תקציר: 'תכנון' (planning) היא פעולה קוגניטיבית מודעת, שאדם או קבוצה מבצעים, כדי להתכונן לקראת אירועים עתידיים, למשימה מסוימת או לצורך השגת מטרה. לעולם תהיה השפעת אי הוודאות חזקה יותר מן המתכנן, אולם, תכנון אפקטיבי יכול לסייע לאדם להימנע משגיאות, או לצמצם את הסבירות להן. התכנון כולל את ארגון כל הפרטים באותה פעולה, כדי לגבש שיטת ביצוע בתהליך חשיבה שיטתי. גיבוש זה נעשה באמצעות הערכת מצב. הוא מערב קבלת החלטות בין אפשרויות הפעולה - העומדות לרשות האדם - וארגון של סדר הפעולות הנבחר...

[בתמונה: תכנון - להקטין את מרווח אי הוודאות... זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 7 במרץ 2022

"תכנית היא כמו עץ, צריך שיהיו לה ענפים, בדים ועלים, אחרת היא תהיה שדופה כמוט" (ב.ה. לידל-הארט)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

המשגה: 'תכנון' (planning) היא פעולה קוגניטיבית מודעת, שאדם או קבוצה מבצעים, כדי להתכונן לקראת אירועים עתידיים, למשימה מסוימת או לצורך השגת מטרה. תכנון אפקטיבי יכול לסייע לאדם להימנע משגיאות, או לצמצם את הסבירות להן. 

התכנון כולל את ארגון כל הפרטים באותה פעולה, כדי לגבש שיטת ביצוע בתהליך חשיבה שיטתי. גיבוש זה נעשה באמצעות הערכת מצב. הוא מערב קבלת החלטות בין אפשרויות הפעולה - העומדות לרשות האדם - וארגון של סדר הפעולות הנבחר. 

התוצר של פעולת התכנון הוא גיבוש של תוכנית, אשר תנחה את ההתנהגות של האדם ואת האופן שבו הוא פועל (שילוב של אג"ם-תוה"ד, 1998, ע' 650; וויקיפדיה).

בעולם מורכב, תכנון חייב להיות מורכב ומדוקדק. היה זה הוגה הדעות הצבאי, ב.ה. לידל הארט שאמר: "תכנית היא כמו עץ: צריך שיהיו לה ענפים, בדים ועלים. אחרת, היא תהיה שדופה כמוט":

[לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן] [על 'תכנית שליפן' כמקרה בוחן לתכנון מורכב, שנכשל, לחצו כאן]

[בתמונה: "תכנית היא כמו עץ, צריך שיהיו לה ענפים, בדים ועלים, אחרת היא תהיה שדופה כמוט" (ב.ה. לידל-הארט). תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Rod Brazier לאתר flickr]

כל תכנון הוא הימור

"שום תוכנית אינה שורדת את המגע הראשון עם האויב" (גנרל פרוסי; המקור: הרפורד, 2015, עמ' 49).

כל תכנית היא יריית חץ לעתיד. ניסיון לעצב אותו מחד גיסא; ולנבא כיצד יגיבו היריבים וגורמים בסביבה המשימתית, מאידך גיסא. חוסר היכולת שלנו לנבא בוודאות את העתיד ולהעריך תוצאות בלתי צפויות (תב"צים), הופך כל תכנון להימור.

על כן, אין מנהיג שיכול לקבל אך ורק החלטות נכונות, ונקודת המוצא של כל תכנון הוא שלא יעמוד במבחן המציאות, ותידרש הסתגלות מהירה לתנאים משתנים.

לדוגמה (הרפורד, 2015, עמ' 49):

[בתמונה משמאל: כריכת הספר: 'הסתגלות' לטים הרדפורד, שראה אור בגרסתו העברית במרץ 2015, בהוצאת כנרת זמורה דביר. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

• נפוליאון בונפרט, אולי גדול המצביאים של כל הזמנים, פלש לרוסיה בראש צבא של חצי מיליון חיילים, ושב מושפל לאחר שיותר מ־ 90 אחוז מחייליו נפלו בקרב או ערקו.
• נשיא ארצות הברית, ג'ון פ' קנדי הצליח לכופף את ידו של מנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב במהלך משבר הטילים בקובה; ובכל זאת הוא ייזכר גם בגלל הפיאסקו של מפרץ החזירים, כאשר שכנע את עצמו בדרך כלשהי ש־ 1,400 גולים קובנים שהתאמנו בארצות הברית יוכלו לגבור על פידל קסטרו ועל צבאו, וכל זאת בלי שיתעורר חשדו של איש שארצות הברית עומדת מאחורי המהלך.
• מאו דזה דונג היה מפקד גדול, אבל מנהיג איום ונורא בעת שלום, ויהירותו גרמה למותם של עשרות מיליונים מבני עמו.
• וינסטון צ'רצ'יל הזהיר מפני הסכנה שבעלייתו של היטלר, והיה מנהיג מעורר השראה בזמן מלחמת העולם השנייה, אבל כשר הימייה הבריטי במלחמת העולם הראשונה הוא דחף למפלה הנוראה בגליפולי, שתבעה את חייהם של רבבות חיילים ממדינות ההסכמה.

לסיכום, לא ניתן לסלק את אי הודאות מהתכנון; ולעולם יהיה חלקו גדול דיו להטות את הכף. לכן, תכנון יהיה תמיד בגדר הימור. יחד עם זאת, תכנון טוב יכול לצמצם מאוד את מרווח אי הוודאות, ולהגדיל מאוד את סיכויי ההצלחה!

[הכרזה: ייצור ידע]

[להרחבה על חשיבות אי הוודאות בקרב טננברג, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סביבה משימתית', לחצו כאן] [להרחבה בנושא תוצאות בלתי צפויות, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן]

מושגים קרובים

• תכנון אסטרטגי
• תכנון מול ביצוע
• תכנון מתחת לרדאר
• תכנון אסטרטגי ברמה הלאומית

[לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: תכנון (פעולה).
• אג"ם-תוה"ד (1998), המילון למונחי צה"ל, תל אביב: צה"ל, מטכ"ל.
• הרפורד טים (2015), הסתגלות, מדוע כל הצלחה מתחילה בכישלון, אור יהודה: כנרת, זמורה ביתן דביר.
• רזי עפרון, יחזקאלי פנחס (2013), תב"צים - תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה, גלילות: המכללה לביטחון לאומי, צה"ל.
• פנחס יחזקאלי (2020), מהו הגורם שמכריע מערכות? קרב טננברג כמקרה בוחן, ייצור ידע, 23/2/20.
• פנחס יחזקאלי (2020), תכנית שליפן: קלסיקה של תכנון… שנכשלה! ייצור ידע, 26/2/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), קבלת החלטות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 31/12/19.

[להורדת חינמית של הספר למעלה, לחץ: Razi__Yehezkeally_-The_Responsible_Organization]