[לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

[דף זה ודומיו נוצר מפרסומים גלויים, ונועד לשתף קהלים מגוונים בציבוריות הישראלית, בתהליך יצירת הידע בתחומים המגוונים של הביטחון הלאומי]

להלן דוגמה לתכנון אסטרטגי ברמת הביטחון הלאומי. החומר נבנה לצורך המחשה, ממקורות גלויים בלבד - ספרות מקצועית וחומרי תקשורת.

אתם מוזמנים לשנות ולהוסיף, על מנת לשמור על התוכנית עדכנית ככל האפשר, ולקרבה למציאות.

התכנון הלאומי אסטרטגי נשען על תפיסת (תורת) הביטחון של ישראל, ומבוסס על גזירה מדורגת של שלבי התכנון השונים, מהגדרת ייעוד, אינטרסים לאומיים, מטרות, יעדים ותתי יעדים, ועד לתכנית משימות, התחומה בלוחות זמנים ובחלוקת אחריות.

פה, נתחום את התכנון לרמות הגבוהות יחסית של הביטחון הלאומי, עד לשלב היעדים, ובמקרים מסוימים - גם את תתי היעדים.

מדינת ישראל – ייעוד ואינטרסים לאומיים

1. הייעוד (ה - Re'son D'etre) – סיבת הקיום ומהותו: המשך קיום וקידום מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בתחומי ארץ ישראל, וכבית ליהודים באשר הם.

2. אינטרסים לאומיים (צורכי העל ההכרחיים לקיום הייעוד, שמדינה מוכנה להילחם על מנת למנוע פגיעה בהם):

• הבטחת קיומה, שלמותה, פיתוחה וזכויותיה הריבוניות של מדינת ישראל
• שמירת הצביון היהודי של המדינה
• השגת השלמה ערבית עם קיום מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית.
• שימור הכלכלה צומחת, חופשית ומשגשגת.
• רווחה חברתית, צמצום פערים חברתיים, הקהיית שסעים ושיפור איכות החיים בפריפריה.
• הבטחת תשתיות אנושיות (חינוך) ופיסיות (תחבורה, מבנים ציבוריים, מים ועוד) ברמה מערבית.
• שמירה על משאבי המדינה ופיתוחם.

3. יעדים לאומיים

הערה חשובה: יש לקחת בחשבון, כי רפורמות שמועילות מעט לציבור הרחב כולו, אבל מזיקות הרבה לקבוצה קטנה של בעלי אינטרסים עוצמתיים, מתקשות מאוד לעבור הליכי חקיקה. זאת, מאחר שלציבור הרחב אין יכולת, וגם אין כדאיות, לכתת רגליו לפרלמנט במטרה לתמוך ברפורמה. לעומת זאת, לקבוצה הקטנה שסופגת את כל הנזק מן הרפורמה כדאי מאוד להילחם נגדה בפרלמנט (ארלוזרוב, 2011).

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Andy Rogers לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

מקורות

• ארלוזרוב מירב (2011), דרוש: מסלול עוקף הטבות למחוברים, דה מרקר, 18/10/11, ע' 4.