תקציר: 'פניקה מוסרית' או 'בהלה מוסרית' (Moral Panic) וגם הסתה רגשית מוגדרים ככלי להשגת מטרות דרך יצירה של 'מניפולציה מוסרית ורגשית' בדעת הקהל, שמחייבת את מקבלי ההחלטות לעשות מעשה. היא כוללת מעשים. החוצים כל אמת מידה מוסרית (הכל למען המטרה...). המחוללים העיקריים של פאניקה מוסרית הם גורמים פוליטיים, גורמי תקשורת מרכזיים במדינות המערב - בשאיפה לעצב סדר יום מנטלי מובהק להשגת מטרות אידאולוגיות, פוליטיות וכלכליות; וארגונים מוסדיים וולונטאריים, בדרך כלל למטרות השגת תקציבים, דוגמאות כאלה בישראל הן המפלגות הפוליטיות, כמו גם הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול והרשות למלחמה בתאונות הדרכים.

[בתמונה: זהירות, פאניקה מוסרית... מישהו גוזר עליכם קופון! התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי creozavr לאתר Pixabay]

עודכן ב-22 במרץ 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר ראשון בסדרה של ארבעה מאמרים על 'פאניקה מוסרית'. המאמרים הנותרים הם:

• פנחס יחזקאלי: פניקה מוסרית במבחן הקורונה!
• גדעון שניר: פניקה מוסרית וילדי המסתננים בישראל;

• פנחס יחזקאלי: פאניקת בן גביר.

*  *  *

מדהים איך העובדות איבדו את משמעותן ותעשיית ההפחדות אינה נפסקת. קחו כותרת לדוגמה: 75% מהאקדמאים עוזבים לחו"ל (ראו הכרזה למטה)...

אפשר למות מצחוק. האוניברסיטאות הטובות בחו"ל כבר מעיפות את המרצים שלהם בציפייה למרצים הישראלים; וכל מי שיש לו קביעות באוניברסיטה ישראלית יוותר על הפנסיה שלו וייסע למרחקים; והצעירים יוותרו על הסיכוי לתפוס את מקומם הקבוע ויצטרפו אליהם...

צריך לזכור שכבר היום, בעולם גלובלי, השכבה הדקה של מצטיינים באמת, ממילא מקבלים הצעות ורבים מתפתים. בהיעדר תקנים למרצים ולחוקרים, יש רבים שמוצאים את מקומם מעבר לים. אבל לספר שעכשיו, בגלל ה"דיקטטורה", יוותרו שאר האקדמאים על הפנסיה שלהם ויעזבו- וגם הצעירים ש'מתים' לרשת אותם יוותרו ויצטרפו אליהם, כדי להילחם שם על התקנים שיתפנו לכאורה... יאללה חברה, קדימה. תנסו.

בעשורים באחרונים איבדו המחלקות למדעי החברה והרוח את צביונן האקדמי - שאמור להניע אנשים לחשוב - והפכו למרכזים פוליטיים להנדוס תודעה. אחד הכלים האפקטיביים להנדוס תודעה הוא הפניקה המוסרית.

[בכרזה: תעשיית הפניקה נמשכת... המאמר: נועם (דבול) דביר (2023), סקר: 73% מאנשי האקדמיה יעזבו את הארץ אם הרפורמה לא תבוטל, ישראל היום, 20/3/23. הכרזה: ייצור ידע]

פניקה מוסרית מהי? המשגה ומאפיינים

'פניקה מוסרית' או 'בהלה מוסרית' (Moral Panic) וגם הסתה רגשית מהווים תופעה חברתית, שבה קבוצה מסוימת נתפסת בעיני רבים כאיום חמור על הערכים והסדר החברתי. הדבר מוביל לתגובה רגשית מוגזמת, ולעתים אף למדיניות דרסטית. תופעה זו יכולה להתעורר באופן ספונטני, אך לרוב היא מועצמת ומונעת על ידי כלי התקשורת, פוליטיקאים, קבוצות אינטרס או מנהיגים חברתיים.

'פניקה מוסרית' יכולה להוות כלי להשגת מטרות דרך יצירה של 'מניפולציה מוסרית ורגשית' - זעם מוסרי טהרני - בדעת הקהל, שמחייבת את מקבלי ההחלטות לעשות מעשה. היא כוללת מעשים. החוצים כל אמת מידה מוסרית (הכל למען המטרה...).

מקורו של הביטוי 'פניקה מוסרית' דווקא מקרימינולוגיה. אחד הקרימינולוגים-סוציולוגים הידועים בעולם, פרופ' סטנלי כהן ז"ל (Stanley Cohen, ראו תמונה למטה), טבע את המונח בשנות ה-70 של המאה ה-20, בספרו  Folk Devils and Moral Panics (ראו תמונת הכריכה למטה), בהתייחסו לתגובות החברתיות כלפי קבוצות שוליים בתרבות הבריטית. הוא כיוון לארגונים שרוצים להצדיק את עצמם, ולשם כך, מייצרים פניקה בציבור על תופעה מסוימת, כדי שיזכו למעמד, ועקב כך גם לתקציבים.

[בתמונה: פרופ' סטנלי כהן. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידיו. אנו מאמינים כי אנו עושים בה שימוש הוגן]

התופעה מאופיינת בכמה מרכיבים עיקריים:

1. זיהוי אויב ברור – קבוצה מסוימת מתויגת כמסוכנת ומאיימת על הסדר החברתי.
2. תיאור מוגזם ומסולף – התקשורת, פוליטיקאים וקובעי מדיניות מגבירים את תחושת האיום דרך דיווחים סנסציוניים והגזמות.
3. תגובה ציבורית רחבה – הציבור נכנס למצב של חרדה קולקטיבית ודורש פעולה מיידית.
4. תגובה מוסדית מחמירה – השלטון והמערכות המשפטיות מחוקקים חוקים מחמירים או נוקטים באמצעים קיצוניים כדי למנוע את ה"איום".
5. דעיכה ושכחה – לאחר שהפניקה דועכת, מתברר לרוב כי האיום היה מנופח או שגוי מלכתחילה.

[בתמונה: כריכת ספרו של Stanley Cohen: "Folk Devils and Moral Panics", שראה אור לראשונה בהוצאת Routledge ב- 1972. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

פניקה מוסרית עושה שימוש במה שמכונה 'הטיית הזמינות' או 'היוריסטיקת הזמינות': ההסתמכות הציבורית על הזיכרון הקצר של הציבור; ויצירת ריכוז וזמינות של מצג שווא בתקשורת, בפרק זמן קצר, באופן שהציבור מאמין שהוא נכון:

[התרשים: 'ייצור ידע']

מי משתמש ב'פניקה מוסרית' ככלי להשגת מטרות?

• תקשורת – דיווחים חדשותיים דרמטיים, הפצת שמועות ויצירת נרטיבים חד-צדדיים.
• לחץ פוליטי – פוליטיקאים עשויים לנצל פניקה מוסרית לצרכים אלקטורליים.
• לחצים חברתיים ותרבותיים – שינויים בערכים ובנורמות יכולים לעורר חרדה קולקטיבית בקרב קבוצות שמרניות.
• אירועים חריגים – פשעים חריגים או טרגדיות עלולים להצית גל של פחד ודמוניזציה של קבוצה מסוימת.

• גורמים פוליטיים, גורמי תקשורת מרכזיים במדינות המערב- בשאיפה לעצב סדר יום מנטלי מובהק להשגת מטרות אידאולוגיות, פוליטיות וכלכליות;
• ועל ידי ארגונים מוסדיים וולונטאריים, בדרך כלל למטרות השגת תקציבים (אורקיבי, 2018). דוגמאות כאלה בישראל הן הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול והרשות למלחמה בתאונות הדרכים.

[בתמונה: פאניקה מוסרית... מקור התמונה משמאל: Photo by Markus Spiske from Pexels] 'אין ארוחות חינם'... מחיר ה'פניקה המוסרית' הזו גדול ומשמעותי:

• הפיכת הזירה הציבורית למוקד של דיס אינפורמציה;
• פגיעה בכושר החברתי לקיים דיון מושכל בעובדות (אורקיבי, 2018);
• פגיעה באמות בגופים הציבוריים;
• פגיעה עמוקה באמון בתקשורת, שמאבדת את תפקידה העיקרי בחברה דמוקרטית. מ'כלבי השמירה של הדמוקרטיה' - שאמונים על העלאת בעיות שיש להן עניין ציבורי - לגורם אינטרסנטי שאיננו מסתפק ביכולתו לקבוע לציבור על מה לחשוב, ושחותר להכתיב לציבור גם כיצד לחשוב. בכך, היא הופכת לכלי להשגת מטרות פוליטיות וכלכליות, בידי בעלי עוצמה.

[הכרזה: ייצור ידע]

כך למשל, סטטיסטיקות תאונות דרכים, וההרוגים בתאונות הדרכים, הן תופעות סטטיסטיות. הן עולות ויורדות בגלים... ולפעמים נוצרים 'פיקים'. ה'פיקים' הללט מהווים הזדמנות ליצירת פאניקה מוסרית. כשיש 'פיק' מיד זועקים הארגונים הרלוונטיים על מיעוט התקציבים לאכיפה... לפעמים הם גם מקבלים תוספת! רק שאין קשר ישיר בין אכיפה לתאונות דרכים; בטח לא בשיטת האכיפה הנוכחית המחפשת לאכוף 'מתחת לפנס'...

[הכרזה: ייצור ידע]

האמצעים ליצירת פניקה מוסרית הם:

• הוצאת דברים מהקשרם;
• שינוי עובדות מהותי;
• מתן פתרונות ליניאריים, פשטניים, לבעיות מורכבות;
• יצירת חדשות מזויפות (Fack News), המתארות פריטי מידע - שנראים כמו דיווחים עיתונאיים - אך נועדו להתל בציבור ובכלי התקשורת ולהזין אותם בדיס אינפורמציה.
• סימון ברור של 'רשעים' מול קרבנות;
• שימוש נצלני בחסרי ישע;

וכדומה.

[בתמונה: פאניקה מוסרית... מקור התמונה: Photo by Alycia Fung from Pexels]

דוגמאות היסטוריות לפניקה מוסרית

1. ציד המכשפות בסיילם (1692) – נשים הואשמו בכישוף והוצאו להורג על בסיס פחדים קולקטיביים לא מבוססים.
2. המקארתיזם בארה"ב (שנות ה-50) – פחד קיצוני מהקומוניזם הוביל לרדיפת אזרחים חפים מפשע.
3. היסטריית משחקי הווידאו והאלימות (שנות ה-90 וה-2000) – משחקים כמו GTA ו-Doom הואשמו בגרימת אלימות בקרב בני נוער.
4. הפחד מהשפעות המדיה החברתית (שנות ה-2000 ואילך) – היסטריה סביב השפעת הרשתות החברתיות על הנוער ועל תופעות כמו חרדה ודיכאון.

השפעות של פניקה מוסרית

השלכות הפניקה המוסרית על החברה הן רחבות ומשפיעות על תחומים רבים:

• הגבלות על חופש הביטוי – לעתים פניקות מוסריות מובילות לצנזורה של דעות, יצירות אמנות או מדיה מסוימת.
• חקיקה דרקונית – לעתים נחקקים חוקים נוקשים שמתבררים בהמשך כמיותרים או מזיקים.
• הפניית משאבים לנושאים לא דחופים – משאבים ציבוריים מופנים לטיפול באיומים מדומים במקום לבעיות אמתיות.
• פגיעה באוכלוסיות שוליים – קבוצות מסוימות מוצגות כאויבי הציבור ונפגעות חברתית, פוליטית וכלכלית.

[בתמונה: פניקה מוסרית... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של LTX]

כיצד למנוע ולהתמודד עם פניקה מוסרית?

כדי למנוע את הנזקים של פניקה מוסרית, חשוב לנקוט בגישה ביקורתית:

1. צריכת מידע ממקורות מגוונים – לבדוק נתונים מכמה מקורות ולא להסתמך על תקשורת מגויסת.
2. טיפוח חשיבה ביקורתית – לעודד חינוך לחשיבה עצמאית ולניתוח מידע באופן מושכל.
3. זיהוי אינטרסים חבויים – לשאול מי מרוויח מהפניקה ומה המטרות שלה.
4. שימור עקרונות הדמוקרטיה וזכויות האדם – למנוע תגובות מוגזמות שיפגעו בזכויות הפרט.

סיכום

פניקה מוסרית היא תופעה חברתית רבת-עוצמה שיכולה להשפיע על קביעת מדיניות, דעת הקהל וגורלות של אנשים וקבוצות שלמות. הבנת מנגנוני התופעה, פיתוח חשיבה ביקורתית והתמודדות מושכלת עם מידע הם הכלים המרכזיים להפחתת השפעותיה השליליות. רק כך נוכל לשמור על חברה מאוזנת, צודקת ומבוססת על עובדות ולא על פחדים בלתי מבוססים

פופוליזם של פוליטיקאים המלובה על ידי התקשורת

דוגמה נוספת של פניקה מוסרית מביאים שוהם ואח' בספרם הקלאסי, 'עבירות ועונשים: מבוא לפנולוגיה' (2009; ראו תמונת כריכה משמאל):

בתקופות של עליה בפשיעה, כאשר התקשורת והפוליטיקאים נוטים לדרוש החמרה בענישה כדי לזכות באהדת הציבור, הם אינם מתחשבים בהשפעת צעדים אלה על יכולת הקליטה של בתי הסוהר, והעלויות למשלם המיסים (שוהם ואח', 2009). התוצאה: דלת מסתובבת, שחרור אסירים על מנת לעמוד בתקני הכליאה והשגת מטרה הפוכה לזו המוצהרת... [בתמונה משמאל: כריכת ספרם של שלמה גיורא שוהם, גבריאל שביט, גבריאל קאבאליון ועינת תומר (2009), עבירות ועונשים: מבוא לפנולוגיה. על תורת הענישה והשיקום, מניעת פשע ואכיפת חוק, שראה אור ב- 2009, בהוצאת בורסי. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

דוגמה נוספת: התמונה שהכניעה את הנשיא לשעבר, דונלד טראמפ...

ביוני 2018 סערה אמריקה... אז - בעיצומו של משבר המהגרים - כשהתקשורת סוערת בעקבות הפרוצדורה של הפרדת ילדי מהגרים מהוריהם - שנעצרים עד למשפטם על הפרת חוקי ההגירה האמריקנים - פרסם צלם Getty Images ג'ון מור תמונה, בה מתועדת ילדה ילדה בת ארבע במעיל ורוד, מיבבת בעוד אימה נעצרת על ידי רשויות ההגירה. התמונה הפכה תוך שעות לוויראלית ברשתות החברתיות ותוך ימים אחדים לסמלו של משבר המהגרים במדינה ולזעם הרב שהופנה נגד מדיניות הנשיא, דונלד טראמפ. לכן, בחר בה מגזין "טיים" היוקרתי אף בחר בה לעטר את שער הגיליון שייצא בחודש שלאחר מכן. הוא צבע את הרקע בצבע אדון והציב מולה את דמות הנשיא, דונלד טראמפ (ראו תמונה בראש המאמר). התוצאה: הנשיא טראמפ נכנע, וחתם על צו המבטל את ההפרדה שבין ילדים להוריהם. רק שמהר מאוד התברר שמדובר בחדשות מזויפות (Fack News). מוצא הילדה, מסתבר, מהונדורס, והיא הילדה כלל לא הופרדה מאמה בגבול ארצות הברית (רויטרס, 2018) ... .

[למאמר המלא בחדשות וואלה, לחצו כאן]

בצלאל סמוטריץ סוגר את משחקי כדור הרגל בשבת...

מרגע שהתברר ניצחון הימין בבחירות 2022, החל הקמפיין הרגיל של פאניקה מוסרית, שעליו אמונים הפוליטיקאים שלנו. ידיעה רודפת ידיעה, ומפלס הפאניקה עולה בהתאמה. הפאניקה הזו מלובה גם ע"י פוליטיקאים מהימין, שמנסים בכך ליצור לחץ על בנימין נתניהו, לקראת המשא ומתן הקואליציוני.

כך למשל, 'הפריח' יו"ר מפלגת הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ', הערה - אחת מתוך מגוון של 'רעשים', שהחדיר בכוונת מכוון לרשת - לגבי הפסקת משחקי כדור הרגל בשבת, והתקשורת לסוגיה געשה. "בצלאל, ניצחת" - כתב, למשל, עדי רובנשטיין בישראל היום - "מצד אחד המחנה של סמוטריץ' הביס את יריבו בבחירות וקורא לאחדות בעם, ומצד שני מתחיל לנגוס במעט שנשאר לצד השני • אין לנו תקוות גדולות בחיים חוץ ממשפחה, פרנסה וכן, גם כדורגל בשבת • תיקח לנו את זה – לקחת הכל...".

רק שהכל פניקה מוסרית...

[למאמרו של עדי רובינשטיין ב'ישראל היום', לחצו כאן]

נספח: בין הרגש לשכל...

פרופ' ג'ונתן הייט, מנהל עסקים, אוניברסיטת ניו יורק: בני אדם מקבלים החלטות מוסריות בהתבסס על אינטואיציה רגשית ולא רק על הגיון. לכן, כשמנסים לשנות את דעתם, צריך לפנות לרגש.

בדיוק את זה עושים היועצים האסטרטגיים, ויועצי המדיה, אנשי הפרסום והשיווק המתמחים ביצירת פאניקה מוסרית שתתעל אותנו להשגת צורכיהם!

[בכרזה: בין הרגש לשכל... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותיהן, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תקשורת ודמוקרטיה, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה;
• אוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותיהן;
• אוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה;
• הרחבה בנושא 'הטיית הזמינות';
• מאמר: 'פניקה מוסרית במבחן הקורונה!';
• הרחבה בנושא 'חדשות מזויפות – Fake News';
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על תקשורת ודמוקרטיה.

מקורות והעשרה

• רויטרס (2018), אבי הילדה הקטנה שעל שער ה"טיים": היא לא הופרדה מאימה, חדשות וואלה, 22/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2017), חדשות מזויפות – Fake News, ייצור ידע, 19/2/17.
• שוהם שלמה גיורא, שביט גבריאל, קאבאליון גבריאל, עינת תומר (2009), עבירות ועונשים: מבוא לפנולוגיה. על תורת הענישה והשיקום, מניעת פשע ואכיפת חוק, קריית ביאליק: אח.
• פנחס יחזקאלי (2017), חדשות מזויפות - Fake News, ייצור ידע, 19/2/17.
• פנחס יחזקאלי (2015), דיס אינפורמציה, ייצור ידע, 13/10/15.
• אורקיבי איתן (2018), אזהרת צפייה: הסתה רגשית, ישראל היום, 27/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), עוצמה, ייצור ידע, 14/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), האוליגרכיה של התקשורת הממוסדת, ייצור ידע, 10/11/16.
• פנחס יחזקאלי (2020), פניקה מוסרית במבחן הקורונה!, ייצור ידע, 2/4/20.
• עמר דנק (2020), הטיית הזמינות (והזמניות) בפוליטיקה, ייצור ידע, 17/3/20.
• גדעון שניר (2021), פניקה מוסרית וילדי המסתננים בישראל, ייצור ידע, 17/8/21.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), תקשורת ודמוקרטיה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/1/24.

[בתמונה: פניקה מוסרית... התמונה שותפה ברשתות החברתיות, ע"י Inna Metz. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]