד המרחק משפיעים פני השטח ותנאי אקלים. לכך יש להוסיף את הגאוגרפיה האנושית, כלומר השימוש שעושים כוחות האויב בגאוגרפיה בניסיון לפגוע בלוגיסטיקה הנעה מנקודה לנקודה. ככל שהמרחק רב יותר, כך פגיעים יותר קווי האספקה.
• רמת ההיפגעות (vulnerability): היכולת של הצבא לפגוע באויב ומנגד ביכולתו של האויב לפגוע בצבא. עיקרון זה מכיל את חמשת העקרונות הקודמים.

[בתמונה: חיילים אמריקנים נוחתים בחוף אומהה בנורמנדי, בחלקה השני של מלחמת העולם השנייה - הקשר והיחס שבין הגאוגרפיה ובין תכניות המלחמה וניהולה. התמונה היא נחלת הכלל]

עקרונות אלה הם למעשה הפרדיגמה הקלאסית הקושרת בין תכנון המלחמה ובין האסטרטגיה. כלומר, תכנונה וניהולה של המלחמה תלויים תלות מוחלטת בגאוגרפיה. מי שמשיג יתרונות גאואסטרטגיים הוא זה שינצח  (טובי, 2007, ע' 17).

[לאוסף המאמרים על 'הגישה הגאוגרפית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• טל טובי (2007), הגאואסטרטגיה במאה ה-21: היווצרותה של פרדיגמה חדשה, חיפה: קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מלחמה: אירוע כאוטי שיוצא משליטה, ייצור ידע, 31/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), תורת לחימה - דוקטרינה, ייצור ידע, 25/7/15.