תקציר: 'מודל הקונפליקט' במערכת אכיפת החוק (The conflict model of criminal justice) מנצל את התחרותיות שבין ארגוני אכיפת החוק, להשגת 'צדק באכיפה' (Criminal Justice). הוא מכונה גם הגישה הלא-מערכתית (non-system perspective) או תיאורית הקונפליקט המערכתי (system conflict theory).

[בתמונה: קונפליקט; תמונה חופשית שהועלתה על ידי RAFTWET Jewell לאתר flickr]

המאמר עודכן ב- 17 באפריל 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

'מודל הקונפליקט' במערכת אכיפת החוק (The conflict model of criminal justice) מבוסס על ניצול התחרותיות שבין ארגוני אכיפת החוק, להשגת 'צדק באכיפה' (Criminal Justice).

המודל מכונה גם הגישה הלא-מערכתית (non-system perspective) או תיאורית הקונפליקט המערכתי (system conflict theory).

היפוכו של 'מודל הקונפליקט' מכונה 'מודל הקונצנזוס באכיפת החוק' (the consensus model of criminal justice). מודל זה גורס כי על ארגוני מערכת האכיפה לעבוד בשיתוף פעולה ובהרמוניה ביניהם, כדי להביא צדק.

קיימות שתי גישות ביחס ל'מודל הקונפליקט':

•  האחת גורסת כי 'מודל הקונפליקט' הוא אילוץ המציאות; ו'מודל הקונצנזוס' הוא אוטופיה לא מציאותית. אם זה היה מעשי, וודאי שהיה עדיף שהמערכות תפעלנה על פי 'מודל הקונצנזוס', אולם זהו מודל נאיבי ובלתי מציאותי, שמנוגד לדפוס התנהגותן של מערכות מורכבות, שמונעות באמצעות מאבק העוצמה ביניהן. בעובדה, כולנו יודעים, עד כמה ממעטים ארגוני מערכת האכיפה לשתף פעולה ביניהם.
• הגישה האחרת רואה ב'מודל הקונפליקט', גם מציאות ריאלית, אבל, גם מודל אידאלי. היא מבוססת על תורת המערכות המורכבות, הגורסת כי מערכת מורכבת מתפתחת, לאורך זמן, תוך כדי קונפליקטים, ומאבקים בין מרכיביה.

כיצד מעשירים הקונפליקטים את המערכת?

הן לגופים הפועלים והן לציבור יש יותר מה להרוויח - מאשר להפסיד - מהמאבקים הבין ארגוניים:

• מחד גיסא, בניגוד בניגוד ל'מודל הקונצנזוס' שאינו מציע כל תמריץ ליחידים או לקבוצות להשתפר, התחרות והיריבות מועילים לארגוני האכיפה: הארגונים שנתפסים מצליחים יותר, נהנים ממעמד ציבורי גבוה, מיכולת גיוס של עובדים טובים יותר, מהזדמנויות קידום, וממגוון של תמריצים נוספים.
• מאידך גיסא, עבור האזרחים, דווקא הניגודים בין המערכות וחוסר שיתוף הפעולה ביניהן יבטיחו 'צדק באכיפת החוק' (criminal justice). כך לדוגמה, התלות של המשטרה בצווי חיפוש החתומים על ידי שופט עלולה, אמנם, להאט או לשבש את תהליך אכיפת החוק; אבל מצד שני, היא מבטיחה ששום קבוצה מסוימת בתוך מערכת המשפט הפלילית לא תקבל עוצמה או אוטונומיה רבים מידי, שיפגעו בעיקרון הצדק שבאכיפה.

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Bill Tyne לאתר flickr]

המתח שבין גישת ה'שליטה על הפשיעה' לגישת ה'צדק באכיפת החוק'

מודל הקונפליקט מתקשר למתח שבין הרצון לשלוט על הפשיעה (crime control) לרצון לייצר 'צדק באכיפת החוק' (Criminal Justice):

• מצד אחד, נובע הרצון לשלוט על הפשיעה מראיית 'הפחתת פשע' כתפקיד החשוב ביותר של מערכת משפט פלילית.
• מצד שני, הגישה של 'צדק באכיפת החוק' רואה בהליך ההוגן (due process) את התפקיד החשוב ביותר של מערכת המשפט הפלילי.

מקורות והעשרה

• Wikipedia: Conflict model (criminal justice).
• wiseGeek (no date), What Is the Conflict Model?
• Alan J. Lizotte (1978), Extra-Legal Factors in Chicago's Criminal Courts: Testing The Conflict Model of Criminal Justice Restricted access, Social Problems, 1 June.
• EDMUND F. McGARRELL and THOMAS C. CASTELLANO, An Integrative Conflict Model of the Criminal Law Formation Process, Journal of Research in Crime and Delinqency.