[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Dun.can לאתר flickr]

המושג 'עליונות הטווח הקצר' הוא אחד מחסמי המשילות, המאפיין ממשלים מערביים בעשורים האחרונים: הם מתקשים לגייס משאבים לפרויקטים לאומיים של הטווח הארוך, שאינם נושאים רווחים פוליטיים בטווח המידי; ומביאים בעיות למצב משברי, כדי שתהיה להם לגיטימציה להוצאות כבדות.  

פרשת שירותי הכבאות כמקרה בוחן

מספר ועדות - שהוקמו מאז שנת 1976 לבחינת המבנה הארגוני של שירותי הכבאות, לאור אירועי השריפות הגדולות -  חזרו והמליצו להפוך את מערך הכבאות ממערך מוניציפלי למערך ארצי. המלצה נוספת הייתה שבראש המערך יעמוד נציב בעל סמכויות פיקודיות. המלצותיהן של ועדות אלו לא יושמו (גם במקרי שהממשלה קיבלה חלק מהן).

למשל בדוח ועדת לפידות, שהוגש לשר הפנים בשנת 1995, נקבע בין השאר כי מערך הכבאות אינו כשיר להתמודדות הולמת עם שרפות גדולות ורחבות היקף ולוקה בארגונו ובפריסתו ובכוח האדם העומד לרשותו ובציודו. בדוח נקבע עוד כי יש לשנות את המבנה הארגוני של המערך ולעגן אותו בחקיקה. הוועדה לבחינה ולתכנון מערך הכבאות (ועדת גינוסר) הגישה את המלצותיה לשר הפנים בשנת 1998, וגם היא המליצה על רפורמה.[1] אך מאז ועד אירוע אסון הכרמל לא נעשה דבר.

מקורות והעשרה

[1] סוגיות נבחרות בביטחון הפנים,  מאי 2015, הכנסת מרכז המחקר והמדע, עמ' 19 הערה 64.