תקציר: פוליגרף (Polygraph; Lie detector) או מכונת אמת הוא מכשיר אשר נועד לקלוט את תגובותיו הבלתי רצוניות של בן אדם כדי לבדוק אם הוא משקר. אמינות הפוליגרף, כמו גם לגיטימיות השימוש בו, שנויות במחלוקת (ראו בהמשך). נתונים מחקריים מלמדים כי אמינות השימוש בפוליגרף - בקביעה אם הנחקר דובר אמת או שקר - עומדת על כ- 80%. משמע, חקירת פוליגרף עלולה להטעות או לא לדייק אחת לכל חמישה מקרים.
[לקובץ המאמרים על שקרים, לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
פוליגרף (Polygraph; Lie detector) או מכונת אמת הוא מכשיר אשר נועד לקלוט את תגובותיו הבלתי רצוניות של בן אדם כדי לבדוק אם הוא משקר.
הפוליגרף הומצא בתחילת המאה העשרים בארצות הברית על ידי ויליאם מרסטון. בסיס פעולת מכונת הפוליגרף היא גילוי שינויים פיזיולוגיים (עלייה בלחץ הדם ושינוי קצב הלב) על ידי רישום השינויים כגרף פעילות. למכונת הפוליגרף בימינו שימושים בתחומים שונים, כאשר עיקר פעילותה היא בתחום חקירות פלילים, חקירות הונאה, בענף התעסוקה ובתחומים בין אישיים.
אמינות הפוליגרף, כמו גם לגיטימיות השימוש בו, שנויות במחלוקת (ראו בהמשך). נתונים מחקריים מלמדים כי אמינות השימוש בפוליגרף - בקביעה אם הנחקר דובר אמת או שקר - עומדת על כ- 80%. משמע, חקירת פוליגרף עלולה להטעות או לא לדייק אחת לכל חמישה מקרים.
נושא הפוליגרף אינו בר רישוי במדינת ישראל, עובדה המאפשרת לכל אדם להכריז על עצמו כמומחה לפוליגרף. עובדה זו מחייבת עודף זהירות בשימוש בכלי זה!
שימושים עיקריים לפוליגרף
קיימים שני שימושים עיקריים לפוליגרף:
- פוליגרף חקירתי בשימוש החקירות במשטרה: הפוליגרף משמש, לעתים קרובות, בחקירות משטרתיות, למרות היותו בלתי קביל בבית המשפט. השימוש נועד בעיקר על מנת לשלול חשדות כנגד חשודים בעבירות כלשהן. במשטרת ישראל קיימות ארבע מעבדות פוליגרף (במטה הארצי בירושלים, במרחב ירקון, בתחנת זבולון, ובתחנת באר שבע), ובהן מערכות פוליגרף ממוחשבות. במעבדות אלו מתבצעות כאלף בדיקות פוליגרף בשנה. בבדיקות אלו, נמצאים כ 70% דוברי אמת. כל בדיקות הפוליגרף במשטרת ישראל מתבצעות אך ורק בהסכמתו של הנחקר, ובאישורו בכתב.
- פוליגרף חקירתי בשימוש חברות הביטוח: חברות ביטוח דורשות לעתים קרובות מהמבוטח לחתום על אישור והסכמה לבדיקה במכשיר פוליגרף, במקרה של תביעה.
- פוליגרף לחקירות פנימיות בארגונים, במקרי מעילה בכספים, גניבה או מצבים דומים.
- פוליגרף לשימוש גופי חקירות אחרים - מוסדיים ופרטיים.
- פוליגרף תעסוקתי (המשמש ארגונים בתהליך הגיוס והפיקוח על מנהלים ועובדים תוך תקופת העבודה).
- פוליגרף למתן שירותי חקירה בתחום הבין-אישי: למשל, חקירות של בעלים החשודים על ידי נשותיהם בבגידה ולהיפך, חקירות כלכליות (אימות מידע לגבי נכסים או כספים), חקירות קניין רוחני (זיופים, זכויות יוצרים,גניבת רעיונות ופטנטים) ועוד.
איך נראה תהליך הבדיקה?
- הנשאל מחובר לחיישנים שמודדים מדדים על תגובות הגוף. אלו כוללים דופק, לחץ דם, ואחרים.
- הוא מקבל הסבר מהבודק לגבי תהליך הבדיקה. כדי שהתוצאה תהיה אמינה במידת האפשר, דואגים להבהיר לנבדק בצורה חד משמעית את הצורך להגיד אמת ורק אמת.
- הנשאל עונה לשאלות (ראו בתת הפרק הבא).
התגובות הביולוגיות לשאלות האלו אמורות לספר לנו האם הנבחן דובר אמת או לא.
איזה שאלות שואלים?
השאלות, המתחלקות לשלוש קבוצות:
- שאלות סרק: שאלות פשוטות למדי, כגון מה השם שלך, כתובת ודברים אחרים עליהם אין טעם לשקר. מטרתן, להנחיל לנבדק את ההרגשה שהתהליך אמין.
- שאלות מהותיות, שהן השאלות שעליהן אנחנו רוצים תשובה.
- שאלות ביקורת, שהינן שאלות שלא ניתן לענות עליהן תשובת אמת, או שגם תשובת אמת הינה מלחיצה. דוגמאות לשאלות ביקורת הן "האם אי פעם שיקרת", "האם אי פעם חשבת על בחורה שאינה בת הזוג שלך" וכדומה. לא קיים אדם על פני האדמה שמסוגל להיות לחלוטין אדיש כלפי שאלות מהסוג הזה.
איך יודעים מי דובר אמת?
- אם תגובת הנבחן לשאלות, שכל בן אדם אמור להרגיש אשם לגביהן גדולה מהתגובה שלו לשאלות המהותיות, הרי שנגיד עליו שהוא דובר אמת לגבי השאלות המהותיות.
- אם תגובת הנבחן לשאלות הביקורת קטנה מתגובתו לשאלות המהותיות, נגיד שהוא משקר.
- אם התגובה היא באותה הרמה, הרי שהנבחן מרגיש אשם מסויים לגבי שאלות המהותיות, והתשובה תהיה "לא ניתן לדעת".
ההתנגדות לשיטה
כבר הוזכר כי ההסתמכות על הפוליגרף שנויה מאוד במחלוקת:
- ממצאיו אינם מהווים כלי בר תוקף להוכחת ראיות בהליך משפטי בישראל. (במשפטים אזרחיים דווקא כן, כאשר שני הצדדים מעוניינים בשימוש בפוליגרף כ "בורר").
- במדינות מסוימות בעולם, אף נאסר על השימוש בו. כך למשל, חוק אמריקני פדרלי (Employee Polygraph Protection Act of 1988 - EPPA) אוסר לחלוטין את השימוש בו לצורך קבלה לעבודה, ולשימושים שונים במהלך תקופת העבודה;
- גם בישראל, היועץ המשפטי אסר בפברואר 2015 על שימוש הארגוני בפוליגרף תעסוקתי (במשטרה);
- המפקח על הביטוח בישראל הורה כי סירובו של המבוטח להיחקר על ידי מכונת פוליגרף לא יפגע בזכויותיו לקבלת כספי הביטוח. תקנות אלה, קובעות כי ההסכם על חקירה בפוליגרף לא יהווה חלק מפוליסת הביטוח, אלא יהא הסכם נפרד. הוא ישמש רק במקרים בהם קיים חשש סביר כי התביעה הנה תביעה כוזבת. כמו כן, יורשה הנבדק לבחור את מכון הפוליגרף בעצמו מתוך רשימה שיקבל מחברת הביטוח, והוצאות הבדיקה יחלו על החברה המבטחת.
- מעסיקים בישראל אינם יכולים לחייב את עובדיהם בבדיקה, ואילוצם לבצע את הבדיקה תחת לחץ עלולה לסכן את המעסיק בתביעה משפטית.
יש הטוענים כי בכל ההיסטוריה של המכשיר, מקומות שהכניסו בדיקות פוליגרף כחלק מהתהליך, הכניסו רעש למערכת, לעתים (כמו אחרי מקרה ריגול ב-CIA) עד כדי שיתוקה. המכשיר לא נחשב מספיק אמין כדי להוות עדות בבית משפט, וסירוב להבדק בו לא נחשב כנגד המסרב (למעט בתקשורת) (שמש, 2005):
יחד עם זאת, ניסיון גופי הביטחון בישראל חיובי יחסית לגבי השימוש בכלי, למניעת התנהגויות לא נורמטיביות.
שמש (2005) מציג לשם המחשה נעשה תרגיל מחשבתי:
ניקח שני נבדקים. אחת הינה אישה כנה, ישרה ותמה. נקרא לה "תמי". השני הינו תחמן, נוהג לפזר שקרים קטנים, מניפולטור. בואו נקרא לו "מני". מני ותמי, שניהם, לא ביצעו את העברה אותה מנסה הפוליגרף למצוא.
ראשון נכנס מני לבדיקה. לשאלות שנוגעות לעבירה עצמה הוא לא יגיב באופן מיוחד. אחרי הכל, את העבירה הוא לא ביצע, והוא רגיל ששואלים אותו שאלות קשות על מעשים שלו. מצד שני, לשאלות הביקורת הוא יגיב בצורה יותר רצינית. כן, הוא שיקר במהלך חייו, וסביר להניח שהוא לא ישוש לספר לבוחן באילו נושאים. התגובות שלו לשאלות הביקורת יהיו גדולות בהרבה מהתגובות שלו לשאלות המהותיות, וסביר להניח שהוא יימצא דובר אמת. מקרה אמתי כזה הוא של Alderich Ames, בכיר ב-CIA שריגל למען הסובייטים במשך הרבה מאוד שנים; עבר מספר בדיקות פוליגרף במהלך השירות, ויצא דובר אמת.
אחרי מני נכנסת תמי לבדיקה. אין לה שום בעיה לפרט לבוחן את כל המקרים במהלך חייה שבהם היא שיקרה, והנושא לא נראה לה בעייתי. התגובה שלה לשאלות הביקורת עומדת להיות נמוכה מאוד. מצד שני, השאלות המהותיות יהווה לה יותר בעיה. זה הנושא עליו היא נבדקת, והמשרה שלה, ואולי אפילו תיק פלילי, תלויים בטיב התשובות שהיא עונה. השאלות המהותיות מלחיצות אותה.
בהחלט ייתכן שרוב ה"תמיות" בעולם יעברו פוליגרף למרות זו. מה שאנחנו רואים, אבל, זה שככל שהטיפוס הנבדק יותר ישר בחייו, כך הסיכויים שהוא ייכשל בבדיקת פוליגרף על אף היותו דובר אמת גדלים. הבדיקה שמכונה "פוליגרף" מעדיפה אנשים שקרנים.
דוגמה נוספת שמציג שחר (2005) אישה שניגשה, בלחץ חברת ביטוח, לפוליגרף ונמצאה דוברת שקר. היא ערערה על המימצא, והראתה שהמכשיר הראה שהיא שיקרה גם לגבי שמה וכתובתה. במקרה שלה, דרך אגב, זה לא עזר לה.
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי austintexasgov לאתר flickr]
[לקובץ המאמרים על שקרים, לחצו כאן]
