[התמונה: דובר צה"ל]
המושג צבא קטן וחכם נטבע כבר בשנות השמונים של המאה הקודמת על ידי הרמטכ"ל לשעבר, דן שומרון, עוד לפני היכנסו לתפקיד הרמטכ"ל; אולם, הוא מעסיק את צה"ל גם היום בעקבות השתנות הדוקטרינה של הצבא האמריקני מאז מחצית שנות התשעים בדגם של המהפכה בעניינים צבאיים.
לדוגמה, ב- 21 למרץ 2013 התבטא הרמטכ"ל, בני גנץ, בכנס התקשוב והסייבר הבינלאומי הראשון, בזכות צבא קטן וחכם: "אנחנו צריכים הרבה מאוד טנקים, מטוסים, כוחות חי"ר ומערכות איסוף אבל העידן הזה של מסות של סד"כ כבר לא קיים. אנחנו חייבים לנצל כעת את כוח האדם ואת הפיתוחים הטכנולוגיים. סד"כ קטן שיהיה מצויד, זריז, גמיש, ממוגן קטלני ומוכן... מה שיאפשר לנו לעשות זאת", ציין הרמטכ"ל, "זה מודיעין איכותי מלמעלה למטה ומלמטה למעלה ורשת מערכתית, רב זרועית וטקטית" (קרוב, 2013).
יש הסבורים כי תפיסה זו במציאות שבה נדרש צה"ל להתמודד שגויה. כך למשל טען האלוף גרשון הכהן, כי "התקדמות לקראת פריצת דרך לשדות יתרון, חייבת להיות מושלמת גם במסה רחבה של כוח: אמנם אין נדרש כי המסה תתקיים במוכנות מידית. לא בזמינות מידית, אבל נדרש שתהיה אופציונלית, עם שימור של יכולות פשוטות ופרימיטיביות. הדוגמה שהיא עבורי משל מאלף: אבא שלי, בירושלים, לא זרק את תנור הנפט הישן ובסופת השלג כשלא היה חשמל נהנה מחום התנור שאחרים מזמן זרקו. הוא שמר את התנור הישן כי הוא לא מאמין שהמערכת הכללית תעבוד במצביי חירום. אנו מבקשים יותר מדי ליצור לעצמנו את האשליה שהמערכת אמינה וכמעט כל יכולה.
מכיוון שאנחנו מתמודדים מול מערכות תרבותיות המתאפיינות בכישורים מסתגלים, יש להניח כי בכל מקום שנשיג עליונות הם ימצאו גם את שדות הנחיתות ושם יפעלו. הם יכולים לפעול במרחב רעיונות מגוון כמו התקוממות עממית שיכולה להיות חיצונית ופנימית, ומה נעשה לדוגמה מול מאה אלף איש שיחסמו את ציר ואדי ערה? האם נזרוק עליהם חימוש מונחה מדויק של חיל האוויר? ממש לא. מבחינה זאת אנחנו מתקיימים ונבחנים במרחבים היברידיים, המשתנים ומתהווים מחדש באופן רציף ודינמי. בהחלט תתכן היווצרות של איום אחר, בו לא יהיה תחליף למסה צבאית פשוטה, בעלת יכולת לנוכחות רציפה במרחב הפעולה ורחבת היקף בכמותה.
בהדגשת תפקיד המרכיב האנושי, ראוי לדעתי להבהיר כי הוא בא לביטוי לא רק באיכות מצטיינת של קומץ יחידות מובחרות ומצטיינות, אלא גם בהשלמה של ממד המרכיב האנושי, בהתממשותו במסה בינונית באיכותה אך רחבת היקף בכמותה. כמו אירועי מרתון בין-לאומיים בערים הגדולות. בצמוד לתחרות המתקיימת בין קומץ ספורטאים מצטיינים, מתקיים אירוע רב משתתפים, היוצר באמצעות המסה הכמותית את האווירה המהדהדת של פסטיבל ספורטיבי עירוני. ללא ההשתתפות ההמונית של מסת רצים בינונית בהישגיה, לא היה נוצר לאירוע ההד המצופה.
כך גם בהפעלת כוח, בשעה שאומה נקלעת למלחמה. את מלחמת גדעון במדיינים הוא מתחיל בקרב לילה עם קומץ קטן של שלוש מאות לוחמים נבחרים. אולם כשמתפתח לאור ההצלחה הראשונית, קרב רדיפה הוא זקוק למסה רחבת היקף בכמותה, וקורא "לכל איש אפרים" להצטרף (שופטים ז' כ"ד).
בנוסף לפיתוח שדות יתרון טכנולוגיים וקומץ נבחר של מצוינים, המרכיב האנושי במלחמה נידרש לעתים, גם לעוצמה כמותית. היבט זה הדורש קיום של יותר מצבא קטן וחכם ראוי בצה"ל לבחינה מחודשת" (הכהן, 2014).
