תקציר: חזון לאומי הוא חזון של לאום או מדינה, שמזכיר מאוד חזון של ארגון; שהרי, מדינה היא ארגון גדול. הוא מבט שצופה את פני המדינה בעתיד. משאלת הלב שלנו, ה- wishful thinking של תמונת המציאות הרצויה, שאותה אנו מבקשים להשיג או לקדם, במערכת שלנו. החזון חייב לגעת בשמים; אבל אסור לו להיות שיגיונות בעלמה.

[בכרזה: את חשיבותו של החזון מבין כל ישראלי... התמונה משמאל - הספריה הלאומית. הכרזה: ייצור ידע]

[לקובץ מושגי היסוד של הביטחון הלאומי, לחצו כאן]

 

המאמר עודכן ב- 24 בספטמבר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כל ישראלי אמור להבין את כוחו של חזון לאומי, שהרי מדינת ישראל לא הייתה נוצרת לולא חזונו של בנימין זאב הרצל (ראו כרזה למעלה). דוגמאות לכוחם של חזונות לאומיים אחרים קיימים בשפע...

למשל החזון המקדש את זכויות האדם והאזרח:

במהלך שנות ה-80 של המאה ה-18, נאלץ המלך הצרפתי חסר העוצמה, לואי השישה עשר - שנאנק תחת חובות שלא יכול היה לפרוע - לכנס את אספת המעמדות כדי להשיג את הסכמת כל נתיניו להעלאת מיסים. 

עם פתיחת אספת המעמדות הכריז מעמד פשוטי העם על חזון לאומי חדש לצרפת ברוח רעיונות עידן הנאורות: שוויון אזרחי; בצד אמצעי להשגת החזון הזה: חוקה שתבטיח אותו.

ניסיונות השלטון לדכא את ההתעוררות הזו הביאה לתוצאות ההפוכות: ב-14 ביולי 1789 יצא ההמון בפריז לרחובות וכבש את הבסטיליה בעוד המשמעת בצבא מתפוררת. המלך נכנע והסכים לשתף פעולה. כמו כן פרץ גל של מהומות איכרים באזורי הכפר. ב-4 באוגוסט ניצלו זאת רודפי השוויון באספה כאמתלה לביטול זכויות-היתר המעמדיות. ב-26 באוגוסט אושררה הצהרת זכויות האדם והאזרח...

המהפכה הצרפתית נולדה בגל אדיר של תקוות שהתבטאו בחזון הלאומי הזה: שוויון אזרחי... (כך זה התחיל; רק שעד מהרה טבע החזון הזה בנהרות של דם...).

[להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן]

 

.

[בתמונה: נפילת הבסטיליה ב-14 ביולי 1789. ציורו של ז'אן-פייר הואל, 1789. היא נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי ז'אן-פייר הואל; והיא נחלת הכלל]

חזון לאומי מהו? המשגה

חזון לאומי הוא מצפן לאומי. משאת נפש לאומית. הוא מזכיר מאוד חזון של ארגון; שהרי, מדינה היא ארגון גדול) (על חזון ארגוני ראו מאמר נפרד).

[בתמונה משמאל: החזון כמצפן לאומי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

חזון לאומי הוא מבט שצופה את פני המדינה בעתיד. משאלת הלב שלנו, ה- wishful thinking של תמונת המציאות הרצויה, שאותה אנו מבקשים להשיג או לקדם, במערכת שלנו.

את החזון הלאומי ניתן לפרוט לייעוד שמתאר את מהותה של המדינה; ומהייעוד ניתן לגזור אינטרסים חיוניים; מטרות לאומיות ויעדים לאומיים.

החזון חייב לגעת בשמים; אבל אסור לו שיהיה מורכב משיגיונות בעלמה. חזון טוב הוא חזון שכשמדינה נוקטת באמצעים להגשמתו, מצבה משתפר; ולהיפך. חזון שווא - שמבוסס על הגדלת עוצמה לאומית על חשבון אחרים - יכול לסבך מדינה ולגרור אותה לכאוס.

אולי הבעייתיות הזו של החזון כקונספט, מביאה לכך, שחזונות לאומיים מצויים פעמים רבות במישור האוטופי ואינם מתגשמים. יתרה מכך, מדינות - כמו צרפת המהפכנית - שלוקחות את החזון שלהן ברצינות יתרה מידי, מטביעות, פעמים רבות את עצמן ואת האחרים בדם.

[להרחבה על חזון ארגוני, לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'עוצמה לאומית', לחצו כאן]

[התרשים: ייצור ידע]

ומה החזון הלאומי של מדינת ישראל כיום? 

דומה שהביטוי שיכול להיות מזוהה יותר מכל ביטוי אחר עם חזון למדינת ישראל הוא הביטוי "אור לגויים" שמקורו בנביא ישעיהו, המבטא את ייעודו האוניברסלי של עם ישראל כמורה הדרך הרוחנית והמוסרית לעולם כולו.

חזון כזה - כמו אחרים - לא ימומש מן הסתם לעולם (וכך נכון). אולם הוא מצפן שיכול למשוך המדינה הישראלית לכיוונים הנכונים.

[בתמונה: החזון של מדינת ישראל? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

והנה, חזונות לאומיים של אחרים: 'יש לי חלום' של מרטין לותר קינג הבן...

[בתמונה המקורית: "יש לי חלום" של מרטין לותר קינג הבן... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Tumisu לאתר Pixabay]

[לקובץ מושגי היסוד של הביטחון הלאומי, לחצו כאן]

העשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• דואלוג: חזון.
• אופיר צ'רניאק (2016), הפסיכואנליזה של חזון וערכים ארגוניים, 4/5/16.
• פנחס יחזקאלי (2016), חזון ארגוני – הבסיס לכל תכנון ארגוני נוסף, ייצור ידע, 18/4/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), עוצמה לאומית – הכוח המניע מדינות, ייצור ידע, 2/5/14.