בית מעצר

Alcatraz Prison Cell

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי pgbailey לאתר flickr]

בית מעצר הוא אחד משני מתקני כליאה (ביחד עם בית כלא ) המופעלים על ידי שירות בתי הסוהר (להלן שבס). זהו מתקן כליאה שבו מוחזקים עצורים (בגירים, נשים , נוער) פליליים לפני משפט. קיימים בו מספר אגפי כליאה להחזקת עצורים לימים; ועצורים עד תום ההליכים. כן קיימים בו אגפים ייחודיים להחזקת נשים עצורות, נוער ועצורים טעוני הגנה. מבית המעצר יוצאים העצורים, באמצעות יחידת נחשון של שב"ס, לבתי המשפט ולחקירה לצורך קיום ההליך המשפטי עד לגזר דינם.

בבית המעצר קיים גם אגף מעבר. זהו אגף כליאה לעצורים ולאסירים, המגיעים ממחוזות אחרים לבתי המשפט באזור בו ממוקם אגף המעבר. הם ישנים בו לילה לפני השתתפותם בדיון, ולילה לאחר הדיון. אגף זה בנוי בדרך כלל ממספר תאים, עם יכולת קיבולת של עד 100 מקומות כליאה (והוא משתנה ממחוז למחוז).

בבית המעצר עוברים האסירים את כל ההליך הפלילי, מתחילתו ועד לסיומו: אסיר נקלט ממשטרת ישראל כ- עצור לימים; מתנהלת נגדו חקירה ונאספים ראיות עד להגשת כתב אישום; עם הגשת כתב האישום וקבלתו על ידי בית משפט, משתנה הסטטוס של העצור ל- עצור עד תום ההליכים . בתקופה זו מתנהל כנגדו משפט, שבסיומו נגזר דינו; אז, הופך העצור ל- אסיר. אז, מתקיימת ועדת מיון לאסירים, והם ממוינים לבתי הסוהר על פי מספר פרמטרים.

ניהולם והחזקתם של בתי מעצר היא תחום חדש יחסית עבור שירות בתי הסוהר. בתי המעצר הועברו לחזקתו רק ב- 2008, בעקבות החלטת ממשלה. עד שנת 2008 הוחזקו עצורים על ידי משטרת ישראל. העברת האחריות התבצעה בעקבות כשל משטרתי שאפשר ב-24 בנובמבר 2006 את בריחתו של אנס סדרתי, בני סלע (יליד 1971), שהורשע בעבירות מין ובהן תקיפה מינית, אונס וביצוע מעשי סדום. הוא נידון ל־35 שנות מאסר, העונש החמור ביותר שהוטל על עבריין מין במדינת ישראל. סלע הצליח לחמוק ממאסרו למשך שבועיים ימים, תוך הסבת מבוכה רבה למשטרת ישראל (ויקיפדיה, 2014).

לפני 2008 הוחזקו עצורים בתחנות משטרה במרחבים ובמחוזות לצורך כך, בכל תחנה היו מספר תאי כליאה. לכל מרחב היה בית מעצר מרחבי, ובכל מחוז היה בית מעצר מחוזי. מאחר והעצורים היו מוחזקים על ידי משטרת ישראל, ניתן היה לבצע חקירה בכל מתקן ובכל תא, ללא עיכוב או ביורוקרטיה. חלוקת העצורים בין בתי המעצר הייתה בשליטת משטרת ישראל, אך הייתה לפי סוג העבירה. העצורים הותאמו גם לפי אזור מעצרם וגם לפי מתקן הכליאה ורמת אבטחתו.

כיוון שבתי המעצר היו בחזקת המשטרה ונועדו לתת שירות ליחידותיה ולבתי המשפט, תוכננה פריסת בתי המעצר המחוזיים על פי מיקום היחידות המשטרתיות ובהתאם לפריסת בתי המשפט. כך לדוגמא שהעצורים בצפון הוחזקו בבית מעצר קישון, ומשם יצאו בליווי משטרתי לבתי המשפט בצפון: חיפה , נצרת, קריון, עכו וחדרה.

מה בין בית מעצר לבית כלא?

להלן המאפיינים השונים בין שני סוגי מתקני הכליאה הללו:

מס'

בתי מעצר בתי כלא

1

זהו מתקן הכליאה הראשון אליו "נכנס" העבריין, במהלך החקירה המשטרתית, לפני שנשפט והורשע בדין פלילי. מיועד לאחזקה של "עצורים לימים", "עצורים עד החלטה אחרת" ו"עצורים עד תום ההליכים". מיועד לאסירים, אחרי שהורשעו בדין פלילי, לשם ריצוי עונש מאסר, בדרך כלל כזה שהוטל על ידי בית המשפט, בהתאם להוראות החוק.
2 בתי המעצר תוכננו ונבנו על ידי משטרת ישראל, מתוך תרבות ארגונית שונה וראיית צרכים שונה, והועברו כמות שהם לשב"ס, בשנת 2008. הם פרוסים ברחבי מדינת ישראל בהתאם לפריסתה של משטרת ישראל ובתי המשפט.

בתי המעצר הם מורשת השיטור המנדטורי ואם השנים הותאמו לדרישות שב"ס ולתרבותו הייחודית.

3

קולטים עצורים בכל שעה.

קולטים עצורים רק בשעות קבועות.

4 מחצית הכלואים מתחלפים אחת למספר חודשים.

תחלופת האסירים איטית יחסית.

5

קיימת תנועה ערה – פי עשרה מבתי הכלא –במספר התנועות של העצורים ביציאה ובכניסה לבתי המעצר (למטרות משפט, שחרור, חקירה ועוד).

תנועה נמוכה בהרבה מגובה בשגרת עבודה קשיחה.

 

6

מספר הגופים הפוקדים אותם גדול (משטרת ישראל, קציני מבחן, סנגורים ועוד)

מספר הגופים הפוקדים אותם נמוך בעשרות מונים, והביקורים בהם מועטים, תחת שגרת אבטחה כבדה.

7

סדר היום בהפעלה דינאמי יחסית ונתון יותר לשינויים.

סדר היום בהפעלה דינאמי קבוע יחסית, ופחות נתון לשינויים.

 

Comments are closed.