תקציר: משטרה בחברה דמוקרטית אינה יכולה לתפקד באפקטיביות ללא אמון הציבור במשטרה ושיתוף הפעולה מצד חלק גדול מן הציבור. אלה יושגו כאשר תהיה למשטרה לגיטימציה בקרב הציבור אותו היא אוכפת. על כן, היא מחויבת, בין היתר, בשיטור הוגן ושוויוני. הוגנות באכיפה מאפיינת משטרות איכותיות, נוסח המשטרה בבריטניה, באוסטרליה ובקנדה (אוסטרליה וקנדה אמצו דפוסי שיטור בריטיים). לצערנו, אנו אימצנו דווקא את דפוס המשטרה המנדטורית הבריטית, ולא את זה של המשטרה בבריטניה. על כן, הוגנות באכיפה איננה חלק מתרבותה של משטרת ישראל...

[בתמונה: הוגנות באכיפה... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[לאוסף המאמרים על שיטור בחברה רב תרבותית, לחצו כאן] [להרחבה על מושג קרוב: 'שוויוניות באכיפה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לקובץ מאמרים רלוונטי נוסף: 'כשהאמצעי הופך למטרה - הכל על הסטטיסטיקה המשטרתית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית להפיכה משטרית', לחצו כאן]

עודכן ב- 9 ביולי 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב- 9 ביולי 2023, התקיימה ישיבת ממשלה טעונה עם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שבה היא נדרשה להשיב לטענות שרי הממשלה על אכיפה בררנית מול המוחים כנגד הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית (תבחרו...). הדיון היה עקר, מתסכל לשני הצדדים וחסר תוצאות, אבל הוא היה רק סימפטום לבעיה אקוטית שהולכת ומתגברת: אובדן האמון הציבורי במערכת האכיפה.  משטרה בחברה דמוקרטית אינה יכולה לתפקד באפקטיביות ללא אמון הציבור במשטרה ושיתוף הפעולה מצד חלק גדול מן הציבור. אלה יושגו כאשר תהיה למשטרה לגיטימציה בקרב הציבור אותו היא אוכפת. על כן, היא מחויבת, בין היתר, בשיטור הוגן ושוויוני.

[בתמונה: אכיפה בררנית. לכתבה המלאה של שלו ואשכנזי ב'וואלה', לחצו כאן]

הוגנות באכיפה נובעת מהעקרונות, השביעי והשמיני בתשעת העקרונות של רוברט פיל, שהיוו את המסד למשטרת לונדון 1829:

"7. לקיים בכל עת מערכת יחסים עם הציבור המעניקה מציאות למסורת ההיסטורית לפיה, המשטרה היא הציבור וכי הציבור הוא המשטרה, והמשטרה היא רק חלק מהציבור, שמשלמים לו כדי שיקדיש תשומת לב מלאה לתפקידים אשר מוטלים על כל אזרח באינטרסים של רווחת הקהילה והקיום." (משמע, המשטרה היא חלק מהציבור, ותפקידיה הם בעצם תפקידיו. התשלום שהם מקבלים הוא רק כדי שיקדישו את מלוא תשומת ליבם למה שכל אזרח צריך לעשות!).

"8. להכיר תמיד בצורך בהקפדה על תפקידי המשטרה, כמות שהם; ולהימנע מכל פעולה שעלולה לגרום למישהו לסבור, שהיא נוטלת לעצמה תפקידים לא לה, כמו שיפוט והענשה." (משמע, הוגנות באכיפה כערך עליון. המשטרה איננה שופט ואיננה תליין; והוא צריכה להיצמד לתפקידיה, ולא לחרוג מהם בלחצו של מישהו).

הקפדה על הוגנות באכיפה מאפיינת משטרות איכותיות, נוסח המשטרה בבריטניה, באוסטרליה ובקנדה (אוסטרליה וקנדה אמצו דפוסי שיטור בריטיים) - הרואות באזרח את בעל הבית של המשטרה - ולהיפך. משטרות שהבעלים שלהן הוא הריבון, נוטות להפלות.

לצערנו, אנו אימצנו דווקא את דפוס המשטרה המנדטורית הבריטית, ולא את זה של המשטרה בבריטניה. על כן, הוגנות באכיפה איננה חלק מתרבותה של משטרת ישראל.

[בתמונה: 'הוגנות' - העיקרון השמיני בתשעת העקרונות של רוברט פיל. מקור התמונה המקורית: טוויטר. הכרזה: ייצור ידע]

המשגה

המושג הוגנות באכיפה (Equitable Policing וגם: Fair Enforcement) והמושג הנגדי אי-הוגנות באכיפה (Unfair Enforcement או Police Deception) הם מושגי יסוד בעקרונות של שיטור בחברה דמוקרטית; ושיטור בחברה רב תרבותית.

'הוגנות באכיפה' היא אחת משלושת החובות הבסיסיים של השוטרים כלפי האזרחים, שבלעדיהן, לא יהיה בה אמון ולא תהיה לה לגיטימציה (שתי החובות האחרות הן שיקול דעת באכיפה, ושקיפות ואחריותיות) (ראו הכרזה למטה).

הוגנות משמעה:

• המשטרה אינה שופטת ואינה מענישה.
• היא אוכפת את החוק בלי להפלות בין ציבורים; בין מיוחסים לדלת העם; ובין עניים לעשירים.
• השוטרים הם אזרחים שקיבלו כסף כדי להתמקד במה שכל אזרח אמור לעשות. אין להם זכויות יתר, וחובת הציות לחוק מוטלת, בראש ובראשונה עליהם!

המשטרה בהתנהגותה מסמלת את מעמד החוק במדינה, ומשפיעה על תרבות הציות לחוק. כיבוד החוק על ידי המשטרה והימנעות על אלימות משפיעים לטובה על התנהגות של האזרחים, ולהיפך: זלזול בחוק מצד השוטרים יגרור זלזול בחוק מצד האזרחים; שימוש מופרז בכוח מצד שוטרים יעלה גם את רמת האלימות של האזרחים. זו הסיבה, שמשך שנים נמנעו שוטרים בריטים לשאת נשק, גם כשניתנה להם הברירה לכך, למרות התקפות הטרור של המחתרת האירית. זאת מהחשש שמפלס האלימות ברחוב יעלה.

[הוגנות היא אחת החובות הבסיסיות ביותר של משטרה בחברה דמוקרטית כלפי הציבור; ובלעדיה אין אמון במשטרה ורין לגיטימציה למשטרה לבצע את משימותיה! הכרזה: ייצור ידע]

אכיפה הוגנת היא אכיפת חוק צודקת...

... כזו שנעשית בהקפדה על הכללים הבסיסיים של הוגנות; ותוך ציות - גם של האוכף - לנקבע בחוק ובנהלים (החוק מחייב את האוכף והנאכף כאחד). זוהי אכיפה שאין בה קיפוח או אפליה. דוגמה לאכיפה לא הוגנת בכתבה למטה.

'שיטור שוויוני' או 'שוויוניות באכיפה'

מרכיב חשוב בהוגנות באכיפה הוא המושג 'שיטור שוויוני' או 'שוויוניות באכיפה' (Equality in Policing). משמעותו היא, ששירותי המשטרה מסופקים לכל מגזרי החברה באופן שווה; ושהחוק נאכף על ידי המשטרה באופן שוויוני על כל מרכיבי החברה, ללא קיפוח או אפליה.

דוגמה לאכיפה לא הוגנת:

אוכפי החוק מתפתים לעבור עליו משתי סיבות עיקריות:

• על מנת להשיג אפקטיביות רבה יותר באכיפה. למשל: סטירה הגונה לנחקר תמיד 'תעודד' את המוטיבציה שלו להודות; או נסיעה במהירות מעל המותר תאפשר לכידה של עברייני תנועה רבים יותר.
• כי אין מי שיאכוף את החוק עליהם; וגם כי 'מגיע להם' (גם עובדי חברת חשמל מקבלים חשמל חינם...).

כלים להשגת הוגנות באכיפה

קיימים שני כלים העיקריים ליצירת תחושה של הוגנות באכיפה, בקרב קבוצת הרוב באוכלוסיה: שקיפות משטרתית ו- אחריותיות משטרתית:

שקיפות משטרתית

שקיפות משטרתית (Police Transparency) משמעה, התנהלות פתוחה מבחינה ארגונית ו/או ציבורית, כשהארגון מאפשר גישה חופשית לעובדים / לאזרחים (הכל לפי עומק השקיפות) למאגרי המידע שלו: מלוחות הזמנים של בכיריו ותלושי ההשתכרות שלהם, ועד לפרוטוקולים, לסטטיסטיקות, לתקנות ולחוקים, למזכרים, ולדרכי פעולה.

[בתמונה: שקיפות... "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר" (שופט בית המשפט העליון האמריקאי לואיס ברנדייס)... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי WikiImages לאתר Pixabay]

אחריותיות משטרתית

אחריותיות משטרתית (Police Accountability) משמעו, ניהול עבודת משטרה באופן אפקטיבי, וגם יעיל במידת האפשר, תוך קבלת אחריות אישית ומקצועית, ומתן דין וחשבון שוטף - מתוך פתיחות מקסימלית - למפקדים, לגורם הפוליטי הממונה, לגורמי בקרה ציבוריים ולציבור הרחב. היא רלוונטית לשוטר הבודד, כמו גם למפקדי המשטרה ולארגון עצמו.

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

תגובות הנגד של הציבור

במערכת מורכבת, פעולה חריגה של גורם גורמת להתארגנות נגדית. על כן, אנו עדים לפעולות של בודדים ולפעולות קולקטיביות של ציבור שנועדו לתת מענה לבעיה זו.

פעילות אזרחית למען שקיפות משטרתית

אחד הלוחמים העקשנים בתחום השקיפות המשטרתית הוא עו"ד פנחס (פיני) פישלר (ראו תמונה משמאל), שפעמים רבות כופה על המשטרה לחשוף חומרים חסויים, שהייתה חייבת לפרסם על פי חוק, ונמנעה מכך בשל החשש (הנכון) שהפרסום יביך אותה. מהישגיו של פישלר:

• יכולתו של אזרח לקבל את תדפיס הרישום הפלילי שלו בתחנת משטרה, חינם, ולא כנגד תשלום בבולי הכנסה כפי שנגבה בניגוד לחוק [בג"ץ 7256/95 פישלר נגד מפכ"ל המשטרה].
• פרסום דוח הנזיקין השנתי של המשטרה בזמן;
• פרסום השנתון סטטיסטי בזמן;
• פרסום שמות מורשעי בית הדין למשמעת;
• פרסומי פסיקות בית הדין למשמעת, אחת לרבעון;
• פרסום נהלי המשטרה.

פעולות תגמול קולקטיביות

התפתחות הטכנולוגיה מאפשרת לציבור לנקוט באמצעי נגד לבלימות חוסר ההוגנות באכיפה. מהתקנת מצלמות רכב על מנת לתעד כל מפגש עם שוטר, ועד צילום בטלפון של מפגשי השוטרים ושל פעולות אלימות של שוטרים ברחוב ובעת פיזור הפגנות, ושיימינג פומבי לרכבי משטרה המבצעים עבירות.

מטבע הדברים, פעולות כאלה גורמות גם למקרים של עריכה מגמתית של סרטונים, והעללה על שוטרים.

[בתמונה: שיימינג לרכב משטרתי שחונה בניגוד לחוק. המקור: פייסבוק]

[לריכוז עבירות החנייה של רכבי משטרה, לחצו כאן]

פעולות תגמול פרטניות: צייד השוטרים

למרות שהתופעה רווחת, ואין היום כמעט אזרח שלא שולף מצלמה כשהוא רואה שוטר, אחד המקרים הראויים להילמד הוא זה המכונה "צייד השוטרים" או "צייד הכחולים".

איש זה, העונה לשם, מוטי דוד, שהחליט בסוף 2014 ותחילת 2015, מסיבותיו, לרדוף עד חרמה, רכוב על גבי קטנוע וחמוש במצלמה, אחר ניידות משטרה המבצעות עבירות תנועה באזור תל אביב. הוא היה עוקב בקטנועו אחר רכב משטרה, מצלם וממתין שיבצע עבירה. אחר כך, היה רודף אחרי הרכב, ומרגיז את השוטרים כשהוא מבקש מהם להזדהות, ולהציג בפניו - כאזרח, שהיה עד לעבירה שביצע אותו שוטר - תעודה מזהה. זאת, מתוך הרציונל שמשרת ציבור חייב להזדהות בפני אזרחים, קל וחומר כשהוא חוטא בעבירה.

השוטרים השתוללו מכעס, והתוצאה בהתאם... את הסרטון היה דוד מעלה לאינטרנט ויוצר הד ציבורי. אם השוטרים לא היו מתאפקים ומשתמשים בכוח, היה מגיש תלונות מתועדות במח"ש.

התופעה התפרסמה כל כך, שעשתה דרכה מהאינטרנט לתכנית הטלוויזיה ''צינור לילה'', עובדה שהגבירה את התהודה עוד יותר.

[לאוסף המאמרים על שיטור בחברה רב תרבותית, לחצו כאן] [להרחבה על צייד השוטרים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לקובץ מאמרים רלוונטי נוסף: 'כשהאמצעי הופך למטרה - הכל על הסטטיסטיקה המשטרתית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית להפיכה משטרית', לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על שיטור בחברה רב תרבותית;
• הרחבה על צייד השוטרים;
• אוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית';
• אוסף מאמרים רלוונטי נוסף: 'כשהאמצעי הופך למטרה - הכל על הסטטיסטיקה המשטרתית';
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית להפיכה משטרית';
• הרחבת המושג 'אפקטיביות';
• הרחבה בנושא 'לגיטימציה';
• הרחבה על אמון הציבור במשטרה;
• סקירת 9 העקרונות של רוברט פיל;
• הרחבת המושג: 'שיקול דעת באכיפה';
• הרחבת המושג: 'שקיפות משטרתית';
• הרחבת המושג: 'אחריותיות משטרתית';
• הרחבה על שיטור שוויוני.

[בתמונה: הוגנות באכיפה - המשטרה מסמלת את החוק... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. המקור: ייצור ידע]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2021), שיטור בהסכמה – 9 העקרונות של רוברט פיל, ייצור ידע, 27/7/21.
• פנחס יחזקאלי (2015), שיטור שוויוני - שוויוניות באכיפה, ייצור ידע, 15/3/15.
• פנחס יחזקאלי (2015), אחריותיות משטרתית, ייצור ידע, 15/11/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אמון במשטרה, ייצור ידע, 24/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הדמוקרטיה והמגבלות שהיא מטילה על המשטרה, ייצור ידע, 24/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), אחריותיות משטרתית – חובת המשטרה לדין וחשבון ציבורי על מעשיה, ייצור ידע, 15/11/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), שקיפות משטרתית – אור השמש מנקה…, ייצור ידע, 11/6/18.
• משה מוריס בלאיש (2021) סמכות ושיקול דעת באכיפה, ייצור ידע, 13/8/21.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.