תקציר: המושג חתרנות (Subversion) היה משמעותי מאוד בחצי הראשון של המאה העשרים ובעידן האינטרנט הוא עושה קאמבק. וגם לנו בישראל - על רקע פרעות תשפ"א והתחדדות היחסים עם המגזר הערבי - הוא חוזר להיות משמעותי מאוד!

[בתמונה: מצרים וסעודיה מאוימות על ידי חתרנות איראנית: איראן מפעילה טרוריסטים-מריונטות נגד מצרים וסעודיה
(אלוטן, סעודיה, 12 באפריל 2009)]

[לאוסף המאמרים על חתרנות ומשמעויותיה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 11 ביוני 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

המושג חתרנות היה משמעותי מאוד בחצי הראשון של המאה העשרים - בעיקר בין מלחמות עולם, במהלך מלחמת העולם השנייה  ובמהלך 'המלחמה הקרה'; ושחשיבותו הלכה והתפוגגה לקראת סוף המאה, עד כי היום, נעשה בו שימוש חופשי במגוון תחומים, ששונים מאוד ממשמעותו הראשונית; ומילונים רבים מתייחסים אליו במשמעויותיו החדשות ולא המסורתיות (ראו בהמשך).

ויחד עם זאת, נראה שבעידן האינטרנט הוא עושה קאמבק; וגם לנו בישראל - על רקע פרעות תשפ"א והתחדדות היחסים עם המגזר הערבי - הוא חוזר להיות משמעותי מאוד!

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [להעמקה בנושא ה'מגוון', לחצו כאן]

[בתמונה: "חתרנות במיטבה". היצירה היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי dammesaya לאתר flickr]

חתרנות מהי? המשגה

לצרכינו, נגדיר 'חתרנות' (Subversion) כנסיונות לדרדר שלטון לכאוס, בדרכים מגוונות.

המושג הזה מופיע פעם אחת בחוק הישראלי, בסעיף 7א לחוק חוק שירות הביטחון הכללי, המסמיך אותו לשמור על המדינה, בין היתר, מפני איומי חתרנות:

"7.    (א)  השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות מדינה, וכן יפעל השירות לשמירה ולקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה, והכל כפי שתקבע הממשלה ובכפוף לכל דין."

[בתמונה משמאל: היו אלה הסובייטים שטבעו את המושג 'חתרנות אידיאולוגית' או 'חתרנות פוליטית'. התמונה היא צילום מסך]

אבל החוק איננו מגדיר חתרנות מהי... בלית ברירה הגדיר השב"כ עצמו את המושג חתרנות בשנת 2009, אך הוא שומר בידיו מרווח תמרון; ומשתמש בהגדרה באופן גמיש למדי, כראות עיניו:

"פעילות, אף בלתי אלימה, שיש בה היבטים חשאיים, הנובעת ממניעים אידיאולוגיים או מאינטרסים של גורמים זרים, אשר מטרתה או תוצאתה המסתברת היא עבירה על החוק או סיכון ביטחון המדינה, או פגיעה בסדרי המשטר הדמוקרטי או מוסדותיו או פגיעה באינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה אותם קבעה הממשלה בהתאם לחוק השב"כ".

[בתמונה: ריגול למען ברית המועצות היה אחד מפעולות החתרנות שהעסיקו את שירות הביטחון הכללי בעשורים הראשונים לקום המדינה... ישראל בֶּר (9 באוקטובר 1912 – 1 במאי 1966) היה קצין בכיר בצה"ל ופעיל פוליטי ישראלי שהיה מעורה בצמרת הביטחונית של מדינת ישראל ומקורב לדוד בן גוריון, והתגלה והורשע כמרגל למען ברית המועצות. פרטי זהותו האמיתית, השתייכותו הדתית, השכלתו, הרקע הצבאי שלו וקורות חייו לפני עלייתו לישראל לוטים בערפל. בתמונה: ישראל בר (באמצע) מלווה בשני שוטרים וממתין לתחילת משפטו, אפריל 1961. התמונה היא נחלת הכלל]

חתרנות מתבצעת, באמצעות פגיעה בכוח הצבאי, הכלכלי, הפסיכולוגי והמדיני ו/או ערעור המורל, על ידי עשיית שימוש במניפולציה - ברורה או נסתרת מן העין. משמע, ניסיון לשנות את התפיסה הקיימת באמצעות טקטיקות הכוללות ערמומיות (הצגה משכנעת של מידע מסולף), רמייה או ניצול. מניפולציה זו יכולה לכלול שימוש באמצעים בלתי חוקיים, כמו (שילוב של מילון מונחי צהל, 1998, ע' 211; לוטוואק, 2002, ע' 228; Wikipedia; והגדרות נוספות):

• שיבוש הליכי הבחירות במדינות דמוקרטיות, בעיקר במצבים שבהם הבחירות נעשות באמצעים טכנולוגיים, באמצעות סייבר.
• התערבות בבחירות דרך שתילת מסרים ויראליים והפצת מידע כוזב ברשתות החברתיות.
• איומים פיזיים על מנהיגים;
• שוחד;
• תמיכה כספית, בעיקר חשאית;
• תעמולה באמצעות גורמים מתחזים;
• פעילות צבאית למחצה הניתנת להכחשה.

חתרנות מבפנים וחתרנות מבחוץ

הספרות המקצועית מפרידה בין נסיונות חתרנות פנימיים - מתוך המדינה לנסיונות חתרנות חיצוניים, על ידי גורמים עויינים: מדינות או ארגונים מחוצה לה (ראו התרשים למטה).

[הכרזה: ייצור ידע]

חתרנות מבפנים

חתרנות מבפנים היא למשל, מה שמכונה היום, פשיעה לאומנית. עבירות - לכאורה פליליות - המתבצעות על ידי בני לאום אחד רק כנגד בני לאום אחר, במטרה לערער את הסדר הקיים ולהשליט, בטווח הארוך, סדר חדש תחתיו.

[ראו בהקשר זה את מאמרו של ניצב אורי בר לב: 'מלחמת העצמאות של הערבים בישראל בעוז נמשכת!', לחצו כאן]

[בתמונה - דוגמה לחתרנות מבפנים: מלחמת העצמאות של הערבים בישראל בעוז נמשכת! התמונה מתוך התקשורת הפלסטינית]

דוגמה נוספת לשימוש במושג חתרנות בהקשרי פנים: בדצמבר 2015, עשו מספר פוליטיקאים שימוש במונח חתרנות, על מנת לתאר את פעילותן של חלק מעמותות השמאל בישראל. כך למשל, קבע יאיר לפיד כי ארגונים כמו שוברים שתיקה חצו את הגבול האדום בין ביקורת וחתרנות, ופעילותן מהווה כרסום תחת יסודות המדינה (וולף 2015).

[לכתבה המלאה של איציק וולף ב'מחלקה ראשונה', לחצו כאן]

חתרנות מבחוץ

דוגמה לחתרנות מבחוץ, היא למשל, התרעתו של ראש שירות הביטחון הכללי (שב"כ) לשעבר, נדב ארגמן, ב- 7 בינואר 2019, מפני החשש שמדינה זרה תתערב בתהליכי הבחירות בישראל. ראש השב"כ אמר כי "אני לא יודע לטובת מי או לרעת מי. אני לא יודע בשלב זה לזהות את האינטרס הפוליטי - אבל היא תתערב ואני יודע על מה אני מדבר... (היא) תנסה לעשות זאת באמצעות אמצעים סייבריים - פצחנים, האקרים וכו'".

במקביל, הודיע מבקר המדינה כי משרדו כבר מתכונן לערוך ביקורת שתעסוק במכלול היבטים במרחב הסייבר בקשר למערכת הבחירות לכנסת ה-21. המבקר טען כי בחירות אלה, לרבות הפריימריז, מציבים בפנינו אתגר חדש, חשוב ומהותי, שכן כיום חלק גדול מתעמולת הבחירות מתבצע ברשתות החברתיות ובאתרי האינטרנט. "כך גם לעניין ניהול הליך הבחירות עצמו. אבן יסוד באמון הציבור בדמוקרטיה הישראלית היא שתוצאות הבחירות משקפות את רצון הבוחר. התערבות זרה, שתפגע באמינות המערכות ובאמינות התוצאות, עלולה להביא לפגיעה עמוקה ואנושה באמון הציבור בשלטון, ואחריתה מי ישורנו... לפיכך, הוריתי לכל הגורמים במשרדי להיערך לביקורת גם ברשתות החברתיות ובכל המרחב הקיברנטי, וכן לבדוק את היערכות הרשויות להתגוננות מפני מתקפת סייבר על המערכות הממוחשבות שנדרשות לתקינות הליך הבחירות".

[למאמר המלא ב- ynet, לחצו כאן]

ההיבט ההיסטורי  

אבות החתרנות המודרנית היו המשטרים הדיקטטורים, שעלו בעקבות מלחמת העולם הראשונה.

הראשוני והגדולים מכולם היו לנין - וסטלין בעקבותיו - שהפכו - מאז מלחמת האזרחים ברוסיה (1918-1921) ולכל אורך שלטונם - את הטיהורים הפנימיים לסילוק כל התנגדות למשטר ולשלטונם האישי, לאומנות. אז לא ירדה המילה חתרנות מסדר היום הציבורי...

המשטר הנאצי - בעיקר בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה (1939-1933), הפך את החתרנות לאמנות ממש, כשהצליח לערער מדינות שכנות כאוסטריה וצ'כוסלובקיה ולהקריס אותן מבפנים. ידועה, למשל, אמירתו של אדולף היטלר, שמהווה הגדרה מצוינת לחתרנות: "ערערו את המורל של האויב מבפנים, על ידי הפתעה, טרור, חבלות, רציחות... דמורליזציה היא המלחמה העתידית!"

[בתמונה: אדולף היטלר על חתרנות... התמונה היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]

נביא חתרנות נוסף היה הסיני, מאו דסה דונג: כך למשל מתאר ד"ר סטפן פוסוני (Stefan Possony) ספרו "מאה של סכסוכים" (1953), את האסטרטגיה של הקומוניסטים הסינים של מאו דסה דונג (ראו תמונה משמאל) שנלחמו במשטרו של צ'אנג קאי שק במהלך מלחמת העולם השנייה:

[תמונתו של מאו דסה דונג משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Zhang Zhenshi. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC 2.0]

"יוזמה התקפית מתבצעת כאשר נוצרות מחלוקות עמוקות במחנה האויב... (יש) לזרוע תוהו ובוהו, בכל מה שטוב אצל האויב... לסבך את בכיריו בפלילים... להכניס אותם למצבי לחץ וסחיטה, ולדאוג לפרסם את העבירות שלהם. יש ליצור קשר עם האנשים השפלים והמגונים ביותר בחברת האויב... יש לפרק את המנהגים והמסורות הישנות...

יש להיות נדיב בהצעות שלנו, במתנות שאנחנו נותנים, בכל הזדמנות שנקרית לאסוף מידע על המתרחש במדינה. אל נחסוך בכסף. ככל שנוציא יותר כסף, כך נקבל בחזרה יותר רווח. רק מי שיש בידיו הכלים הללו, שיודע איך להשתמש בשיטות האלה - ואיך להפיץ התפוררות ומחלוקות קשות - זכאי לשלוט...".

הפעלה קלאסית של חתרנות - ברוח זו - בוצעה על ידי ברית המועצות במזרח אירופה לאחר כיבושן מידי הנאצים. מנהיגי מפלגות הרוב במדינות אלה "שוכנעו" להקים קואליציות עם המפלגות הקומוניסטיות המקומיות. בקואליציות הללו הוכפפה המשטרה תמיד לשר קומוניסטי. שרים אלה הצביעו עקב הלחץ האישי שהופעל עליהם להוצאה מחוץ לחוק של מפלגות שלא היו בקואליציה, ובהדרגה הוצאו גם מפלגותיהם מחוץ לחוק או פוזרו, עד אשר נותרו הקומוניסטים וגרורותיהם (לוטוואק, 2002, ע' 228).

[בתמונה: אדוארד לוטוואק וספרו "אסטרטגיה של מלחמה ושלום", שראה אור בהוצאה מערכות ב- 2002. תמונתו של לוטוואק נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידו. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

נדידת המושג לעולמות תוכן אחרים...

1. פוליטיקה

הפוליטיקה נוטלת את עולם הדימויים שלה מן המלחמה וממושגי ביטחון לאומי. על כן, אין פלא שהמושג 'חתרנות' עולה לסדר היום הציבורי דווקא בהקשרים פוליטיים:

בנובמבר 2019, כשהודיע גדעון סער, עדיין חבר ליכוד, כי בכוונתו להתמודד נגד בנימין נתניהו בפריימריז, הגיבה 'מפלגת הליכוד' בטוויטר, וצייצה כך:  "יו"ר הליכוד הוא ראש הממשלה נתניהו שהביא לליכוד 32 מנדטים בפתק מחל שעליו נכתב 'הליכוד בראשות נתניהו'. מצער לראות שבזמן שראש הממשלה נתניהו שומר על ביטחון ישראל בכל החזיתות ופועל לשמר את שלטון הליכוד, גדעון סער כהרגלו מגלה אפס נאמנות ומקסימום חתרנות".

גדעון סער, כמובן, איננו הפוליטיקאי הראשון המואשם על ידי אנשי מפלגתו בחתרנות. קדם לו כמובן, שמעון פרס, שכונה על ידי יצחק רבין, בספרו "פנקס שירות", חתרן בלתי נלאה...

[לכתבה המלאה של מורן אזולאי ב- ynet, לחצו כאן]

ויש גם דוגמאות מהפוליטיקה האמריקנית: ב- 11 בינואר 2019 יצאו הוושינגטון פוסט והניו יורק טיימס בכותרות, לפיהן הנשיא לשעבר, דונלד טראמפ, בכבודו ובעצמו, נחשד על ידי ה- FBI כסוכן של מעצמה זרה - רוסיה. הדבר היה לאחר שטראמפ, פיטר את ראש ה-FBI, ג'יימס קומי, במאי 2017. בעולם דינאמי המשתנה במהירות, הבלתי אפשרי הפך לשגרה. אפילו נשיא המעצמה הגדולה והחזקה בעולם, נחשד בחתרנות...

[להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן]

[למאמר המלא ב- ynet, לחצו כאן]

1. חתרנות חיובית: חשיבה מחוץ לקופסה ואגור מתמיד של הפרדיגמות הקיימות

המושג חתרן משמש היום, למשל בצה"ל כתואר חיובי של אדם החותר תחת הפרדיגמות הקיימות, מנפץ קונספציות ומפתיע תמיד בחשיבה יוצאת דופן ורעננה. דוגמה ל'חתרן' כזה הוא, למשל, האלוף גרשון הכהן.

[בתמונה: האלוף גרשון הכהן - דוגמה לחתרנות חיובית... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[לאוסף המאמרים על חתרנות ומשמעויותיה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מלחמה מקוונת' (סייבר), לחצו כאן]  [להרחבת המושג: 'חדשות מזויפות', לחצו כאן]  [להרחבת המושג: 'ויראלי', לחצו כאן]  [למאמר: 'שוברים שתיקה – האם זו חתרנות?', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• חוק שירות הביטחון הכללי, תשס"ב-2002
• לילה מרגלית (2018), השב"כ: מגן מפני חתרנות או חותר תחת הדמוקרטיה?, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 14/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), מגוון, ייצור ידע, 12/4/14.
• יורי בזמנוב, סוכן קג"ב לשעבר שערק למערב, הסביר את יסודות החתרנות הסובייטית בהרצאה מאלפת שניתנה בלוס אנג'לס ב-1983 והפכה לקלאסיקה.
• אג"ם-תוה"ד (1998), המילון למונחי צה"ל, תל אביב: צה"ל, מטכ"ל.
• לוטוואק אדוארד (2002), אסטרטגיה של מלחמה ושלום, תל אביב: מערכות.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2015), שוברים שתיקה - האם זו חתרנות?, ייצור ידע, 28/12/15.
• יחזקאלי פנחס (2017), חדשות מזויפות – Fake News, ייצור ידע, 19/2/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), ויראלי, ייצור ידע, 17/12/14.
• אסא כשר (2015), שוברים שתיקה הוא ארגון לדמוניזציה של צה"ל, 28/12/15, nrg.
• ניוזדסק (2016), נחשף: ממשל אובמה תכנן להתסיס את הערבים – כדי להפעיל לחץ על ישראל, 12/1/16.
• סוכנויות הידיעות (2019), סוכן רוסי? טראמפ: "קומי שקרן", 12/1/19, ynet.
• מילוג: חתרנות.
• מורן אזולאי (2019), בליכוד האשימו את סער בחתרנות, והוא מחריף את הטון: "היעדר מעצורים", 25/11/19, ynet.