[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
[לאוסף המאמרים על מאבק השחורים בארצות הברית, לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
ב- 27 במאי 2020 עימותים פרצו עימותים בין מפגינים לשוטרים בעיר מיניאפוליס שבמינסוטה, בעקבות מותו של גבר שחור בשם ג'ורג' פלויד. המהומות פרצו אחרי שיום לפני כן, הופץ ברשת תיעוד של פלויד שרוע על הקרקע לפני מותו כששוטר לבן כורע ברך על צווארו במשך שבע דקות במהלך מעצרו. בסרטון נשמע פלויד מתחנן: "בבקשה, אני לא נושם".ה- FBI והמשטרה המקומית חקרו את מותו של פלויד. כמה שעות אחרי תחילת הסערה הודיע ראש העיר מיניאפוליס, ג'ייקוב פריי, כי ארבעת השוטרים שהיו מעורבים בתקרית פוטרו. "הוא לא היה צריך למות", התנצל פריי בפני בני משפחתו של פלויד (ynet, 2020).
דומה שכל רגשות הקיפוח של השחורים מתמקדות במשטרה, במידה רבה של צדק. מידי תקופה פורצות מהומות חדשות בערי ארצות הברית, כתוצאה מחריגה חדשה של המשטרה, שמפעילה שיטור יתר על שחורים, והתוצאה בהתאמה.
אחד המקרים המפורסמים ביותר ארעה בפרגוסון מיזורי ב-2014: צעיר שחור, בן 18 בשם מייקל בראון, נורה 12 פעמים על ידי המשטרה. ב-24 בנובמבר 2014 החליט חבר מושבעים - שהורכב מ- 9 לבנים ו-3 שחורים - לא להעמיד לדין את השוטר היורה, דארן וילסון, לאור העדויות והממצאים שהוצגו בפניו. לאחר ההחלטה פרצו שוב מהומות ספונטניות בפרגוסון (להרחבה על הפרשה, לחצו על הלינק למטה):
[למאמרו של אברהם מילרום: 'פרשת מייקל בראון', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'שיטור יתר', לחצו כאן]
[לכתבה המלאה ב- ynet, לחצו כאן]
פרופיילינג גזעי מהו? המשגה
פרופיילינג גזעי (Racial Profiling) הוא ייחוס מסוכנות לאדם בשל השתייכותו לקבוצה גזעית, אתנית, לאומית או דתית. זאת, גם כאשר אין מידע או אינדיקציה הקושרת את אותו אזרח ספציפית לפעילות המסכנת את הציבור. זוהי הטיית תפיסה המבוססת על 'כללי אצבע'. משמע, כלל שאינו מתיימר להיות מדויק לחלוטין או מהימן בכל מקרה, לרוב מיועד לפישוט לשם לימוד או יישום תורות מסובכות. במקרה זה, נלכדים בהטיה הזו שוטרים, שאמורים לקבל החלטות בפרקי זמן קצרים; ועל כן, הם מאמצים לעצמם כללי אצבע להחלטה.
אחת התוצאות של פרופיילינג גזעי היא תופעת תופעת שיטור היתר נגד קבוצות מיעוטים; ואז, נוצרת תופעה של סובב ומסובב:- מצד אחד, אי האמון של קבוצות המיעוט במשטרה; עובדה אשר מקשה על תיפקודה;
- מן הצד השני, התחזקות התפיסות הגזעניות כתוצאה מפעולות המרי של קבוצות המיעוט; המוסיפות לירידה באמון, וחוזר חלילה.
[להרחבה בנושא: 'הטיות תפיסה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'כללי אצבע', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן] [להרחבה על אמון, לחצו כאן] [להרחבת סוגיית אמון הציבור במשטרה, לחצו כאן]
[להרחבה בנושא: 'הטיות תפיסה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'כללי אצבע', לחצו כאן]
למה מתרחש פרופיילינג גזעי על ידי המשטרה?
משלוש סיבות עיקריות:
- שוטרים עובדים בלחץ זמן גדול ואמורים לקבל החלטות בפרקי זמן קצרים. על כן, כמו כל בני אנוש, הם מאמצים 'כללי אצבע'. זה טבע האדם; ולתוך כללי האצבע שלהם נכנסים גם תופעות של גזענות או החשד הטבעי בשונה ממך (ראו הסיבה הבאה).
- התבססות המשטרה על הסיור כעמוד שידרה יצרה גם נטייה לאפליה גזעית בקרב השוטרים. כמו כלב שמירה טוב מתמקד הסיור באלה שריחם שונה מריחו של בעליו. כך, למשל, יגלה כלב עירוני ערנות יתר לגבי צועני העובר בסמוך לביתו ולהיפך. כלב צועני יחשוף שיניו מול בן-עיר הנקלע לסביבתו. כך הסיור, המתמקד, מטבע הדברים, באותה אוכלוסייה הנמצאת ברחוב: העניים יותר, המובטלים, הצעירים, כנופיות הרחוב, השחורים בארצות-הברית, ואצלנו - בני עדות המזרח מהמעמדות הנמוכים, ערבים, עולים חדשים ועובדים זרים. משטרות לעולם תהיינה מועדות לחטוא בתחום האפליה הגזעית, ותמיד תחשדנה ככאלה, על-ידי מיעוטים (יחזקאלי, 2014).
- עם כל הבעייתיות, התבססות על פרופיילינג היא דרך עבודה אפקטיבית ויעילה מאוד. לכן, הליכי הפיקוח והבקרה בנתב"ג למשל, מהירים וטובים יותר משדות תעופה אחרים; אבל, הם מושכים אש ויוצרים קיפוח; ומידי פעם, מתפוצצת גם פרשה הקשורה באפליית מיעוטים שונים על ידי המאבטחים.
[לאוסף המאמרים על מאבק השחורים בארצות הברית, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- לאור עמוס (2015), התייחסות מפלה של שוטרי משטרת ישראל לאזרחים חרדים בעצרת מחאה בירושלים, האגודה לזכויות האזרח בישראל.
- חדשות אן. אר. ג'י (2016), טראמפ: סימון מוסלמים – פתרון הגיוני, 9/6/2016, nrg חדשות.
- גיא בן פורת (2016), משרד המשפטים האמריקאי: לא טבעי לחשוד יותר בשחור, המקום הכי חם בגיהנום, 1/9/16.
- אברהם מילרום (2017), פרשת מייקל בראון, ייצור ידע, 6/4/17.
- פנחס יחזקאלי (2019), אמון: התנאי האולטימטיבי לכל אינטראקציה חיובית…, ייצור ידע, 15/6/19.
- יחזקאלי פנחס (2014), אמון הציבור במשטרה, ייצור ידע, 24/6/14.
