תקציר: במלחמת שמחת תורה – 'מבצע חרבות ברזל' גילינו באיזו תבונה הצליח חמאס להגדיל באופן משמעותי את העומק האסטרטגי שלו (Strategic Depth) דרך שימוש מושכל במינהור. בהיבט הצבאי והגאו-פוליטי, המושג: 'עומק אסטרטגי' מתייחס למרחק בין גבולות המדינה לבין אזורי הליבה החיוניים שעליהם היא מבקשת להגן. העומק הזה הוא לא רק גיאוגרפי אלא כולל גם אלמנטים כמו שטח, תשתיות ויכולות הגנה. דוגמה שונה היא העומק האסטרטגי של ברית המועצות - מרחביה העצומים - שאפשרו לה להכיל את פלישת נפוליאון לרוסיה ב- 1812, ואת פלישת הנאצים ב- 1941.

[בתמונה: כך ראתה הבינה המלאכותית את משמעות המושג 'עומק אסטרטגי'... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

עודכן ב- 25 בדצמבר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר ראשון מתוך ארבעה בסוגיית העומק האסטרטגי. למאמרים האחרים לחצו:

• פנחס יחזקאלי: "לישראל אין שום עומק אסטרטגי". האמנם?
• פנחס יחזקאלי: מערכת מנהרות כעומק אסטרטגי.
• גרשון הכהן: מטרופולין ירושלים כעומק אסטרטגי.

*  *  *

במלחמת שמחת תורה – 'מבצע חרבות ברזל' גילינו באיזו תבונה הצליח חמאס להגדיל באופן משמעותי את העומק האסטרטגי שלו (Strategic Depth) דרך שימוש מושכל במינהור. 'עומק אסטרטגי' הוא מושג במונחים צבאיים וגיאו-פוליטיים, המתייחס למרחק בין גבולות המדינה לבין אזורי הליבה החיוניים שעליהם היא מבקשת להגן. למושג הזה מוקדש המאמר.

נגדיר עומק (Depth) מבחינה צבאית, כמרחק שבין הקו הקדמי לבין הקו העורפי של מרחב, של שטח או של גוף צבאי, הפרוס או ערוך בשטח. חשיבותו של מרחק זה גדלה בשדה הקרב המודרני עם העמקתו בשל השפעתה המתמדת של הטכנולוגיה. העומק מספק את המרחב שבו מתרחש התמרון המערכתי. שליטה מבוקרת על העומק משקפת את יכולתה של מערכת ידידותית לבצע תמרון יזום, ובה בעת למנוע את יכולת התמרון מהמערכת היריבה (נוה, 2003, ע' 223).

בהתאמה, נגדיר 'עומק אסטרטגי' (Strategic Depth) כ"מרחק בקו אוויר בין קו ההגנה הקדמי של מדינה או בין קו גבולה - לבין אותם מרחבים בתוכה, שכיבושם או פגיעה חמורה בהם מסכנים את עצם קיומה (אזורי הליבה החיוניים שלה). נתוני העומק האסטרטגי הם גורם משפיע בעל חשיבות מכרעת במאזן העוצמה האסטרטגי, ולנתונים אלה יש חשיבות עליונה כדי להכריע את האויב הכרעה אסטרטגית, ולמנוע ממנו להכריע את כוחותינו" (אג"ם-תוה"ד, 1998, ע' 472). נתוני העומק האסטרטגי הם גורם משפיע בעל חשיבות מכרעת במאזן העוצמה האסטרטגי.

היה זה העומק האסטרטגי של רוסיה, קרי, המרחבים העצומים שלה, שאפשרו לה להכיל את פלישת נפוליאון לרוסיה ב- 1812. המרחקים הבלתי נתפסים הללו אפשרו לרוסים למשוך זמן, באמצעות ניהול נסיגה מבוקרת, תוך הימנעות מקרב הכרעה, עד שירד החורף והפולש הותש ונאלץ לסגת. אותו עומק אסטרטגי הציל את ברית המועצות בשנית בקיץ 1941 בעת מבצע ברברוסה, כשפלשו אליה צבאות גרמניה הנאצית. המרחבים הבלתי נגמרים אפשרו לרוסים לסגת, כשהם מעבירים תעשייה חיונית הרחק לאחור, מעבר להישג ידו של הווארמאכט.

גם אצלנו, השטחים שכבשה ישראל במלחמת ששת הימים ב- 1967, אפשרה לישראל לספוג את המתקפה הערבית ב- 1973, לבלום אותה ולצאת למתקפת נגד, בשתי החזיתות: המצרית והסורית.

[להרחבה בנושא העומק האסטרטגי של ישראל, לחצו כאן]

[בתמונה: משמעותו של עומק אסטרטגי, הלכה למעשה - נפוליאון בונפארט ושרידי ה'גראנד ארמה' נסוגים מובסים מרוסיה. התמונה היא נחלת הכלל]

חיוניות העומק האסטרטגי מנקודת מבט צבאית

הגנה מפני פלישה: עומק אסטרטגי מספק אזור חיץ נגד פלישות פוטנציאליות. למדינה בעלת עומק אסטרטגי רב יש יותר זמן להתגייס ולהגיב לאיומים חיצוניים, מה שמקשה על יריב להגיע במהירות ולתפוס אזורים מרכזיים.

גמישות בהגנה: כוחות צבאיים יכולים לפעול בצורה גמישה יותר כאשר יש עומק אסטרטגי. הם יכולים לנהל תמרונים אסטרטגיים, להתארגן מחדש ולצאת למתקפות נגד מבלי להיות מוגבלים מיד על ידי קרבת האויב.

יתרונות לוגיסטיים: עומק אסטרטגי מאפשר יצירת רשתות לוגיסטיות ואספקה חזקות. הדבר חיוני לקיום פעולות צבאיות לאורך תקופות ממושכות, במיוחד לנוכח שיבושים הנגרמים מפעולות האויב.

יישום קל יותר של אסטרטגיות הגנה, כגון שימוש במכשולים ובביצורים טבעיים, ניתנות לביצוע יותר עם עומק אסטרטגי גדול יותר. הצבא יכול ליצור קווי הגנה וביצורים, תוך ניצול המאפיינים הגיאוגרפיים לטובתם.

הגנה על תשתית קריטית: תשתית חיונית, לרבות רשתות תקשורת, מרכזי תעשייה ומתקנים מרכזיים, יכולות להיות ממוקמות אסטרטגית עמוק יותר בתוך המדינה, ולהפחית את הסיכון ללכידה מיידית או להרס במקרה של פלישה.

גורם הרתעה: התפיסה של מדינה מוגנת היטב ועמוקה יכולה לפעול כגורם מרתיע. יריבים פוטנציאליים עשויים להיות פחות נוטים ליזום פעולות איבה אם הם צופים בפני אתגרים משמעותיים בשל העומק האסטרטגי של האומה המגנה.

[בתמונה: צה"ל נסוג מאפריקה בסוף מלחמת יום הכיפורים, 1973. העומק האסטרטגי שהקנהו מרחבי סיני אפשר לישראל להכיל את מתקפת הפתע המצרית, ו'להפוך את הגלגל' לטובתה.  צילום: בישקו, באדיבות ארכיון צהל]

חיוניות העומק האסטרטגי מנקודת מבט לאומית

יציבות חברתית-כלכלית: עומק אסטרטגי תורם ליציבות חברתית-כלכלית על ידי שמירה על מרכזים ומשאבים כלכליים מרכזיים. יציבות זו חיונית לרווחת האוכלוסייה ולהתפתחות הכללית של האומה.

פגיעות אזרחית מופחתת: עומק אסטרטגי רב יותר מסייע במזעור ההשפעה המיידית של סכסוכים צבאיים על אוכלוסיות אזרחיות. ערים ואזורים עירוניים נוטים פחות להיות ממוקדים ישירות, מה שמפחית את הסיכון לחיי אזרחים ולתשתית.

שמירה על זהות לאומית: ההגנה על סמלים היסטוריים, תרבותיים ולאומיים מתאפשרת על ידי עומק אסטרטגי. זה עוזר לשמר את זהות האומה ואנשיה בתקופות של סכסוך.

ניהול משברים ותגובה לאסונות: עומק אסטרטגי מאפשר ניהול משברים יעיל ותגובה לאסון. לנוכח אסונות טבע או מצבי חירום אחרים, הממשלה יכולה לתאם מאמצי תגובה עם פחות איום מידי מצד יריבים חיצוניים.

מינוף פוליטי: למדינה בעלת עומק אסטרטגי עשויה להיות עמדה חזקה יותר במשא ומתן ובדיפלומטיה בינלאומית. היכולת לעמוד בלחצים חיצוניים ולשמור על יציבות פנימית משפרת את המינוף הדיפלומטי של אומה על הבמה העולמית.

חוסן לאומי: עומק אסטרטגי תורם לחוסן הכללי של אומה. הוא מאפשר למדינה לסבול ולהתאושש מזעזועים חיצוניים, בין אם הם סכסוכים צבאיים, אתגרים כלכליים או אסונות טבע.

שיקולים מרכזיים בעיסוק בעומק האסטרטגי

• עד כמה פגיעים הנכסים למתקפת מנע מהירה, ועד כמה היא יכולה לספוג אובדן ראשוני של שטחים, ולייצר מתקפת נגד אפקטיבית רחוק ממוקדי הכוח של המדינה (ויקיפדיה).
• הפשרה שבין מרחב וזמן. כישלונה של גרמניה להביס את ברית המועצות בין 1941 ל-1942 הוא דוגמה היסטורית לכך. הסובייטים נסוגו בעת ההתקפה הגרמנית מפולין לפאתי מוסקבה, ובזמן שהקנו להם המרחבים העצומים של ברית המועצות, הם הסיטו את התשתית התעשייתית מזרחה מהרי אורל (ויקיפדיה).

[בתמונה: עומק אסטרטגי גם במשחק... תמונה חופשית שהועלתה על ידי yashima לאתר flickr]

הגדלה מלאכותית של העומק האסטרטגי

מדינה יכולה להרוויח - באופן מלאכותי - אלמנטים מסוימים שמקנה העומק האסטרטגי שלה בשתי דרכים עיקריות:

• שימוש במדינה אחרת כגיבוי, אם לצורך קליטת תחומים שיש להגן עליהם; ואם לגבי יציאה לתקיפה ממנה. מעצמות אף נוהגות להחזיק בסיסים כאלה במדינות אחרות, דוגמת הבסיסים שמחזיקה ארצות הברית למשל באירופה ובדרום מזרח אסיה, או למשל, הבסיסים החדשים שהקימה רוסיה בסוריה.
• שימוש בים כעומק אסטרטגי דרך החזקת צי (כולל נושאות מטוסים וצוללות) שיכול לשמש בסיס לתקיפה במידת הצורך.
• שימוש במנהרות כעומק אסטרטגי [לאסופת המאמרים בנושא הלוחמה התת-קרקעית, לחצו כאן].

לסיכום,

עומק אסטרטגי הוא גורם קריטי הן למוכנות הצבאית והן לחוסן הלאומי. הוא מספק גמישות בהגנה מפני איומים חיצוניים, ומאפשרת למדינה להגן טוב יותר על אנשיה, משאביה וזהותה תוך שמירה על יציבות וגמישות מול אתגרים שונים.

כפי שנכתב, עומק אסטרטגי הוא מושג במונחים צבאיים וגיאו-פוליטיים המתייחס למרחק בין גבולות המדינה לבין אזורי הליבה החיוניים שעליהם היא מבקשת להגן. העומק הזה הוא לא רק גיאוגרפי אלא כולל גם אלמנטים כמו שטח, תשתיות ויכולות הגנה. עומק אסטרטגי יכול לתרום משמעותית למדינה מנקודת מבט צבאית ולאומית כאחד.

[בתמונה: גם מערך מנהרות גדול מספק עומק אסטרטגי - מנהרות החיזבאללה כדוגמה קרובה לשימוש בתווך התת קרקעי... תמונת אילוסטרציה - חיים צח לע"מ]

נספח: אתם חושבים שעמרם מצנע הבין שטעה?

מפקד פיקוד המרכז, האלוף עמרם מצנע ב- 1989: "בכשאפשר לירות טילים ארוכי טווח אין שום חשיבות לעומק אסטרטגי. הסכמים יעניקו לנו ביטחון גדול יותר מאשר עומק אסטרטגי"...

אתם חושבים שהוא כבר הבין?

[בכרזה: מפקד פיקוד המרכז, האלוף עמרם מצנע ב- 1989: "כשאפשר לירות טילים ארוכי טווח אין שום חשיבות לעומק אסטרטגי. הסכמים יעניקו לנו ביטחון גדול יותר מאשר עומק אסטרטגי"... מקור התמונה: אתר הכנסת. שם הצלם אינו מוזכר. הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אסופת המאמרים בנושא הלוחמה התת-קרקעית.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: עומק אסטרטגי.
• אג"ם-תוה"ד (1998), המילון למונחי צה"ל, תל אביב: צה"ל, מטכ"ל.
• פנחס יחזקאלי (2018), "לישראל אין שום עומק אסטרטגי". האמנם?, ייצור ידע, 21/4/18.
• נוה שמעון (2003), אמנות המערכה, התהוותה של מצוינות צבאית, תל אביב: מערכות.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת שמחת תורה 2023 – 'חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.