תקציר: אליטה היא קבוצת האנשים בעלי הסטטוס החברתי והכלכלי הגבוה ביותר; והם הנותנים את הטון בכל אחד מתחומי חיינו. כיוון שקבוצות הן דינאמיות מטבען, הקבוצות השולטות נתונות למהפכי עוצמה ומתחלפות, כאשר הרכב הקבוצה ואופייה משתנים.

[בתמונה: שוויון, לא אליטיזם...; תמונה חופשית שהועלתה על ידי Sinn Féin לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

עודכן ב- 14 בפברואר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בסוף ינואר 2023, בעיצומה של המחאה שארגן גוש השמאל נגד הרפורמה המשפטית, נתנה לנו עינב גלילי שיעור בשאלה, אליטה מהי.

בהתייחס להפגנות ולמכתבי המחאה שפורסמו באותם ימים, צייצה גלילי בטוויטר: "הכלכלנים שמאלנים, הנגידים שמאלנים, היועמ"שים שמאלנים, פרקליטי המדינה שמאלנים, שרי המשפטים שמאלנים, ההייטק שמאלנים, הדיקנים שמאלנים, הפרקליטים שמאלנים, מערכת החינוך שמאלנים, מכון ויצמן שמאלנים, הטייסים שמאלנים, יוצאי הסיירות שמאלנים... מגיעים לבחירות: 4 מנדטים" (חדשות סרוגים, 2023).

ראשון המגיבים לדבריה של גלילי היה איש התקשורת ינון מגל שכתב: "נשמה, עכשיו ממש הגדרת את השליטה של אליטה קטנה על מוקדי הכוח הלא דמוקרטיים בישראל. על זה בדיוק! אנחנו מדברים" (חדשות סרוגים, 2023).

[בכרזה: עינב גלילי ממחישה לנו אליטה מהי: קבוצה קטנה המרכזת בידיה את עמדות הכוח. התמונה הא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

אליטה היא קבוצה קטנה, המרכזת בידיה את עמדות הכוח

קבוצות אנושיות, מטבען, אינן דמוקרטיות. בכל קבוצה יש מספר קטן של אנשים שמרכז בידיו את העוצמה. אלה האנשים בעלי הסטטוס החברתי והכלכלי הגבוה ביותר; והם הנותנים את הטון בכל אחד מתחומי חיינו.

[בתמונה משמאל: אליטה מהי? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Ralphs_Fotos לאתר FIXABAY]

בפילוסופיה, במדעי המדינה ובסוציולוגיה אנו מכירים את תורת האליטות (elite theory), המסבירה כי בכל חברה קיים מיעוט קטן המורכב מחברי האליטה הפוליטית, הכלכלית, התרבותית הביטחונית וכדומה, שמרכז בידיו את העוצמה ומשתלט על תהליכי קבלת ההחלטות. תורה זו מדגישה כי עוצמת האליטה אינה תלויה בבחירות דמוקרטיות.  האינטרסים של האליטות מאוחדים, בשל רקע ועמדות משותפים והמאפיין המגדיר את הכוח הוא השליטה המוסדית. אנשיה סבורים כי היא היחידה, שדעותיה או שאיפותיה צריכים לזכות ביחס רציני, וששחבריה הם היחידים הראויים לשלוט. המחזיקים בתפיסה אליטיסטית סבורים כי ייחודה של קבוצת האליטה - והיותה היחידה הכשירה להחליט ולשלוט - צריך להקנות לה זכויות יתר או סמכות מיוחדת, שאינן צריכות לעמוד לבחינה או ערעור על ידי הרוב, שאינו נמנה עם האליטה.

ההפך מאליטיזם הוא פופוליזם, הפונה אל הציבור הרחב של פשוטי העם לגיוס תמיכה ואהדה מבין שורותיו, תוך שימוש במסרים פשוטים וקליטים. הפופוליזם מכוון את מסריו לדאגותיו החברתיות והכלכליות של הציבור. הוא מבצע הפשטה וליניאריזציה של בעיות מורכבות, ומציע פתרונות קסם לבעיות הרות גורל. פופוליזם פועל לשכנע את הציבור כי יש להוציא את השליטה מידי האליטות ולהעבירה לידי העם, או הציבור כמכלול [לאוסף המאמרים על פופוליזם באתר, לחצו כאן].

.

[בתמונה: המחזיקים בתפיסה אליטיסטית סבורים כי ייחודה של קבוצת האליטה - והיותה היחידה הכשירה להחליט ולשלוט - צריך להקנות לה זכויות יתר או סמכות מיוחדת, שאינן צריכות לעמוד לבחינה או ערעור על ידי הרוב, שאינו נמנה עם האליטה... תמונה חופשית שהועלתה על ידי "Mongo" לאתר flickr]

הביטוי הרשתי של האליטה הוא הרכזת

כאשר מערכת אנושית כלשהי מתוארת כרשת (Organizational Network), ניתן להבחין על נקלה בבעלי העוצמה - באליטות הן באופן ויזואלי והן במדידה כמותית [לאוסף המאמרים על 'ויזואליזציה - יתרונותיה ומגבלותיה', לחצו כאן].

הם אלה שמנקזים אליהם את הכמות הרבה ביותר של קשרי הגומלין ביחס לגורמים אחרים ברשת (ראו המחשה במפת הרשת משמאל). אלה מכונים בשפת הרשתות 'רכזות' [להרחבת המושג, 'רכזת', לחצו כאן];

[בתמונה: כאשר מערכת אנושית כלשהי מתוארת כרשת (Organizational Network), ניתן להבחין על נקלה בבעלי העוצמה - באליטות הן באופן ויזואלי והן במדידה כמותית. הם אלה שמנקזים אליהם את הכמות הרבה ביותר של קשרי הגומלין ביחס לגורמים אחרים ברשת (ראו המחשה במפת הרשת משמאל). אלה מכונים בשפת הרשתות 'רכזות'. [מפת הרשת הוכנה במערכת AURORA לניתוח רשתות בארגונים - חברת TECI]

מחזור החיים של האליטות

כיוון שקבוצות הן דינאמיות מטבען, גם האליטות השולטות נתונות למהפכי עוצמה; ומתחלפות, כאשר הרכב הקבוצה ואופייה משתנים. בתורת האליטות (Elite theory) אנו מכירים את התופעה, שלפיה, אליטה שלמה עשויה להיות מוחלפת בידי אליטה חדשה.

גם כאשר, לכאורה, קבוצות שלמות מודרות לחלוטין מרשתות הכוח המסורתיות של המדינה (על בסיס קריטריונים שרירותיים כמו: אצולה, גזע, מגדר או דת), תורת האליטות מכירה בכך ש"אליטות לעומתיות" מתפתחות לעתים קרובות בתוך קבוצות מודרות כאלה.

מחזור החיים של האליטות הללו הוא כדלהלן: בתחילה הם מביאות תועלת רבה. עם השנים, הן מסתיידות וסובלות מסטגנציה, צוברות פער רלוונטיות, וסופן שהן מוחלפות בידי אליטה חדשה שצצה בעקבות הקודמת [להרחבת המושג: קיפאון - סטגנציה, לחצו כאן].

האלוף במיל' גרשון הכהן (ראו תמונה משמאל) מתאר זאת כך (הכהן, 2023):

• הדור ראשון יוצר משהו חדש, פורץ דרך להצלחה, והוא בטיפוס במעלה הדרך;
• הדור שני ממסד וממצה את הפוטנציאל שיצרו עבורו המייסדים;
• ואחר כך, יש דור של שקיעה וניוון, כמו עץ ביער שבסוף הוא גווע ונופל, ועץ חדש צומח תחתיו.

הכהן מביא כדוגמה את אירועי ספר שופטים: "שימו לב למוצאם של השופטים. למעט בהתחלת הספר, אין כמעט שופטים משבט יהודה.גם משבט אפרים לא יצאו שופטים. משמע:

• בני השבטים האליטיסטים - יהודה עם כלב בן יפונה; ואפרים עם יהושע בן נון - שהובילו את ההנהגה בדור הכיבוש וראשית ההתנחלות, חיים את מה שרכשו בעבר, ב'סבבה', בהרי יהודה, חברון ואפרים. הם לא רוצים שינוי; וכשמשון עושה צרות, בני שבט יהודה מסגירים אותו לפלישתים;
• בו בזמן, צומחים השופטים משולי החברה.

אפשר להשוות את זה לעלייתה ושקיעתה של האליטה המייסדת - דור העלייה השנייה והפלמ"ח - שהובילה את תקופת המעבר מיישוב למדינה, הנהיגה את תקומת ישראל; והלכה ושקעה; לא מעט, בעקבות הטראומה של מלחמת יום הכיפורים. "

[בתמונה: השופט השני, אהוד - איש שבט בנימין - מתנקש בעגלון. איור מאת פורד מדוקס בראון. התמונה היא נחלת הכלל]

אריסטוקרטיה (אליטה) ואוליגרכיה (אליטה שהתנוונה) חוק הברזל של האוליגרכיה

"אריסטוקרטיה" היא אחת משלוש צורות השלטון החיוביות על פי אריסטו (ראו דיוקן משמאל), מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה ומאבות הפילוסופיה המערבית. בימיו, שימש המונח להגדרת שלטון המעטים בעלי "המידות הטובות", השולטים למען הכלל. משמע, אליטה.

[בתמונה משמאל: אריסטו - שלטון המעטים, בעלי 'המידות הטובות'... התמונה היא נחלת הכלל]

בקוטב השלילי של ה'אריסטוקרטיה' על פי אריסטו מצוי שלטון האוליגרכיה (Oligarchy). משמע, שלטון אריסטוקרטי שנשחת והתנוון. אליטה שעברה סטגנציה.

הסוציולוג הגרמני רוברט מיכלס (ראו תמונה למטה) בספרו "מפלגות פוליטיות" הוסיף לכך את מה שמכונה "כלל הברזל של האוליגרכיה" ("The Iron law of oligarchy"), לפיו, הנטייה של אריסטוקרטיה להפוך לאוליגרכיה היא טבעית (למשל, בחברות דמוקרטיות) (Michels, 1915). [להרחבת המושג: 'אוליגרכיה ארגונית', לחצו כאן].

הכלל הזה מתחבר לנטייתו הסטטיסטית של הטבע לאי סדר, ולנטייתן של מערכות מורכבות להזדקן ולהיפגם. בלשונו של המתמטיקאי האמריקני, מייסד הקיברנטיקה, נורברט וינר, זוהי "נטייתו של הטבע להשחית את המאורגן ולהרוס כל מה שהוא בעל משמעות" (וינר, 1964, עמ' 27, 16-12) [להרחבת המושג: 'אנטרופיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'קיברנטיקה', לחצו כאן].

[תמונתו של רוברט מיכלס נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ssociólogos. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0]

גם פרופ' יצחק אדיג'ס משתמש (בטעות) במושג 'אריסטוקרטיה' לתיאור אליטה ארגנית שהבאישה...

מומחה הארגון החשוב ביותר בסוף המאה העשרים ותחילת המאה ה- 21, פרופ' יצחק אדיג'ס עושה שימוש במושג "אריסטוקרטיה", כדי לתאר שלב של התנוונות במחזור חיי הארגון.

אבל 'אריסטוקרטיה' אצל אדיג'ס משמעה, מן הסתם, אליטה/אריסטוקרטיה שהבאישה, קרי, אוליגרכיה (אדיג'ס, 1991).

[בתמונה משמאל; יצחק אדיג'ס, צלם לא ידוע, מתוך אתר VK]

השלב הזה בחיי הארגון מתואר על ידי אדיג'ס כך:

"הפורמליות שולטת. מדגישים את ה"איך" ולא את ה"מה" וה"למה". החדשנות נעלמת, והארגון מתדרדר לשלב "הביורוקרטיה המוקדמת". הדגש הוא על השאלה מי גרם לבעיה ולא מה ניתן לעשות לפתרונה. העימותים, הבגידות והמלחמות הפנימיות שולטים. הדגש הוא על "זירת הקרב" הפנימית. הלקוח החיצוני נתפס כמטרד..." (אדיג'ס, 1991) [על מחזור חיי הארגון על פי אדיג'ס, לחצו כאן].

 

[לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות';
• הרחבת המושג, 'רכזת';
• אוסף המאמרים על 'עוצמה';
• אוסף המאמרים על 'פופוליזם';
• אוסף המאמרים על 'ויזואליזציה - יתרונותיה ומגבלותיה';
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים;
• מאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: 'הדינמיקה של הניוון מתוך ההצלחה…';
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם;
• הרחבת המושג: 'אוליגרכיה ארגונית';
• הרחבת המושג: 'אנטרופיה';
• הרחבת המושג: 'קיברנטיקה';
• הרחבת המושג: קיפאון - סטגנציה;
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• חדשות סרוגים (2023), אופס: הציוץ של עינב גלילי שסיבך אותה, 26/1/23.
• ויקיפדיה: אליטיזם.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), רכזת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2023), פופוליזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 29/1/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), ויזואליזציה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון – סטגנציה: הארגון נסדק מתחת למעטה הקרח…, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.