תקציר: במדינה דמוקרטית, חזקת החפות היא עקרון יסוד של מערכת המשפט, המבטיח כי כל אדם חף מפשע עד שיוכח אחרת בבית המשפט. ואולם, בעידן המודרני, אנו עדים לתופעה שבה חקירות פליליות הופכות לכלי בידי רשויות האכיפה והפרקליטות לא רק לחשיפת האמת אלא גם להטיית דעת הקהל, ולעתים אף לניסיון להביא להרשעתו של אדם עוד בטרם התנהל הליך משפטי הוגן. מצב זה, המכונה "משפט על ידי רשויות האכיפה" ("Trial by Law Enforcement") - או "משפט משטרתי", או "משפט ע"י המשטרה ורשויות האכיפה" - מציב אתגרים חמורים לעקרונות הצדק, השקיפות וההגינות המשפטית.

[בתמונה: משפט על ידי רשויות האכיפה, צדק והשלכותיו בעידן המודרני... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

עודכן ב- 2 בפברואר 2025

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

שעת בוקר של ה- 2 בדצמבר 2024. נציב שב"ס רב גונדר קובי יעקובי, עשה את דרכו עם מכוניתו, כשלפתע רכבו נחסם בשני רכבים, מהם יוצאים חוקרי מח"ש שעוצרים אותו לחקירה, כאחרון העבריינים. לפני כן, מוקם צלם במקום אידאלי לצילום הסצנה, והסרטון הודלף לערוץ מסויים. יעקובי נלקח לחקירה ושוחרר בתום מספר שעות.

וניתן לשאול: מה הטעם בכל המעצר המתוקשר הזה? מדוע לבצע בפקיד רם דרג - כמו נציב שב"ס - 'זובור' מתוקשר שכזה?

התשובה היא שהגוף החוקר היה מעוניין, בין היתר, לצרוב בציבור תודעה הציבורית שיעקובי אשם, ולצורך כך השפיל אותו פומבית. התופעה הזו קרויה 'משפט על ידי רשויות האכיפה', והיא נושא המאמר הנוכחי:

.

[למאמר המלא של קובי רוזן ב'כיכר השבת', לחצו כאן]

משפט ע"י רשויות האכיפה מהו?

במדינה דמוקרטית, חזקת החפות היא, לכאורה, עקרון יסוד של מערכת המשפט, המבטיח כי כל אדם חף מפשע עד שיוכח אחרת בבית המשפט. ואולם, בעידן המודרני, אנו עדים לתופעה שבה חקירות פליליות הופכות לכלי בידי רשויות האכיפה והפרקליטות לא רק לחשיפת האמת אלא גם להטיית דעת הקהל, ולעתים אף לניסיון להביא להרשעתו של אדם עוד בטרם התנהל הליך משפטי הוגן.

מצב זה, המכונה "משפט על ידי רשויות האכיפה" - או "משפט משטרתי", או "משפט ע"י המשטרה ורשויות האכיפה" - מציב אתגרים חמורים לעקרונות הצדק, השקיפות וההגינות המשפטית. באנגלית מכונה התופעה: Trial by Law Enforcement או Trial by The Police או Police-Led Prosecution. יש גם שימוש במונחים כמו Media Trial או Trial by Media, כאשר הדגש הוא על ההשפעה התקשורתית על ההליך המשפטי.

נגדיר משפט על ידי רשויות האכיפה, כמצב שבו, בניגוד לחזקת החפות, גורמי החקירה והפרקליטות עושים הכל מסיבותיהם, לא כדי לחקור מקרה נתון אלא כדי להביא להפללתו ולהרשעתו של אדם, תוך שימוש בגורמים מסייעים בתקשורת לקביעת נרטיב בציבור של 'אשם' עוד לפני המשפט, כדי להשפיע על השופטים. במסגרת החקירה, נעשה שיימינג ציבורי פומבי לחשודים ולמוסדות מוכרים, לצרכים פנימיים של גוף האכיפה. בעידן הרשתות החברתיות יש לשיימינג הזה משמעות קשה מאי פעם...

יודגש: משפט על ידי רשויות האכיפה אינו מתבצע רק במקרים של הפללת חפים מפשע. אבל בכל מצב הוא מזהם את הליך החקירה ופוגע קשה בעקרונות שעליהם מבוססת הרשעתו של נאשם בבית המשפט.

[בתמונה: משפט על ידי רשויות האכיפה, צדק והשלכותיו בעידן המודרני... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

ויש גם מצב חמור עוד יותר: 'שיימינג בטרם חקירה'

המקרה החמור ביותר המוכר עד היום היה זה של הנשיא לשעבר, משה קצב:

תחילתה של הפרשה בטעות אסטרטגית קשה של הנשיא דאז, משה קצב, שלטענתו עבר ניסיון סחיטה ע"י מזכירה לשעבר בבית הנשיא. צריך לומר כי גרסתה של אותה מזכירה נמצאה לא אמינה והיא לא הייתה חלק מהעדים במה שלימים יוכר כ'תיק האונס של קצב'. אבל היא הייתה זו שפתחה את 'תיבת הפנדורה', אחרי ששבה משהות בחו"ל והפעילה לחצים לקבלה לעבודה בבית הנשיא, תוך שהיא מציינת בפני הנשיא ובפני אחרים כי פיתחה כלפיו רגש אהבה (בשלב ההוא לא עלה סיפור האונס עדיין).

"לאחר שדחיתי את כל פניותיה ופניות אחרים אלי להחזירה לעבודה" - כותב קצב - "היא ביקשה שיחה אישית ונעניתי". בשיחה אמרה לו שהיא זקוקה לכסף, והבין שהיא מנסה לסחוט אותו: "היא אמרה שהיא זקוקה לכסף והיא כביכול יודעת על כספים שהפקדתי ועל מעשה שחיתות, והיא דרשה חצי מיליון דולר, ולא אמרה שום מילה על הטרדות מיניות, גם לא ברמז". השיחה הוקלטה, וקצב פנה עם ההקלטה ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, וחרץ את גורלו במו ידיו (קצב, 2022, ע' 270).

לבקשתו, נפגש קצב עם היועמ"ש מזוז ועוזרו, רז נזרי בפגישה שהוגדרה סודית, ובה הבטיחו השניים לטפל בסוגיית הסחיטה בסודיות, ויש היגיון בדבר. חקירה של סחיטה מחייבת תחילה חשאיות מצד החוקרים. רק שמעולם לא נפתחה חקירה כזו, וגם הסודיות לא נשמרה...

עבר רק יום אחד, והשיחה הודלפה השיחה באופן מסולף לאמנון אברמוביץ' מערוץ 2 של אז. מי הדליף? במציאות ימינו - שמכירה את הקשר הסימביוטי של הפרקליטות עם בכירי ערוץ 2, לימים 12 - לא קשה להבין. הדפוס החולני של אנשי תקשורת הפועלים עבור האינטרסים של היועמ"ש והפרקליטות - במקום לשמש גורם מתריע ומבקר - הפך מזמן לנחלת הכלל, אולם אז הוא היה רחוק מהעין הציבורית וגם מעינו של נשיא המדינה. מאותו רגע החל לינץ' מתגלגל של קצב בתקשורת, שהביא את שופט בית המשפט העליון בדימוס, מישאל חשין לצאת בפומבי נגד התופעה:

"העיתונות איננה נוהגת בהגינות כלפי קצב", אמר חשין בכינוס לכבודו בינואר 2007 במכללה האקדמית נתניה. "העיתונות גם שופטת וגם גוזרת דין. העיתונות כבר הרשיעה את קצב. היא לא צריכה להביע דעתה, כי זה משפיע על עדים ומזהם את ההליך המשפטי. אסור לשפוט אדם בתקשורת, הנשיא זכאי שמשפטו יתנהל בבית המשפט".

כיצד פועל "משפט על ידי רשויות האכיפה"?

1. יצירת נרטיב מוקדם בתקשורת לרוב, חקירות רגישות מלוות בהדלפות מתוזמנות לכלי התקשורת, המעצבות נרטיב ציבורי עוד בטרם הוגש כתב אישום. באמצעות תדרוכים תקשורתיים ממוקדים, מצטיירת תמונה חד-צדדית של חשוד כמבצע פשע, גם אם הראיות טרם נאספו במלואן.
2. שימוש בהליכים חקירתיים משפילים חשודים עוברים לעיתים חקירות אגרסיביות, מעצרי ראווה וחיפושים פומביים, שמטרתם אינה רק להשיג ראיות, אלא גם לשבור את רוחם ולהפעיל עליהם לחץ ציבורי כבד. הליכים אלה מובילים לשיימינג ציבורי עוד בטרם הוגשה תביעה.
3. הפעלת לחצים פסיכולוגיים מעבר להשפעה הציבורית, החשודים עצמם נתונים ללחצים קשים. הפצת מידע חלקי, רמיזות על עדי מדינה והדלפות מגמתיות מעצימות את תחושת הרדיפה, לעיתים במטרה להביא את החשוד להסדר טיעון או להודאה.
4. שימוש במערכת המשפטית להנצחת הנרטיב כאשר המערכת כולה פועלת בכיוון אחד, בתי המשפט עלולים להימצא תחת השפעה של הנרטיב הציבורי שנקבע מראש. כתוצאה מכך, שופטים עשויים להסתמך על תפיסה מוקדמת של האשם, גם אם הראיות אינן חד-משמעיות. יתרה מכך, לאחר שהחשוד הורשע כבר בתקשורת ובציבור, מופעלים לחצים משמעותיים על השופטים להרשיעו גם בבית המשפט, מחשש לביקורת ציבורית ולערעור אמון הציבור במערכת המשפט.

[בתמונה: משפט על ידי רשויות האכיפה, צדק והשלכותיו בעידן המודרני... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

איפה חזקת החפות?

חזקת החפות היא, לכאורה, נקודת מוצא בכל הליך משפטי פלילי. החזקה קובעת שאדם הוא בגדר זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו, מעבר לספק סביר, כנדרש במשפט פלילי. זה בתיאוריה.

למעשה, רשויות האכיפה עושות שימוש רב בחקירות חשודים כאמצעי פרסום, וכדי לשרת מטרות זרות אחרות. העוולה הזו כלפי חשודים ונחקרים היא סטייה ארגונית הקרויה משפט על ידי רשויות האכיפה או משפט על ידי המשטרה (Trial by The Police).

מערכת האכיפה - המשטרה, הפרקליטות ורשויות אכיפה נוספות - יוזמות, לצורכיהן, פרסום מתוקשר של הליכי המעצר והארכתו בבית המשפט, ומדליפות פרטים מתוך החקירה, על מנת ליצור תחושה ציבורית שאדם הוא אשם, למרות שטרם נשפט בבית המשפט. היא נוהגת כך, למשל, במקרים שמעורבים בהם סלבס, או בשל אינטרסים פנים ארגוניים / מערכתיים. בשלב הזה, היא המקור הבלבדי לבירור החשדות שבגינן נעצר החשוד, שטרם הוכחו. כך הופכים החקירה והפרסומים למכשיר ענישה, העומד בפני עצמו.

[בתמונה: 'הוצאה להורג' של שמם הטוב של חשודים וארגונים וביושם (שיימינג) בכיכר העיר... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Ronnie Bell לאתר flickr]

ההשלכות של "משפט על ידי רשויות האכיפה"

1. פגיעה בזכויות יסוד כאשר חזקת החפות נפגעת, נפגע גם העיקרון של משפט הוגן. אדם המוצג כאשם בתקשורת, מאבד את היכולת להגן על עצמו בתנאים שוויוניים.
2. ערעור אמון הציבור במערכת המשפט כאשר הציבור מזהה כי מערכת האכיפה פועלת תוך הטיית צדק, מתערער האמון במערכת כולה. תפיסה זו מחלישה את שלטון החוק ומעודדת ספקנות כלפי הכרעות משפטיות.
3. נזק בלתי הפיך לחשודים ולמשפחותיהם גם אם אדם יוצא זכאי במשפט, הדימוי הציבורי שנוצר לו בזמן החקירה עלול להישאר עמו לשנים רבות. ההשלכות האישיות והמקצועיות של שיימינג ציבורי עלולות להיות הרסניות.

השפעת הרשתות החברתיות

בעידן הדיגיטלי, ההשפעה של משפטי תקשורת הפכה לקשה ומיידית יותר. ברגע שמידע מתפרסם ברשתות החברתיות, הוא מתפשט במהירות ולעיתים קרובות ללא הקשר מלא. שיימינג ציבורי מתבצע על ידי אלפי משתמשים, כאשר היכולת לשלוט על תפוצת המידע כמעט בלתי אפשרית. תופעה זו מעצימה את כוחן של רשויות האכיפה בקביעת נרטיב ציבורי תוך דילוג על מנגנוני ביקורת משפטיים מסורתיים.

דרכים להתמודד עם התופעה

1. חיזוק האכיפה נגד הדלפות מגמתיות – קביעת סנקציות מחמירות על הדלפות בלתי חוקיות מצד גורמים חקירתיים.
2. אכיפת חזקת החפות בתקשורת – עידוד סיקור מאוזן ואובייקטיבי, המעניק במה גם לצד ההגנה.
3. חיזוק הביקורת המשפטית – בתי המשפט צריכים להפעיל זהירות יתרה במקרים בהם קיימת השפעה ציבורית מופרזת על ההליך המשפטי.
4. יצירת מנגנוני הגנה לחשודים – אספקת תמיכה משפטית ופסיכולוגית לחשודים שנמצאים בעין הסערה.

[בתמונה: משפט על ידי רשויות האכיפה, צדק והשלכותיו בעידן המודרני... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

אוגוסט 2023: 'טרור יהודי' ליד הכפר הערבי בורקה

ב- 4 באוגוסט 2023 התבשרנו על רצח / פעולת טרור יהודית ליד הכפר הערבי בורקה: על מתנחלים מהמאחז "עוז ציון" שנכנסו לשטח הכפר בוקרה - שם התפתחו חיכוכים עם תושבי הכפר. לאחר מכן, דיווח משרד הבריאות הפלסטיני על הנער שנהרג לכאורה מירי מתנחל וארבעה נוספים שנפצעו. גם דובר צה"ל דיווח בהתאם על בסיס ההודעות הפלסטיניות.

אחד מהחשודים פצוע קשה ועצור תחת משמר בבית החולים. השני הובא בפני שופט ואז הסתבר הפער הגדול בין הכרזת גורמי האכיפה: צה"ל, שב"כ ומשטרת ישראל לבין המציאות. החשוד שאיננו פצוע שוחרר למעצר בית תוך שהשופטת מותחת ביקורת קשה על הפער שבין הראיות לדיווחי מערכת האכיפה בתקשורת.

התופעה הזו של דברור פסקני ע"י מערכות האכיפה היא תופעה שגרתית במקומותינו, והיא אחת העוולות הקשות ביותר שיכולה מערכת האכיפה לעולל לחשודים במדינה דמוקרטית: להרוס לעד את שמם הטוב דרך התקשורת והרשתות החברתיות.

[בתמונה: ביקורת קשה על משטרה והשב"כ בבית המשפט... לכתבה המלאה ב'בחזית', לחצו כאן]

נובמבר 2021: למען מי - ועל חשבון מי - נלחמת רשות התחרות?

ראו את הכותרת, למטה בכרזה, בעיתון 'דה מרקר'מה- 9 במובמבר 2021: "רשות התחרות פשטה על משרדי שופרסל ושטראוס; החשד - תיאום מחירים... הרשות החרימה מסמכים וחומרי מחשב, ואנשיה חוקרים כעת את מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן ■ הסיבה לחקירה נגד אברכהן היא התבטאויותיו בתקשורת - שנחשפו ב-TheMarker ■ אייל רביד, מנכ"ל ובעלי ויקטורי, מוסר כעת עדות במשרדי הרשות בפרשה ■ גם נועם וימן, מנכ"ל ובעלי דיפלומט, זומן למסור עדות"... (דברת מזריץ, 2021).

אז רשות התחרות פתאום נלחמת בשבילנו? הרי משך שנים היא מגבה את המונופולים הגדולים ומאפשרת להם כמעט הכל... מה השתנה פתאום? הבחירות לרשות כמובן. המועמדים מתוך הרשות מייצרים לעצמם פרומו על חשבוננו - ובעיקר, על חשבון הארגונים ובכיריהם - כותרות יש, חקירות אורכות שנים, אבל הבחירות הן כאן ועכשיו.

[לכתבה של עדי דברת-מזריץ ב'דה מרקר', לחצו כאן. הכרזה: ייצור ידע]

ינואר 2021: מעצרו המתוקשר של ראש עיריית בת ים, שלומי לחיאני

השכם בבוקר ה- 24 בינואר 2012, ציפה צוות מעצר משטרתי, מתוגבר בצוות צילום של ערוץ 2, מתחת לביתו של ראש עיריית בת ים, שלומי לחיאני. תחת מצלמות הטלוויזיה הודיעו השוטרים ללחיאני שהוא עצור (ראו תמונה בראש המאמר), וליוו אותו לביתו לצורך חיפוש. במקום לא נמצאו צוותי טלוויזיה מערוצים אחרים, כי המשטרה נתנה את הסקופ, בלבדית, לערוץ שפרגן לה באותה עת. במהלך הימים הקרובים הציף הסיפור שנכתב על ידי הדובר המשטרתי את כלי התקשורת.

לחיאני באמת הורשע באפריל 2015 ונדון למאסר. אבל, האם יכול היה במצב הזה לזכות בחקירה הוגנת ובמשפט צדק??

[בתמונה: מעצרו המתוקשר של לחיאני, ראש עיריית בת ים, ב- 24 לינואר 2012. התמונה היא צילום מסך מערוץ 2]

יוני 2013: מסיבת העיתונאים המפורסמת בפרשת הרצח בברנוער

מקרה נוסף של משפט על ידי המשטרה לצורכי יחסי ציבור הייתה פרשת הרצח בבר נוער. לאחר מעצרו של החשוד ברצח, חגי פליסיאן והפיכת החקירה לגלויה, כינס מפקד מחוז תל אביב ביוני 2013, מסיבת עיתונאים ראוותנית ומביכה. סביב שולחן ארוך ישבו קצינים רבים, כמו מנסים ליהנות מזוהרו של הגילוי לכאורה (ראו התמונה למטה).

הסיום ידוע. חגי פליסיאן שוחרר, הפרקליטות ניהלה הליך בוררות עם משפחתו על פיצויים בעקבות האשמת השווא. באוגוסט 2016 נחתם הסכם פשרה לפיו המדינה תשלם למשפחת פליסיאן 2.2 מיליון שקלים כולל מע"מ ושכר טרחת עורכי דין.

מסיבת העיתונאים הזו הניעה את המפכ"ל דאז, יוחנן דנינו, לצאת נגד מפקד המחוז ולתקוף את התנהלות המחוז בפרשה, תוך שהוא אוסר על קיום מסיבות עיתונאים מאז ולהבא.

את ההנחיה הזו, אגב, נתנו מפכ"לים רבים, אולם בהגיע רגע התהילה, לא היה קצין בכיר שעמד בפיתוי להיחשף באור בתהילה. במקרה הזה, האור מסתבר היה צורב...

[בתמונה: אוי הכבוד... לכתבה המלאה במאקו, לחצו כאן]

2006: משפט על ידי המשטרה בפרשת משה קצב

אחת הפרשיות הבולטות והצורמות ביותר בהקשר זה הייתה פרשת חקירתו והרשעתו של משה קצב. תחילתה של הפרשה בטעות אסטרטגית קשה של הנשיא דאז, משה קצב, שלטענתו עבר ניסיון סחיטה ע"י מזכירה לשעבר בבית הנשיא. צריך לומר כי גרסתה של אותה מזכירה נמצאה לא אמינה והיא לא הייתה חלק מהעדים במה שלימים יוכר כ'תיק האונס של קצב'. אבל היא הייתה זו שפתחה את 'תיבת הפנדורה', אחרי ששבה משהות בחו"ל והפעילה לחצים לקבלה לעבודה בבית הנשיא, תוך שהיא מציינת בפני הנשיא ובפני אחרים כי פיתחה כלפיו רגש אהבה (בשלב ההוא לא עלה סיפור האונס עדיין).

השיחה הוקלטה ע"י הנשיא, שנפגש לבקשתו, עם היועמ"ש מזוז ועוזרו, רז נזרי בפגישה שהוגדרה סודית, ובה הבטיחו השניים לטפל בסוגיית הסחיטה בסודיות, ויש היגיון בדבר. חקירה של סחיטה מחייבת תחילה חשאיות מצד החוקרים. רק שמעולם לא נפתחה חקירה כזו, וגם הסודיות לא נשמרה... עבר רק יום אחד, והשיחה הודלפה השיחה באופן מסולף לאמנון אברמוביץ' מערוץ 2 של אז, שהוזכר קודם לכן בפרשת 'אתרוגו' של אריאל שרון. מי הדליף? במציאות ימינו - שמכירה את הקשר הסימביוטי של הפרקליטות עם בכירי ערוץ 2, לימים 12 - לא קשה להבין. הדפוס החולני של אנשי תקשורת הפועלים עבור האינטרסים של היועמ"ש והפרקליטות - במקום לשמש גורם מתריע ומבקר - הפך מזמן לנחלת הכלל, אולם אז הוא היה רחוק מהעין הציבורית וגם מעינו של נשיא המדינה.

שלושה ימים אחרי ההדלפה, ב- 9 ביולי 2006 הגדיל מזוז לעשות, הופיע בפני עיתונאים ודווח להם על החקירה. האם זו התנהגות מקצועית של גורמי חקירה? האם זו הדרך לנהוג בנשיא מדינה? שפטו בעצמכם! כך או כך, המזכירה לשעבר נלחצה, הבינה שהשיחה עם הנשיא הוקלטה, והעלתה טענות על הטרדות מיניות, והסערה החלה. האם היו הטענות נכונות, שהרי הן לא עלו בשיחה המוקלטת שלה עם הנשיא. מדוע? האם הייתה מעלה אותן לולא 'התפוצצה' הפרשה ברעש גדול? להזכיר, תיק החקירה על תלונתה נסגר ולא הגיע לבית המשפט (קצב, 2022, עמ' 274-272).

מזוז הגדיל לעשות וכתב מכתב לנשיא הדורש את קלטת הסחיטה. לשם מה מכתב? אם היה מתקשר פרקליט לבית הנשיא ומבקש את הקלטת, האם היה הנשיא מתנגד? התשובה היא כמובן שהוא נועד לתקשורת - שקיבלה את המכתב במקביל - ולא לנשיא.

את הפעולה הבהולה הבאה ביצע מזוז ביחד עם שותפו לסגירת תיק האי היווני, יוחנן דנינו, ששימש אז כראש אגף החקירות במשטרה: הוא הקים בבהילות צוות חקירה מיוחד. לחקור מה? את החשד לסחיטה? הצחקתם (היא לא נחקרה מעולם). ברעש תקשורתי, גדול - עוד לפני שנפתחה חקירה על פרטי המקרה - הופנתה האש לעבר נשיא המדינה.

מאותו רגע הלך והתקבע הדפוס של קצב בתקשורת כאנס. אמר על כך שר המשפטים לשעבר, משה נסים:"התקשורת לא הניחה פירור של אפשרות לכך שקצב לא יורשע בדין... עורכי הדין שלו ביקשו 'סעד מן הצדק': בית משפט יכול אפילו למחוק כתב אישום נגד אדם, אם התקשורת כבר הרשיעה אותו... גם היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז היה אחד הפורעים בתיק של קצב. עוד לפני שהחקירה הסתיימה, לא היה יום שהוא לא יצא לתקשורת ודיבר. בעיצומה של החלטה הוא כינה את קצב 'עבריין מין סדרתי'" פנחס יחזקאלי: "באת לי בזמן!", הנשיא קצב פונה ליועץ המשפטי לממשלה:

גם שופט בית המשפט העליון לשעבר, מישאל חשין קבע כי "העיתונות איננה נוהגת בהגינות כלפי קצב... העיתונות גם שופטת וגם גוזרת דין. העיתונות כבר הרשיעה את קצב. היא לא צריכה להביע דעתה, כי זה משפיע על עדים ומזהם את ההליך המשפטי. אסור לשפוט אדם בתקשורת, הנשיא זכאי שמשפטו יתנהל בבית המשפט" [הרחבה על סוגיית המשפט על ידי המשטרה בפרשת קצב, ראו במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מבט אחר על פרשת הנשיא לשעבר, משה קצב. חלק ראשון].

[לכתבה המלאה של אבירם זינו ב- YNET, לחצו כאן]

מרץ 2005: המשטרה גוזרת קופון על חשבון בנק הפועלים והאינטרס הלאומי הישראלי

כאשר מתנהלת חקירה גלויה נגד מוסד מוכר, זוהי הזדמנות מבחינת המשטרה ומערכות האכיפה האחרות ליחסי ציבור, בדיוק כמו במקרה של מעצר סלב.

כזו הייתה למשל החקירה בסניף הירקון של בנק הפועלים בחשד להלבנת הון, שהפכה לגלויה ב- 6 במרץ 2005 (כהן, 2005). צלמים תיעדו את החוקרים מוציאים מסניף הבנק הררי מסמכים. הדובר המשטרתי עשה את עבודתו, והפרשה תוארה על ידי התקשורת (ראה צילום מהדה-מרקר למטה) כפרשת הלבנת הון חובקות עולם, מהגדולות שהיו אי פעם בישראל.

הפרשה הזו לא הגיעה לבית המשפט אפילו. המהומה התקשורתית גרמה נזק בלתי הפיך להשקעות בישראל. העיקר שהדוברות המשטרתית הרוויחה כמה דקות של חסד...

   

[לכתבה המלאה של ניצן כהן בדה מרקר, לחצו כאן]

סיכום

"משפט על ידי רשויות האכיפה" מהווה סכנה של ממש למערכת המשפט ולחברה הדמוקרטית. כאשר הליך פלילי הופך לכלי בידי מערכת האכיפה לצורך ניהול דעת קהל במקום חיפוש האמת, נפגעים עקרונות היסוד של הצדק. התמודדות עם תופעה זו מחייבת מודעות ציבורית, חיזוק מנגנוני ביקורת ופיתוח כלים שיבטיחו כי מערכת המשפט תשמש למטרתה האמיתית – עשיית צדק ולא רדיפת אנשים מסיבות פוליטיות, כלכליות או אישיות.

[בתמונה: 'הוצאה להורג' של שמם הטוב של חשודים וארגונים וביושם (שיימינג) בכיכר העיר... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

נספח 1 מדף הטוויטר של עקיבא נוביק: האם הגמל רואה את דבשתו?

מלין עקיבא נוביק בצדק: "במדינה נורמלית הדובר שצילם והפיץ את המעצר הזה היה עף הביתה על טיל. החוצפה לצלם ככה אדם שעוד לא הובא בפני שופט או אפילו לא מסר גרסא בחקירה, היא בריונות משטרתית מסוכנת"

במדינה דמוקרטית, חזקת החפות היא עקרון יסוד של מערכת המשפט, המבטיח כי כל אדם חף מפשע עד שיוכח אחרת בבית המשפט. ואולם, בעידן המודרני, אנו עדים לתופעה שבה חקירות פליליות הופכות לכלי בידי רשויות האכיפה והפרקליטות, לא רק לחשיפת האמת אלא גם להטיית דעת הקהל, ולעתים אף לניסיון להביא להרשעתו של אדם עוד בטרם התנהל הליך משפטי הוגן. מצב זה, המכונה "משפט על ידי רשויות האכיפה" ("Trial by Law Enforcement") - או "משפט משטרתי", או "משפט ע"י המשטרה ורשויות האכיפה" - מציב אתגרים חמורים לעקרונות הצדק, השקיפות וההגינות המשפטית.

ועכשיו, צריך רק לזכור את תרומת המחאה לשיימינג הפומבי הזה ולהוקעת אנשים כעבריינים לפני משפט, ולפני גזר דין. צריך לפרט?

[בתמונה: האם הגמל רואה את דבשתו?… המקור: דף הטוויטר של עקיבא נוביק. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[בסרטון: מעצר אייל נווה בסרטון משטרתי - משפט ע"י מערכת האכיפה]

דף הטוויטר של Iris B: חיים רמון על תופעת ה'משפט ע"י הפרקליטות'

"כתבים רבים לענייני משפט מדבררים את הפרקליטות, מקבלים חומרים... הם מקבלים מידע ע"י גורם לא מוסמך, הם מפרסמים אותו וכתוצאה מכך, מעמדם בעיתון ובטלוויזיה משתפר והם מקבלים קידום... לכן, אפשר גם את זה להגדיר שוחד."

ואין ארוחות חינם: במדינה דמוקרטית, חזקת החפות היא עקרון יסוד של מערכת המשפט, המבטיח כי כל אדם חף מפשע עד שיוכח אחרת בבית המשפט. אין עוולה גדולה יותר במנדינה דמוקרטית ממצב שבו חקירות פליליות הופכות לכלי בידי רשויות האכיפה והפרקליטות, לא רק לחשיפת האמת אלא גם להטיית דעת הקהל, ולעתים אף לניסיון להביא להרשעתו של אדם עוד בטרם נשפט.

[בסרטון: חיים רמון על 'משפט ע"י הפרקליטות'. המקור: דף הטוויטר של Iris B. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת משה קצב והשלכותיה.
• הרחבה על חזקת החפות בעולם של תקשורת פתוחה.
• ספרו של משה קצב: זיכרונותיו של נשיא המדינה. אתגרים, מאבקים, שיחות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על פרשת משה קצב והשלכותיה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 2/2/25.
• פנחס יחזקאלי (2025), חזקת החפות בעולם של תקשורת פתוחה, ייצור ידע, 2/2/25.
• פנחס יחזקאלי (2011), עיתונות-משטרה, יחסי אהבה שנאה, ייצור ידע, 8/6/11.
• פנחס יחזקאלי (2015), שיימינג – ביוש: הוקעה פומבית למטרות נקמה, ייצור ידע, 25/5/15.
• כהן ניצן (2005), חקירת ענק נגד סניף הירקון של הפועלים בחשד להלבנת הון במאות מיליוני דולרים; כ-200 לקוחות הסניף יזומנו לחקירה, דה מרקר, 6/3/15.
• משה נוסבאום (2013), המפכ"ל: לבדוק את מסיבת העיתונאים של המשטרה בפרשת הרצח בבר-נוער, חדשות מאקו, 11/6/13.
• עדי דברת מזריץ (2021), רשות התחרות פשטה על משרדי שופרסל ושטראוס; החשד - תיאום מחירים, דה מרקר, 9/11/21.
• משה קצב (2022), זיכרונותיו של נשיא המדינה. אתגרים, מאבקים, שיחות, אזור: הוצאת ראובני.