תקציר: מאכער או מעאכר או מאכר (המושג הקרוב ביותר באנגלית הוא: broker) הוא מושג הלקוח מיידיש הלקוח מתחום השחיתות השלטונית. הוא מתאר אדם בעל השפעה המשמש כעסקן או כמתווך, המציע את שירותיו כמתווך לשם השגת קיצורי דרך במערכת ביורוקרטית סבוכה, ועוזר לפונים אליו להשיג את מבוקשם מרשויות ביורוקרטיות ושלטוניות במהירות וביעילות, תוך שהוא מנצל את קשריו ופועל בדרכים מפוקפקות ולא מקובלות, כמו תיאום מפגשים עם בכירים שדלתם אינה תמיד פתוחה לאחרים, ולעתים אף להשגת הטבות המנוגדות לחוק תמורת שוחד.
[לקובץ המאמרים על 'שלטון הנהלים', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
המאמר עודכן ב- 11 ביוני 2021
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
תופעת המאכערים היא תופעה המושרשת היטב בנוף השחיתות השלטונית הישראלית (ויקיפדיה: מאכער):
- ליקויים חמורים בשל פעילות מאכערים התגלו כבר בשנת 1979 במשרד הרישוי בחולון, שטיפל במחצית מכלי הרכב בישראל.
- בשנת 1998 השתלטו מאכערים בעלי קשרים במשרד הפנים על חלק ניכר מתחום הבאת העובדים הזרים לישראל וגבו אלפי דולרים מכל עובד תמורת ויזה חוקית או מזויפת. כמו כן נחשפה באותה שנה חבורת מאכערים שעבדה במשטרת ישראל וקיבלו שוחד תמורת הטבות שונות כגון ביטול עבירות תנועה והמתקת עונשים.
- בשנת 1999 נחשפה בתוכנית "עובדה" קבוצת מאכערים שפעלו במכונים לבדיקות רכב, והעבירו תמורת טובות הנאה מבחני רישוי למכוניות לא תקינות. המכונים "מ-מ" ו"מכון הדרום" נסגרו לתקופה זמנית.
- בשנת 2000 חשף העיתון "הארץ" פעילות רחבה של מאכערים בחצרות מקובלים שפעלו כדי לקצר את דרכם של הבאים לקבל ברכה מהמקובל, תמורת תשלום ממוצע של 800 ש"ח.
- בשנת 2001 מצא דו"ח מבקר עיריית תל אביב כי בתחום אישורי הבנייה, אדם שמשתמש בשירותי מאכער מקבל את התוצאה עד שמונה ימים, וכל היתר ב-200 ימים, כאשר התשלום הממוצע לשירות הוא 1,000 דולר. מהנדס העיר של תל אביב בשנת 1999,
ישראל גודוביץ' (ראו תמונה משמאל), תיאר את פעולת המאכערים ברשויות המקומיות: "אם המאכערים מבקשים למשל לסגור מרפסת, הם ילכו לאחד הפקידים הזוטרים אבל כאלה שבכוחם להחליט ולחתום על ההיתר. זה מקצר את הזמן בהרבה. ברמה גבוהה יותר, בכל הנוגע לאישור תכניות ושינויי ייעוד, המאכער כבר צריך חבר ועדת בניין עיר שיכול להצביע ולתמוך בבקשה"...
- בשנת 2006 בדקה ועדה מטעם משרד מבקר המדינה את תופעת המאכערים במשרדי הרישוי, במוסד לביטוח לאומי ובעיריות במרכז הארץ ובירושלים. הבדיקה מצאה כי מספר מצומצם מאוד של מאכערים מבצע חלק גדול מאוד מהפעילות ברשויות הללו: כ-65% מהפעולות במשרד הרישוי בחולון נעשו על ידי מיופי כוח שתפסו מקום בעמדה, ובכך מנעו מאנשים רגילים לקבל את השירות.
- בשנת 2003 הקטין הביטוח הלאומי חוב של בנק הפועלים שתפח ל-86 מיליון שקל ל-20 מיליון שקל הודות לפעילות מאכערים מטעם הבנק.
- עד המדינה בפרשת הולילנד, שמואל דכנר, החל את פעילותו החל דכנר לפעול כמאכער בשירותו של איש העסקים הלל צ'רני, בעל זכויות מקרקעין ב-121 דונם בירושלים, על מנת לקדם פרויקט בנייה בקרקעות אלה (ויקיפדיה: שמואל דכנר). אהוד אולמרט - שהיה ראש עיריית ירושלים - תאר במשפטו את דכנר כ"אחד מעשרות המאכערים ששוטטו בקומה שש בעירייה", קומת ראש העירייה" - הוכחה לשכיחות התופעה בנוף השלטוני הישראלי.
מאכער מהו? המשגה
מאכער או מעאכר או מאכר (המושג הקרוב ביותר באנגלית הוא: broker) הוא מושג הלקוח מיידיש הלקוח מתחום השחיתות השלטונית.
הוא מתאר אדם בעל השפעה המשמש כעסקן או כמתווך,המציע את שירותיו כמתווך לשם השגת קיצורי דרך במערכת ביורוקרטית סבוכה, ועוזר לפונים אליו להשיג את מבוקשם מרשויות ביורוקרטיות ושלטוניות במהירות וביעילות, תוך שהוא מנצל את קשריו ופועל בדרכים מפוקפקות ולא מקובלות, כמו תיאום מפגשים עם בכירים שדלתם אינה תמיד פתוחה לאחרים, ולעתים אף להשגת הטבות המנוגדות לחוק תמורת שוחד (ויקיפדיה: מאכער).
מעאכר הוא תוצר של ‘שלטון הביורוקרטיה’ ו’שלטון הנוהלים’, שבו לבעלי העוצמה יש אינטרס לסבך פרוצדורות, על מנת לייצר עוד עוצמה לעצמם. לדוגמה: קשה עד בלתי אפשרי להשיג אישורי בנייה בפחות משנה ללא התערבות של מעאכר.
בתורת הרשתות, קרוי המעאכר בשם: צוואר בקבוק או מתווך (Bottleneck, Mediator). זהו גורם במבנה ארגוני או בתהליכי עבודה, המהווה מעין 'סתימה בצנרת' המונע אופטימיזציה של הרשת, שיש 'לפתוח אותה'. דימוי טוב לצוואר בקבוק הוא גשר, המהווה מעבר הכרחי, המחבר בין שני חלקיה של עיר:
[לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'צוואר בקבוק', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אופטימיזציה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'רשת', לחצו כאן]
[תמונת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות dna-7, חברת TECI]
הגדרה נוספת היא: המשאב בעל הקיבולת הנמוכה ביותר, כאשר הביקוש גדול מהקיבולת (גולדרט, 1984).
במבנים ארגוניים, זהו חסם ברשת, הממוקם בתפקיד מפתח, שמאפשר לו לצבור עוצמה באמצעות הגבלת הגישה לגורמי מפתח בארגון, ומאפשר קשר בין שתי הקבוצות רק דרכו.
התופעה מלווה את מדינת ישראל מאז הקמתה וכונתה לא אחת "מכת מדינה". המאכערים שפעלו משנות קום המדינה ואילך פעלו בלב הממסד וההסתדרות ואף נהנו מיראת כבוד. לרוב מדובר בבכירים לשעבר, בעלי קשרים, המכירים מקרוב את המנגנון הביורוקרטי ונהנים מקשרים אישיים עם פקידים ונבחרי ציבור. פעילות התיווך מסתכמת לעיתים במסירת מידע מנהלי שאינו שקוף וגלוי דיו לאזרחים שנזקקים לו, אך היא עשויה גם להשתלב בתהליכים בהם הביורוקרטיה אטית, או לשם השגת תוצאות העולות על המקובל. (ויקיפדיה: מאכער).
[להרחבת המושג: 'חסם ארגוני', לחצו כאן]
[לקובץ המאמרים על 'שלטון הנהלים', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2018), על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 30/5/18.
- פנחס יחזקאלי (2018), שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים, ייצור ידע, 7/6/18.
- פנחס יחזקאלי (2020), שלטון הנהלים, באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 5/7/20.
- פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), צוואר בקבוק, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אופטימיזציה, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), חסם ארגוני, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), רשת ורשת מורכבת: הדרך להסביר ולפשט מערכות, ייצור ידע, 12/4/14.
- ויקיפדיה: מאכער.
- ויקיפדיה: שמואל דכנר.
- הארץ (2015), דני נוימן גבה אלפי דולרים על תיאום פגישות במשרדי ממשלה, 29/12/15.