[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Art Gallery ErgsArt - by ErgSap לאתר flickr]
[להורדת מצגת: יונתן דוד זלוט - אונס ווירטואלי-11.5.16]
אונס וירטואלי מהו?
אונס וירטואלי או אונס במרחב הוירטואלי (Virtual rape) הוא מגוון פעולות שיכול אדם לבצע - במגוון דרכים ובעוצמות משתנות - במרחב המודרני הנשלט על ידי המדיה, ללא רשותו והסכמתו של הקרבן:
- שיחות ווירטואליות בעלות גוון מיני;
- שליחת תמונות בעלות צביון מיני;
- שיחות ווידאו;
- צילום אקט מיני;
- הפצת תמונות או סרטונים בעלות תוכן מיני של אדם אחר ברחבי הרשת.
חמורים יותר הם המקרים שבהם ישנו איום להפיץ תמונות או סרטונים ברחבי הרשת במידה והקרבן לא יבצע אקט מיני בעצמו, זאת למול עיניו הצופות של העבריין דרך מסך המחשב הביתי. מעשה האונס במקרה של סחיטה - או הפצת תמונות וסרטונים בעלי גוון מיני ברשת - עלול להיות מתמשך, כל עוד התמונות או הסרטונים מצויים בידי אותו אנס אלמוני הנעזר באנונימיות שהרשת מעניקה לו. במקרים אלה ההשלכות על הקרבן הן חמורות ביותר.
נכון להיום, אין עדיין פסק דין תקדימי בנושא. למעט, פסיקת בית המשפט המחוזי בתל אביב, במרץ 2015, כי יש אונס וירטואלי, שהינה צעד משמעותי בכיוון חקיקה שכזה בעתיד הקרוב.
השפעת האנונימיות
האנונימית פחות מסכנת את המבצע ומעצימה את הפעולות. היא מאפשרת חשיפה עצמית אמתית/מדומה בעלת עצמה גבוהה. "אמנם המגע המיני הינו וירטואלי ביסודו, אך תחושת העונג היא ראליסטית". ובהקבלה לנושא שלנו, גם תחושת הפגיעה אשר חווה הקרבן.
ההתפתחות הטכנולוגית
כיום אנו מתקרבים לשלב נוסף בתחום, אשר אני מאמין כי עשוי להוביל לאונס הווירטואלי הראשון, הדומה ככל שאפשרי לאונס פיזי. הגורם לכך הוא התפתחויות טכנולוגיות, כגון פיתוח רשת חברתית שדרכה נוכל "לקיים יחסי מין" עם גולשים אחרים, באמצעות צעצועי מין חכמים שמתקשרים זה עם זה דרך האינטרנט אשר מפתחת חברת Frixion.
ההשלכות של שימוש בטכנולוגיה מעין זו עשויה להיות הרת אסון. אם עד עתה התמודדנו עם פריצות של האקרים למחשבים וגניבת תמונות מיניות ופרסומן, ולצורך סחיטה מינית של הקרבנות. האיום הנוכחי גדול משמעותית. תארו לעצמכם את התרחיש הבא: גולש א' מבצע אקט מיני במכשיר שמחובר למחשב שלו, וכך מפעיל מכשיר במחשב אחר הרחק ממנו שמבצע אקט מיני בגולש ב' - מבלי שיצטרכו להיפגש.
לכאורה, הסיטואציה נשמעת מוזרה אמנם אך לגיטימית, אך על פי חברת אבטחה בשם "Pen Test Partners” יש סיכוי גבוה שהאקרים יפרצו לתוך מערכות הסקס הווירטואליות שמתכננות לשנות את חיי המין שלנו בזמן הקרוב. פריצה שכזאת תספק לפצחן הממוצע לא רק פרטים אישיים של התחברות לרשת וסיסמאות, אלא גם הצצה מאוד אינטימית לגולש שמשתמש באותם רגעים באביזר המין המחובר לרשת.
במקרים חמורים יותר, האקרים יוכלו לא רק לצפות באקטים מיניים של אחרים ברשת - אלא גם לשלוט בהם. כאמור, האביזרים מאפשרים לשני גולשים "להפעיל" זה את מכשירו של זה דרך הרשת, והאקר שישתלט על החיבור יוכל למעשה לבצע את האקט בעצמו במקום הגולש - הדבר הכי קרוב שיש ל"אונס" דרך האינטרנט, אם חושבים על זה ככה. נכון להיום לא ניתן להרשיע בעבירת אונס במרחב הווירטואלי, אך יתכן שאנו בדרכנו לשינוי גם בתחום זה.
ההגדרה כאונס שנויה במחלוקת
העברת זירת האונס מהזירה הפיזית לזירה הוירטואלית היא פועל יוצא של תופעת הווירטואליזציה, תופעה שבה מתבצעת העברה של יותר ויותר חלקים מחיינו הפרטיים והאישיים, למרחב הווירטואלי.
אולם, בעוד שהאונס הפיזי מגונה באופן כמעט אוניברסלי - והאנס נושא עונש חמור בגינו - הרי שהגדרת הפגיעה המינית הווירטואלית כאונס שנויה במחלוקת, שכן באונס זה אין מגע מיני פיזי כנדרש על פי סעיף 345 (ג) בחוק העונשין אשר קובע כי הבועל הוא "המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האשה".
נשאלת השאלה כיצד תיתכן פרשנות כזו להתנהגות באמצעות רשת האינטרנט, אשר תצדיק האשמה בעבירות שהעונש בצידן הינו עד 16 שנות מאסר, וזאת כאשר באופן חריג לשאר העבירות בעבירות מין על בית המשפט לגזור מינימום רבע מהעונש המקסימאלי (נהרי ואלפרן, 2012).
לעניות דעתי, פגיעה מינית ווירטואלית, עשויה להיות אונס לכל דבר ועניין וסעיף 350 לחוק העונשין, תחת הכותרת "גרם מעשה", אשר מציין כי "אחת היא אם העושה עשה את המעשה או גרם שהמעשה ייעשה, בו או באדם אחר" יכול לשמש כבסיס המשפטי לצורך כך.
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי RAFTWET Jewell לאתר flickr]
לסיכום
חשוב לזכור כי במציאות החדשה, שבה כולנו נוכחים במידה זו או אחרת במרחב הווירטואלי, פגיעה שכזו איננה מנת חלקם של אנשים ספורים בלבד. כולנו, ילדים, נשים וגברים חשופים לפגיעה זו ומכיוון שמדובר בבעיה חברתית, ראוי שפתרונה ימצא ברמת החברה וברמת המערכת המשפטית.
