תקציר: מילון מונחי צה"ל (1998, ע' 226) מגדיר טקטיקה (Tactics) כרמה הנמוכה והבסיסית בין שלוש הרמות של אומנות המלחמה: הרמה האסטרטגית, הרמה המערכתית והרמה הטקטית. זהו המדע והאומנות של הפעלת יחידות בלחימה. הטקטיקה ניכרת בעריכתה המסודרת של כל יחידה ויחידה ביחס לרעותה וביחס לאויב, כדי להפעילה הפעלה מיטבית בקרב. הטקטיקה כוללת את צורות הקרב האלה: התקפה, התקדמות ורדיפה, הגנה, נסיגה והשהייה. צורות קרב מיוחדות הן פשיטה ומארב. כן היא כוללת מטלות קבועות כ- אבטחה, סיור והיסע...

[בכרזה: מקומה של הרמה הטקטית בהפעלת הכוחות בלחימה... הכרזה: ייצור ידע]

"טקטיקות ללא אסטרטגיה הן הרעש שלפני התבוסה!" (סון טסו)

המאמר עודכן ב- 22 במאי 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

המשגה

המרשל הצרפתי פוש הגדיר טקטיקה כאמנות הלחימה (בניגוד לאסטרטגיה, שהיא אמנות ניהול המלחמה (פולס, 1981, ע' 111).

מילון מונחי צה"ל (1998, ע' 226) מגדיר טקטיקה (Tactics) כרמה הנמוכה והבסיסית בין שלוש הרמות של אומנות המלחמה: הרמה האסטרטגית,  הרמה המערכתית ו- הרמה הטקטית, שלה מוקדש מאמר זה.

טקטיקה היא המדע והאומנות של הפעלת יחידות בלחימה. הטקטיקה ניכרת בעריכתה המסודרת של כל יחידה ויחידה ביחס לרעותה וביחס לאויב, כדי להפעילה הפעלה מיטבית בקרב. הטקטיקה כוללת את צורות הקרב האלה: התקפה, התקדמות ורדיפה, הגנה, נסיגה והשהייה. צורות קרב מיוחדות הן פשיטה ומארב. כן היא כוללת מטלות קבועות כ- אבטחה, סיור והיסע.

טקטיקה המגולמת בקרבות, היא על פי רוב תגובתית במהותה, רספונסיבית, סגורה בתוך צורות פעולה מובנות ואינה יכולה לבצע מגמות אסטרטגיות מופשטות (תמרי, 2007, ע' 59).

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מערכה', לחצו כאן]

[בתמונה: טקטיקה - הרמה הבסיסית... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

למרות זאת, עקרון האקראיות שולט בפעילות הטקטית יותר מאשר בכל רמה אחרת של המלחמה. זאת מכיוון שמפקדים ברמה הטקטית מונעים לעתים קרובות על ידי דחפים אישיים יותר מאשר על ידי ציוויים מערכתיים. לכן, אין כמעט אפשרות לנבא את התנהגותם באופן רציונלי על פי הכללות או עקרונות קבועים (נוה, 2003, ע' 197).

'טקטיקה' כחלק ממרכיבי תורת הביטחון

תורת הביטחון - הנגזרת מהביטחון הלאומי - היא שלמות, הכוללת בנוסף לטקטיקה, גם את תורת האסטרטגיה, אמנות המערכה ותורת בניין הכוח (אג"ם-תוה"ד, 1998, ע' 637).

[בתרשים: הטקטיקה כחלק ממרכיבי תורת הביטחון]

[להרחבת המושג, תורת/תפיסת הביטחון, לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אומנות המערכה', לחצו כאן]  [להרחבה בנושא 'בנין הכוח', לחצו כאן]   [להרחבת המושג 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

התכונות העיקריות התורמות ליצירתה של מצוינות טקטית

תכונות אלה הן:

• חיוניות (משמע, דינמיות, נמרצות ואנרגטיות);
• תוקפנות;
• יוזמה;
• דבקות במשימה;
• ומיומנות טכנית.

אולם, בפעולות ברמת המערכה והאסטרטגיה, שימוש במנגנונים הללו ללא איזון על ידי מתח קוגנטיבי ושיקול דעת מערכתי, עלולים להביא בסופו של דבר להתפוררות המערכת ולא ליצירת מצוינות מערכתית. צבירת הצלחות טקטיות, גדולות ככל שתהיינה, עלולה להסתיים בכישלון צורב (נוה, 2003, עמ' 144, 169). דוגמה כזו היא ההצלחה הטקטית המדהימה של מתקפת האביב הגרמנית במלחמת העולם השנייה ב- 1918, שהובילה בסופו של דבר לאסון אסטרטגי ולחוסר יכולתה להמשיך ולהילחם (שם, ע' 15).

[בתמונה: הצלחה טקטית עלולה להידרדר לאסון אסטרטגי... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

בעיות ברמה הטקטית שאינן מטופלות, מביאות מהר מאוד לשיבושים מערכתיים (נוה, 2003, ע' 131);

ולהיפך: קיומה של סינרגטיות טקטית תורמת, הן ל- דינאמיות והן לאיכות של התמרון המערכתי. שיתוף פעולה נמרץ בין היסודות השונים ברמת שדה הקרב, מאיץ את ביצוע המשימה הטקטית, ובכך הוא ממריץ את התמרון המערכתי. שיתוף הפעולה הטקטי תומך במערכה בכך שהוא מעניק לה את הקצב הדרוש באמצעות ניידות מערכתית; את העוצמה הדרושה באמצעות התשת האויב; ואת יכולת ההסתגלות באמצעות גמישות מערכתית (שם, ע' 134).

[להרחבה בנושא הצלחה וכישלון, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סינרגיה', לחצו כאן]  [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'שיתוף פעולה', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'הסתגלות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

מקורות

• אג"ם-תוה"ד (1998), המילון למונחי צה"ל, תל אביב: צה"ל, מטכ"ל.
• נוה שמעון (2003), אמנות המערכה, התהוותה של מצוינות צבאית, תל אביב: מערכות.
• תמרי דב (2007), המילואים - תופעה ישראלית ייחודית, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", חיפה: אוניברסיטת חיפה, הפקולטה למדעי הרוח, החוג ללימודי ארץ ישראל.
• פולס סירל (1981), מלחמת העולם הראשונה, תל אביב: מערכות.
• פנחס יחזקאלי (2014), אמנות המערכה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ביטחון לאומי, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת הביטחון, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), בניין הכוח, ייצור ידע, 14/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סינרגיה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הסתגלות, ניהול מסתגל וארגונים מסתגלים, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 21/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), מגננה והגנה – הצורך להגן בכל הרמות!, ייצור ידע, 31/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מתקפה והתקפה – צורת קרב אגרסיבית של כוחות חמושים, ייצור ידע, 31/5/14.