תקציר: העוצמה הצבאית-ביטחונית היא אחד מתוך ארבעת אשכולות העוצמה של הביטחון הלאומי, והיא תוצר מצרפי של מספר גורמים, כמו הגאוגרפיה והדמוגרפיה של מדינה, התקציב הצבאי, כוח האדם המוקדש לביטחון, הרמה הטכנולוגית והיכולת הגרעינית ועוד... היא באה לידי ביטוי ב'תורת הביטחון' של מדינה, המכונה בישראל 'תפיסת ביטחון', וממנה נגזרת 'מדיניות הביטחון', שעניינה הכוונת הפעילות הביטחונית הכוללת.
[לקובץ מושגי היסוד של הביטחון הלאומי, לחצו כאן]
עודכן ב- 23 בדצמבר 2023
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
העוצמה הצבאית-ביטחונית היא אחד מתוך ארבעת אשכולות העוצמה של הביטחון הלאומי, והיא תוצר מצרפי של מספר גורמים:
בראש ובראשונה, הגאוגרפיה והדמוגרפיה: מיקומה האסטרטגי של מדינה משפיע על כוחה הצבאי ועל יכולותיה. קרבה לאיומים פוטנציאליים או מיקומים אסטרטגיים יכולה להשפיע על יכולתה של מדינה להגן על עצמה.
לכן, היחסים הבינלאומיים נשלטים על ידי הגאוגרפיה והטריטוריה, שהם משתנים נצחיים בחייהן של אומות. הן תקבעהנה אם תהיינה עשירות או ענייות, שלוות או לוחמניות וכדומה. לגאוגרפיה יש כוח עלינו, על תרבותנו ועל מסורותינו [להרחבה על הגישה הגאוגרפית ביחסים בינלאומיים, לחצו כאן].
יציבות פוליטית: יציבות פוליטית היא בסיס לחוזק צבאי. ממשלה יציבה יכולה להקצות משאבים באופן עקבי לצבא, לשמור על משמעת ולקבל החלטות אסטרטגיות ביעילות.
חוזק כלכלי: כלכלה חזקה ויציבה מספקת את המשאבים הכספיים הדרושים לשמירה ומודרניזציה של היכולות הצבאיות.
התקציב הצבאי: כמות הכסף שמדינה מקצה לצבא שלה הוא אינדיקטור מכריע למחויבותה בתחום זה. תקציב צבאי גבוה יותר מצביע לרוב על יכולת עוצמה צבאית גדולה יותר, ואיננו קשור בהכרח לעושרה של מדינה. גם מדינה ענייה יכוה להשקיע סכומי עתק בצבאה, ולהיפך.
יכולת גרעינית: החזקת נשק גרעיני משפיעה רבות על עוצמתה הביטחונית של מדינה. יכולות גרעיניות פועלות כגורם מרתיע ויכולות להשפיע באופן משמעותי על הגיאופוליטיקה העולמית. זו הסיבה שמעצמות אזוריות ומדינות המצויות בחרדת קיום, חותרות להשגת נשק גרעיני.
בריתות ושותפויות: חוזק הבריתות והשותפויות הצבאיות של מדינה - כמו הסכמי הגנה הדדיים ומאמצים צבאיים משותפים - הוא מרכיב חיוני, שיכול להעצים מאוד את העוצמה הצבאית והביטחונית, אבל גם להחלישה, במידה והבריתות הללו מנטרלות את חופש הפעולה של אותה מדינה, או שהיא נבגדת ברגעים קריטיים לביטחונה, ע"י שותפותיה. על כן, הסתמכות יתר על גורם זה עלולה לעלות ביוקר...
כּוֹחַ האָדָם: כמות אנשי הצבא של המדינה, לרבות חיילים בשירות פעיל, מילואים וכוחות חצי-צבאיים, הם חלק בלתי נפרד מעוצמתה הצבאית הכוללת.
טכנולוגיה וציוד: לאיכות ולתחכום הטכנולוגי של הציוד והנשק הצבאי של המדינה, יש תפקיד משמעותי. זה כולל מערך טילים מפותח (בעיקר טילים מדוייקים לסוגיהם), מערך מל"טים נרחב, טנקים, מטוסים, וספינות ימיות.
אבטחת סייבר: בעידן המודרני, יכולות אבטחת הסייבר והתקפת סייבר של מדינה הן קריטיות. היכולת להתגונן מפני איומי סייבר ולנהל לוחמת סייבר היא חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי.
יכולות מודיעין: מנגנון מודיעיני חזק תורם ליכולתה של מדינה לאסוף מידע על איומים פוטנציאליים, להעריך סיכונים ולקבל החלטות מושכלות, אבל היא יכולה להוות גם חרב פיפיות, אם היא מפתחת תלות יתר בהערכות מודיעיניות, ונערכת מול אויביה על פי האיום הפוטנציאלי שלהם, ולא ע"פ הערכת כוונותיהם.
לוגיסטיקה ותשתיות: לוגיסטיקה ותשתית יעילה חיונית לפריסה ותחזוקה מהירה של כוחות צבא. שדות תעופה, נמלים, כבישים ומסילות ברזל ממלאים כולם תפקיד בניידות צבאית.
הכשרה ודוקטרינה: אנשי צבא מאומנים וממושמעים היטב, יחד עם דוקטרינות צבאיות יעילות, תורמים לכוחה הצבאי של מדינה. תוכניות הכשרה ויכולת חשיבה אסטרטגית הם מרכיבים מכריעים.
[בתמונה: למשאבי כוח האדם של מדינה יש קשר ישיר לרמת העוצמה הצבאית והביטחונית שלה... חיילי הצבא האדום צועדים במצעד שנתי לציון יום השנה למהפכת אוקטובר, אשר נערך במוסקבה ב-7 בנובמבר1941, בעיצומו של הקרב על מוסקבה, כאשר הצבא הגרמני התקרב לעיר. הגייסות שצעדו במצעד המשיכו משם הישר לקוי החזית. התמונה היא נחלת הכלל]
העוצמה הצבאית ביטחונית באה לידי ביטוי ב'תורת הביטחון' – 'תפיסת הביטחון'
אחד הביטויים החשובים של "העוצמה הצבאית - ביטחונית" היא תורת הביטחון, או כפי שמקובל לכנותה רק בישראל - תפיסת הביטחון. זוהי מערכת של מסקנות עקרוניות, הנגזרות מנסיבותיה הביטחוניות-אסטרטגיות של המדינה, המנחה את הפעולה בתחום הביטחוני-צבאי. בארבעה תחומים עוסקת תפיסת ביטחון: בהגדרת האיום על הביטחון; בבניית הכלים, באמצעותם תתמודד המדינה עם האיומים אותם הגדירה; בהגדרת התנאים, במסגרתם מדינה תפעיל את כוחה; ובדרך שבה מדינה מפעילה את כוחה הצבאי [להרחבה בנושא תורת הביטחון, לחצו כאן].
דוגמאות לאמירות הקשורות בתפיסת הביטחון (בהעדר תפיסה כזו):
- מדינות ערב לא השלימו עם קיומנו...
- מכיוון שאנו נופלים בכמות, עלינו לעלות באיכות...
- ישראל היא מדינת סטטוס- קוו...
- מצדנו לא יתכן קרב אחרון...
- הרתעה, התרעה והכרעה הם עמודי התווך לתפיסתנו...
- עלינו להגדיר קווים אדומים כמרכיב עיקרי בקיום הרתעה...
- העתקת המלחמה לשטח האויב הכרחית. מתקפה מקדימה תתבצע רק במידת האפשר.
ידועה בהקשר זה אמרתו של הנרי קיסינג'ר: "בהיעדר דוקטרינה לביטחון, כאשר החברה פועלת פרגמטית בפותרה בעיות כפי שהן עולות מעצמן, כל מאורע נעשה סוגיה בפני עצמה. אנרגיה רבה מבוזבזת כדי להחליט היכן אנו נמצאים, יותר מאשר לאן אנו הולכים. כל מאורע ממודר, ודנים בו המומחים תחת מועקות הקשיים המיוחדים לו, בלי לשים לב לזיקתו למאורעות" (Kissinger, 1971).
[בכרזה: תורת הביטחון היא שלמות, המורכבת מתורת האסטרטגיה, אמנות המערכה ותורת הטקטיקה. היא כוללת גם את תורת בניין הכוח" (אג"ם-תוה"ד, 1998, ע' 637)]
מדיניות הביטחון נגזרת מתפיסת הביטחון
מדיניות הביטחון נגזרת מן התפיסה. המדיניות משקפת שינויים, ואת הפתרונות בנסיבות הנתונות. עניינה הינו היישום השוטף והגמיש של התפיסה, על-פי הנסיבות הנתונות, במגמה לממש את יעדי הדרג המדיני תוך מתן מענה לאתגרי הסביבה האסטרטגית [להרחבה בנושא 'מדיניות הביטחון', לחצו כאן].
ממדיניות הביטחון, שעניינה, כאמור, הכוונת הפעילות הביטחונית הכוללת, צומחת האסטרטגיה של הצבא, המגדירה את המשתמע מהמדיניות, את השלכותיה בתחום הצבאי. היא מתאימה למציאות שבה פועל הצבא, ולאיומים שעמם הוא מתמודד.
מושג חשוב: "איום היחוס": מגדיר את האיומים המרכזיים, הקונקרטיים, שאליהם יש להפנות את המאמץ המבצעי-המדיני האסטרטגי בתקופה אליה מתייחסים.
[בכרזה: מדיניות הביטחון נגזרת מתורת/תפיסת הביטחון. היא משקפת שינויים, ואת הפתרונות בנסיבות הנתונות. עניינה הינו היישום השוטף והגמיש של התפיסה, על-פי הנסיבות הנתונות, במגמה לממש את יעדי הדרג המדיני תוך מתן מענה לאתגרי הסביבה האסטרטגית. הכרזה: ייצור ידע]
לסיכום
הערכת החוזק הצבאי והביטחוני של מדינה דורשת ניתוח הוליסטי תוך התחשבות בגורמים שונים אלו. חשוב לציין שכוח צבאי אינו נקבע רק על ידי גודל הכוחות המזוינים של מדינה אלא על ידי האפקטיביות, הטכנולוגיה והחשיבה האסטרטגית העומדים בבסיס יכולות ההגנה שלה.
[לקובץ מושגי היסוד של הביטחון הלאומי, לחצו כאן]
נושאים להעמקה
- אוסף מושגי היסוד של הביטחון הלאומי.
- הרחבה על הגישה הגאוגרפית ביחסים בינלאומיים.
- הרחבה בנושא תורת הביטחון / תפיסת הביטחון.
- הרחבה בנושא 'מדיניות הביטחון'.
- הרחבת המושג: 'עוצמה'.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), הגישה הגאוגרפית ביחסים בינלאומיים, ייצור ידע, 12/10/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), תורת הביטחון – תפיסת הביטחון, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), הרחבה בנושא 'מדיניות הביטחון', ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
- Kissinger Henry (ed.) (1971), Problems of National Strategy, Praeger, U.S.A.
Comments are closed.