תקציר: התנקשות (assassin) או חיסול או סיכול היא הריגה של אדם למען אינטרס מסוים. זוהי השיטה האפקטיבית ביותר לסכל התפתחות מסוימת, ולהסיט את המערכת לכיוון אחר (שנקרא בשפת המערכות המורכבות, 'מושך'). התנקשויות ידועות לנו משחר ההיסטוריה. המפורסמות ביותר הן כמובן של ידוענים, בעלי תפקידים מרכזיים. אנו מכירים, בעיקר, התנקשויות בתחום הפוליטי; בתחום המלחמה בטרור (סיכולים ממוקדים); וכמובן, בתחום הפלילי. לעתים, האפקט של ההתנקשויות נקודתי; ולעתים, גלי ההדף שלהן מזעזעים את העולם.

[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]

המאמר עודכן ב- 14 ביוני 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

התנקשות (assassin) או חיסול או סיכול היא הריגה של אדם למען אינטרס מסוים. זוהי השיטה האפקטיבית ביותר לסכל התפתחות מסוימת, ולהסיט את המערכת לכיוון אחר ולמערכת אילוצים אחרת (מה שנקרא בשפת המערכות המורכבות, 'מושך'). התנקשויות ידועות לנו משחר ההיסטוריה. המפורסמות ביותר הן כמובן של ידוענים, בעלי תפקידים מרכזיים.

אנו מכירים, בעיקר, התנקשויות בתחום הפוליטי; בתחום המלחמה בטרור (סיכולים ממוקדים); וכמובן, בתחום הפלילי.

לעתים, האפקט של ההתנקשויות נקודתי; ולעתים, גלי ההדף שלהן מזעזעים את העולם. כך למשל: ב-28 ביוני 1914 נרצחו ביריות בעיר סרייבו, בירת בוסניה והרצגובינה שתחת שלטון אוסטרו-הונגריה, יורש העצר האוסטרו-הונגרי הארכידוכס פרנץ פרדיננד ואשתו סופיה, דוכסית הוהנברג. הרצח הזה דרדר את העולם למלחמת העולם הראשונה (ובעצם לשתי מלחמות עולם, כיוון שמלחמת העולם השנייה הייתה תוצאה ישירה של הראשונה...) (ויקיפדיה).

[לאוסף המאמרים על סיכולים ממוקדים והשלכותיהם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מושך', לחצו כאן]

[בתמונה: המתנקש, גברילו פרינציפ, יורה בסופיה ופרנץ פרדיננד. ציור מאת אקילה בלטראמה (אנ') שהופיע בעמוד השער של העיתון האיטלקי Domenica del Corriere ב-12 ביולי 1914. התמונה היא נחלת הכלל]

ישראל, באופן מסורתי, עושה שימוש בהתנקשויות ככלי סיכול, וגם הייתה קרבן לפעולות סיכול בדרך זו, עד לדרג ראש הממשלה.

יתרונות החיסולים ככלי מסכל

הכלי מוציא מה'משחק' גורמים מסוכנים. סילוקו של גורם מרכזי ברשת (רכזת משמעותית או 'צוואר בקבוק' ברשת) יכול לדרדר את המערכת לכאוס, ולהשבית אותה, כפי שממחישה תמונת הרשת הבאה:

[להרחבת המושג 'רכזת' לחצו כאן]  [להרחבת המושג 'צוואר בקבוק', לחצו כאן]

[בעל הזכויות במפת רשת זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

• זהו כלי המקנה גמישות, בהחלטה לפעול ובפעולה עצמה.
• ניתן להפעילו בכל העולם ולא רק בזירה הגאוגרפית הקרובה.
• חתימתו נמוכה. ניתן לא לקחת אחריות, עובדה המסייעת לצד השני להימנע מתגובה, אם ברצונו בכך.
• הוא מרתיע אחרים, שיודעים שבחירה בדרך זו תעמיד אותם כמטרה.
• זהו כלי לנקמה ישירה.
• הוא מחייב את האויב להשקיע בהגנת האישים המותקפים.
• הוא מאותת לאחרים בסביבה המשימתית, שהגוף ששלח את המחסלים נחוש לעמוד על עקרונותיו, ולא יהסס לפגוע במי שיעמוד בדרכו.

[להרחבת המושג 'גמישות' לחצו כאן]  [להרחבת המושג 'הרתעה', לחצו כאן]

[בתמונה: חיסול הלורד מוין הייתה התנקשות פוליטית בשר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה, הלורד מוין, שמקום מושבו היה בקהיר. בוצעה על ידי שני לוחמי הלח"י אליהו בית צורי ואליהו חכים ב-6 בנובמבר 1944. התמונה היא נחלת הכלל]

דוגמאות לסיכולים  אפקטיביים

• חיסולו של נשיא לבנון, באשיר גומאייל, (ראו תמונה משמאל) ב- 14 בספטמבר 1982, סיכלה את סיכויי ישראל להרוויח משהו ממלחמת שלום הגליל.

[תמונתו של באשיר ג'ומייל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Georges Hayek קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0]

• חיסולו של פתחי שקאקי, ב-26 באוקטובר 1995 - ממייסדיי תנועת הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני והמזכ"ל הראשון שלה - נטרל את פעילות התנועה לזמן ממושך.
• חיסולו של ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, ב- 4 בנובמבר 1995, חיסל למעשה את הסיכוי שהסכמי אוסלו יניבו שלום בין ישראל לפלסטינים.

וכדומה.

 [לקובץ המאמרים על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון, לחצו כאן] 

[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מושך, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), רכזת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), צוואר בקבוק, ייצור ידע, 12/4/14.
• אקונומיסט (2018), אין גבול להתנקשויות: הסיבות שמוצאות מדינות מודרניות לרצוח אנשים, הארץ, 25/4/18.
• ויקיפדיה: התנקשות.
• פנחס יחזקאלי (2014), גמישות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 2/5/14.
• ויקיפדיה: רצח פרנץ פרדיננד.
• פנחס יחזקאלי (2019), סיכולים ממוקדים והשלכותיהם באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 14/11/19.