רצח מלה מלבסקי

רצח מלה מלבסקי 2

רצח מָלָה מלבסקי הייתה פרשת רצח שהסעירה את הציבור בישראל באמצע שנות השמונים של המאה הקודמת. לאחר חקירה מאומצת ומשפט מתוקשר, הורשעו שתי נשים, חוה יערי (אשתו של הפרשן אהוד יערי) ואביבה גרנות, ברצח התיירת מלה מלבסקי. הרצח היה ממניעים של בצע כסף.

הרצח והחקירה

גופתה של מלבסקי, תיירת יהודייה בת 59 מניו יורק, נתגלתה במרץ 1985 על דרך עפר בסמוך לשדה דב בתל ברוך. הגופה נמצאה כשראשה רצוץ וגופתה מרוטשת מפגיעת מכונית (שהתבררה בהמשך כמכוונת ולא כפגיעה שנגרמה בעקבות תאונת דרכים). מלבסקי, שהייתה אם לשלוש בנות, הגיעה לביקור בארץ כשבועיים לפני שנרצחה.בחקירת המשטרה התגלה חשבון הבנק של מלבסקי בתל אביב, שממנו עבר חלק מכספה לחשבון אחר בירושלים, ושם הוא התרוקן מהכספים שהיו בו (כ-50 אלף דולר). בשני המקרים התברר כי אישה בשם חוה יערי, שעבדה בבנק כיועצת לניירות ערך זרים, היא זו שטיפלה בחשבונות. המשטרה ביצעה האזנות סתר ממושכות לטלפון שלה והחלה לטמון לה מלכודות כדי לקבל ראיות מוצקות שיאששו את הטענה שהיא הרוצחת. אחת מהמלכודות הללו הייתה, כשנשלחה אליה לעבודה שוטרת סמויה, שאמרה לה לתומה כי היא מוכרת לה. לאחר מכן התקשרה אותה שוטרת ליערי ואמרה לה כי היא יודעת מהיכן היא מוכרת לה: "ממלה מלבסקי". יערי, שחששה שנתפסה, התקשרה מבוהלת לידידתה אביבה גרנות, רוקחת ירושלמית במקצועה, וכך היו למשטרה ראיות מוצקות כי היא הייתה שותפתה לרצח.השתיים נעצרו והכחישו בחקירתן את מעורבותן ברצח, אולם לאחר מכן חלה תפנית כאשר נשברה יערי, הודתה במעורבותה ברצח וסיפרה כי גרנות סייעה בידה. הודאתה של יערי הובילה להחלטת המשטרה לעמת ביניהן וכך התפתח ביניהן במהלך העימות סכסוך שבו השתיים הטיחו האשמות האחת כלפי השנייה, וכך מסרו למשטרה ראיות חותכות ופרטים רבים ממקרה הרצח, שעליהם בוסס חלק מרכזי מכתב האישום. יערי וגרנות גרו באותו הבניין בירושלים, וכך הן התיידדו. אמצעי התקשורת באותה התקופה עסקו רבות בשאלה מי מהשתיים היא הרוצחת ומי החברה שנגררה על ידי הרוצחת כדי לסייע בביצועו. גרנות הוצגה אז כאישה המשפיעה, אולם ראש צוות החקירה מישל חדאד (שגם כתב ספר על הפרשה) סבור שיערי היא הרוצחת שגררה את חברתה גרנות למעשה הפשע.

המשפט

משפטן של השתיים התנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני השופטים חנה אבנור, ישראל גלעדי ויוסף גולדנברג. במהלך המשפט, הסתבר כי מלבסקי התיידדה עם יערי, וזאת ניצלה את האמון שמלבסקי נתנה בה כדי שתוכל לבצע את זממה ותרוקן את חשבון הבנק שלה. כשמלבסקי הגיעה לארץ, היא גילתה שכספה הועבר למקום אחר ללא ידיעתה ולא על ידה, וכשנודע ליערי שמלבסקי החלה בניסיונות לברר היכן כספה, היא החליטה בשיתוף ידידתה גרנות לרצוח אותה. השתיים פיתו את מלבסקי לנסיעה משותפת ויזומה מראש, ובהגיען לחולות תל ברוך, החלו השתיים להתעלל בה עד שמתה. אחת מהן פצעה את מלבסקי בראשה באמצעות חבטת מערוך חזקה. לאחר שנפלה מלבסקי על הרצפה גוססת, הן דרסו אותה במכונית וריטשו את גופה מספר פעמים וכך הביאו למותה. עד היום לא ברור מי משתיהן היא זו שהכתה במערוך, כי כל אחת מהן האשימה את השנייה. לאחר שווידאו את מותה, הסתלקו יערי וגרנות מהמקום.

התובעת במשפט הייתה פנינה דבורין, שביצעה את חקירת החשודות באופן נוקב מאוד. בין היתר זכורה הסצנה שבה נופפה מולן במערוך שבאמצעותו אחת מהשתיים חבטה בראשה של מלבסקי - והביאה להרשעתן.

הרצח עורר הד תקשורתי רב, הן בגלל מעשה הרצח עצמו, שהיה מזעזע וחמור, והן בשל העובדה שיערי וגרנות הן נשים מהמעמד הבינוני ללא רקע עברייני קודם בעבור בצע כסף: גרנות הייתה בעלת בית מרקחת ויערי הייתה פקידה בבנק ואשתו דאז של העיתונאי אהוד יערי. עם זאת, לאחר שהורשעה, החליט יערי להתגרש מחוה בשל הרצח שביצעה.

על השתיים הוטל ב-1987 מאסר עולם. בפסק הדין כתבו השופטים על יערי וגרנות: "הרצחתן וגם ירשתן?". ב-1989 נדחה ערעורן לבית המשפט העליון. לאחר קציבת עונשן בידי הנשיא עזר ויצמן, ולאחר ניכוי שליש על התנהגות טובה, שוחררו השתיים ממאסר לאחר כ-14 שנים, בשנת 2000. אביבה גרנות נפטרה בגיל 70, כ-15 שנים לאחר ששוחררה ממאסר, בדצמבר 2015.

ב-1987 חיבר והוציא העיתונאי גבריאל שטרסמן את ספרו "המערוך: פרשת הרצח של מלה מלבסקי". הספר, בהוצאת כנרת, עוקב אחרי פרשת הרצח של מלבסקי מתחילתה ועד סופה.

מקורות והעשרה

המערוך