פנחס יחזקאלי: ויג'ילנטיות (עשיית דין עצמי) – מחיר אבדן האמון והלגיטימציה של מערכת האכיפה

תקציר: ויג'ילנטיות או ויג'ילנטיזם (Vigilante) הוא נטילת החוק לידיים, בתואנה שמערכות אכיפת החוק אינן אפקטיביות. זוהי פעולה אלימה, המתבצעת על-ידי בודדים או על ידי קבוצות אזרחים. זאת, מתוך תחושה שהשלטון איננו מספק להם את ההגנה המתאימה שהם זכאים לה על-פי החוק. ניתן לראות בויג'ילנטיות צורה אלימה של ההשתתפות הפוליטית, שהיא "פעולה מכוונת ובעלת ביטוי הנראה לעין, הנוגעת למדיניות ציבורית ומנסה להשפיע על עיצובה או על יישומה"...

[בתמונה: חווארה בוערת בעקבות הפיגוע ב- 26 בפברואר 2023. התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: חווארה בוערת בעקבות הפיגוע ב- 26 בפברואר 2023. התמונה היא צילום מסך]

ויג'ילנטיות או ויג'ילנטיזםVigilante) ) הוא נטילת החוק לידיים, בתואנה שמערכות אכיפת החוק אינן אפקטיביות. זוהי פעולה אלימה, המתבצעת על-ידי בודדים או על ידי קבוצות אזרחים. זאת, מתוך תחושה שהשלטון איננו מספק להם את ההגנה המתאימה שהם זכאים לה על-פי החוק. ניתן לראות בויג'ילנטיות צורה אלימה של ההשתתפות הפוליטית, שהיא "פעולה מכוונת ובעלת ביטוי הנראה לעין, הנוגעת למדיניות ציבורית ומנסה להשפיע על עיצובה או על יישומה"...

[לאוסף המאמרים על אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'השוטרים הנוקמים' ומשטרה בוגדנית, לחצו כאן]

עודכן ב- 28 בפברואר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מה קורה כשתושבים מרגישם מופקרים? הם נוטלים את החוק לידיהם. זהו דפוס קבוע ויש לו גם רקע תיאורטי. אבל קודם דוגמה:

בשעות הצהרים של ה- 26 בפברואר 2023 עשו הלל (21) ויגל (19) את דרכם מהיישוב הר ברכה, שבו התגוררו לישיבות ההסדר שבהן למדו... כשהשניים עברו בכפר חווארה, בנתיב שבו עוברים אלפי ישראלים מידי יום, ושבו עבר דקות קודם לכן שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', חסם מחבל את דרכם, ופתח לעבר השניים באש. שניהם נהרגו (גרינווד, 2023, ע' 2).

באותו לילה, חווארה בערה. שעות ספורות לאחר הפיגוע, התפרעו מאות מתיישבים בכפר, כשהם מציתים בתים וכלי רכב.

חבר הכנסת מ'עוצמה יהודית', תת אלוף במיל' ח"כ צביקה פוגל גיבה את המתפרעים כך: "המעשה שעשו אתמול תושבי יהודה ושומרון בחווארה זה אפקט ההרתעה הכי חזק שהיה למדינת ישראל מאז חומת מגן. אחרי רצח כמו שהיה אתמול צריך כפרים בוערים כשצה"ל לא פועל... אני רוצה להחזיר את הביטחון לתושבי מדינת ישראל. איך עושים את זה? מפסיקים עם המילה 'מידתיות'. מפסיקים עם חוסר הרצון לענישה קולקטיבית כי זה לא מתאים לכל מיני בתי משפט. אני מוריד את הכפפות אתמול יצא מחבל חווארה - חווארה סגורה ושרופה. זה מה שאני רוצה לראות. רק ככה נשיג הרתעה... ראש הממשלה ושר הביטחון נרדמו בשמירה. הם לא עושים את מה שצריך לעשות ואני מנסה להעיר אותם" (גל, 2023).

שרון גל ברדיו גלי ישראל: ח"כ צביקה פוגל לשרון גל: "המעשה שעשו אתמול תושבי יהודה ושומרון בחווארה זה אפקט ההרתעה הכי חזק שהיה למדינת ישראל"
שרון גל

"חווארה סגורה ושרופה, זה מה שאני רוצה לראות" 

ח"כ צביקה פוגל לשרון גל: "המעשה שעשו אתמול תושבי יהודה ושומרון בחווארה זה אפקט ההרתעה הכי חזק שהיה למדינת ישראל מאז חומת מגן. אחרי רצח כמו שהיה אתמול צריך כפרים בוערים כשצה"ל לא פועל"

[בתמונה: למאמר המלא של שרון גל ברדיו גלי ישראל, לחצו כאן]

והנה דוגמה נוספת בנושא אחר ובמדינה אחרת...

[בתמונה משמאל: דוגמה מאקראינה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

מה קורה כשהמלחמה בעיצומה ומערכות האכיפה מפסיקות להיות רלוונטיות? אזרחים לוקחים את החוק לידיים. 

ב- 9 במרץ 2022 פרסם מעריב, על בסיס פרסומים ברשת הטיק טוק, צילומים של הענשת גנבים על ידי אזרחים באוקראינה.

הדוגמה שמופיעה בראש הכתבה היא של גנב, שניסה לגנוב רכוש מבתים שננטשו על ידי בעליהם. הוא נתפס על ידי אזרחים ותועד כשהוא נקשר באמצעות ניילון נצמד לעמוד תאורה, בסמוך לתחנת דלק בעיר קייב, ומכנסיו מופשלות.

[בתמונה משמאל: דוגמה מאקראינה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

מסתבר שהשיטה הפכה פופולרי למדי כיוון שהיו דיווחים נוספים על הענשה דומה. משתמש טוויטר פרסם מספר תמונות של שודדים שנתפסו, וכתב: "האזרחים מנסים לעצור בעצמם את הבוזזים והשודדים, כשהגניבות והאי-חוק מתפשטים ברחבי אוקראינה. המדינה שלי לא מיועדת לגנבים". חלק מהצילומים ששותפו באינטרנט מציגים את הגנבים, כשעוברים ושבים מצליפים בישבנם החשוף."

לתופעה הזו של נטילת החוק לידיים יש שם: ויג'ילנטיזם; וצריך לומר כבר עתה: יש בו, בה בעת, גם טוב וגם רע... 

מעריב: עם המכנסיים למטה: אזרחי אוקראינה מלמדים את הגנבים לקח אזרחים אוקראינים החליטו לקחת את החוק לידיים והענישו את אלו שניסו לבזוז את רכושם של תושבים שנאלצו לברוח ולהשאיר הכל מאחור, כשקשרו אותם לעמודי תאורה ברחובות באמצעות ניילון נצמד, כשמכנסיהם מופשלים

[לכתבה המלאה ב'מעריב', לחצו כאן]

הלוגו של מעריב

[בתמונה: אוקראינה במלחמה, מרץ 2022 - כשמערכת האכיפה קורסת, אזרחים לוקחים את החוק לידיים. הגנבים נקשרו לעץ בניילון נצמד, כשמכנסיהם מופשלים... הענשת גנבים באוקראינה. צילום מסך מטיק טוק]

[בתמונה: אוקראינה במלחמה, מרץ 2022 - כשמערכת האכיפה קורסת, אזרחים לוקחים את החוק לידיים. הגנבים נקשרו לעץ בניילון נצמד, כשמכנסיהם מופשלים... הענשת גנבים באוקראינה. צילום מסך מטיק טוק]

המשגה

[בתמונה משמאל: ויג'ילנטיזם נוסח אוקראינה. לסרטון בטוויטר, לחצו כאן]

ויג'ילנטיות או ויג'ילנטיזם (Vigilante) היא נטילת החוק לידיים, בתואנה שמערכות אכיפת החוק אינן אפקטיביות. זוהי פעולה אלימה, המתבצעת על-ידי בודדים או על ידי קבוצות אזרחים. זאת, מתוך תחושה שהשלטון איננו מספק להם את ההגנה המתאימה שהם זכאים לה על-פי החוק. ניתן לראות בויג'ילנטיות צורה אלימה של ההשתתפות הפוליטית, שהיא "פעולה מכוונת ובעלת ביטוי הנראה לעין, הנוגעת למדיניות ציבורית ומנסה להשפיע על עיצובה או על יישומה" (חסדאי, 2011).

[בתמונה משמאל: ויג'ילנטיזם נוסח אוקראינה. לסרטון בטוויטר, לחצו כאן]

אין ארוחות חינם! כשאין אמון ואין לגיטימציה ברשויות האכיפה, אנשים נוטלים את החוק לידיים. התופעה הזו קרויה ויג'ילנטיות! [להרחבת המושג: 'אמון הציבור במשטרה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: לגיטימציה משטרתית', לחצו כאן]

למושג זה יש מקבילה משפטית בישראל בשם 'עשיית דין עצמי': זהו מושג משפטי, שמתאר מעשים של יחידים או קבוצות הפועלים - באורח עצמאי, בכוח הזרוע - להשגת מטרה מסוימת. תופעה זו מעוגנת, הן במשפט הפלילי והן האזרחי:

  • בתחום הפלילי, מדובר על השלטת חוק וסדר, כגון אכיפת קיום מצוות או בעניינים מדיניים-ביטחוניים. במעשה, מתכוון המבצע להגן על ערכים כלליים של הקהילה, ועל טובת הציבור בכללותה.
  • בתחום האזרחי, מדובר ב"סיפוקה של דרישה, או הבטחה של דרישה, על ידי מעשה עצמאי של הדורש". במעשה, מתכוון המבצע לשמור על ענייניו הפרטיים.

למה לאנשים לקחת את החוק לידיהם, ולא להשאיר אותו בידי הרשויות? הסיבה העיקרית לכך היא פשוטה: עשיית דין עצמית מביאה לתוצאות הרצויות במהירות וביעילות, הרבה יותר מהדרך הממוסדת... (יעקובי, תשס"ג).

בכרזה: אין ארוחות חינם! כשאין אמון ואין לגיטימציה ברשויות האכיפה, אנשים נוטלים את החוק לידיים. התופעה הזו קרויה ויג'ילנטיות! [הכרזה: ייצור ידע]

[הכרזה: ייצור ידע]

יחס אוהד במקורות והסתייגות בדברי חז"ל

[בתמונה משמאל: יחס אוהד במקורות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

בפרשת בלק בספר במדבר עומדת מנהיגותו של משה למבחן על ידי 'עשיית דין עצמי' שביצע פִּינְחָס, בנו של אלעזר ונכדו של אהרן הכהן [לקובץ המאמרים על פרשת בלק, לחצו כאן]:

[בתמונה משמאל: יחס אוהד במקורות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

זמרי בן סלוא - נשיא שבט שמעון - קיים יחסי אישות, לעיני כל ישראל, בפתח אוהל מועד, עם כזבי בת צור, בתו של אחד מחמשת נשיאי מדין. במקום לגלות מנהיגות אקטיבית, משה אינו עושה דבר פרט לבכי הפומבי שלו. זו לא המנהיגות שהעם מצפה לה. במשבר בסדר גודל שכזה, העם מצפה לתשובה מהירה וניצחת של מנהיגו, שמשום מה לא באה [בהרחבה על פרשת זמרי בן סלוא, לחצו כאן]:

"... וישב ישראל בשטים, ויחל העם לזנות אל בנות מואב. ותקראן לעם לזבחי אלהיהן, ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן. ויצמד ישראל לבעל פעור... והנה איש מבני ישראל בא ויַקרֵב אל אֶחַיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל... וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו. ויבא אחר איש ישראל אל הקֻבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קֳבתהּ..." (במדבר כה, א-ח).

"... וידבר ה' אל משה לאמר. פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם, ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי. לכן אמר, הנני נתן לו את בריתי שלום. והייתה לו ולזרעו אחריו ברית כהֻנת עולם, תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל..." (שם, י-יג).

על פי הספר, מעשהו זה של פנחס עצר את המגיפה שנענשו בה בני ישראל על חטאם (שם, ח-ט). גם פנחס מתוגמל על מעשהו. בעקבות המעשה, הוא הוכרז ככהן מובחר ("הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. והָייְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם"), ולאחר פטירת אביו, מילא את מקומו ככהן גדול. לאחר מכן פיקד פינחס על 12,000 הלוחמים שנלחמו במדין כנקמה על המעשה בשיטים (יעקובי, תשס"ג).

[ציורי תנ"ך/ פנחס זוכה לברית שלום וכהונה/ ציירה: אהובה קליין(c) שמן על בד]

[ציורי תנ"ך/ פנחס זוכה לברית שלום וכהונה/ ציירה: אהובה קליין(c) שמן על בד]

מה פשר היחס הדואלי לתופעה?

[בתמונה משמאל: מה פשר היחס הדואלי לתופעה? חלק מתמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

לעומת ספר במדבר, בדברי חז"ל והפרשנים אנו מוצאים התייחסות מורכבת יותר, הכוללת עמידה על החיוב שבמעשהו ועל השלילה שבו ובמעשים הדומים לו (יעקובי, תשס"ג).

[בתמונה משמאל: מה פשר היחס הדואלי לתופעה? חלק מתמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

למה? פשוט משום שיש בה גם טוב וגם רע. הדואליות הזו היא חלק ממאפייניה של מערכת מורכבת, שאין בה טוב מוחלט ולא רע מוחלט. הכל בהקשר [להרחבת המושג 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'הקשר', לחצו כאן].

אפשר להבין זאת גם בעזרת המושג המושג שלמות ניגודית או שלימות הניגודים או אחדות הניגודים (Polarities of Wholeness or The Unity of Opposites), הלקוח גם הוא ממדע המדינה. מושג זה נטבע במקור על ידי הפילוסוף היווני הרקליטוס, היה בשימוש על ידי אריסטו והוחייה על ידי הגרמני גיאורג פרידריך הגל (1831-1770). הוא שימש מרכיב בדיאלקטיקה המטריאליסטית של מרקס ואנגלס. משמעותו של המושג היא, שניגודים מגדירים זה את זה, וגם חודרים ומשפיעים זה על זה. בכך הם מרכיבים מהות חדשה, גבוהה יותר, המכילה אותם בתוכה, וכך נוצר השלם. אצל אריסטו, "המנוגדים ההופכיים" עוברים להיות "מנוגדים משלימים". אז, נוצר הפוטנציאל ומיד מתממש. לדוגמה, שעות היום מנוגדות לשעות הלילה. לכאורה מדובר בשני הפכים מוחלטים, אבל היום והלילה יוצרים דבר שלם נוסף – היממה [להעמקה בנושא שלימות הניגודים, לחצו כאן].

המשמעות היא, שמאחורי כל טיעון ועכל מצב מסתתר היפוכו, ובין שני גורמים יש לעולם ארבע אפשרויות. אין טוב מוחלט או רע מוחלט במערכות מורכבות. פעם נדרש זה, ופעם היפוכו, הכל לפי הנסיבות.[בתמונה: שלימות הניגודים... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: שלימות הניגודים... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

שיימינג כסוג של ויג'ילנטיות

הסוג המפורסם ביותר של ויג'ילנטיות בעידן הרשתות החברתיות הוא השיימינג או הביוש בפומביהוקעה פומבית של אדם על מעשים שביצע, בדרך כלל על ידי הקורבן, כסוג של נקמה מצידו, וגם על ידי המבצע עצמו בשל נקיפות מצפון או במסגרת הסכם על סוג של ענישה עם הקורבן. זאת, תוך דילוג על מערכת אכיפת החוק, ללא בירור מקיף וללא מתן הזדמנות הוגנת להתגונן.

מטרת הפומביות ללעוג לאותו אדם ולהגחיך אותו על מנת להענישו, להוקיע התנהגויות הנחשבות לפסולות, ו/או להעלות לדיון מעשה או התנהגות הקשורים אליו, או להזהיר מפניו, למשל במקרים של פדופיליה (חי, 2015) [לאוסף המאמרים על ביוש - שיימינג, לחצו כאן].

[בתמונה: שיימינג של אשה שגנבה מוולמארט... סוג של ויג'ילנטיות... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: שיימינג של אשה שגנבה מוולמארט... סוג של ויג'ילנטיות... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

לינץ' הוא גם כן ויג'ילנטיות

המקרה המפורסם אחר, וותיק יותר, של ויג'ילנטיות הוא מעשה הלינץ' (A lynching). כך לדוגמה, מקרים - שבהם אספסוף עושה שפטים באנשים - מתרחשים באופן קבוע בהודו, לרוב ללא התערבות או חקירה רצינית של המשטרה, אלא אם מדובר בתקיפות על רקע דתי או נגד נשים.

כך למשל, שמועות שהופצו בוואטסאפ הובילו לרצח של שבעה גברים במדינת ג'הרקאנד בהודו, על רקע ידיעות שקריות שמזהירות מפני זרים שחוטפים ילדים. בסרטון שנהפך ויראלי נראה אדם שרוע על הקרקע, מתחנן על חייו, כשאספסוף מכה אותו למוות. הוא אחד משבעה גברים שנרצחו בתקיפות אכזריות באותו שבוע, כשבחלק מהן אנשי משטרה העלימו עין:

בתוך מספר שעות התגודדו יותר מ-500 איש, והאנשים שנהרגו היו חפים מפשע שחלפו במקום, לפי המשטרה. זאת, למרות שלא היה מקרה אחד של חטיפת ילדים שדווח באזור (ניו יורק טיימס, 2017).

[בתמונה: לינץ', כפי שהוא מתואר בעיתונות בהודו. היוצר: प्रतीकात्मक फोटो. לחצו כאן]

[בתמונה: לינץ', כפי שהוא מתואר בעיתונות בהודו. היוצר: प्रतीकात्मक फोटो. לחצו כאן]

דוגמאות נוספות לויג'ילנטיות

1. קו קלוקס קלאן

אחד המקרים המפורסמים ביותר של ויג'ילנטיות הוא הפרעות שחוללו אנשי ה- קו קלוקס קלאן (ארגוני אחווה בארצות הברית הדוגלים בעליונות הגזע הלבן) כנגד האוכלוסייה השחורה (ראו התמונות למטה ולמעלה):

קו קלוקס קלאן אחד המקרים המפורסמים ביותר של ויג'ילנטיות הוא הפרעות שחוללו אנשי ה- קו קלוקס קלאן (ארגוני אחווה בארצות הברית הדוגלים בעליונות הגזע הלבן) כנגד האוכלוסייה השחורה [מקור התמונה: ספריית הקונגרס]

[בתמונה: הקו-קלוקס-קלאן... מקור התמונה: ספריית הקונגרס]

2. כנופיות ימין קיצוני באירופה

במערב אירופה, לאור חוסר האונים שמגלות המשטרות בטיפול בפשיעת המהגרים, מתפתחת תופעה של ויג'ילנטיות של כנופיות הימין הקיצוני:

[בתמונה למעלה, כנופיות ניאו נאציות בקלן גרמניה מכים מהגרים מוסלמים כנקמה לאחר ריבוי מקרי האונס בקלן בליל הסילבסטר ב- 1016 [התמונה: הרשתות החברתיות. לעוגן ברשת לחצו כאן].

[בתמונה למעלה, כנופיות ניאו נאציות בגרמניה מכים מהגרים מוסלמים כנקמה לאחר ריבוי מקרי האונס בקלן בליל הסילבסטר ב- 1016 [התמונה: הרשתות החברתיות. לעוגן ברשת לחצו כאן].

המאפיין הבולט ביותר של מהומות מאי 2021 בערי ישראל, במקביל למתקפת הרקטות העזתית, הוא העובד שיהודים וערבים אזרחי ישראל - משני צידי המתרס - נוטלים את החוק לידיהם ויוצאים איש נגד רעהו. התופעה הזו של נטילת החוק לידיים היא עתיקת יומין ומאפיינת מצבים שבהם אנשים מאבדים אמון במערכת האכיפה. המקרה הבולט ביותר לפני אירועי מאי 2015, היה הירי של האזרח אריה שיף בעבריינים, שניסו לגנוב את רכבו.

[בתמונה משמאל: אריה שיף. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי בן שיף, בנו. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

אריה שיף מערד (ראו תמונה משמאל) - מתנדב בעברו במשטרת ישראל במשך שנים רבות - היה קרבן לאין ספור מקרי גניבה מצד בדואים שרואים בתושבי ערד וברכושם טרף קל; ואין מושיע (גולן, 2021).

[בתמונה משמאל: אריה שיף. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי בן שיף, בנו. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

בלילה שבין ה- 28 ל- 29 בנובמבר 2020, בסמוך לחצות, שהו הנאשם ואישתו בקרוון אשר חנה מאחורי הרכב, אך היה מנותק ממנו. כנופיה של שלושה עבריינים ניסתה לגנוב את הרכב. שיף יצא מהקרוואן עם אקדחו נחוש לעצור את גניבת רכבו שוב. הוא ירה. אחד הגנבים, מחמד אלאטראש, נפגע ומת (גולן, 2021).

שיף נעצר והוגש נגדו כתב אישום בגין המתה בקלות דעת... (גולן, 2021).

דוגמאות נוספות:

  • בתחילת יולי 2019 געשה מדינת ישראל. שוטר ירה בנסיבות לא ברורות בצעיר אתיופי ומהומות על רקע גזעי התלקחו כאש בשדה קוצים. ידי המשטרה - שהואשמה הגזענות - היו כבולות כיוון שהן האמון הציבורי בה; והן הלגיטימציה לפעולותיה נעלמו כלא היו. התוצאה - כאוס ברחובות שטרם נודע כמוהו.
  • בקיץ 2019 נחשפה פרשת התעללות מזעזעת בפעוטון בראש העין. התוצאה לא אחרה לבוא בדמות הצתת ביתה של הגננת המתעללת, כרמל מעודה...

חכמון ולבנת במעריב: חשד להצתת ביתה של המטפלת המתעללת; השכנים לא מרחמים בני המשפחה נמלטו מהמקום הבוער לבתי השכנים בסביבה. הפעוטון הצמוד לבית עלה באש גם הוא. עורך הדין שמייצג את כרמל מעודה: "נחצה קו אדום"

[לכתבה המלאה של חכמון ולבנת במעריב, לחצו כאן]

  • השמדת שדה מריחואנה: תושב המרכז שהגיע לטיול בנגב הופתע לגלות שדה ענק של שתילי מריחואנה מוכנים לקטיפה ששווים מוערך בכ-15 מיליון שקל. הוא ניסה להסביר למוקד 100 היכן הוא נמצא, אך משהבין שאין לו עם מי לדבר החליט לקחת את ההגה לידיים, ורמס את השתילים. "עליתי על כל השתילים והשמדתי הכל כדי למנוע מהסוחרים להספיק ולקטוף אותם", הסביר. "עשיתי את מה שצריך כדי שלא יפיצו סמים ברחבי ישראל":

שימעון איפרגן במאקו: הגיע לטייל עם המשפחה בנגב, גילה שדה מריחואנה - והשמיד אותו עם הג'יפ: "במשטרה לא הבינו איפה אני נמצא" תושב המרכז שהגיע לטיול בנגב הופתע לגלות שדה ענק של שתילי מריחואנה מוכנים לקטיפה ששווים מוערך בכ-15 מיליון שקל. הוא ניסה להסביר למוקד 100 היכן הוא נמצא, אך משהבין שאין לו עם מי לדבר החליט לקחת את ההגה לידיים, ורמס את השתילים. "עליתי על כל השתילים והשמדתי הכל כדי למנוע מהסוחרים להספיק ולקטוף אותם", הסביר. "עשיתי את מה שצריך כדי שלא יפיצו סמים ברחבי ישראל"

[לכתבה המלאה של שמעון איפרגן במאקו, לחצו כאן]

עשיית דין עצמי ביהודה ושומרון

פעמים רבות נעשה שימוש במושג 'ויג'ילנטיות' / עשיית דין עצמי, בהקשר למתרחש ביהודה ושומרון (ראו את הדוגמה הפותחת את המאמר).

כך למשל, פעילותו של 'תג מחיר' זו אלימות ויג'ילנטית קלאסית. אולם, גם פעילותה של הנהגת מפעל ההתנחלות אופיינה כ'עשיית דין עצמי'. ראו למשל את מאמרו הקלאסי של אחד מחשובי הקרימינולוגים בדורנו, פרופ' דויד וייסבורד מ- 1984: "ויגילנטיות כבקרה חברתית רציונלית: המקרה של מתנחלי גוש אמונים" (Vigilantism as Rational Social Control: The Case of the Gush Emunim Settlers).

אולם, בעוד במקרה של 'תג מחיר' אין מחלוקת על כך שמדובר בגילויים שליליים של ויג'ילנטיות, הרי שבפעילות הנהגת המתנחלים הדעות חלוקות. בהקשר זה התגלע ויכוח נוקב, בספטמבר 2017, בין איש התקשורת, ירון לונדון, והאלוף במיל' גרשון הכהן.

[תמונתו של ירון לונדון מימין נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ldorfman. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0; תמונתו של האלוף גרשון הכהן, משמאל, לקוחה מתוך אתר יד לשריון]

[תמונתו של ירון לונדון מימין נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ldorfman. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0; תמונתו של האלוף גרשון הכהן, משמאל, לקוחה מתוך אתר יד לשריון]

בתחילת ספטמבר 2017 פרסם האלוף במיל' גרשון הכהן ב'מקור ראשון', מאמר תחת הכותרת "הכורח ב"עשיית דין עצמי" במאבקי אחיזה בקרקע", שראה אור גם באתר זה.

הלוגו של מקור ראשון

הכהן כתב את המאמר, בהקשר לתשובת המדינה לבג"צ, בעתירת שדה בעז, כנגד הכוונה להריסת ארבעה בתים שנבנו לאחרונה באורח לא חוקי. בבג"ץ הודגשה העובדה, שהבתים נבנו שלא כדין, מתוך עשיית דין עצמי: "בנסיבות אלה, דומה כי אין צורך להרחיב יתר על המידה על עשיית הדין העצמי של העותרים, שאף בעתירתם מודים למעשה - בפה מלא - כי התעלמו מדיני התכנון והבנייה...

מתוך הסיפור הזה כיוון הכהן לדיון הפילוסופי-ערכי לגבי בירור הנסיבות בהן רשאים פרטים, קבוצות ואף מדינות ליטול דין לעצמם, המצוי לטענתו, מעבר לדיון המשפטי הצרוף. כך למשל כתב הכהן: "... דווקא מדינה דוגמת בריטניה, בעלת מורשת מבוססת של שלטון חוק, היטיבה להכיר בנסיבות המיוחדות, שבהן עשיית דין עצמי, יכולה להיות מוצדקת ככורח נסיבתי. גם במורשתה הצבאית, נתנה המערכת הבריטית הממסדית, מקום כבוד לקצינים עצמאיים וחתרניים, כלורנס איש ערב ואורד וינגייט, שפעלו יותר מפעם באורח הנראה כעשיית דין עצמי...", באופן שמאפשר למדינה ליהינות מפעילותם, ואף להתכחש לה, לתוצאותיה ו'או להבטחות שניתנו במהלכה [למאמר המלא של גרשון הכהן, לחצו כאן].

על הסייפא של דברי הכהן, נזעק ירון לונדון במאמר בידיעות אחרונות, תחת הכותרת "הפרת חוק כאסטרטגיה לאומית".

הלוגו של ידיעות אחרונות

כותב ירון לונדון: "הכהן, לכאורה, קורא לאמץ עבריינות חוק כאסטרטגיה לאומית. אמירה מפורשת כזו טרם נשמעה מפי אדם שמילא תפקיד כה בכיר..."; והוא ממשיך ולוקח את הדברים למאבק הציבורי המוכר (והפחות מעניין בהקשר זה, לטעמי) - בעד מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון, או נגדו - המוכר וה'לעוס עד דק'.

ירון לונדון בידיעות אחרונות: "הפרת חוק כאסטרטגיה לאומית"

השימוש בעשיית דין עצמי להשגת מטרות לאומיות

האלוף במיל' גרשון הכהן טוען כי מוכרת במדע המדינה התופעה, לפיה ממשלות נוטות לעודד 'עשיית דין עצמי', להשגת מטרות לאומיות, כאשר היא הולמת את המטרות הלאומיות הללו. ובאמת, ראשי הממשלות בישראל אחרי 1967 הרבו לעשות שימוש בשיטה הזאת. חלקם אף נזפו בפומבי במתנחלים, תוך שהם מתדרכים בחשאי את הנהגתם, מתקצבים ומעודדים אותה.

ברמה הבסיסית יותר, ממשלות מקימות גופים חשאיים שאמורים לבצע פעולות המנוגדות לחוק, כשאנשיהן יודעים כי אם יחשפו, יתנערו שולחיהם מהם. ג'יימס בונד האגדי, שהוא חלק מקבוצת סוכנים ב- MI-6 הבריטי שייעודה להרוג (משמע, להפר את החוק) - ושהממשל עלול להתנער ממנו באם ייתפס - הוא מציאות, חייה ובועטת, בכל מדינה [להרחבת המושג: 'מטרות לאומיות', לחצו כאן].

[בתמונה: ג'יימס בונד, בגילומו של השחקן פירס ברוסנן, בפתיח הסרטים. התמונה היא צילום מסך. אנו מאמינים שאנו עושים בה שימוש הוגן]

[בתמונה: ג'יימס בונד, בגילומו של השחקן פירס ברוסנן, בפתיח הסרטים. התמונה היא צילום מסך. אנו מאמינים שאנו עושים בה שימוש הוגן]

דוגמה לארגון - שנוי במחלוקת - המבצע גם הוא 'עשיית דין עצמי' היא החטיבה להתיישבות, המהווה את זרוע הביצוע של ההסתדרות הציונית העולמית. היא הוקמה ב- 1971 (ולא בתקופת המדינה שבדרך...) לבקשת ראש הממשלה, לוי אשכול, שהזדקק לגופים חוץ מוסדיים לצורך ההתיישבות ביהודה, שומרון ועזה. משנת 2002 החלה החטיבה לפעול בנגב ומ- 2004 גם בגליל [להרחבה בנושא החטיבה להתיישבות, לחצו כאן].

כיוון שהחטיבה איננה רשות שלטונית, היא משוחררת מהמגבלות המאפיינות רשות שלטונית (ובימינו, גם משתקות אותה), וכך היא מיישמת את החלטות הממשלה בתחום ההתיישבות ובכלל זה: תכנון, הקמה, אכלוס, פיתוח וביסוס ההתיישבות. בגלל כל התכונות הללו - שהקנו לחטיבה להתיישבות גמישות ומהירות פעולה - היא הוותה גורם מפתח בהצבת מיגוניות בעוטף עזה בתקופות הקשות, ובשיקום שנדרש לאחר מכן. כאשר ביקשו מפלגות השמאל לסגור את היחידה, בעקבות 'דו"ח זילבר', יצאו להגנתה גם אנשי שמאל מקרב תושבי העוטף.

כך למשל, אלון שוסטר, ראש המועצה האזורית שער הנגב בעוטף עזה ואיש המחנה הציוני, נזעק למנוע את פירוקה: "זה יהיה בבחינת איוולת עבורנו ופגיעה דרסטית בשיקום ובפיתוח לאחר מבצע צוק איתן", הזהיר (ראו למטה).

[בתמונה משמאל: אלון שוסטר - "מעשה איוולת"... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי מארק ניימן / לשכת העיתונות הממשלתית. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

נעמה אנגל משאלי ב- nrg: עוטף עזה נגד פירוק החטיבה להתיישבות לאחר חשיפת nrg כי רק 5.7% מתקציב החטיבה הגיע ליו"ש ואילו מיליונים הגיעו לעוטף עזה, תוקף ראש מועצת שער הנגב, איש המחנה הציוני, את לבני: "היא טועה. ההסתכלות על החטיבה כצינור להזרמת כסף להתנחלויות בלבד היא לא נכונה"

[למאמר המלא של נעמה אנגל משאלי ב- nrg לחצו כאן]

דברים שרואים משם, לא רואים מכאן

לאנשים עם 'פרדיגמת חשיבה מערבית', השיטות הללו נתפסות, בדרך כלל, לא ראויות; וכשהן מתגלות, הן נדונות לגינוי כמעט קולקטיבי. אבל, כשאדם מגיע לכס ראש הממשלה ולתפקידים ביטחוניים ופוליטיים בכירים, הוא מגלה שאין מנוס מקיומם של ארגונים כאלה - כפי שקבע אריאל שרון כשהגיע למעלה - ש"דברים שרואים משם, לא רואים מכאן"...

שליטיהן של מדינות בעלות 'פרדיגמת חשיבה מזרחית', פטורים בדרך כלל מהעמדת פנים ומתשלום מס שפתיים לתרבות התקינות הפוליטית - הפוליטיקלי קורקט. הפרת החוק כאסטרטגיה לאומית, כפל לשון וערמה הם כלי עבודה לגיטימיים ואפקטיביים מאוד [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' לעומת המערבית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, לחצו כאן].

בכרזה: אריאל שרון - דברים שרואים מכאן לא רואים משם... [התמונה היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]

[התמונה היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]

אין ארוחות חינם...

היתרונות של מה שמכונה פה, 'עשיית דין עצמי', גדולים, אבל אין ארוחות חינם.  עבודה 'על סף הכאוס' פותחת הזדמנויות רבות, אבל גם מגבירה באופן דרמטי את הסיכונים, ועל חשיפה של הדברים משלמים...

רק שהדברים הללו חבויים, פעמים רבות, מאחורי מסווה של תקינות חברתית ('פוליטיקלי קורקט') ואמונה נאיבית ביכולת למסגר את המציאות (Framing). בתרבות המערבית המקדשת, לכאורה, את מה שמכונה, 'שלטון החוק', גם קשה לצמרת מקבלי ההחלטות, יותר ויותר, לבצע הפרות חוק כאסטרטגיה לאומית. הם נדרשים לעסקאות סיבוביות, ופעמים רבות אף מנסים להתנער משלוחיהם, כשהם נחשפים.

פרשיות כאלה יש אין סוף. רובן נסתרות מן העין. נזכיר רק את, את פרשת איראן-קונטראס (Iran–Contra affair), הידועה גם כשערוריית איראן-קונטראס או איראנגייט, שאירעה במהלך כהונתו השנייה של ממשל רייגן. במסגרתה מכרה ארצות הברית נשק למשטר האייתולות באיראן - בעסקה סיבובית בתיווך ישראלי - באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20. למה להם לאנשי ממשל להסתבך בפרשיות כגון אלה? כי הגישה המשפטית אינה מאפשרת להם לבצע פעולות כאלה בגלוי.

[בתמונה: אין ארוחות חינם... בעל הזכויות בתמונה המקורית לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com. הכרזה: ייצור ידע]

[בתמונה: אין ארוחות חינם... בעל הזכויות בתמונה המקורית לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com. הכרזה: ייצור ידע]

[להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן]

הערות קוראים 

האמת היא שהביטוי "לקיחת החוק לידיים" כנראה לא מדויק: אם ניקח את הדוגמא של הלימץ שהובאה שם - אין כנראה גם בדרום ארה"ב חוק שמורה על תליה של צעירים כהי עור - ביחוד לא אלה שלא ביצעו את הפשע הנטען. נראה יותר כמו "ניסיון" לקחת את החוק לידיים - או נקמה לא מובחנת.

במקרה של האיש מערד - אני הייתי רואה בזה סוג של "הגנה עצמית" [כן אני יודעת שהפרקליטות תתעמר בו ותברר באיזו זוית בדיוק היה גבו של הזצק"ל ממנו בעת היריה - ולא מה הוא בא לעשות ובאיזה סיכון העמיד את היורה וס"ס - ראה מקרה הילדה בת ה10] - ובהחלט פשיטת רגל של המשטרה שלא מגינה על האזרחים מהפשע המשתולל בסביבתם.

כרגיל, מעמיק, רב מידע מועיל, מסקרן, שוטף, ובעיקר-מעורר מחשבה. שאפו! חסרה לי הדוגמה של יחידת 101.

בתמונה: לינץ' בשחורים בארצות הברית... התמונה היא נחלת הכלל

[בתמונה: לינץ' בשחורים בארצות הברית... התמונה היא נחלת הכלל. לעוגן ברשת, לחץ כאן]

[לאוסף המאמרים על אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'השוטרים הנוקמים' ומשטרה בוגדנית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

One thought on “פנחס יחזקאלי: ויג'ילנטיות (עשיית דין עצמי) – מחיר אבדן האמון והלגיטימציה של מערכת האכיפה

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: תלייה. למה היא נפוצה כל כך? | ייצור ידע

Comments are closed.