תקציר: המושג חדשות מזויפות (Fake News) מתאר פריטי מידע' שנראים כמו דיווחים עיתונאיים, אך נועדו להתל בציבור ובכלי התקשורת ולהזין אותם בדיס אינפורמציה. הם יכולים להגיע דרך התקשורת המסורתית או באמצעות מדיה חברתית. לחלופין, 'נשתלות' לעתים חדשות מזויפות בתקשורת גם בשל בורות של כתבים, שמייחסים לנשוא התייחסותם דברים הנובעים ממשאלות לב ומתקוות שווא. חדשות מזויפות מתבססות על כך, שליותר ויותר אנשים פשוט לא באמת אכפת מה נכון ומה לא נכון. מה שחשוב להם זה האם מידע שנחשפו אליו תואם לאמונות ולאמת הפנימית שלהם.
[בתמונה: תמונה מזויפת שעובדה בפוטושופ, של הדגל הפלסטיני מתנוסס על עיריית תל אביב]
[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]
המאמר עודכן ב- 20 בינואר 2020
האמת היא רק סיפור אחד במגוון של סיפורים (עפרון רזי)
"שקר יחצה את העולם בשעה שהאמת עדיין נועלת נעליים"
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
בתרמית שמצולמת למעלה - ושרצה בווטצאפ וברשתות החברתיות - גם אני נפלתי... בניין עיריית תל אביב מתקשט לכבוד הפגנת ערביי ישראל וצובע את קירותיו בצבעי הדגל הפלסטיני.
אם הייתי מקדיש זמן לבדוק, הייתי מגלה בקלות, שהתמונה מזויפת. שימו לב שנצבעו בתמונה חלקי חלונות, והרי לא ניתן להאיר חלון ביותר מצבע אחד... החיפזון מן השטן מסתבר, ואני חפזתי לפרסם מאמר מתלהם על הפער בין תל אביב לעוטף עזה, עד שיצאה ההודעה של עיריית תל אביב בדף הפייסבוק שלהם, בזו הלשון: "למען הסר ספק, בניין העירייה לא הואר אתמול בצבעי דגל פלסטין, אבל סחתיין על הפוטושופ."...
חדשות מזוייפות מהן? המשגה
המושג חדשות מזויפות (Fake News) מתאר פריטי מידע' שנראים כמו דיווחים עיתונאיים, אך נועדו להתל בציבור ובכלי התקשורת ולהזין אותם בדיס אינפורמציה. הם יכולים להגיע דרך התקשורת המסורתית או באמצעות מדיה חברתית.
לחלופין, 'נשתלות' לעתים חדשות מזויפות בתקשורת גם בשל בורות של כתבים, שמייחסים לנשוא התייחסותם דברים הנובעים ממשאלות לב ומתקוות שווא
חדשות מזויפות מתבססות על כך, שליותר ויותר אנשים פשוט לא באמת אכפת מה נכון ומה לא נכון. מה שחשוב להם זה האם מידע שנחשפו אליו תואם לאמונות ולאמת הפנימית שלהם. יתרה מכך, ידיעת פייק ניוז מסעירה מסוגלת להתפשט בשעות ספורות וליצור השפעה משמעותית. עד שהפוסט יועבר לבודקים ועד שיפורסמו התיקונים הגולשים שנחשפו לסיפור כבר יעברו לסיפור הבא והמידע השגוי יתקבע בזכרונם. בנוסף, קל בהרבה לזכור כותרת פשוטה ומלהיטה מאשר הפרכה מורכבת, מפורטת ומרובת דקויות. המידע שנצרב בזיכרון הוא הפרט הצהוב, הכותרת (כביר, 2017).
[בתמונה: כתבת ה- BBC מה-6 בנובמבר 2016, על עליית תופעת החדשות המזויפות]
ההיבט ההיסטורי
חלוצי השימוש בחדשות מזוייפות היו המשטרים הטוטליטאריים בחצי הראשון של המאה העשרים. בעיקר, הקומוניסטים בברית המועצות והנאצים בגרמניה. היו אלה הפיהרר הגרמני, אדולף היטלר ושר התעמולה שלו, יוזף גבלס אשר טבעו את מה שמכונה עיקרון 'השקר הגדול': עיקרון זה אומר כי שקרים קטנים גורמים לאנשים להגיב בביטול. אבל, אם השקר גדול ואם הוא נאמר בתקיפות ולאורך זמן, שוב ושוב, אנשים יאמינו לו!:
[תמונתו של יוזף גבלס היא נחלת הכלל]
סיבות
הסיבה להיווצרות חדשות מזויפות יכולה להיות סוג של מתיחה מחד גיסא או התפשטות מכוונת של מידע שגוי מאידך גיסא, שיש מי שיפיק ממנה רווח – כלכלי או פוליטי.
מושג דומה הוא המושג עובדות אלטרנטיביות (Alternative facts), המתאר פריטי מידע' שנראים כמו דיווחים עיתונאיים, אך נועדו להתל בציבור ובכלי התקשורת ולהזין אותם בדיס אינפורמציה. ההבדל בין שני המושגים הוא בכוונת המפיץ: בעוד שהראשון הוא אמירת שקר מוחצן בתקשורת שכולם יודעים כי הוא שקר, הרי שמטרת החדשות המזויפות לגרום לשומע לחשוב שמדובר בחדשות אמת!
'חדשות מזויפות' עלולות להרוג
כך למשל, 'חדשות מזויפות' שהופצו בוואטסאפ בהודו הובילו לרצח של שבעה גברים במדינת ג'הרקאנד בהודו, על רקע ידיעות שקריות בוואטסאפ, שמזהירות מפני זרים שחוטפים ילדים. בסרטון שנהפך ויראלי נראה אדם שרוע על הקרקע, מתחנן על חייו, כשאספסוף מכה אותו למוות. הוא אחד משבעה גברים שנרצחו בתקיפות אכזריות באותו שבוע, כשבחלק מהן אנשי משטרה העלימו עין. בתוך מספר שעות התגודדו יותר מ-500 איש, והאנשים שנהרגו היו חפים מפשע שחלפו במקום, לפי המשטרה. זאת, למרות שלא היה מקרה אחד של חטיפת ילדים שדווח באזור (ניו יורק טיימס, 2017).
פייסבוק נלחמת בחדשות המזויפות
באפריל 2017 פרסמה פייסבוק בחלק מהמדינות המלצות לאיתור וזיהוי חדשות מזויפות, ואלה הן (בן ישראל, 2017):
1. היו סקפטים לגבי כותרות: סיפורים חדשותיים מפוברקים לרוב כוללים כותרות טיזריות בהן מובעת תדהמה או קריאה לגילוי הסיפור הגדול רק לאחר ההקלקה – "לא תאמינו" וכו'. – יש לציין כי באופן גורף לא מדובר בטענה נכונה. כותרות כמו זו שבדוגמה לרוב נועדו להתגבר על מספר הקליקים הנמוך שנובע כתוצאה מהאדישות שפייסבוק יצרה בקרב הגולשים.
2. חיקרו את מקור ההפצה: פייסבוק קוראת לגולשים להיכנס רק למקורות תוכנים עליהם הם סומכים ומכירים. דהיינו מבחינת פייסבוק אתרים חדשים או כאלו שהגולש לא נתקל בהם בעבר – הם אוטומטית חשודים כמפיצי תוכן חדשותי מזויף.
3. בחנו מקרוב את הקישור של האתר: פייסבוק מצפה שבטרם הכניסה לאתר, הגולשים יסתכלו על כתובת ה-URLL שלו ויפענחו ממנה האם מדובר באתר מהימן או לא. גם הפעם מדובר בניסיון של פייסבוק להציג כאילו אתרים לא מוכרים לגולש הם אוטומטית מסוכנים.
4. מראה האתר ואיכות הכתיבה: על פי פייסבוק אתרי החדשות המפוברקות מתאפיינים בעיצוב וממשק לא חוייתיים וכן בשגיאות כתיב רבות.
5. בדקו את מהימנות התמונות: פייסבוק מזהירה את הגולשים ממניפולציות עריכה של תמונות ומשימוש בהן בצורה כזו שאלה יוצאו מהקשרן. פייסבוק קוראת לגולשים לבצע חיפוש על תמונה (זיהוי תמונות בגוגל) במטרה לאתר את התמונה המקורית.
6. בדקו תאריכים: פייסבוק קוראת לגולשים לבדוק את התאריכים של הכתבות ולהצליבם למאורעות המוזכרים כפי שסוקרו באתרים אחרים.
7. בדקו את מהימנות הכותב: פייסבוק ממליצה לגולשים לבצע חיפוש אודות כותב הכתבה.
8. הצליבו מול מקורות אחרים: פייסבוק ממליצה להצליב את המידע בכתבות מול מקורות חדשותיים נוספים.
9. האם הסיפור הוא בדיחה? על פי פייסבוק משתמע כי כתבות סאטיריות יכולות להיכלל ברשימת החדשות המפוברקות.
10. אל תשתפו כלום: פייסבוק מטילה ספק רב במהימנותם של מרבית הכתבות שהגולשים משתפים וממליצה להם לחשוב פעמיים בטרם קריאתם ושיתופים.
בעידן הרשתות החברתיות, לא צריך לגנוב ניידת כדי לגנוב ניידת...
ניידת של תחנת לוד מתאמנת במשטח לימודי נהיגה מבצעית ליד דימונה; ואז באים החברה הבדואים ומצלמים, מוסיפים מוסיקה ומשיגים את האפקט... ואז העיתונאים נפלו בפח... וינון מגל צייץ, שגנבו ניידת משטרה, תחת הכיתוב: "הי עמר, גנבו לכם ניידת..."
אז לא גנבו, אבל האפקט הושג; ועוד שנים רבות ישתפו שוב ושוב את ה'הוכחה' שגנבו ניידת ועשו עליה 'חראקות'...
[לציוץ של ינון מגל (שאינני יודע מתי יימחק אז צרפתי תצלום...), לחצו כאן]
[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2017), עובדות אלטרנטיביות, 28/1/17.
- עידו קינן ויגאל גודלר (2016), השקר משתלם, העין השביעית, 24/11/16.
- בן ישראל דורי (2017), פייסבוק מציגה: עשרת הדיברות לזיהוי פייק ניוז, מזבלה, 7/4/17.
- ניו יורק טיימס (2017), הסרטון שמתפשט ברשת: שמועות בוואטסאפ שהסתיימו ברצח 7 חפים מפשע, דה מרקר, 28/5/17.
- קובי ברדה (2017), ככה פועלת שיטת "תיבת התהודה": לבנות נרטיב מעוות לטראמפ, 29/7/17, bardea.com.
- עומר כביר (2017), מלחמת פייסבוק בפייק ניוז היא קרב מזויף, כלכליסט, 10/8/17.
- אורי פסובסקי (2018), הכל פייק: איך נראים החיים בעולם שבו אפשר לזייף הכל, כולל הצהרות וידיאו של פוליטיקאים וסרטוני פורנו בכיכובכם, מוסף כלכליסט, 30/3/18.
- יפעת אריאלי (2018), כיכר רבין הפלסטינית, החדשות, 12/8/18.
- Wikipedia: Fack News.
