[בתמונה: הלוגו של מח"ש]
המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) היא מחלקה בפרקליטות המדינה של מדינת ישראל, שתפקידה לחקור האשמות בדבר ביצוען של עבירות פליליות על ידי אנשי משטרת ישראל. ראש מח"ש הנוכחי הוא אורי כרמל.
לרוב עוסקת המחלקה בחקירת עבירות פליליות בלבד שבביצוען חשודים אנשי משטרה. כמו כן עוסקת מח"ש בחקירת חשדות לביצוע עבירות פליליות על ידי אנשי השב"כ, וזאת בהינתן הנחיה לכך מאת היועץ המשפטי לממשלה.
מח"ש עוסקת ככלל בחקירת עבירות פליליות שהעונש הקבוע בגינן בחוק עולה על שנת מאסר, ושהחשודים בביצוען הם שוטרים (כולל שוטרי מג"ב) או אזרחים ביחד עם שוטרים. רוב החקירות מתמקדות בעבירות שלטוהר המידות, וחקירת מקרים של שימוש בכח שלא כדין מצד שוטרים כלפי אזרחים.
מבנה
סגל המחלקה כולל פרקליטים וכן חוקרים מושאלים ממשטרת ישראל, בעלי סמכויות של אנשי משטרה לצורך ביצוע החקירות. בראש המחלקה עומד פרקליט מפרקליטות המדינה, עם סמכויות של פרקליט מחוז, ובעלסמכות להורות על העמדת שוטרים ואזרחים שביצעו עבירה ביחד עם שוטרים לדין פלילי, או להורות על העמדת שוטרים לדין משמעתי, בכל הנוגע לשימוש בכח שלא כדין.
בחודש מרץ 2005 הוחלט לאזרח את המחלקה לחקירות שוטרים באופן מלא, במטרה לבצע הפרדה בין אנשי המשטרה (המושאלים למחלקה) לבין עמיתיהם השוטרים, הנחקרים. בשנים שלאחר מכן נערכה עבודת מטה במהלכה נבחן המבנה, הארגון ושיטות ההעסקה והשכר בגופים אזרחיים דומים (דוגמת משרד מבקר המדינה). בשנת 2009 החל להתבצע תהליך האזרוח בפועל, כאשר חלק מהחוקרים המשרתים במח"ש כיום הם אזרחים, בוגרי קורס חקירות של מח"ש, אשר אין להם נגיעה למשטרה.
היסטוריה
בעבר חקירת האשמות וחשדות פליליים בקרב שוטרי ישראל נערכה על ידי היחידה המשטרתית לחקירות פנים. במהלך השנים הצטברה ביקורת הולכת וגוברת על כך שהמשטרה חוקרת את עצמה. בעקבות דו"ח שלמבקר המדינה שמתח ביקורת נוקבת על פעולתה של היחידה המשטרתית לחקירות פנים וביקורת ציבורית שנתלוותה לדו"ח המבקר, הוקמה ועדת היגוי על ידי שר המשפטים דן מרידור, ושר המשטרה רוני מילוא, שהוטל עליה לבחון את נושא החקירות הפנימיות במשטרה. הוועדה המליצה על הקמת מחלקה חדשה במשרד המשפטים, שתאמץ את סמכויותה של היחידה לחקירות פנים, ותורכב מחוקרים שיושאלו מהמשטרה. כמו כן המליצה הוועדה שניהול המחלקה יהיה בידי אנשי הפרקליטות. בשנת 1992 הוקמה, על פי המלצות אלה, מח"ש, וסמכויותיה הוקנו לה מכוח סעיפים 49ט ו-49יא לנוסח החדש של פקודת המשטרה משנת 1971.
ביקורת על מח"ש
מעצם תפקידה מותקפת מח"ש מכל כיוון אפשרי:- מבתי המשפט על סגירת תיקים נגד שוטרים מכים: בכמה מקרים בשנים האחרונות ביטלו בתי משפט אישומים נגד אזרחים, על רקע ביקורת על התנהלות מח"ש. כשליש מאלפי התלונות שמגיעות למחלקה מדי שנה כלל לא נפתחת חקירה והתיקים נסגרים בנימוק של "חוסר עניין לציבור" או "העדר עבירה", מבלי שאיש שוחח עם המתלונן ולעתים גם מבלי שנודע לו על הסגירה. השופטים שדנים בכתבי אישום בגין תקיפת שוטרים נגד אותם אזרחים קובלים שוב ושוב על אפליה של האזרח מול השוטר. ולעתים אף מבטלים את האישומים (ראו למשל, קובוביץ', 2015).
- מהמשטרה על אכיפת יתר: כך למשל, בסוף מרץ 2017 התקשר מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך לראש מח"ש, והביע בפניו את זעמו על כך ששלח חוקרים מצוידים במצלמות וידאו לתיעוד הפגנות החרדים בירושלים. בתקשורת נכתב כי מדובר בפעם ראשונה מאז הקמת מח"ש שבה המחלקה לחקירות שוטרים יוזמת תיעוד של פעילות המשטרה בהפגנות, במטרה לאתר שוטרים שמבצעים עבירות. במשטרה טענו כי המהלך פוגע בפעילות הארגון, וכי "לא ניתן לעלות על הדעת שהופכים את השוטרים שמבצעים משימות לעבריינים" (אשכנזי וסדן, 2017).
[בתמונה: פרודיה על האפקטיביות של מח"ש. פורסם בפייסבוק ע"י עו"ד פיני פישלר באפריל 2017]
https://www.youtube.com/watch?time_continue=44&v=Csudyq4Bl1c
