פנחס יחזקאלי: דיס אינפורמציה – הפצה מכוונת של מידע שקרי

תקציר: עברו שבועיים ומחצה מאז טבח שמחת תורה בעוטף ישראל ב- 7 באוקטובר 2023, ומסע הדיס אינפורמציה לטבח נמצא כבר בשיאו. ה'כוכבת' האחרונה במס הזה היא מלכת ירדן רניה, שטענה כי אין הוכחות לעריפת ראשים של ילדים בדרום... דיס אינפורמציה או דיסאינפורמציה (Disinformation) היא הפצה מכוונת של מידע שקרי ומטעה על ידי צד אחד שנועדה ליצור תמונת מציאות מעוותת אצל היריב. למושג הזה מוקדש המאמר הנוכחי.

[בתמונה: עברו שבועיים ומחצה מאז טבח שמחת תורה בעוטף ישראל ב- 7 באוקטובר 2023, ומסע הדיס אינפורמציה לטבח נמצא כבר בשיאו. ה'כוכבת' האחרונה במס הזה היא מלכת ירדן רניה, שטענה כי אין הוכחות לעריפת ראשים של ילדים בדרום... מקור התמונה: דף הטוויטר של יוסף חדאד]

[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שקרים, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

עודכן ב-26 באוקטובר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

* * *

עברו שבועיים ומחצה מאז טבח שמחת תורה בעוטף ישראל ב- 7 באוקטובר 2023, ומסע הדיס אינפורמציה לטבח נמצא כבר בשיאו. ה'כוכבת' האחרונה במס הזה היא מלכת ירדן רניה, שטענה כי אין הוכחות לעריפת ראשים של ילדים בדרום...

בראיון לרשת CNN, טענה ראניה כי כלי התקשורת נוקטים במוסר כפול ואמרה כי הצד הישראלי זוכה לבמה גדולה יותר. "נשיא ארה"ב אמר שיש לו ראיות, שהוא ראה ראיות שערפו ראשי ילדים, רק כדי לחזור בו אחר כך כי צה"ל אמר שאין הוכחה לכך", טענה. "אפילו ב-CNN, בתחילת הסכסוך הייתה כותרת שדיווחה על ילדים ישראלים שנמצאו שחוטים בקיבוץ ישראלי. כשקוראים את זה, זה לא אומת באופן עצמאי. האם תפרסמו משהו שלא אומת שהגיע מהפלסטינים?"

ציקי ברנדוין ב'ערוץ 7': התשובה של משפחות החטופים למלכת ירדן ראניה, המלכה הירדנית ממוצא פלסטיני, טענה כי אין הוכחות לעריפת ראשים של ילדים בדרום. משפחות החטופים שלחו לה תיעודים מהטבח

[למאמר המלא של ציקי ברנדוין ב'ערוץ 7', לחצו כאן]

דיס אינפורמציה מהי? המשגה

דיס אינפורמציה או דיסאינפורמציה (Disinformation) היא הפצה מכוונת של מידע שקרי ומטעה על ידי צד אחד שנועדה ליצור תמונת מציאות מעוותת אצל היריב. המילה הופיעה לקראת הרבע האחרון של המאה ה-20 כתרגום של המילה הרוסית "dezinformatsiya"‏‏. היום בעידן האינטרנט והדיגיטציה, יצירת דיס אינפורמציה קלה מתמיד, וככלל, לא נכון לסמוך על מראה עיניים!

המידע השקרי מוסווה כאמתי ומופץ באותם ערוצים שבהם היריב מצפה לקבל מידע אמתי. מכיוון שאין צד אחד יכול לחסום לגמרי מידע מהצד השני, הוא שותל מידע שקרי ובכך מונע מהיריב לפעול בדרך הנכונה.

דיס אינפורמציה יעילה גם כאשר היא מוזנת אל תוך ארגון יריב, כדרך למציאת מדליפים ומרגלים. ככלל, ככל שהיריב מייחס אמינות רבה יותר לערוץ המידע, כך תעלה האפקטיביות של הדיסאינפורמציה ה'שתולה' בערוץ מידע זה. באופן זה משמשת דיסאינפורמציה אחד הכלים בלוחמה פסיכולוגית.

דיס אינפורמציה ננקטת היום בידי יועצי תקשורת, כחלק מהספינים התקשורתיים שהם יוצרים. ספין תקשורתי (Spin, propaganda) הוא אמצעי להסחת דעת של אמצעי התקשורת מבעיה מסוימת, בדרך של הסטת תשומת הלב של הסיקור התקשורתי ומיקודו בגורם אחר, ו/או לפרש את האירועים בצורה חיובית יותר עבור יוצר הספין. ספין יכול להתבצע באמצעות שימוש בדיס-אינפורמציה (משמע מסירת מידע שקרי); ו/או בדרך של שימוש מניפולטיבי בעובדות הקיימות או פרשנות "יצירתית" להן [להרחבת המושג 'ספין תקשורתי', לחצו כאן].

דיס אינפורמציה היא כלי גם בידי מדינות וארגונים (כמו למשל, משטרה) להשגת מטרותיהם, באמצעות תעמולה. הראשון שהפך את הדיס אינפורמציה לכלי אפקטיבי בעידן המודרני היה יוזף גבלס, שר התעמולה הנאצי, שהפך את התעמולה לאמנות ממש (ראו הכרזה למטה).

מה ההבדל בין דיס אינפורמציה לחדשות מזויפות – Fake News?

אין הרבה הבדל...

המושג חדשות מזויפות (Fake News) מתאר פריטי מידע' שנראים כמו דיווחים עיתונאיים, אך נועדו להתל בציבור ובכלי התקשורת ולהזין אותם בדיס אינפורמציה. הם יכולים להגיע דרך התקשורת המסורתית או באמצעות מדיה חברתית. לחלופין, 'נשתלות' לעתים חדשות מזויפות בתקשורת, בשיתוף פעולה עם כתבים או תוך ניצול בורותם.

אם נחזור למלכת ירדן רניה - שטענה כי אין הוכחות לעריפת ראשים של ילדים בדרום - היא האשימה בעצם את ישראל ב'פייק ניוז' ואת העיתונות הבינלאומית בשיתוף פעולה בשיתוף המידע הכוזב.

דרכי הפצה של דיסאינפורמציה