תקציר: כשירות תרבותית (Cultural Competency) מוגדרת כמידת היכולת לתקשר ולהשתלב בחברה רב תרבותיות. זהו מושג פרוגרסיבי, המשמש את חסידי הפרדיגמה של רב תרבותיות, כדי לתייג פרטים, מנהיגים ומדינות - לפי מידת הנכונות שלהם להתאים עצמם בצורה חיובית ויעילה לפעולה עם זהויות ותרבויות מגוונות - על מנת להטיל סנקציות חברתיות ואחרות על החורגים מהקו... מושג דומה הוא: 'נעורות' - WOKE, המשמש מילת קיצור לרעיונות השמאל האמריקני, ממודעות לאי שוויון חברתי ולסקסיזם; ועד פוליטיקה של זהויות וצדק חברתי; הרעיון של 'פריבילגיה לבנה', הדרישה לפיצויים על העבדות לאפרו-אמריקאים; וכדומה.
[לאוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
עודכן ב- 12 באוקטובר 2022
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
משבר ההגירה הגדול באירופה, בעשור השני של המילניום, מיצב את מנהיג הונגריה, ויקטור אורבן, כאחד המתנגדים הגדולים להגירה. "הונגרים לא יחיו לפי פקודות מעצמות זרות", אמר אורבן לקהל בכיכר קוטות ב -15 במרץ 2012, האשים את האיחוד האירופי במדיניות בלתי אחראית, סגר את שערי ארצו בפני המהגרים, וסרב לקלוט אותם כשווים.
בתגובה, הואשם אורבן ע"י אנשי האיחוד האירופי בחוסר כשירות תרבותית. משמע, חוסר היכולת - שלו ושל מדינתו - להתאים את מדינתו בצורה חיובית ויעילה, לפעולה עם זהויות ותרבויות מגוונות. גם ישראל כמובן, מואשמת גם היא בחוסר כשירות תרבותית, על רקע יחסו של הממשל הישראלי למהגרי העבודה מאפריקה; וגם בהקשר של היחס לפלסטינים בתוך גבולות הקו הירוק ומחוצה להם.
[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]
ברוכים הבאים למושג כשירות תרבותית (Cultural Competency)
זהו מושג פרוגרסיבי, המשמש את חסידי הפרדיגמה של רב תרבותיות, כדי לתייג מנהיגים ומדינות לפי מידת הנכונות שלהם לקלוט מהגרים וליישב מחלוקות בשסעים בין גזעיים במדינותיהם. מושג דומה הוא: 'נעורות' - WOKE, המשמש מילת קיצור לרעיונות השמאל האמריקני, ממודעות לאי שוויון חברתי ולסקסיזם; ועד פוליטיקה של זהויות וצדק חברתי; הרעיון של 'פריבילגיה לבנה', הדרישה לפיצויים על העבדות לאפרו-אמריקאים; וכדומה.
[בתמונה משמאל: כשירות תרבותית מהי? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]תיוגו של מישהו כ'נעדר כשירות תרבותית', מזמינה הטלת סנקציות נגדו. הוא מתויג כגזען, ו'מבוטל', משמע, מודר מהסביבה החברתית ומהרשתות החברתיות.
ע"פ התורה הפרוגרסיבית, יכולת תרבותית כרוכה בהבנה ובהיענות הולמת לשילוב הייחודי של משתנים תרבותיים ושונויות שעולות במהלך האינטראקציות עם הגורמים השונים, בתחומים של:
- מוגבלות למיניהן;
- מוצא אתני;
- זהות מגדרית וביטוייה;
- מוצא לאומי והיבטיו השונים, כגון: מוצא, תרבות, שפה, דיאלקט, אזרחות ומעמד אזרחי, הגירה, גזע, דת, מין, נטייה מינית, וכדומה.
פיתוח יכולת תרבותית הוא תהליך דינמי, מורכב ומתמשך, שמחייב צבירת ידע רלוונטי עדכני, שמתעדכן בהתמדה ככל שמתרבות האינטראקציות עם בני אותה תרבות.
[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פרדיגמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [להרחבה על המושג המקביל: 'נעורות' - WOKE, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'To Cancel' – לקנסל – למחוק מהתודעה, לחצו כאן]
הרב תרבותיות - העולם המושגי של הכשירות התרבותית
כשירות ואי כשירות תרבותית היא, כאמור, מידת היכולת לתקשר ולהשתלב בחברה רב תרבותיות.
רב תרבותיות היא אסטרטגיה של איחוי שסעים בחברה רב גזעית, קליטת הגירה והכלתה, המדגישה את חשיבות הקבלה של זהויות תרבותיות שונות, במיוחד במסגרת של מדינות קולטות הגירה. התפיסה הרב תרבותית מניחה כי האדם יכול להיות שותף בכמה הקשרים ומעגלים של זהויות, ולנוע בחופשיות ביניהם.
האמצעי ליישום רב תרבותיות היא פרדיגמת חשיבה, המכונה פוליטיקה של זהויות או פוליטיקת הזהויות (Identity Politics): זוהי אסטרטגיית פעולה בכלל; ופרקטיקה פוליטית בפרט, המדגישה את זכויותיהם הלגיטימיות של המיעוטים לשמר את ייחודם ואת שונותם. היא מדגישה כבוד לשוני ולהבדלים, ומאפשרת לקבוצות מיעוט - אתניות, מיניות או אחרות - לתבוע לעצמן את הזכות לאוטונומיה תרבותית מול קבוצת הרוב בחברה.
במסגרת פוליטיקת הזהויות, אנשים - מגזע מסוים, לאום, דת, מגדר, נטייה מינית, רקע חברתי, מעמד חברתי או גורמים מזהים אחרים - מפתחים אג'נדות פוליטיות המבוססות על זהויות אלו, וע"י כך, מפרקים 'זהויות הגמוניות' של הרוב הלאומי ה'מדכא'.
פוליטיקת הזהויות עושה שימוש להשגת מטרותיה בתקינות פוליטית או פוליטיקלי קורקט (Politically correct או political correctness) שבאה למנוע שימוש בביטויים שיש בהם, למעשה או רק לכאורה, אפליה, גזענות, או פגיעה ברגשות של אוכלוסיות מסוימות. כל ביטוי הטומן בחובו טענה גלויה או סמויה, במכוון או בשוגג, בדבר הבדלים בין בני אדם באופן שעלול להיות מובן כפוגעני כלפיהם אינו תקין פוליטית.
אי ציות לכללי 'התקינות הפוליטית', גורר אחריו סנקציות:
-
- פה הגענו לסוגיית הכשירות ואי הכשירות התרבותית: מידת היכולת לתקשר ולהשתלב בחברה רב תרבותית מכונה כשירות תרבותית (Cultural Competency), או נעורות - "WOKE".
- מי שאיננו כשיר תרבותית, מתויג כגזען, ו'מבוטל', משמע, מודר מהסביבה החברתית ומהרשתות החברתיות.
[למאמר: 'פרדיגמה, התנפצות פרדיגמות ואפקט פלאנק', לחצו כאן] [למאמר: 'כשירות ואי כשירות תרבותית: המושג הזה בכלל רלוונטי?', לחצו כאן] [למאמר: 'נעורות – WOKE – סדר תרבותי חדש ומטורלל באמריקה ובישראל', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'To Cancel' – לקנסל – למחוק מהתודעה, לחצו כאן]
[בכרזה: הכר את הרב תרבותיות. הכרזה: ייצור ידע]
ואזהרה בסוף...
העובדה שהרב תרבותיות נכשלה היא עובדה ידועה כבר יותר מעשור; ודוגמת ההצהרה של מנהיגת גרמניה לשעבר, אנגלה מרקל, למטה, היא רק מדגם מייצג בהכאות על חטא של מנהיגים על הדרך שבה בחרה אירופה ללכת (היום זה כבר מאוחר מידי...).[למאמר המלא של אסף אוני ב- ynet, לחצו כאן]
על רקע הכישלון הזה צריך לקחת גם ביטויים נוסח 'כשירות תרבותית' ו'חוסר כשירות תרבותית' בזהירות רבה. לפעמים, מה שנתפס בעיני כוהני הרב תרבותיות כ'חוסר כשירות תרבותית', הוא אינסטינקט בריא של מדינה ומנהיגיה להגנה עצמית, שאינה מאבדת ראיה נכוחה של המציאות עבור סיסמאות נאיביות וריקות מתוכן!
הערות קוראים
ד"ר גדעון שניר: לציין, שההבדל - בין ההתייחסות ליהודים באירופה ולמוסלמים - הוא, שהיהודים לא הובאו במטרה "לכבוש" או להמיר את דת אנשי המקום - כפי שהמוסלמים עושים בהימנעותם להשתלב; ומעניין, האירופאים לא יצאו מגדרם לעזור למאבק הישרדות היהודית בישראל ולא הצטרפו "מתנדבים" באלפיהם כפי שקרה עם ISIS, רק לפני מספר שנים!
[לאוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2015), תיוג, ייצור ידע, 16/11/15.
- פנחס יחזקאלי (2017), רב תרבותיות: קריסתה של אשליה, ייצור ידע, 27/1/15.
- פנחס יחזקאלי (2014), פרדיגמה, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2015), תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, ייצור ידע, 10/12/15.
- פנחס יחזקאלי (2017), פוליטיקה של זהויות, ייצור ידע, 24/8/17.
- גדעון שניר (2019), תרבות מתאבדת, ייצור ידע, 21/8/19.
- Cross, T., Bazron, B., Dennis, K., & Isaacs, M., (1989), Towards A Culturally Competent System of Care, Volume I. Washington, DC: Georgetown University Child Development Center, CASSP Technical Assistance Center.