תקציר: במערכות פוליטיות, כלכליות וחברתיות, עוצמה נחשבת לרכיב מרכזי בקביעת סדרי עולם. אך פרדוקסלית, ריכוז הכוח מוביל לעתים קרובות דווקא לערעורו ולקריסתו. תופעה זו ניכרת בהיסטוריה של אימפריות, בתאגידים גדולים, ואפילו בתנועות פוליטיות. במאמר זה נבחן את ההיגיון הפרדוקסלי של צבירת העוצמה, כיצד היא יכולה לשאת בחובה את זרע ההרס של עצמה, וניתן דוגמאות היסטוריות רלוונטיות.

[בתמונה: ריכוז הכוח מוביל לעתים קרובות דווקא לערעורו ולקריסתו. תופעה זו ניכרת בהיסטוריה של אימפריות, בתאגידים גדולים, ואפילו בתנועות פוליטיות... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא

עודכן ב- 11 בפברואר 2025

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר שני מתוך שלושה על מהפכי עוצמה בעולם מורכב. המאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: מערכות מורכבות נוטות למהפכי עוצמה.
• יצחק בריק: 'הפסגה והשפל'.

*  *  *

במערכות פוליטיות, כלכליות וחברתיות, עוצמה נחשבת לרכיב מרכזי בקביעת סדרי עולם. אך פרדוקסלית,, ריכוז הכוח מוביל לעתים קרובות דווקא לערעורו ולקריסתו. תופעה זו ניכרת בהיסטוריה של אימפריות, בתאגידים גדולים, ואפילו בתנועות פוליטיות.

במאמר זה נבחן את ההיגיון הפרדוקסלי של צבירת העוצמה, כיצד היא יכולה לשאת בחובה את זרע ההרס של עצמה, וניתן דוגמאות היסטוריות רלוונטיות.

[בתמונה: מהפך העוצמה... התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Gellinger לאתר Pixabay]

צבירת עוצמה כמנגנון שליטה ומגבלותיו

צבירת כוח מספקת יתרונות מובהקים למחזיקים בו – אפשרות לשלוט במשאבים, לקבוע סדרי עדיפויות ולדכא התנגדות. אך ריכוז עוצמה מוגזם מוביל בדרך כלל לשלושה תהליכים מרכזיים:

1. קיפאון מבני – כאשר קבוצה מצויה בשליטה מוחלטת, היא נוטה לקדם מנגנוני שימור במקום חדשנות והתאמה למציאות משתנה.
2. התנגדות גוברת – כוח ריכוזי מדי מעורר תגובות נגד מצד גורמים המרגישים מקופחים, דבר שעלול להתפרץ בהתקוממות או בקריסה פתאומית.
3. סטגנציה והתנוונות פנימית – עם הזמן, מערכות כוח נוטות להפוך מושחתות ולא יעילות, בשל ניתוקן מהמציאות החברתית והכלכלית.

גם פה פועל ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת

ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת גורס כי מערכת מורכבת פועלת לעתים באופן פרדוקסלי, משום שהיא בנויה מרכיבים רבים, הנמצאים באינטראקציות לא ליניאריות: השפעה קטנה על רכיב אחד עשויה לגרום לתגובה גדולה ולא צפויה בכלל המערכת.

יתרה מכך, למרות היותה מורכבת, המערכת עשויה לגלות תכונות של התארגנות עצמית – דפוסים וסדרים שמופיעים "מלמטה" ללא תכנון מרכזי. הפרדוקס טמון בכך שתוצאות שנראות כאוטיות או בלתי צפויות הן לעתים תוצאה ישירה של חוקיות עמוקה ופשוטה המוטמעת בקשרי הגומלין בין חלקי המערכת. לדוגמה, במערכות אקולוגיות, איזון עשוי להיווצר מתוך תחרות כאוטית בין מינים שונים, באופן שלא ניתן לחזות מראש.

דוגמאות היסטוריות לפרדוקס

• האימפריה הרומית: רומא צברה עוצמה צבאית וכלכלית עצומה, אך בהדרגה מערכת ניהולית מסורבלת, שחיתות פנימית ולחצים חיצוניים גרמו לקריסתה.
• האימפריה הסובייטית: ברית המועצות התבססה על שליטה ריכוזית אך נפלה בשל חוסר יכולת להגיב לשינויים טכנולוגיים, כלכליים וחברתיים.
• קריסת תאגידים גדולים: חברות ענק כמו קודאק או נוקיה, שהחזיקו בעמדות שליטה בשווקים שלהן, קרסו כאשר קיבעו את מודל הפעולה שלהן וסירבו להשתנות בהתאם למציאות החדשה.

[בתמונה: ריכוז הכוח מוביל לעתים קרובות דווקא לערעורו ולקריסתו. תופעה זו ניכרת בהיסטוריה של אימפריות, בתאגידים גדולים, ואפילו בתנועות פוליטיות... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

היגיון פרדוקסלי במערכות מודרניות

תהליכים דומים מתרחשים גם בזירה הפוליטית של המאה ה-21. ריכוז כוח בידי מנהיגים מסוימים מוביל לעיתים להחלשת המערכת הדמוקרטית, אך דווקא חוסר הגמישות של אותם משטרים גורם להם בסופו של דבר לאבד שליטה. דוגמאות בולטות ניתן למצוא במשטרים סמכותניים בהם הפער בין המציאות למדיניות מוביל למשבר בלתי נמנע.

התהליך הפרדוקסלי נראה כך:

(ראו תרשים למטה)

• רצף קבוע של סדרת פעולות להשגת עוצמה נוספת ולביסוסה: עוצמה גוברת: יתרון גדל לגודל; גורמים רבים מבקשים שת"פ;
• כתוצאה מכך קורים שני דברים: האחד: חשש ואיבה גוברים מצד בעלי אינטרסים מנוגדים, שלוחצים ליצירת בריתות נגד; והשני: לחצים להמשך התפשטות. כל פעולה קטנה מניבה יתרונות גדלים והולכים;
• הגעה לשיא: ההתנגדות גוברת ומשתווה לחיסכון לגודל;
• הידרדרות: תחילת נסיגה ונטישה של בעלות ברית. כל יתרון נוסף עולה במשאבים גדלים והולכים; הקטנת עוצמה יוצרת הזדמנות לגורמים אחרים להיכנס לוואקום שנוצר וזרז לנסות 'לנגוס' בעוצמה זו עוד יותר...
• והיפוך ברמת העוצמה. בעוד שליצור רכזת לוקח זמן, ניתן להקריס אותה בן רגע; ומרגע ש'רכזת' מתחילה לאבד קשרים, התהליך מתעצם והולך... קריסה יכולה להתרחש בן רגע!

החשש מקריסה - מכך ש'הרוח תשנה את כיוונה' הוא מה שמניע בעלי עוצמה לא לעצור, ולשקוד על הגדלת העוצמה הזו עוד ועוד...

לסיכום

צבירת עוצמה מעניקה יתרון לטווח קצר, אך לרוב נושאת בחובה את זרעי חורבנה. המבנה הריכוזי הופך לקפוא, מעורר התנגדות, ומתנוון עד שהוא קורס מבפנים. הבנת הפרדוקס הזה חיונית לכל מי שמעוניין לנתח תהליכים פוליטיים, כלכליים וחברתיים, ולחזות כיצד מערכות של כוח עלולות להתרסק דווקא ברגעי שיאן.

[לאוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת.
• הרחבת המושג 'פרדוקס'.
• אוסף המאמרים על 'עוצמה'.
• אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה'
• הרחבה בנושא 'רכזת'.
• הרחבה בנושא 'מערכת מורכבת'.
• אוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת.
• אוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה.
• הרחבה בנושא 'התארגנות עצמית'.
• הרחבה בנושא 'פעולות מאזנות'.
• הרחבה בנושא 'דינאמיות'.
• הרחבת המושג: קיפאון/סְטַגְנַצְיָה.
• הרחבת המושג 'ליניאריות';
• הרחבת המושג 'חוסר ליניאריות'.
• הרחבת המושג: 'כאוס'.
• הרחבה על קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 10/12/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פרדוקס - הסתירה שבפנים, ייצור ידע, 23/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), עוצמה, ייצור ידע, 14/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התארגנות עצמית, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פעולות מאזנות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שריפת אנטרופיה, ייצור ידע, 23/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), רכזת, ייצור ידע, 12/4/14.
• יצחק בריק (2020), הפסגה והשפל, ייצור ידע, 21/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), חוסר ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), ליניאריות וחוסר ליניאריות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 14/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון, ייצור ידע, 12/4/14.