תקציר: האם נכון לכנות את התקפת הנגד האווירית הצה"לית בשחר ה-25.8.2024 בשם 'מתקפה'? הצורך להתקיף בעת מלחמה בא לידי ביטוי בשני ביטויים, האחד התקפה (Attack), המוגדרת כפעולה טקטית של כוחות לחימה הנעים לתוך שטח האויב, כדי להשתלט על שטח מסוים לשם כיבושו, או לשם השמדת כוחות האויב, או שניהם גם יחד. והשני מתקפה (offensive), ברמות המערכתית והאסטרטגית. משמע, צה"ל ביצע התקפה אווירית מוגבלת, ולא מתקפה כוללת שבאה לחולל שינוי מצב אסטרטגי. 

[בתמונה: מתקפת פרל הארבור בלהבות באקט הפתיחה היפני, שהכניס את ארצות הברית למלחמת העולם השנייה... התמונה היא נחלת הכלל]

עודכן ב- 30 באוגוסט 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

המילה 'מתקפה' עלתה לסדר היום כאשר ב-25.8.2024 בשעה 4:30 לפנות בוקר, פתח צה״ל פתח במעין 'מתקפת מנע' אווירית יזומה על כ-6,000 מטרות חיזבאללה בדרום לבנון ובבקעא (ראו הסרטון למטה). זאת, בעקבות מידע מודיעיני שהתאסף בשעות הערב המוקדמות על כך שחיזבאללה נערך לבצע פעולה התקפית משמעותית נגד מדינת ישראל. הייתה זו מהלומה ממוקדת ויעילה אך מוגבלת. עד הצהרים החיים במדינת ישראל שבו למסלול הלחימה השגרתי. האם הייתה זו מתקפה?

הצורך להתקיף בעת מלחמה בא לידי ביטוי בשני ביטויים, האחד התקפה (Attack), ברמה הטקטית; והשני מתקפה (offensive), ברמות המערכתית והאסטרטגית. משמע, צה"ל ביצע התקפה אווירית מוגבלת, ולא מתקפה כוללת שבאה לחולל שינוי מצב אסטרטגי. 

.

ההתקפה: הצורך לתקוף ברמה הטקטית

התקפה (Attack) מוגדרת במילון מונחי צה"ל (1998, עמ' 165-164),  פעולה טקטית של כוחות לחימה הנעים לתוך שטח האויב, כדי להשתלט על שטח מסוים לשם כיבושו, או לשם השמדת כוחות האויב, או שניהם גם יחד. הכט (2014, ע' 7) מגדיר אותה כצורת לחימה בין שתי קבוצות אנשים, שבאמצעותה כל קבוצה מנסה לשנות את המצב לטובתה.

הפעולה ההפוכה מהתקפה היא ה- הגנה. ההתקפה מיושמת על-ידי תנועה של כוחות או של אש משטחו של התוקף לתוך שטחו של האויב, ההגנה מיושמת על-ידי חסימת תנועה זו. בתיאוריה אפשר לדבר על ההתקפה הטהורה ועל ההגנה הטהורה, אבל במציאות לא ניתן לקיים התקפה טהורה או הגנה טהורה – כוח שמשימתו הגנתית יצטרך לנקוט במהלכים התקפיים כדי לעמוד במשימתו (ולו רק לירות באויב כדי למנוע ממנו לנוע) וכוח שמשימתו התקפית יצטרך לנקוט גם במהלכים הגנתיים כדי לשרוד ולעמוד במשימתו (הכט, 2014, ע' 7).

[בתמונה: גם זו התקפה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ParallelVision לאתר Pixabay]

המתקפה: הצורך להתקיף ברמות המערכתית והאסטרטגית

מילון מונחי צהל (1998, ע' 412) מגדיר מתקפה (offensive) כאחד משני מצבי היסוד ברמה המערכתית והאסטרטגית, הניכר במעבר יזום של כוחות גדולים למרחב האויב, כדי להשיג יעדים מערכתיים ואסטרטגיים, על ידי כיבוש שטחים שהאויב מחזיק בהם, ועל ידי השמדת כוחותיו. אף שכל צורות הקרב ושיטות הלחימה ננקטות במתקפה, צורת הקרב העיקרית היא התקפה או התקדמות. בכל אימוניו של צה״ל מאז סיום מלחמת העצמאות וברוב התכנונים האופרטיביים שלו עד הסכמי אוסלו, הדגש העיקרי היה על קרב המתקפה (הכהן, 2020).

מצב היסוד השני הוא מגננה. בסיום המתקפה יעבור התוקף למגננה, ויש שיעשה כן במהלך המתקפה.

[בתמונה: מבצע 'רוח צפונית' (Nordwind) המתקפה הגרמנית הגדולה האחרונה של מלחמת העולם השנייה בחזית המערבית; שהתחילה ב- 31 בדצמבר 1944 באלזס ולוריין בצפון-צרפת, והסתיימה ב- 25 בינואר, בלי להשיג את התוצאות הצבאיות ו/או המדיניות המקוות ממנה... התמונה היא נחלת הכלל]

משימת התוקף קשה יותר...

קלאוזביץ (על המלחמה, ספר 6, פרק 1) טען שכשהאמצעים העומדים לרשות שני היריבים זהים, הרי שמשימת המגן קלה יותר למימוש מאשר משימת התוקף. זו הסיבה לכך שכדי לעמוד במשימה, לרוב נדרש התוקף לרכז עדיפות כלשהי על-פני המגן – מספרית, איכותית או תחבולנית.

יתר על כן, עיון בתולדות המלחמות משחר האנושות מגלה תקופות שבהן היתרון של ההגנה היה בולט ותקופות שבהן להתקפה היה יתרון כלשהו, או שלפחות הצטמצמה העדיפות הדרושה כדי להביס את המגן (הכט, 2014, ע' 7).

[בתמונה: כריכת הספר "עקרונות המלחמה" לקרל פון קלאוזביץ, שראה אור בהוצאת מערכות. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'טקטיקה'.
• הרחבת המושגים 'דרג מערכתי' ו- 'אומנות המערכה'.
• הרחבת המושג: 'הגנה'.
• הרחבת המושג: 'מגננה'.
• אוסף מאמרי עצמאות וזיכרון.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אמנות המערכה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מגננה - הגנה: הצורך להגן בכל הרמות, ייצור ידע, 31/5/14.
• הכט עדו (2014), הגנה נגד התקפה – איך הגלגל מתהפך,  דיונים בביטחון לאומי מס 28, מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.
• אג"ם-תוה"ד (1998), המילון למונחי צה"ל, תל אביב: צה"ל, מטכ"ל.
• גרשון הכהן (2020), חשיבותו של העיתוי!, ייצור ידע, 2/10/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 13/4/18.