[להזעקת כל יחידות החילוץ, התקשרו 100 מכל מקום]
[בחזרה לדף הבית של חילוץ והצלה בישראל, לחצו כאן]
נשיא העמותה: אלי ביר, מ- 2017 ואילך:
אלי ביר (ראו תמונה למעלה) גדל בשכונת בית וגן בירושלים ולמד בתלמוד תורה 'הכרם'. בשנת 1990 היה שותף להקמת ארגון הצלה בשכונת מגוריו שהשתמש בציוד קשר, בציוד רפואי ולוגיסטי במימון הקהילה.
בשנת 1992, החל ביר לעבוד בארגון הצלה ירושלים כהמשך כאשר הם איחדו את כל ארגוני ההצלה הקטנים שהיו פרוסים ברחבי הארץ שינה הארגון את שמו להצלה ישראל. בשנת 2006, לאחר מלחמת לבנון השנייה, פרש ביר מהצלה ישראל והקים את איחוד הצלה.
באפריל 2013 נאם בוועידת TED MED בוושינגטון בארצות הברית וסיפר על פעילות איחוד הצלה בישראל. ההופעה על במה זאת הביאה נציגים מיותר מ-70 מדינות לפנות אל ביר בהצעה להקים ארגוני הצלה במקומות שונים בעולם. מאז הוא פועל להקמת ארגוני הצלה במדינות שונות ביניהן: ארצות הברית, פנמה, ברזיל, דובאי, הודו, בנגלדש ועוד.
בשנת 2017 קיבל את פניית עמותת יחידות החילוץ לשמש כנשיאה, ומאז הוא מכהן בתפקיד זה.
יו"ר העמותה: ניצב בגמלאות אורי בר לב, מ- 2016 ואילך
אורי בר-לב (ראו תמונה משמאל) נולד במושב עין ורד ובגיל צעיר עבר עם משפחתו למושב משמר איילון. הוא התגייס לצה"ל ב-1977 לסיירת שקד ואת מסלול הפיקוד עבר בהנדסה קרבית. בשנת 1980, והוא כבר מ"פ, פיקד על ארבעה לוחמים, שנשלחו לפעולה מעבר לגבול. בגמר הפעולה המוצלחת כשלעצמה, כשהם כבר שהו ברמת הגולן, התפוצץ אחד הממצאים אותו הביאו מהשטח וגרם לפציעת בר־לב וחייליו באורח קשה. הפיצוץ השאיר את בר־לב קטוע רגל מתחת לברך. לאחר השיקום חזר לשירות קבע כקצין אג"ם של חטיבת בנימין, ב-1987 התמנה למפקד יחידת דובדבן שבתקופתו הפכה מצוות לוחמים לגדוד, וכיהן בתפקיד עד שנת 1989.
בתום שירותו הצבאי גויס בר-לב על ידי יעקב טרנר למשטרת ישראל ונדרש להקמת יחידת הגדעונים, יחידת המסתערבים של משטרת ישראל, עליה פיקד בשנותיו הראשונות במשטרה. על פעילותו כמפקד יחידת המסתערבים המשטרתית הוענק לו בשנת 1992 עיטור השירות של משטרת ישראל.בר לב מילא שורת תפקידים בכירים במשטרת ישראל ביניהם, מפקד המחוז הדרומי (במסגרת זו פיקד על מבצע ההתנתקות מרצועת עזה) ונציג משטרת ישראל בארצות הברית.
בשנת 2016 קיבל את פניית עמותת יחידות החילוץ לשמש כיושב ראש, ומאז הוא מכהן בתפקיד זה.
מנכ"ל: נצ"ם בגמלאות ד"ר פנחס יחזקאלי: מ- 2016 ואילך
פנחס יחזקאלי הוא מומחה לאפקטיביות של ארגונים. שותף בחברת "ייצור ידע", העוסקת ברשתות מורכבות; והבעלים והעורך הראשי של אתר הידע בשם זה. בנוסף, הוא משמש גם כראש החטיבה למשאבי אנוש במכללה האקדמית אחווה. הוא יזם משותף ולשעבר, מנכ"ל ונשיא חברת TECI.
בעבר שימש כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, וכמנהל הידע שלה.
הוא זוכה פרס שר המשטרה למחקר ולפיתוח (1993).
ממלאי תפקידים בעבר
המייסדים: בני הזוג, אל"י (Elly) ומשה רובין
אל'י ומשה רובין (ראו תמונה משמאל), אנשי קיבוץ חולתה שבצפון, ייסדו את עמותת יחידות החילוץ ב- 1986.
אל'י אחות מהולנד. שרתה כאחות בבתי חולים בהולנד, קנדה וישראל.
היא חזרה לישראל במהלך מלחמת יום הכיפורים וקבעה את גורלה עימנו. התגיירה בעזרת הרב גורן ושר החינוך זבולון המר; הקימה את הבית הסיעודי בחולתה, והיתה בו אחות ראשית עשרות שנים. הקשישים בקיבוץ מכנים אותה 'המלאך של חולתה'...
הם הורים לששה ילדים, ושמונה נכדים. חיים בחולתה.
תת-אלוף במילואים אבי בכר, יו"ר העמותה, מ- 2010 עד 2016
גם לאחר פרישתו מתפקיד יו"ר העמותה, ממשיך תת אלוף במיל' אבי בכר לשמור על קשר רציף עם ההנהלה, הועד ומפקדי היחידות, ולסייע ככל יכולתו.
תא"ל במיל' בכר הוא המייסד של חברת ישראטים 98 בע"מ, והמנכ"ל שלה (הוא פרש מניהולה השוטף בשנים שבהם עמד בראש עמותת יחידות החילוץ). החברה הפועלת בישראל ובמדינות בעולם, במתן ייעוץ להערכות לכל מצבי החירום: למדינות, ערים, משרדי ממשלה, ארגונים במגזר הציבורי, חברות פרטיות גדולות ומערכות תשתית לאומית. מאז פרש מניהול עמותת יחידות החילוץ, ביצע יחד אם אנשי החברה מספר רב של פרויקטים בארץ ובעולם, כולל ניהול תרגילים לאומיים בישראל בתרחישי מלחמה ורעידת אדמה.
תא"ל בכר שרת שירות ממושך בצה"ל בתפקידי פיקוד מטה בחיל ההנדסה ופיקוד העורף. ממקימי פיקוד העורף. תפקידו אחרון: ראש מטה פיקוד העורף, שחרור מצה"ל בדרגת תא"ל בשנת 1998 .
בעקבות מלחמת לבנון השנייה נבחר לעמוד בראש מערך מל"ח – במסגרת זאת- ארגון מערך מל"ח הארצי שאחרי מלחמת לבנון השנייה והבאתו למצב פעולה מוצלחת ב"עופרת יצוקה".
הוא בעל תואר שני במדיניות ציבורית.
רמי מוסלי, יושב ראש העמותה מ- 2010 עד 2011
רמי נולד בקיבוץ משמרות .בשנת 1956 סיימתי את למודי התיכון בבית הספר החקלאי פרדס חנה, ובשנת 1974 התגייס לצה"ל, לחייל התותחנים.
בשנת 1980 התחתו עם איריס, ולהם 6 ילידים. למד הנדסת מכונות במדרשת רופין. בקיבוץ משמרות עבד בגידולי שדה ובמפעל למסגרות משקפיים.
בשנת 1989 עזב עם משפחתו את הקיבוץ למדרשת בן גוריון. בשנה הראשונה עבד כמנהלן בבית ספר שדה, ומ- 1990 הוא עובד במכונים לחקר המדבר כטכנאי מחקר; ולאחר מכן כממונה בטיחות ואחראי ציוד בין מחלקתי.
ליחידת החילוץ הר הנגב הצטרף בשנת 1996. שימש כסגנה של מפקדת היחידה, אורלי שריר. לאחר מכן פיקד על היחידה במשך 3 שנים.
בין השנים 2010 ל- 2011 שימשתי כיו"ר זמני, במשך כשנה, לאחר עזיבתו של אפרים לאור. מאז הוא חבר בוועד העמותה כנציג המתנדבים וכיו"ר ועדת ביקורת.
אלוף משנה בגמלאות, ד"ר אפרים לאור, יושב ראש העמותה מ- 1992 עד 2010
אפרים (בתמונה משמאל) נולד ב-1951 בברית המועצות, עלה עם משפחתו לישראל ב-1960 וגדל במעברה באזור ראשון לציון. למד בפנימיה הצבאית לפיקוד שליד הגימנסיה העברית "הרצליה".
[התמונה של ד"ר אפרים לאור משמאל מתוך סרטון היו-טיוב, "שש אחרי המלחמה"]
ב-1969 התגייס לצה"ל ושובץ בחיל השריון. בשריון עבר לאור הכשרה כלוחם וקורס מפקדי טנקים. בהמשך השלים קורס קצינים ושימש כמפקד מחלקתטנקים. במלחמת יום הכיפורים היה לאור מפקד פלוגה בחטיבה 7, שבלמה את התקפות השריון הסורי כחלק מקרב עמק הבכא, תחת פיקודו של אביגדור קהלני. על חלקו במלחמה הוענק לו צל"ש אלוף מאת אלוף פיקוד הצפון, רפאל איתן. בהמשך שימש לאור כמפקד גדוד 82, ופיקד עליו במבצע ליטני. פיקד על חטיבת הראל. בשנת 1987 מונה למפקד חטיבה 7. ב-1989 מונה לראש מחלקת התכנון המבצעי באגף המבצעים ושירת בתפקיד עד שחרורו ב-1991.
אפרים לאור הוא בעל תואר שלישי – Ph.D., בנושא מדיניות, אסטרטגיה וניהול מצבי חירום קיצוניים מקינגס קולג', אוניברסיטת לונדון. חבר בצוות (United Nations Disaster Assessment and Coordination) UNDAC. מוסמך AMC (Assessment Mission Course) של ה – European Community Mechanism. ראש צוות התכנון וחבר הנהלת “Bien Etre Pour Tous”, בריסל, לשיקום 2,500,000 עקורי רובע Tshangu בקונגו. מרצה בנושא: התמודדות עם מצבי חירום קיצוניים, במוסדות אקדמיים בישראל ובחו"ל.
יושב ראש ועדת ההיגוי הממשלתית להיערכות לרעידות אדמה בכפיפות ישירה ובלעדית לוועדת שרים להיערכות לרעידות אדמה, 2003 – 2006. הוא גם היוזם וראש תכנית המ"א בגאוגרפיה של אזורי אסון, אוניברסיטת חיפה, 2004 – 2010.
עיקר הצמיחה של היחידה התקיימה בימיו של לאור. בתקופתו הורחבו המשימות, הורחב התחום המקצועי בנושא חילוץ והצלה מהריסות, והחצו הכשרות צה"ליות למתנדבי יחידות החילוץ.
נשיא העמותה בעבר: אלוף משנה גבריאל (גברוש) רפפורט: מ- 1986 עד יום מותו ב- 2001
גברוש (ראו תמונה משמאל) נולד וגדל בקיבוץ בית אלפא. בשנת 1936, בגיל 12 בלבד הצטרף להגנה ולמד לתפעל נשק ולסייע בשמירה על הקיבוץ.
בשנת 1941 התגייס לפלמ"ח והיה בין המגויסים הראשונים. יצא לקורסי חבלה, מקלענים, ימאות, דאייה ומפקדי כיתות, בהמשך יצא גם לקורס טיס והיה טייס פייפר.
הוא שובץ כמפקד כיתה בפלוגה א' ברמת יוחנן, נעצר במהלך השבת השחורה ונכלא במחנה המעצר בלטרון. לאחר השחרור, פיקד על הורדת מעפילים במסגרת הפלי"ם.
בשנת 1947 שובץ כנהג משאית בשיירות לירושלים במסגרת הגדוד הרביעי ("הפורצים") בחטיבת הראל. במסגרת זו בנה משוריינים ממשאיות והיה סגן מפקד פלוגת המשוריינים. הוא השתתף בכל קרבות הגדוד הרביעי, ביניהם הקרבות על הקסטל, בית מחסיר, מנזר סן סימון ועוד. במהלך הלחימה מונה לסגנו של דוד אלעזר.
ביוני 1948 השתתף בגילוי דרך בורמה. ביום סייע בהעברת שיירות מזון; ובלילה עבד כפועל על ציוד מכני הנדסי כדי להסדיר את הדרך. בהפוגה הראשונה גויס לצה"ל ויצא לקורס קצינים. כמפקד פלוגה השתתף במבצע ההר ומבצע חורב. בשנת 1950 חזר גברוש לקיבוצו, בית אלפא, שם הקים את מחצבות בית אלפא וחפציבה.
במבצע סיני שולב בחטיבת המילואים (חטיבה 9), פיקד על הפלוגה שכבשה את ראס-נצראני, ונמנה עם הכוח שכבש את שארם א-שייח'. גם במלחמת ששת הימים היה בחטיבה 9, פעל בגיזרת יריחו ונתמנה למושל טובאס. לאחר מלחמת ששת הימים השתמש בציוד הכבד שהיה ברשות מחצבות בית אלפא לסלילת כבישים ברמת הגולן.
ב-1973, במלחמת יום כיפור, התגייס בהתנדבות והוביל צוות שריון שהועמד תחת פיקודו של רפאל איתן בקרבות הבלימה ברמת הגולן.
בשנת 1976 - על פי בקשה אישית של רפאל איתן - התגייס חזרה לצה"ל בשירות קבע ופיקד על סלילת כבישים בסיני. בין היתר, היה אחראי על סלילת "דרך זיוה" - דרך שחיברה את מנזר סנטה קתרינה לכביש החוף המזרחי של סיני, תוך מעבר בשטחים הרריים קשים ביותר. הציוד לפריצת "דרך זיוה" היו דחפורי ה-D9 של משרד הביטחון, שנשארו ללא שימוש לאחר שעבדו בהקמת קו בר לב. צה"ל ומע"צ השלימו את עיקר פריצת הדרך לסנטה קתרינה, תוך כדי הקפדה על סטנדרטים של כבישים אזרחיים. עובדה זאת עזרה למצרים, כאשר השלימו את סלילת הדרך עם אספלט לאחר החזרת סיני.
בשנת 1982 פיקד על מבצעים הנדסיים בלבנון, רובם מבצעי חילוץ טנקים, ביניהם חילוץ טנקי שלל. במסגרת זו סייע בפינוי ובחילוץ נפגעי אסון צור הראשון ואסון צור השני. מצויד בלקחי החילוצים פנה גברוש אל הרמטכ"ל, ידידו, משה לוי והציע לו להקים את יחידת החילוץ וההצלה הארצית. היחידה קמה ב-1984 ואיחדה תחתיה את כל הגופים שעסקו בחילוץ והצלה עד אז. גברוש פיקד על היחידה עד 1989 ובמסגרת זו נסע להושיט סיוע למקסיקו, יוון, סן סלבדור, וארמניה בעקבות רעידות אדמה שפקדו מדינות אלו.
יואב (זימי) זימרן, יו"ר העמותה מ- 1986 עד 1992
יואב (זימי) זמרן (הימני בתמונה משמאל) משמש כיום כמנהל תחום פדגוגיה במנהל החינוך בעיריית ירושלים. בתפקידו הקודם כיהן כמנהל ביה"ס הניסויי בעיר במשך 10 שנים.
[מקור התמונה: גוגל +]
. . . . . .
