תקציר: הסכם סַייקְס-פּיקוֹ (Sykes-Picot) הוא הסכם מדיני סודי בין צרפת ובין בריטניה, שנחתם ב-16 במאי 1916 - לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה - על ידי נציגי שתי הממשלות: מארק סייקס, נציג משרד החוץ הבריטי, ושארל פרנסואה ז'ורז'-פיקו, נציג משרד החוץ הצרפתי. מטרת ההסכם הייתה לקבוע את אזורי השליטה של שתי המעצמות בשטחי האימפריה העות'מאנית הגוועת במזרח התיכון לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה.
[המפה הועלתה לויקיפדיה ע"י קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]
.[לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן]
המאמר עודכן ב- 6 באוגוסט, 2021
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
הסכם סַייקְס-פּיקוֹ (Sykes-Picot) הוא הסכם מדיני סודי בין צרפת ובין בריטניה, שנחתם ב-16 במאי 1916 - לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה - על ידי נציגי שתי הממשלות: מארק סייקס, נציג משרד החוץ הבריטי, ושארל פרנסואה ז'ורז'-פיקו, נציג משרד החוץ הצרפתי. מטרת ההסכם הייתה לקבוע את אזורי השליטה של שתי המעצמות בשטחי האימפריה העות'מאנית הגוועת במזרח התיכון לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה. להלן פרטיו:
- שטחים בהשפעה צרפתית: לבנון, סוריה ודרום מרכז טורקיה
- שטחים בהשפעה בריטית: ירדן, עיראק והמפרץ הפרסי.
[לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן]
[בתמונה: מארק סייקס הבריטי (מימין) ושארל ז'ורז'-פיקו הצרפתי. התמונות הן נחלת הכלל]
ארץ ישראל נועדה, על פי ההסכם, להתחלק כך:
- שטחים בהשפעה צרפתית: הגליל העליון.
- שטחים בהשפעה בריטית: עבר הירדן המזרחי, הנגב ומובלעת באזור חיפה.
- שלטון בינלאומי: יתר אזורי הארץ
הסכם זה נחתם מבלי שחותמיו יאספו ידע וינתחו אותו אודות החלוקה השבטית באזור וההסיסטוריה של המאבקים בו.
ההסכם אושר והורחב בוועידת סן רמו ב-1920, בה חולקה האימפריה העות'מאנית לשעבר בין המעצמות האירופאיות שניצחו במלחמת העולם הראשונה, אך כלל שינויים ובהם, בלחץ בריטניה, אישור הצהרת בלפור:
בסופו של דבר, ההסכם מעולם לא יצא אל הפועל. בריטניה לא כיבדה את ההסכם ובפועל, החלוקה נקבעה על ידי חבר הלאומים בשיטת המנדטים, שהעניקה לשתי המעצמות שליטה בפועל -אם כי לא באופן רשמי, כפיקדון לכאורה שהופקד בידיהן.