[התמונה: צילום מסך מתוך סרטון היו-טיוב של ישי גולדשטיין: "אתניקס תותים"]

המאמר עודכן ב- 2 באוגוסט 2019

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר שלישי מתוך ארבעה העוסק בתעמולה (פרופגנדה) ובהשפעתה על ההמון. למאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: תעמולה – מקור הפרסום והשיווק המודרניים;
• רוני אקריש: דיס-אינפורמציה ותעמולה בארה"ב ובמדינות טוטליטריות;
• רוני אקריש: לחיי הפרופגנדה!

*  *  *

הסברה (Hasbara) הוא מושג ישראלי ייחודי, המהווה שם כולל לפעולות שנוקטת ישראל לשם הסברת מדיניותה ברחבי העולם; ופרשנות נאיבית למושג הבין לאומי 'תעמולה' (propoganda).

זהו מונח שגוי, הנובע מן המונח הלועזי תעמולה. הוא נובע מגישה נאיבית, ליניארית, הגורסת שאם רק הייתה ישראל מסבירה נכון את עמדותיה, היה היחס הבינלאומי כלפיה משתנה.

זאת, בעוד מדינות אחרות - כולל אויבותיה של ישראל - עושות שימוש בתעמולה, שיש בה מרכיבים משמעותיים של דיס אינפורמציה, ושימוש באלמנטים של שטיפת מוח - ריבוי וחזרה של המסרים המועברים, על מנת להגדיל למקסימום את חשיפת הפרט אליהם ופעולה המרוכזת בעיקר בחשיבה לא-מודעת של הפרט.

הבעיה היא שאידאולוגיה ואמונות חזקות תמיד מעובדות, וכבר הוכח במחקרים, שמידע נוסף אינו משנה עובדות אצל אנשים... ואינטרסים ומאבקי עוצמה הם שמניעים מערכות, כולל את המערכת הבינלאומית...

[להרחבה על המושג: 'תעמולה', לחצו כאן]

'פרדוקס ההסברה'

'פרדוקס ההסברה' הוא שדווקא חומרים שלא הוכנו על ידי מערך הסברה מסודר אלא נוצרו בהקשרים אחרים, הם נכס צאן הברזל האמתי של ההסברה הישראלית.

אתן שתי דוגמאות, אחת הגיונית, לכאורה, ואחת הרבה פחות:

דוגמה ראשונה: 'אקסודוס' - הרומן והסרט

הרומן 'אקסודוס' מאת ליאון יוריס, וסרט הקולנוע האמריקני, המבוסס עליו, משנת 1960, בכיכובם של פול ניומן, אווה מארי סיינט ורלף ריצ'רדסון. שניהם נוצרו על בסיס הטרגדיה האנושית והלאומית הקשה של 4,500 יהודים - 1,282 נשים, 1,561 גברים, 1,017 נערים ו-655 ילדים - ניצולי השואה האירופית, שנלכדו על ידי הבריטים, והוחזרו לאחר מאבק למחנות העקורים בגרמניה.

הסרט בעיקר היה אחד הנכסים החשובים של המדינה היהודית הצעירה, בתחילת דרכה:

הנה הטריילר לסרט:

[למאמרו של יאיר רגב: 'אקסודוס – טרגדיה שהפכה לנכס הסברתי', לחצו כאן]

דוגמה שנייה: הפרוטוקולים של זקני ציון

הדוגמה השנייה היא, למרבה ההפתעה, אחד מכתבי השטנה הקשים ביותר שנכתבו נגד יהודים - הפרוטוקולים של זקני ציון. מחברי הספר יצרו חיבור היסטורי - שכנראה כבר לא יינתק לעולם - בין מילות מפתח כגון "עוצמה", “שליטה”, “מניות”, “כסף”, “מדיה”, ו-“מלחמות” עם המילה “יהודים”. כיוון

בין אם נאהב זאת, ובין אם לאו, אנו משיגים דברים בחיינו, במידה רבה, לפי מידת עוצמתנו שבידנו. ככל שעוצמתנו רבה יותר, צריכים האחרים לקחת אותנו יותר בחשבון...

העניין הוא שאנחנו לא מעריכים גורם לפי עוצמתו האובייקטיבית, אלא לפי העוצמה הנתפסת בעינינו; וזה בדיוק מה שהסיפורים הללו עושים: מעצימים את עוצמתנו הנתפסת כעם... הנה לכם המהפך... הפרדוקס בהתגלמותו!

[למושג 'עוצמה', לחצו כאן]  [למושג 'עוצמה נתפסת', לחצו כאן]

[למאמר: 'תסמונת בלעם: מתוך הרוע מבצבץ לעתים הטוב…', לחצו כאן]

נספח: האלוף במיל' גרשון הכהן: לעצור בידיים לבה רותחת...

ככל שמתעבה טבעת השנאה לישראל בחו"ל, עולות עוד ועוד הטענות, כאילו אם רק נעשה 'הסברה' נכונה ונראה את האמת, הכל יחלוף... הגישה הזו מאפיינת את החשיבה המערבית, שתולה את המתרחש בחיינו - את ההצלחות והכישלונות כאחד - בנו עצמנו, בשכלנו וביכולותינו, ומדחיקה את משקלה של אי הוודאות...

לשנאה לישראל אין שום קשר לאמת או להסברה נכונה, והאמת ו/או המוסר אינם רלוונטיים במערכות היחסים הבינלאומיים. זו אינה לוגיקה זו אופנה שמתגברת מידי תקופה. בעבודת נמלים של שלושים שנה טיפחה הפרוגרסיביות המערבית את רעיונותיה במוסדות החינוך ובאוניברסיטאות, וכמו תמיד, רבים התריעו, אבל אנחנו אטמנו את אוזנינו מלשמוע.

עתה התפרצה הלבה הרותחת מהר הגעש, ורבים בינינו בטוחים שאם רק נעשה הסברה נכונה ונראה את האמת, נוכל לעצור אותה במו ידינו...

[בתמונה: עתה התפרצה הלבה הרותחת מהר הגעש, ורבים בינינו בטוחים שאם רק נעשה הסברה נכונה ונראה את האמת, נוכל לעצור אותה במו ידינו... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

העשרה

• ןיקיפדיה: הערך, הסברה.
• ויקיפדיה: הערך, הסברה ישראלית
• פנחס יחזקאלי (2015), תעמולה, ייצור ידע, 19/10/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), תסמונת בלעם: מתוך הרוע מבצבץ לעתים הטוב…, ייצור ידע, 5/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), עוצמה, ייצור ידע, 14/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), עוצמה נתפסת, ייצור ידע, 17/6/15.
• יאיר רגב (2019), אקסודוס – טרגדיה שהפכה לנכס הסברתי, ייצור ידע, 2/8/19.