פנחס יחזקאלי: הפתעה. האם אנחנו זוכרים מהי?

תקציר: צה"ל הוא ארגון ביורוקרטי בסטגנציה קשה. ראינו זאת במהלכי הפתיחה של מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'. אבל ככל שהתמשכה תקופת ההמתנה למתקפה הישראלית הלכו ורבו הדיבורים על הפתעה ישראלית במלחמה. השיא היה בבוקר ה- 25 באוקטובר, כשהכותרת של ישראל היום בישרה לכולנו כי "הפעם אנחנו אלה שנפתיע"... האמנם? האם אנחנו מבינים הפתעה מהי? האם אנחנו מבינים עורמה ותחבולה מהם?

[בתמונה: כותרת 'ישראל היום' מה- 25 באוקטובר 2025: "הפעם אנחנו אלה שנפתיע!" האמנם? האם אנחנו מבינים הפתעה מהי? האם אנחנו מבינים עורמה ותחבולה מהם?

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תקיפת פרל הארבור, לחצו כאן]

"אתה מדבר שטויות. לא תהיה מלחמה, לא בקיץ הזה ולא בקיץ הבא. בשנים הקרובות, בכלל לא תהיה מלחמה בארץ ישראל" (משה דיין לרחבעם זאבי, שלושה ימים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים ב- 1973. מתוך ספרו של חנוך ברטוב: 'דדו')

עודכן ב- 25 באוקטובר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

* * *

צה"ל הוא ארגון ביורוקרטי בסטגנציה קשה. ראינו זאת במהלכי הפתיחה של מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'. אבל ככל שהתמשכה תקופת ההמתנה למתקפה הישראלית הלכו ורבו הדיבורים על הפתעה ישראלית במלחמה.

השיא היה בבוקר ה- 25 באוקטובר, כשהכותרת של ישראל היום בישרה לכולנו כי "הפעם אנחנו אלה שנפתיע"... האמנם? האם אנחנו מבינים הפתעה מהי? האם אנחנו מבינים עורמה ותחבולה מהם?

הרי כל מהותה של ההפתעה היא לשתוק, עד שמפתיעים! העובדה שהעזתים שותקים, מדאיגה אפילו יותר...

[בתמונה: היפנים מפתיעים ותוקפים את הבסיס האמריקני בפרל הארבור, כאקט הפתיחה של מלחמתם באמריקנים, ב- 7 בדצמבר 1941... כל מהותה של ההפתעה היא לשתוק, עד שמפתיעים! מתוך האתר: רגעים היסטוריים. שם הצלם אינו מצוין]

הפתעה מהי?

הפתעה (Surprise) היא ההתהוות של תוצאה בלתי צפויה, וניתן לראות בה גם שם נרדף שלה (עיין בערך: התוצאות הבלתי צפויות). הפתעה גורמת לצד המופתע לשיתוק, לבלבול ולהיסחפות לכאוס. זו הסיבה שהיא כה פופולרית בקרב מתכננים צבאיים למשל.

בתחום הביטחון הלאומי, הפתעה היא חלק ממשולש המושגים: הרתעה - התרעה - הכרעה שהיו הבסיס לתפיסת הביטחון שהקנה דוד בן-גוריון למדינת ישראל.

מחמשת מרכיבי תורת הביטחון. היא מוגדרת במילון מונחי צה"ל (אג"ם-תוה"ד, 1998, ע' 153) כ"פעולה נגד האויב, הניכרת בתזמון, במקום, בעוצמה, בשיטת פעולה ובאמצעים, שהוא אינו מצפה להם. ההפתעה היא אחד מאמצעי התחבולה.

בתחומים כמו ניהול, ביטחון לאומי, אכיפת חוק וכדומה, רוב הפעולות שאנחנו מבצעים בסביבה המשימתית שבה אנו פועלים, אינן סטטיות אלא דינמיות: הן אינן מכוונות כלפי חומר דומם, שאיננו יכול להגיב כמו במקצועות מכניים, אלא כלפי ישות חיה ומגיבה, בעלת אנרגיה יצירתית ויצר הישרדות (לוטוואק, 2002, ע' 80). בכל מפגש אסטרטגי יש לפחות שני רצונות מודעים ומנוגדים, ורק לעתים רחוקות פעולה מסתיימת מהר (למשל, מלחמת ששת הימים, שבה ההפתעה שיתקה את היריב עד סוף הקרבות). בדרך כלל מדובר בסדרה של פעולות מצד שני הצדדים, המתפתחות עם הזמן (שם, ע' 34). לכן, הפעולות שלנו אינן ליניאריות במובן זה שאין לנו שליטה כיצד יגיבו הצדדים שמנגד.

אבל, כאשר אנחנו מפתיעים את הצד השני, וההפתעה מצליחה, היא מבטלת פעמים רבות את התגובה בצד השני, שיכול להיקלע לשיתוק, לבלבול, לחוסר אונים וכדומה. היא הופכת לכאורה את המציאות מליניארית לסטטית לזמן מה, ואת הצעדים הראשונים שלנו ל- ליניאריים לכאורה, עד שהצד האחר יתאושש ויתחיל להגיב בצורה רציונלית לאיום. ההפתעה מאפשרת לנו מרווח פעולה ליניארי ומבטל לזמן מה חלק מן המורכבות (לוטוואק, 2002, עמ' 20, 31).

אבל, כיוון ש"אין ארוחות חינם", להפתעה יש מחיר במשאבים ובמיקוד במשימה. כאשר הפתעה נכשלת, אבדן האנרגיה שנוצר כתוצאה מכך מפחית מעומת ההשקעה בהשגת המטרה, ויכול להביא למחירים כבדים. לוטוואק מביא כדוגמה את כישלון הפשיטה של כוחות ארצות הברית לחילוץ הדיפלומטים האמריקנים מעיראק (Desert One), ב- 25/4/80: אמצעי ביטחון קפדניים מנעו תרגול משולב של היחידות המבצעות שנפגשו רק בזירה עצמה, והתוצאות ידועות... (לוטוואק, 2002, ע' 22). לוטווק מביא את פלישת בעלות הברית לנורמנדי ביוני 1944 (ראו תמונה למטה) כמבצע ההונאה המוצלח ביותר בהיסטוריה הצבאית. הרבה לאחר הפלישה עוד סברו הגרמנים שזוהי הטעייה, והפלישה האמתית תגיע מקאלה, שם המקום הצר ביותר של תעלת לה מאנש (שם, ע' 23).