תקציר: המתכנן הצה"לי - שפעל בתנאי חוסר וודאות - השתית בתבונה רבה את תחילת המערכה הקרקעית על פשיטות בצוותים גדודיים וחטיבתיים. מעין מתקפות נגד מקדימות מוגבלות בהיקפן, שנקראות בתורת המערכה ברוסית 'אודר'. מטרת הפשיטות הללו לגשש את דרכם פנימה, לגרום מקסימום נזק אבדות לאויב ולשבש את הסדר שלו, לקחת שבויים, לתחקר ולאסוף מודיעין. אם תהיינה התפתחויות בגזרת הצפון ונעבור למלחמה רב זירתית / אזורית, עדיין ניתן לצאת ולשנות סדרי עדיפות. לחלופין, ניתן לנצל הצלחה ולהגדיל את הפשיטה למתקפה מתגלגלת.

[בתמונה: מהלומה מערכתית בגזרת עזה במלחמת 'חרבות ברזל'. שם הצלם אינו ידוע. המקור: דובר צה"ל]

[לאוסף המאמרים על 'דחיפה' (Perturbation) ומהלומה מערכתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מבצע 'עלות השחר', לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

עודכן ב- 30 באוקטובר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אחרי טבח ה- 7 באוקטובר בעוטף ישראל, קיבל צה"ל דירקטיבה ברורה מהדרג המדיני לחסל את חמאס כישות מדינית שלטונית. משך 15 שנים הכין עצמו חמאס לאתגר הזה ברשת מנהרות עצומה מתחת לעזה ובמלכודות רבות שטמן לכוחות בדרך, על פי הדוקטרינה האיראנית והנחייתם. לשם השוואה, נזקקו האמריקנים ל- 9 חודשים לכבוש את העיר מוסול שבעיראק. וזה, עם הרבה פחות הקפדה על מוסר לחימה, וללא חשש מביקורת בינלאומית.

המתכנן הצה"לי - שפעל בתנאי חוסר וודאות - השתית בתבונה רבה את תחילת המערכה הקרקעית על פשיטות בצוותים גדודיים וחטיבתיים. מעין מתקפות נגד מקדימות מוגבלות בהיקפן, שנקראות בתורת המערכה ברוסית 'אודר'. מטרת הפשיטות הללו לגשש את דרכם פנימה, לגרום מקסימום נזק אבדות לאויב ולשבש את הסדר שלו, לקחת שבויים, לתחקר ולאסוף מודיעין. אם תהיינה התפתחויות בגזרת הצפון ונעבור למלחמה רב זירתית / אזורית, עדיין ניתן לצאת ולשנות סדרי עדיפות. לחלופין, ניתן לנצל הצלחה ולהגדיל את הפשיטה למתקפה מתגלגלת.

מהלומה מסוג שונה ביצע צה"ל גם במבצע 'עלות השחר', מבצע צבאי קצר של צה"ל ברצועת עזה, כנגד הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ), בין התאריכים ה-5 באוגוסט 2022, ועד ל-7 באוגוסט 2022 בלילה. המבצע נכפה על ישראל כיוון שהג'יהאד האסלאמי הצליח לשתק את דרום ישראל בציפייה לפיגוע מתוכן ואילץ את מקבלי ההחלטות לפעול, כדי לשנות את סדר הקיים, שפעל לטובת האויב. הפעם הייתה זו מהלומה באמצעות הכוח האווירי בלבד. במהלך המבצע, הושמדה כל צמרת ארגון הג'יהאד האסלאמי, הוא נגרר לסוג של כאוס, שהביא להפסקת אש בזמן קצר.

[בתמונה: דוגמה למהלומה ברובד האווירי בלבד - מבצע 'עלות השחר'... התמונה היא צילום מסך]

מהלומה מערכתית מהי? המשגה

מהלומה מערכתית או שיבוש המערכת או 'מכה מעצבת' היא מושג רוסי (Udar) הנגזר מהמושג: 'דחיפה' (‘Perturbation’) בתורת המערכות המורכבות מחד גיסא; ומאומנות המערכה (תחום ביניים של הידע הצבאי, המוצב בין האסטרטגיה לטקטיקה).

מהלומה מערכתית היא, בדר"כ, נשקו של החלש או של הפועל בחוסר וודאות. כאשר אתה בעמדת נחיתות, נסה לבצע פעולה, שתשנה את תמונת המצב הקיים; ואת מערכת האילוצים הנוכחית, לפיה מערכת מורכבת עובדת (משמע, לשנות את ה'מושך' בשפת תורת המערכות המורכבות). הסטת האסטרטגיה של היריב באמצעות מכה מוגבלת ומדודה.

שיבוש המציאות אמור לפגוע בביטחונו של האויב, כי הוא משבש את ה'סדר' שלו; ובאופן כזה, יוצר תנאים, שאמורים להיות (לא בהכרח, חלק מהמרכיב הגבוה של אי הוודאות...) נוחים יותר למשבש. הדגש באומנות המערכה הוא על הנחתת מכה, במקסימום רווח ובמינימום סיכון, ואז, אם נוצרת הזדמנות לנצל אותה בשאיפה ליצור מהפך עוצמה.

בין 'מהלומה מערכתית' ל'דחיפה'

המושג 'מהלומה מערכתית' התפתח ממושג קרוב, 'דחיפה' (‘Perturbation’), בתורת המערכות המורכבות. אלא שבעוד שמטרת ה'דחיפה' לשנות את אילוצי המציאות הנוכחית (בשפת המערכות המורכבות, 'מושך') ולעבור למציאות חדשה (ל'מושך' חדש), מטרת המהלומה המערכתית היא רק לטלטל את המערכת, על מנת לחפש הזדמנויות שיאפשרו 'דחיפה'.

כיוון שמדובר במציאות מורכבת, אחד ממאפייניה של ה'מהלומה' / המכה המעצבת' הוא שאין קשר בין הפעולה עצמה לבין תוצאותיה. אם תרצו, אנחנו אמורים להשיג את מטרתנו, מהסיבות הלא נכונות...

[בתמונה משמאל: 'דחיפה' (‘Perturbation’) היא מושג בתורת המערכות המורכבות ובתורת הכאוס ומשמעה: שינוי הנגרם ע"י גורם חיצוני למערכת, הגורם למעבר מ'מושך' ל'מושך'. השינוי עשוי להתבטא בתזוזה של המערכת המורכבת למצב חדש, בחזרה מידית למצב הקודם או בתנודה ארוכה לכיוון זה או אחר (רזי ויחזקאלי, 2007, ע' 222). מילה נוספת בעברית שיכולה לתאר נכונה את המושג היא 'זריקה' מלשון 'לזרוק' – אירוע או תופעה שמשנה קיצונית את מהלך העניינים השוטף ואת מצב שיווי המשקל שהיה עד לאותה נקודה ו'זורק' את המערכת למצב חדש... המקור: ד"ר פנחס יחזקאלי]

למהלומה המערכתית שני צדדים:

• האחד, יצירה מכוונת של נקודת תורפה או חולשה במערך היריב: עיוות תודעת היריב המערכתי באמצעות הונאה מניפולטיבית, אשר תסיח את תשומת ליבו מן המציאות האסטרטגית (נוה, 2003, ע' 212);
• השני, חיבור כלל הפעולות המכניות למהלומה עיקרית, המכוונת אל נקודת התורפה המערכתית של המערכת היריבה (נוה, 2003, ע' 212). זאת, בעזרת תמרון המיועד לנטרל את ההיגיון המנחה, הקיומי, של המערכת היריבה, כלומר את יכולתה המבצעית להשיג את המטרה ואת היעדים, כפי שנקבעו ע"י הרמה האסטרטגית (שם, ע' 18).

אם מנתקים את המערכת המורכבת ממוחה ומליבה, קוגנטיבית וממשית, תהיה התוצאה הבלתי נמנעת התפוררותה והתמוטטותה (נוה, 2003, ע' 36).

קלאוזביץ כבר איננו רלוונטי...

על פי אומנות המערכה, אין להביס מערכת צבאית מודרנית ע"י הניסיון להשמידה, כפי שנטען ע"י האסכולה הקלאוזביצית (ראו תמונה משמאל) במשך למעלה ממאה ועשרים שנה (פרדיגמה טקטית של השמדה). הדרך לעשות זאת היא באמצעות מהלומה מערכתית (שהיא פרדיגמה מערכתית של תמרון מתקדם) (נוה, 2003, ע' 18). מהלומה מערכתית מושגת באמצעות סדרת מהלומות המכוונות לעומק המערכת היריבה. היא מנוטרלת על ידי ביטול יכולתה להשיג את יעדיה, משמע, באמצעות הפיכתה ללא רלוונטית. אומנות התוקף הינה להטיל לקרב את כל מסת הכוח במהירות שתספיק לו להגיע לאגפים ולעורף של כוחות האויב, לנתק את דרכי הנסיגה שלו ולשבש כל ריכוז כוחות חדש שהאויב עלול להכין (נוה, 2003, ע' 168). להלן תיאור של המבנה השלם של תמרון המהלומה המערכתי, המבוצע בהקשר של השגת המטרות האסטרטגיות באמצעות הסבת הלם מערכתי למערכת המגינה: כוחות התקפיים מודרניים, ובמיוחד ההפעלה הנרחבת של טנקים, מטוסים וכוחות ממוכנים מונחתים, מאפשרים לתקוף את האויב, בו זמנית בכל עומק מערך השדה שלו, במטרה לבודדו ולכתרו מכל הצדדים. כאשר כל החילות וכל צורות הסיוע פועלים בצוותא, יש להשתית את המתקפה על נטרול בו זמני של כל עומק מערך ההגנה של האויב. דבר זה מושג על ידי (נוה, 2003, עמ' 174-173):

1. פעילות אווירית נגד העתודות והעורף.
2. אש ארטילרית על כל עומק המערך הטקטי של האויב.
3. חדירה עמוקה לתוך המערך הטקטי של האויב על ידי טנקים ארוכי טווח, וצבירה מהירה של מסת תמרון בעומק מערך ההגנה של האויב, על מנת לבטל את תוקפה של מטרתו האסטרטגית.
4. חדירות לתוך המערך הטקטי של האויב ע"י חי"ר ובסיוע טנקים.
5. תקיפות עמוקות בעורף האויב ע"י עוצבות ממוכנות ועוצבות פרשים מערכתיות-אסטרטגיות.
6. שימוש נרחב במיסוך עשן, הן כדי להסתיר תמרונים של כוחות ידידותיים, והן בגזרות המשנה, לשם הונאת האויב.
7. שימוש בהונאה פעילה על מנת לסייע ביצירת מרכז כובד בעומק שטח האויב.

[בתמונה משמאל: התיאוריה הקלאוזביצית אינה תקפה כאן... תמונתו של קרל פון קלאוזביץ היא נחלת הכלל]

מהלומה מערכתית ככלי התמודדות עם הפתעות / תוצאות בלתי צפויות (תב"צים)

  האלוף גרשון הכהן מרבה לדבר על השימוש במהלומה המערכתית ככלי התאוששות מהפתעות / תוצאות בלתי צפויות (תב"צים): 'מהלומה' מתבצעת כאשר מתרחש תב"ץ, "התופס" אותנו במצב של הפתעה, מבלי שהתמונה האמתית והמלאה של ההתרחשויות נהירה לנו עדיין (דוגמה קלאסית לכך מהתחום הצבאי היא "מלחמת יום הכיפורים" ב- 1973; ומהתחום הכלכלי-חברתי: המחאה החברתית בקיץ 2011). המהלומה המערכתית במקרה זה יכולה להיות צעד הגנתי של תגובה ראשונית לתב"ץ, שבו הצד המתגונן/ המגיב נוקט פעולה בתגובה לתב"ץ (אם תרצו, זוהי התקפה בעלת מטרות מוגבלות במסגרת ההגנה). מטרת המהלומה המערכתית במקרה זה כפולה (רזי ויחזקאלי, 2013, עמ' 78-77):

• לשבש את החלטות היריב באמצעות פעולה יזומה;
• ליצור תנועה וחיכוך, שיאפשר ללמוד על מהלכי היריב ועל ההמשך (שהרי ידע נוצר, בין היתר, כתוצאה מתנועה ומ"חיכוך").

על פי הכהן, מי שהפרדיגמה שלו קורסת בעקבות תב"ץ – גבול ההכלה שלו קצר מאוד, וכשאתה מגיב אתה יכול רק למזער נזקים. זאת, במצב שבו הפרדיגמה השתנתה והפרדיגמה החדשה אינה נהירה לנו די צורכה. לעומת זאת, תגובה לתב"ץ באמצעות ה"מהלומה", יוצרת מצב שבו המגיב יוצר את התרחיש, ולכן הוא מבין את הפרדיגמה. על כן, תחת להיות מופתע מהתב"ץ ולאבד שליטה על האירועים, המהלומה המערכתית מאפשרת להכיל את התב"ץ, תוך בחירת מיקום המהלומה ועיתוייה ו"לעשות דברים אלגנטיים שיש להם נראות של אפקטיביות מבצעית".

רציונל המהלומה המערכתית על פי הכהן הוא כדלהלן:

(רזי ויחזקאלי, 2013, עמ' 78-77)

"בעוד שלמתקפה יש היגיון פוזיטיבי, למהלומה יש היגיון נגטיבי במצב של ידע חסר. אינני יודע לאן אני רוצה להגיע ומה עושה האויב. אבל, אינני יכול שלא לעשות כלום. על כן, אני מבצע מהלומה על מנת להבין. אני מכניס וקטור שלי בעיתוי לא מתאים לאויב, ויוצר שיבוש בתוכניות ובלוחות הזמנים שלו, תוך יצירת אפשרות להצלחה שאני מוכן לנצל... אני מעז לעשות משהו שהאויב לא חשב שאעשה, ועכשיו – נעשה מהומה ונראה... המהלומה אינה נמדדת בכמה שטח כבשת אלא היא תודעתית. אחרי ביצועה אני נמצא במצב תודעתי אחר מאשר לפניה, וכך גם היריב. שיניתי את המצב התודעתי שלו... אנחנו מחליטים איפה מגיבים ואיפה לא; איפה לא להיות ב"משחק" ואיפה לבחור נקודתית מקומות התערבות". הכהן (ראו תמונה משמאל) מדגיש שבכוונת מכוון, על המהלומה להיות מוגבלת ביעדיה ובכוחה, על מנת שלא תגרום להתרסקות הכוח מול מערכי היריב. עיתוי המהלומה וכיוונה ("לאן ומתי") הם "החלטת ההחלטות של המפקד המגן". הוא מביא – כדוגמה למצב שבו הייתה צריכה להתבצע מהלומה – את התקפת הנגד הישראלית שנכשלה במלחמת יום הכיפורים, ב-8 באוקטובר 1973. צה"ל לא היה מוכן להתקפת נגד כללית, ובמקומה, היה עליו להנחית מהלומה מוגבלת, לחוש את האויב ולהבין את כוונותיו מחד גיסא; ולשבש את מהלכיו בפעולה יזומה מאידך גיסא. כך ניתן היה להרוויח ללא הנזק שנגרם.

[להורדת חינמית של הספר לחץ: Razi__Yehezkeally_-_The_Responsible_Organization]

[בתמונה: כריכת ספרם של עפרון רזי ופנחס יחזקאלי: תב"צים, תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה. שראה אור בהוצאת המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, ב- 2013. הספר ניתן כאן להורדה חינמית]

'מהלומה' במלחמת רוסיה אוקראינה

בינואר-פברואר 2022, נאלץ הצבא הרוסי הפולש באוקראינה - בשל מחסור כרוני בכוח אדם (רוסיה מסיבותיה, לא הכריזה על מלחמה וגיוס כללי, ואינה יכולה לעשות שימוש בחיילים סדירים) - לרכז את כוחותיו להגנה על אזור המפתח שבו תוכרע המלחמה - אזור חרסון - ליבה הכלכלי של אוקראינה, על חשבון גזרות חשובות פחות.

ההנהגה הצבאית האוקראינית מיהרה לזהות את ההזדמנות הזו ולנצל אותה באזור חרקוב, העיר השנייה בגודלה באוקראינה - שהוא חשוב פחות מבחינה צבאית; אולם בעל חשיבות עליונה מבחינה תודעתית.

כיוון שלא ידעו כמה כוחות לוחמים נותרו באזור חרקוב ובאיזו עיקשות ילחמו, החליטו לפתוח - כמיטב תורת הלחימה הסובייטית, שגם הגנרלים האוקראינים התחנכו לאורה - במתקפת גישוש קטנה - הקרויה בעגה הצבאית: מהלומה (Udar) - באזור בלקליה.  כשהבינו שהם מצליחים כי הכוחות הלוחמים של הרוסים פשוט אינם, ניצלו את ההזדמנות ומינפו את המהלומה למתקפת נגד, בפריסה רחבה (כי הם אינם חוששים ממתקפת נגד רוסית בשל המחסור הרוסי בחיילים), עד שנעצרו בקו ההגנה הרוסי החזק (מצפון לדרום) לאורך הנהר אוסקיל.

[לאוסף המאמרים על 'דחיפה' (Perturbation) ומהלומה מערכתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מבצע 'עלות השחר', לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'דחיפה' (Perturbation) ומהלומה מערכתית.
• אוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה.
• אוסף המאמרים על מבצע 'עלות השחר'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'דירקטיבה'.
• הרחבת המושג: 'דחיפה' (Perturbation).
• הרחבה על 'תורת המערכות המורכבות'.
• הרחבה בנושא 'תורת הכאוס'.
• הרחבת המושג: 'דחיפה'.
• הרחבת המושג: 'מושך'.
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת'.
• הרחבת המושג: 'אי ודאות'.
• הרחבת המושג 'אומנות המערכה'.
• הרחבת המושג: 'טקטיקה'.
• אוסף המאמרים על מבצע 'עלות השחר'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• הרחבת המושג: כאוס.
• אוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• הרחבת המושג: 'מטרה אסטרטגית'.
• הרחבת המושג: 'תמרון'.
• הרחבת המושג: 'הלם מערכתי'.

[בתמונה: לשנות את ה'מושך' ולשבש את ה'סדר' של האויב... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2022), יחסי רוסיה – אוקראינה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 21/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מושך, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דחיפה - (‘Perturbation’): להזיז מערכת למצב חדש, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אמנות המערכה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה אסטרטגית, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), תמרון ומשמעויותיו באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 27/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), הלם מערכתי, ייצור ידע, 2/6/14.
• נוה שמעון (2003), אמנות המערכה, התהוותה של מצוינות צבאית, תל אביב: מערכות.
• רזי ויחזקאלי (2013), תב"צים – תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה, גלילות: מרכז המחקר של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל.
• פנחס יחזקאלי (2022), מבצע 'עלות השחר' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 8/8/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת הכאוס, ייצור ידע, 12/4/14.

• פנחס יחזקאלי (2020), דירקטיבה היא בדרך כלל עמומה! ייצור ידע, 16/2/20.