אבי ברוכמן: מערכת אכיפת החוק

%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a7

[תמונת רשת של מערכת אכיפת החוק, בגישה המרחיבה]

אבי ברוכמן

ד"ר אבי ברוכמן שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.

*  *  *

מערכת אכיפת החוק (Criminal Justice System) הוא הכינוי למערכת המוסדית המגיבה להפרת החוק שמבוצעות על ידי פרטים או קבוצות בחברה, בעיקר באמצעות ההליך הפלילי (חקירה, תביעה, משפט ועונש).

פרופ' דני גימשי (2007) מגדיר את תכלית מערכת אכיפת החוק :להבטיח את שלום הציבור וביטחונו, כאשר הפיקוח על הפשיעה ומניעתה הוא אמצעי מרכזי להשגתה. האמצעים העיקריים הננקטים לצורך השגת התכלית הם אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי ומתן שירות לציבור, בעיקר במצבי חירום. המודל הנשאף של מערכת אכיפת החוק הוא מודל הצדק בפלילים, על עקרונות הצדק כמו הוגנות, שוויון ושמירה קפדנית על זכויות האדם (גימשי, 2007).

מערכת אכיפת החוק מורכבת מארגונים שונים, המקיימים ביניהם יחסי גומלין, לצורך יישומו של ההליך הפלילי, כתגובה להפרת חוק. המבנה הארגונים במערכת זו שונה בין מדינות, כשהדבר תלוי, כמובן, בהיסטוריה, בתרבות, בערכים ובחוק בכל מדינה ומדינה. יעדים המרכזיים של מערכת אכיפת החוק המקובלים על מרבית החוקרים וקובעי המדיניות כוללים : ענישה, הרתעה, מניעת פשיעה, וצמצום פשיעה.

מערכת אכיפת החוק פועלת כמנגנון של פיקוח חברתי פורמלי (להבדיל מפיקוח חברתי בלתי פורמלי). המערכת מבצעת פעולות יזומות ופעולות תגובה, שמטרתן להתמודד עם פשיעה ועבריינות באמצעות ענישה, טיפול, שיקום ומניעה יזומה.

מערכת אכיפת החוק היא מערכת מורכבת, המכילה גורמים אוטונומיים רבים, המחוברים ביניהם בקשרי גומלין באיכות משתנה מארגון לארגון ומעת לעת. כיוון שהשלם שונה מסכום חלקיו, ערכה של המערכת בזמן נתון יהיה שונה מסכום חלקיה.

לגורמים השונים במערכת יכולת שונה

  • יכולת השוטרים לתפוס עבריינים גדולה מיכולת החוקרים לחקור אותם;
  • יכולת החוקרים לחקור תיקים פליליים גדולה מיכולת התובעים והפרקליטים להגיש כתבי אישום.
  • יכולת התובעים והפרקליטים להגיש כתבי אישום גדולה מיכולת בתי המשפט לשפוט אותם;
  • יכולת בתי המשפט לשלוח עבריינים לכלא גדולה מיכולת שירות בתי הסוהר להכיל אותם.

לכן, הגורמים השונים תלויים זה בזה ביכולתם להיות אפקטיביים. התנהגות לא אחראית של המשטרה למשל, יכולה 'לסתום' את המערכת ולנטרל את יכולתה להיות אפקטיבית.

עגלת מערכת אכיפת החוק

המונח Criminal Justice System הוטבע לראשונה בשנת 1976 על ידי ועדה מיוחדת שמינה נשיא ארצות הברית "ועדת הנשיא" לחקור את אכיפת החוק וניהול המשפט. בעבר התייחסו לכל ארגון בנפרד והועדה קבעה כי :

".... מערכת אכיפת החוק האמריקאית היא עמוסה מדי, חסרים בה כוח אדם, תקציבים ולעתים קרובות היא אינה מובנית. היא צריכה יותר מידע ויותר יודע. היא צריכה תמיכה טכנית, היא צריכה תיאום בין חלקיה. היא צריכה יותר תמיכה ציבורית. היא צריכה יותר תכניות קהילתיות כדי להתמודד עם עבריינים. היא צריכה יותר מכל את הרצון לבחון מחדש דרכים ישנות לעשיית דברים, לתקן את עצמה, לבצע ניסויים, לקחת סיכונים ולהעז. היא צריכה חזון" (President's Commission,1967).

קיימות שתי גישות בסיסיות המתייחסות בצורה שונה למערכת אכיפת החוק:

  • הגישה המצמצמת : מניחה שהמערכת מורכבת רק מארגונים העוסקים באופן ישיר באכיפת החוק והיא כוללת את הארגונים משטרה, תביעה, בתי משפט ובתי הסוהר.
  • הגישה המרחיבה: מניחה שהמערכת מורכבת ממכלול רחב של ארגונים העוסקים בהיבטים השונים של אכיפת החוק והתמודדות עם פשיעה ועבריינות. כמו למשל תחומי מניעת פשיעה, ענישה שלא במסגרת פורמאלית, טיפול בעבריינים ושיקומם, טיפול בקורבנות עבירה ועוד.