תקציר: עבודת המשטרה מעמיסה על העוסקים בה לחץ כרוני, בלתי פוסק, לאורך זמן.  לכן, לחץ ושחיקה בעבודת המשטרה (Stress and burnout in police work) הם מהתחומים הנחקרים ביותר בתוך התחום הכללי של לחץ בעבודה. זאת, בשל התפיסה המקובלת, שעבודת משטרה כרוכה במידה יוצאת דופן של לחץ. לחץ (Stress) מוגדר כהפרת מצב האיזון בו אנו מצויים עקב איום פיסי או נפשי. הגדרה כללית זו מתייחסת למגוון השפעות פסיכולוגיות ופיסיולוגיות, הנובעות ממצבים שונים בהם אנו חשים מאויימים...

[התמונה המקורית היא צילום מסך. הכרזה - ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים על 'לחץ ושחיקה בעבודה', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 6 במאי 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בבוקר שאחרי האסון במירון שבו נהרגו 45 אנשים ונפצעו 150, עמד מפקד המחוז הצפוני של המשטרה, ניצב שמעון לביא, מול המצלמות; ופתח את דבריו במילים: "לילה קשה ולילה טראגי. אני שמעון לביא נושא באחריות הכוללת, לטוב ולרע. אני מוכן לכל בדיקה"... מאז עוסק הדיון הציבורי בסוגיות האחריות על האירוע. אבל, נסו לשער את רמת הלחץ הנפשי, שמשלם קצין בכיר בהתמודוות עם האירוע, ועם כל מה שיבוא אחריו...

לחץ (Stress) הוא הפרת מצב האיזון בו אנו מצויים עקב איום פיסי או נפשי. הגדרה כללית זו מתייחסת למגוון השפעות פסיכולוגיות ופיסיולוגיות, הנובעות ממצבים שונים בהם אנו חשים מאויימים.

למרות שבעברנו הרחוק, נחשפנו הרבה יותר למצבי לחץ הכרוכים באיום לחיינו (חיות טרף, מחסור במזון), הרי שהיום אנו חשופים לאיומים פסיכולוגיים אשר גורמים אף הם לרמות לחץ גבוהות.

מטבע הדברים, עבודת המשטרה מעמיסה על העוסקים בה לחץ כרוני, בלתי פוסק, לאורך זמן.  לכן, לחץ ושחיקה בעבודת המשטרה (Stress and burnout in police work) הם מהתחומים הנחקרים ביותר בתוך התחום הכללי של לחץ בעבודה. זאת, בשל התפיסה המקובלת, שעבודת משטרה כרוכה במידה יוצאת דופן של לחץ.

[על שחיקה בעבודת המשטרה, לחצו כאן]

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

מודל מקובל - General Adaptation Syndrome - מחלק את ההתמודדות האופיינית עם לחץ כרוני לשלושה שלבים מרכזיים:

שלב ראשון -תגובת אזעקה: כל משאבינו הרגשיים והפיסיים מגוייסים להתמודדות עם האיום. מערכת העצבים הסימפטטית מעוררות, ותפקודים גופניים בלתי חיוניים (עיכול, למשל) מושהים עד תום האיום. באופן אוטומטי, אנו נערכים להגיב ב"Fight or Flight": בריחה או מאבק והתמודדות עם האתגר, בהתאם לאפשרות הנתפסת באותו רגע כיעילה יותר.

שלב שני - התמודדות: בשלב זה, בו משאבינו עדיין מגוייסים להתמודדות עם האיום, אנו מפעילים את מנגנוני ההתמודדות כדי להפסיק או להמנע מהאיום. כאשר מדובר באיום פיסי, ההתמודדות היא פרקטית וברורה, אך כאשר מדובר באיום פסיכולוגי מעורבים מנגנונים נפשיים מורכבים יותר. מנגנונים אלו עשויים לכלול עיוותים קוגניטיביים ("בכלל לא אכפת לי שהיא עזבה") והפעלת מנגנוני הגנה אשר מסייעים בהתמודדות הראשונית אך עשויים להיות בעלי מחיר גבוה בטווח הרחוק. כך, לדוגמה, מנגנון של דיסוציאציה יכול לסייע לילדה הנופלת קורבן להתעללות מינית אך מנגנון זה הוא  בעל מחיר פסיכולוגי דרמטי ליכולתה להתמודד עם הטראומה ולעבד אותה.

שלב שלישי - שחיקה (burnout): שלב זה, המתרחש כאשר האיום נמשך לאורך זמן, מאופיין בשחיקת משאבי ההתמודדות הפיסיולוגיים והפסיכולוגיים (למשל, חייל הנלחם בקרב ממושך מאוד, ילד הסובל מהתעללות ממושכת). השחיקה עשויה להתבטא בשינויים בגופינו, אשר דומים לשינוים אשר מתרחשים כתוצאה ממחלות כרוניות: תסמינים פיסיולוגיים כהפרעות לבביות, פגיעה במערכת החיסונית, עלייה בלחץ הדם, מתח מוגבר ועוד. מבחינה פסיכולוגית עשוי הלחץ להביא לדיכאון, חרדה, קשיים תפקודיים, עיוותים תפיסתיים, יאוש, חוסר אונים ופניה לטכניקות התמודדות בלתי יעילות כשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים.

[על שחיקה בעבודת המשטרה, לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

סוגיית הלחץ והשחיקה הינה סוגיה אקוטית בכל משטרה, גם אצלנו!

כך למשל, התפרסם ביולי 2017 כי חוקרת במשטרת ישראל, שעסקה בעיקר בחקירות אונס ועבירות מין, לקתה בנפשה ואושפזה במחלקה סגורה עקב הלחץ הנפשי שבו הייתה נתונה בעבודתה. בתביעה שהגישה לאגף השיקום במשרד הביטחון טוענת החוקרת כי מקרה שבו חקרה מקרה אונס קשה בתוך המשפחה "שרף את נפשי" (סבן, 2017).

החוקרת סיפרה בתצהיר על העומס וחוסר המוכנות הנפשית של חוקרי המשטרה בתיקים קשים. לטענתה, בכל שנותיה כחוקרת אלימות במשפחה עסקה בחקירות של עבירות מין, וגבתה עדויות ממתלוננות ומחשודים רבים. במשך שנים, בשל מחסור בחוקרות עבירות מין מוסמכות בתחנת המשטרה שבה שירתה, היא נאלצה לחקור בעצמה כל עבירה. "העבודה הייתה קשה וכרוכה במפחי נפש מאוד גדולים", היא טוענת. "הרגשתי כי מצבי הנפשי מידרדר כתוצאה מהחקירות הרבות. הרגשתי כי איני יכולה לשאת את העול והעגמה שחשתי"... (סבן, 2017).

[לכתבה המלאה לחצו כאן]

השלכות הלחץ על תפקוד השוטרים

אחת הדרכים של שוטרים להתמודד עם לחץ היא לקטלג אירועים על פי דפוסים קבועים, הדורשים טיפול קבוע. כך, מרגע ששוטר "מזהה" ומקטלג סיטואציה, הוא ייתן לה את הטיפול המוכר לו. חלק גדול מהתקלות של שוטרים עם הציבור נובע מזיהוי ומקטלוג לא נכון של סיטואציות. כך למשל, ריבוי תלונות השווא של נשים בגין אלימות במשפחה יצר משך שנים במשטרת ישראל - עד אמצע שנות התשעים של המאה הקודמת - תגובה משטרתית לאירועים חדשים המבוססת על דפוס של "תלונת שווא". דוגמה נוספת היא הכאת אזרחים ע"י שוטרים, כיוון שזוהו בטעות כעבריינים.

להלן המחשה של טעות משטרתית בזיהוי דפוס האירוע, שהביא לפעולה שגויה - שוטרים ממשטרת וירג'יניה מרססים אזרח בגז פלפל כיוון שלא הגיב לאזהרותיהם. בדיעבד התברר להם שהאיש לא הגיב בגין שבץ. ניתן לשמוע היטב את הלחץ, הגובל בהיסטריה, של השוטרת:

[לאוסף המאמרים על 'לחץ ושחיקה בעבודה', לחצו כאן]

העשרה

• פנחס יחזקאלי (2015), שחיקה בעבודת המשטרה, ייצור ידע, 15/6/15.
• מלאך-פיינס איילה, קינן גיורא (2003), לחץ ושחיקה בעבודת שוטרי משטרת ישראל, ירושלים: המשרד לביטחון הפנים, משרד המדען הראשי, יוני: לחץ_ושחיקה_בעבודת_שוטרי_משטרת_ישראל.
• מלאך-פיינס איילה, קינן גיורא (2003), לחץ ושחיקה בעבודת שוטרי מג"ב, ירושלים: המשרד לביטחון הפנים, משרד המדען הראשי, יוני.
• איציק סבן (2017), השוטרת שחקרה עבירות מין קשות טוענת: התמוטטתי בגלל לחץ נפשי בעבודה", ישראל היום, 17/7/17.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Alisdare Hickson לאתר flickr]

הערות קוראים על המושג לחץ:

• גדעון מור כתב בפייסבוק: לדעתי לא מדובר בעומס או בלחץ העבודה המשטרתית. מדובר בתפיסת הפעלה שגויה ביסודה של המשטרה והשוטר האמריקאי. כאשר שולפים אקדח כמובן להגנה עצמית גם שאין צורך. בסופו של יום השוטר אינו תמיד מבין את הסיטואציה. אשר לעיתים גם במצבים הומוריסטיים. שולפים אקדח בכל מצב וגם יורים. או פולטים כדור... פשוט חוסר מקצועיות.
• פיני יחזקאלי כתב בפייסבוק: האם לחץ כרוני לא מביא להתנהגות לא מקצועית?