תקציר: ויג'ילנטיות או ויג'ילנטיזם (Vigilante) הוא נטילת החוק לידיים, בתואנה שמערכות אכיפת החוק אינן אפקטיביות. זוהי פעולה אלימה, המתבצעת על-ידי בודדים או על ידי קבוצות אזרחים. זאת, מתוך תחושה שהשלטון איננו מספק להם את ההגנה המתאימה שהם זכאים לה על-פי החוק. ניתן לראות בויג'ילנטיות צורה אלימה של ההשתתפות הפוליטית, שהיא "פעולה מכוונת ובעלת ביטוי הנראה לעין, הנוגעת למדיניות ציבורית ומנסה להשפיע על עיצובה או על יישומה"...

[בתמונה: ויג'ילנטיות - לקיחת החוק לידיים ע"י אזרחים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Pikaso]

עודכן ב- 26 בנובמבר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ויג'לנטיות, או לקיחת החוק לידיים על ידי אזרחים, היא תופעה חברתית מורכבת, שבה אנשים או קבוצות לוקחים על עצמם לאכוף את החוק או לבצע מה שנראה בעיניהם כ'צדק', לעיתים קרובות מחוץ למסגרת המשפטית הממוסדת. תופעה זו מעוררת שאלות עמוקות על גבולות החוק, תפקידה של המדינה, והגורמים החברתיים והתרבותיים המובילים לה.

במאמר, אנתח את תופעת הוויג'לנטיות ממספר פרספקטיבות סוציולוגיות, תוך התמקדות בגורמים שמובילים להיווצרותה, במאפייניה המרכזיים, ובהשפעותיה על החברה.

.

[בתמונה: ויג'ילנטיות - לקיחת החוק לידיים ע"י אזרחים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

מהי ויג'לנטיות? הגדרה ותיחום

ויג'ילנטיות או ויג'ילנטיזם (Vigilante) היא תופעה סוציולוגית, שבה אנשים פרטיים או קבוצות נוטלים את החוק לידיים, תחושה שהשלטון איננו מספק להם את ההגנה המתאימה שהם זכאים לה על-פי החוק, ושמערכות אכיפת החוק אינן אפקטיביות. יש שעושים זאת מתוך תחושת חובה מוסרית, ו/או צדק. אחרים מתוך תחושות יאוש ואין ברירה.

זוהי פעולה אלימה, המתבצעת על-ידי בודדים או על ידי קבוצות אזרחים. זאת, תחושה שהשלטון איננו מספק להם את ההגנה המתאימה שהם זכאים לה על-פי החוק. מתוך ניתן לראות בויג'ילנטיות צורה אלימה של ההשתתפות הפוליטית, שהיא "פעולה מכוונת ובעלת ביטוי הנראה לעין, הנוגעת למדיניות ציבורית ומנסה להשפיע על עיצובה או על יישומה" (חסדאי, 2011).

ויג'ילנטיות היא המחשה לכך שאין ארוחות חינם: כשאין אמון ואין לגיטימציה ברשויות האכיפה, אנשים נוטלים את החוק לידיים. דוגמאות בולטות הן למשל:

• פעולות שכונתיות: קבוצות אזרחים המפקחות על סדר בשכונה ומונעות פשיעה באמצעות סיורים ליליים.
• פעולות ענישה פיזית: תקיפות של חשודים בעבירות ללא משפט.
• פעולות מחאה: חסימת דרכים או הפגנות אלימות המכוונות לשינוי חברתי מיידי.

למושג זה יש מקבילה משפטית בישראל בשם 'עשיית דין עצמי': זהו מושג משפטי, שמתאר מעשים של יחידים או קבוצות הפועלים - באורח עצמאי, בכוח הזרוע - להשגת מטרה מסוימת. תופעה זו מעוגנת, הן במשפט הפלילי והן האזרחי:

• בתחום הפלילי, מדובר על השלטת חוק וסדר, כגון אכיפת קיום מצוות או בעניינים מדיניים-ביטחוניים. במעשה, מתכוון המבצע להגן על ערכים כלליים של הקהילה, ועל טובת הציבור בכללותה.
• בתחום האזרחי, מדובר ב"סיפוקה של דרישה, או הבטחה של דרישה, על ידי מעשה עצמאי של הדורש". במעשה, מתכוון המבצע לשמור על ענייניו הפרטיים.

[בכרזה: ויג'ילנטיות מהי? המקור: ייצור ידע]

למה מתרחשת ויג'לנטיות?

• אובדן אמון במוסדות החוק: ויג'לנטיות פורחת לעיתים קרובות במצבים שבהם יש תחושת אובדן אמון במוסדות החוק. כאשר אנשים חווים את המערכת המשפטית כלא יעילה, מושחתת או אדישה לצורכי האזרחים, הם עשויים להרגיש צורך למלא את הוואקום בעצמם.
• תחושת חוסר ביטחון: בתקופות של משבר כלכלי, עלייה בפשיעה, או איומים חיצוניים, תחושת חוסר הביטחון יכולה להוביל אנשים לחפש פתרונות מיידיים, גם אם הם מנוגדים לחוק.
• תרבות וערכים חברתיים: בתרבויות מסוימות, יש לגיטימציה גבוהה יותר לוויג'לנטיות, במיוחד כאשר היא נתפסת כהגנה על כבוד, משפחה או קהילה. ערכים של עצמאות ואחריות אישית יכולים לתרום לתופעה זו.

ויג'לנטיות יכולה להיות:

• ספונטנית: פעולה של יחידים או קבוצות קטנות ללא תכנון מקדים.
• מאורגנת: קבוצות מאורגנות היטב, עם היררכיה ומשאבים, כמו "משמרות שכונה" או מיליציות.

סוגי פעולות

1. אכיפה מונעת: מניעת עבירות באמצעות נוכחות פיזית או איומים.
2. ענישה ישירה: פעולות ענישה פיזיות או פסיכולוגיות כלפי חשודים.
3. חיפוש צדק סימבולי: פעולות שמטרתן להעביר מסר חברתי או פוליטי.
4. לגיטימציה חברתית: ויג'לנטים לעיתים קרובות מצדיקים את פעולותיהם בטענות מוסריות או חוקיות, כמו "מילוי חובתם כאזרחים". לעיתים הם גם זוכים לתמיכה ציבורית רחבה, במיוחד אם הם פועלים נגד תופעות פשיעה שהמשטרה מתקשה להתמודד עימן.

[בתמונה: לינץ' בשחורים בארצות הברית... התמונה היא נחלת הכלל. לעוגן ברשת, לחץ כאן]

השפעות הוויג'לנטיות על החברה

השפעות חיוביות

• חיזוק תחושת הביטחון המקומית: אזרחים עשויים להרגיש בטוחים יותר כאשר הם יודעים שיש מי שפועל למען הסדר.
• העלאת מודעות ציבורית: פעולות וויג'לנטיות לעיתים מבליטות בעיות חברתיות שלא מקבלות מענה.

השפעות שליליות

• ערעור שלטון החוק: כאשר אזרחים פועלים מחוץ למסגרת החוקית, הדבר עלול לערער את הסדר החברתי.
• הגברת האלימות: וויג'לנטיות עשויה להוביל לעימותים אלימים ולמעגל של נקמה.
• הפליה והדרה: קבוצות מיעוטים או קבוצות מוחלשות עלולות להפוך למטרות עיקריות של וויג'לנטיות.

דוגמאות היסטוריות ומודרניות

ארצות הברית - הקו קלוקס קלאן: אחת הדוגמאות הידועות ביותר לוויג'לנטיות מאורגנת היא הקו קלוקס קלאן - ארגוני אחווה בארצות הברית הדוגלים בעליונות הגזע הלבן - כנגד האוכלוסייה השחורה (ראו התמונוה למטה):

[בתמונה: הקו-קלוקס-קלאן... מקור התמונה: ספריית הקונגרס]

ויג'לנטיות היא תופעה מורכבת ורב-ממדית שמשקפת מתחים חברתיים, כלכליים ופוליטיים. למרות שלעיתים היא נובעת מתחושת צדק וחובה מוסרית, חשוב להבין את הסיכונים הכרוכים בה ולהכיר בכך שהדרך הטובה ביותר להתמודד עימה היא באמצעות חיזוק מוסדות החוק והגברת האמון הציבורי בהם.

האם וויג'לנטיות היא פתרון זמני הכרחי, או שמא מדובר בסימפטום לחוליים חברתיים עמוקים יותר? התשובה תלויה בהקשר החברתי, התרבותי והפוליטי שבו היא מתקיימת. בעוד שישנם מקרים שבהם וויג'לנטיות יכולה לשמש כ"תרופה" זמנית, יש לה גם פוטנציאל לערער את הבסיס הדמוקרטי של חברה ולחזק נורמות של אלימות.

שאלת הוויג'לנטיות מעמידה במבחן את יכולתה של החברה לאזן בין ביטחון אישי לבין שלטון החוק, ומחייבת אותנו לחשוב מחדש על הגבולות שבין פעולה אזרחית למערכת המשפט הממוסדת.

[בתמונה: לינץ' בשחורים בארצות הברית... התמונה היא נחלת הכלל. לעוגן ברשת, לחץ כאן]

יחס אוהד במקורות והסתייגות בדברי חז"ל

בפרשת בלק בספר במדבר עומדת מנהיגותו של משה למבחן על ידי 'עשיית דין עצמי' שביצע פִּינְחָס, בנו של אלעזר ונכדו של אהרן הכהן [לקובץ המאמרים על פרשת בלק, לחצו כאן]:

זמרי בן סלוא - נשיא שבט שמעון - קיים יחסי אישות, לעיני כל ישראל, בפתח אוהל מועד, עם כזבי בת צור, בתו של אחד מחמשת נשיאי מדין. במקום לגלות מנהיגות אקטיבית, משה אינו עושה דבר פרט לבכי הפומבי שלו. זו לא המנהיגות שהעם מצפה לה. במשבר בסדר גודל שכזה, העם מצפה לתשובה מהירה וניצחת של מנהיגו, שמשום מה לא באה [בהרחבה על פרשת זמרי בן סלוא, לחצו כאן]:

"... וישב ישראל בשטים, ויחל העם לזנות אל בנות מואב. ותקראן לעם לזבחי אלהיהן, ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן. ויצמד ישראל לבעל פעור... והנה איש מבני ישראל בא ויַקרֵב אל אֶחַיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל... וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו. ויבא אחר איש ישראל אל הקֻבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קֳבתהּ..." (במדבר כה, א-ח).

"... וידבר ה' אל משה לאמר. פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם, ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי. לכן אמר, הנני נתן לו את בריתי שלום. והייתה לו ולזרעו אחריו ברית כהֻנת עולם, תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל..." (שם, י-יג).

על פי הספר, מעשהו זה של פנחס עצר את המגיפה שנענשו בה בני ישראל על חטאם (שם, ח-ט). גם פנחס מתוגמל על מעשהו. בעקבות המעשה, הוא הוכרז ככהן מובחר ("הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. והָייְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם"), ולאחר פטירת אביו, מילא את מקומו ככהן גדול. לאחר מכן פיקד פינחס על 12,000 הלוחמים שנלחמו במדין כנקמה על המעשה בשיטים (יעקובי, תשס"ג).

[ציורי תנ"ך/ פנחס זוכה לברית שלום וכהונה/ ציירה: אהובה קליין(c) שמן על בד]

מה פשר היחס הדואלי לתופעה?

לעומת ספר במדבר, בדברי חז"ל והפרשנים אנו מוצאים התייחסות מורכבת יותר, הכוללת עמידה על החיוב שבמעשהו ועל השלילה שבו ובמעשים הדומים לו (יעקובי, תשס"ג).

למה? פשוט משום שיש בה גם טוב וגם רע. הדואליות הזו היא חלק ממאפייניה של מערכת מורכבת, שאין בה טוב מוחלט ולא רע מוחלט. הכל בהקשר [להרחבת המושג 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'הקשר', לחצו כאן].

אפשר להבין זאת גם בעזרת המושג המושג שלמות ניגודית או שלימות הניגודים או אחדות הניגודים (Polarities of Wholeness or The Unity of Opposites), הלקוח גם הוא ממדע המדינה. מושג זה נטבע במקור על ידי הפילוסוף היווני הרקליטוס, היה בשימוש על ידי אריסטו והוחייה על ידי הגרמני גיאורג פרידריך הגל (1831-1770). הוא שימש מרכיב בדיאלקטיקה המטריאליסטית של מרקס ואנגלס. משמעותו של המושג היא, שניגודים מגדירים זה את זה, וגם חודרים ומשפיעים זה על זה. בכך הם מרכיבים מהות חדשה, גבוהה יותר, המכילה אותם בתוכה, וכך נוצר השלם. אצל אריסטו, "המנוגדים ההופכיים" עוברים להיות "מנוגדים משלימים". אז, נוצר הפוטנציאל ומיד מתממש. לדוגמה, שעות היום מנוגדות לשעות הלילה. לכאורה מדובר בשני הפכים מוחלטים, אבל היום והלילה יוצרים דבר שלם נוסף – היממה [להעמקה בנושא שלימות הניגודים, לחצו כאן].

המשמעות היא, שמאחורי כל טיעון ועכל מצב מסתתר היפוכו, ובין שני גורמים יש לעולם ארבע אפשרויות. אין טוב מוחלט או רע מוחלט במערכות מורכבות. פעם נדרש זה, ופעם היפוכו, הכל לפי הנסיבות.

[בתמונה: שלימות הניגודים... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

שיימינג כסוג של ויג'ילנטיות

הסוג המפורסם ביותר של ויג'ילנטיות בעידן הרשתות החברתיות הוא השיימינג או הביוש בפומבי: הוקעה פומבית של אדם על מעשים שביצע, בדרך כלל על ידי הקורבן, כסוג של נקמה מצידו, וגם על ידי המבצע עצמו בשל נקיפות מצפון או במסגרת הסכם על סוג של ענישה עם הקורבן. זאת, תוך דילוג על מערכת אכיפת החוק, ללא בירור מקיף וללא מתן הזדמנות הוגנת להתגונן.

מטרת הפומביות ללעוג לאותו אדם ולהגחיך אותו על מנת להענישו, להוקיע התנהגויות הנחשבות לפסולות, ו/או להעלות לדיון מעשה או התנהגות הקשורים אליו, או להזהיר מפניו, למשל במקרים של פדופיליה (חי, 2015) [לאוסף המאמרים על ביוש - שיימינג, לחצו כאן].

[בתמונה: שיימינג של אשה שגנבה מוולמארט... סוג של ויג'ילנטיות... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

גם לינץ' הוא ויג'ילנטיות

המקרה המפורסם אחר, וותיק יותר, של ויג'ילנטיות הוא מעשה הלינץ' (A lynching). כך לדוגמה, מקרים - שבהם אספסוף עושה שפטים באנשים - מתרחשים באופן קבוע בהודו, לרוב ללא התערבות או חקירה רצינית של המשטרה, אלא אם מדובר בתקיפות על רקע דתי או נגד נשים.

כך למשל, שמועות שהופצו בוואטסאפ הובילו לרצח של שבעה גברים במדינת ג'הרקאנד בהודו, על רקע ידיעות שקריות שמזהירות מפני זרים שחוטפים ילדים. בסרטון שנהפך ויראלי נראה אדם שרוע על הקרקע, מתחנן על חייו, כשאספסוף מכה אותו למוות. הוא אחד משבעה גברים שנרצחו בתקיפות אכזריות באותו שבוע, כשבחלק מהן אנשי משטרה העלימו עין:

בתוך מספר שעות התגודדו יותר מ-500 איש, והאנשים שנהרגו היו חפים מפשע שחלפו במקום, לפי המשטרה. זאת, למרות שלא היה מקרה אחד של חטיפת ילדים שדווח באזור (ניו יורק טיימס, 2017).

[בתמונה: לינץ', כפי שהוא מתואר בעיתונות בהודו. היוצר: प्रतीकात्मक फोटो. לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'השוטרים הנוקמים' ומשטרה בוגדנית, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'קבוצות'.
• אוסף המאמרים על אמון ולגיטימציה משטרתית;
• אוסף המאמרים על 'השוטרים הנוקמים' ומשטרה בוגדנית;
• הרחבת המושג: 'אמון הציבור במשטרה';
• הרחבת המושג: לגיטימציה משטרתית';
• קובץ המאמרים על פרשת בלק;
• הרחבה על פרשת זמרי בן סלוא;
• העמקה בנושא שלימות הניגודים;
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת';
• העמקה בנושא שלימות הניגודים;
• אוסף המאמרים על ביוש - שיימינג;
• הרחבת המושג: 'לינץ'';
• הרחבה בנושא החטיבה להתיישבות;
• הרחבת המושג: 'מטרות לאומיות';
• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית';
• אוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט;
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.
• חנן גרינווד (2023), "שום דבר לא יסגור את החור בלב", ישראל היום, 27/2/23.
• שרון גל (2023), ח"כ צביקה פוגל לשרון גל: "המעשה שעשו אתמול תושבי יהודה ושומרון בחווארה זה אפקט ההרתעה הכי חזק שהיה למדינת ישראל", רדיו גלי ישראל, 27/2/23.
• יניב קובוביץ' (2016), באין משטרה, החברה הערבית אוכפת את החוק בעצמה, הארץ, 20/11/16.
• ניו יורק טיימס (2017), הסרטון שמתפשט ברשת: שמועות בוואטסאפ שהסתיימו ברצח 7 חפים מפשע, דה מרקר, 28/5/17.
• רובינשטיין אמנון, וולפסון אדם (2012), באין ממשלה. איך לתקן את קלקולי המשטר, אור יהודה: זמורה ביתן.
• נעמה אנגל משאלי (2015), עוטף עזה נגד פירוק החטיבה להתיישבות, 9/3/15, nrg.
• רפאל יעקובי (תשס"ג), עשיית דין עצמית, דעת, מכללת הרצוג, גיליון מס' 130.
• גרשון הכהן (2017), גרשון הכהן: הכורח ב"עשיית דין עצמי" במאבקי אחיזה בקרקע, ייצור ידע, 1/9/17.
• אבי הראל (2016), פרשת זמרי בן סלוא – מנהיגות ארוכה מידי, ייצור ידע, 19/7/16.
• משה חסדאי (2011), אלימות ויג'ילנטית, מחלקה ראשונה, 19/12/11.
• אלון חכמון, עפר לבנת (2019), חשד להצתת ביתה של המטפלת המתעללת; השכנים לא מרחמים, מעריב, 6/7/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי: אמון הציבור במשטרה;
• פנחס יחזקאלי (2019), משטרת ישראל טועמת את מחיר אבדן הלגיטימציה!, ייצור ידע, 3/7/19.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• גדי גולן (2021), תיעוד: אריה שיף יורה בפורץ לרכבו; הפרקליטות הגישה נגדו כתב אישום, ישראל היום, 14/1/21.
• פנחס יחזקאלי (2015), שיימינג – ביוש: הוקעה פומבית למטרות נקמה, ייצור ידע, 25/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, ייצור ידע, 10/12/15.
• פנחס יחזקאלי (2015), לינץ' – הוצאה להורג על ידי ההמון, ייצור ידע, 26/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
   
  • Weisburd, David. (1984). Vigilantism as Rational Social Control: The Case of the Gush Emunim Settlers. Political Anthropology, 4.