תקציר: המושג אוליגרכיה נטבע במקור על ידי אריסטו, לתיאור שלטון אריסטוקרטי שנשחת והתנוון. אוליגרכיה ארגונית (Organizational Oligarchy) הינה סוג מנוון של אריסטוקרטיה ארגונית. משמע, השכבה השלטת בארגון, שאנשיה שולטים במירב העוצמה הארגונית ובתהליכי קבלת ההחלטות בו. אבל, בעוד שהאריסטוקרטיה מגיעה ממחלקות הליבה העיקריות של הארגון - והעובדה שאלה שוקדים על ביסוס מעמדם בטווח הקצר רק מסייעת לארגון לשמור על הכיוון הנכון ולהיצמד למטרותיו ארוכות הטווח - באה האוליגרכיה ממחלקות השירותים, או ממחלקות הליבה הפחות חשובות להשגת תכליתו של הארגון. על כן, הפעולות שלה להבטחת מעמדה מטים את הארגון ואת תהליכי קבלת ההחלטות שלו מייעודו וממטרותיו...
[בתמונה: מהותה של אוליגרכיה... המקור: טוויטר. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
[לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]
עודכן ב- 15 בפברואר 2023
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר שלישי מתוך ארבעה, על אנטרופיה והשלכותיה. המאמרים האחרים:* * *
ב- 15 בפברואר 2023, בעיצומה של מחאת גוש השמאל נגד הרפורמה המשפטית של גוש הימין, פרסם השגריר לשעבר ואיש התקשורת, דרור אידר, מאמר בישראל היום, תחת הכותרת: "להשיב את החירות מהאוליגרכיה המשפטית".
אידר מכנה את שופטי העליון אוליגרכיה - משמע, אריסטוקרטיה שהסתאבה; וקובע כי "כוח בלתי מוגבל עשוי לעוור את עיני השופטים מלראות את עמם ולסלף את פסיקותיהם לטובת קבוצת הייחוס שלהם" [להרחבת המושג: 'אריסטוקרטיה ארגונית', לחצו כאן].
אם צדק אידר או טעה לגבי השופטים, אשאיר לקוראים ולאמונותיהם. אבל אקבע כי בכל קבוצה אנושית יש אריסטוקרטיה; ובתי המשפט אינם שונים מכל ארגון ביורוקרטי זקן אחר: זקנה גוררת סטגנציה והמערכת הביורוקרטית שלנו כולה בת כמאה שנים, ומעולם לא עברה רפורמה משמעותית... למושג 'אוליגרכיה' מוקדש המאמר הנוכחי [לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן].
[למאמר של דרור אידר ב'ישראל היום', לחצו כאן]
אוליגרכיה מהי? המשגה
המושג אוליגרכיה נטבע במקור על ידי אריסטו, לתיאור שלטון אריסטוקרטי שנשחת והתנוון [להרחבת המושג: 'אריסטוקרטיה ארגונית', לחצו כאן].
אוליגרכיה ארגונית (Organizational Oligarchy) הינה סוג מנוון של אריסטוקרטיה ארגונית. משמע, השכבה השלטת בארגון, שאנשיה שולטים במירב העוצמה הארגונית ובתהליכי קבלת ההחלטות בו.
אבל, בעוד שהאריסטוקרטיה מגיעה ממחלקות הליבה העיקריות של הארגון - והעובדה שאלה שוקדים על ביסוס מעמדם בטווח הקצר רק מסייעת לארגון לשמור על הכיוון הנכון ולהיצמד למטרותיו ארוכות הטווח - באה האוליגרכיה ממחלקות השירותים, או ממחלקות הליבה הפחות חשובות להשגת תכליתו של הארגון. על כן, הפעולות שלה להבטחת מעמדה מטים את הארגון ואת תהליכי קבלת ההחלטות שלו מייעודו וממטרותיו. [להרחבת המושג, 'קבלת החלטות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן].
כמו במקרה של שלטון האריסטוקרטיה, ההצטרפות לשכבה זו חסומה, בדרך כלל, כמעט לחלוטין ליתר חברי הארגון. אוליגרכיה ואריסטוקרטיה בכלל נוצרות בשל התכונה של מערכות מורכבות שעוצמה תתרכז בידיהם של בודדים. תכונה זו באה לידי ביטוי ברשתות ארגוניות בנטייה שלהן להתמרכז [לאוסף המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן].
[בתמונה: צפון קוריאה - מקרה קיצון של אוליגרכיה ארגונית, במקרה זה, מדינתית]
אוליגרכיה ארגונית - כשהאריסטוקרטיה מתנוונת...
הסוציולוג הגרמני רוברט מיכלס (ראו תמונה משמאל) בספרו "מפלגות פוליטיות" הוסיף לקביעתו של אריסטו - שאוליגרכיה היא שלטון אריסטוקרטי שנשחת והתנוון - את מה שמכונה "כלל הברזל של האוליגרכיה" ("The Iron law of oligarchy"):
לפיו, הנטייה של אריסטוקרטיה להפוך לאוליגרכיה היא טבעית (למשל, בחברות דמוקרטיות) (Michels, 1915).
הכלל הזה מתחבר לנטייתו הסטטיסטית של הטבע לאנטרופיה, לאי סדר, ולנטייתן של מערכות מורכבות להזדקן ולהיפגם [להרחבת המושג: 'אנטרופיה', לחצו כאן].
בלשונו של המתמטיקאי האמריקני, מייסד הקיברנטיקה, נורברט וינר, זוהי "נטייתו של הטבע להשחית את המאורגן ולהרוס כל מה שהוא בעל משמעות" (וינר, 1964, עמ' 27, 16-12) [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'קיברנטיקה', לחצו כאן].
[התרשים עובד במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות dna-7, חברת TECI]
השימוש המוטעה במושג אריסטוקרטיה של פרופ' יצחק אדיג'ס
חשוב לא לטעות:
מומחה הארגון החשוב ביותר בסוף המאה העשרים ותחילת המאה ה- 21, פרופ' יצחק אדיג'ס עושה שימוש במושג אריסטוקרטיה, כדי לתאר שלב של התנוונות במחזור חיי הארגון.
אבל 'אריסטורקרטיה' אצל אדיג'ס משמעה, מן הסתם, אריסטוקרטיה משובשת, קרי, אוליגרכיה (אדיג'ס, 1991).
[בתמונה משמאל; יצחק אדיג'ס, צלם לא ידוע, מתוך אתר VK)
השלב הזה בחיי הארגון מתואר על ידי אדיג'ס כך:
"הפורמליות שולטת. מדגישים את ה"איך" ולא את ה"מה" וה"למה". החדשנות נעלמת, והארגון מתדרדר לשלב "הביורוקרטיה המוקדמת". הדגש הוא על השאלה מי גרם לבעיה ולא מה ניתן לעשות לפתרונה. העימותים, הבגידות והמלחמות הפנימיות שולטים. הדגש הוא על "זירת הקרב" הפנימית. הלקוח החיצוני נתפס כמטרד..." (אדיג'ס, 1991) [על מחזור חיי הארגון על פי אדיג'ס, לחצו כאן].
.
.
אבחון של אריסטוקרטיה ואוליגרכיה בארגון
אריסטוקרטיה ואוליגרכיה ניתנות לזיהוי בניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis - ONA) הבוחן את מידת העוצמה והדומיננטיות של עובדים ומחלקות בארגון.
כך למשל, בדוגמה המוצגת בתרשים למטה, אובחן ארגון, שליבת העיסוק שלו היא מכירת רכב. על כן, מחלקת המכירות צריכה להיות המחלקה המובילה, החזקה והדומיננטית בו.
הגרף בתרשים מס' 1 פורס את המחלקות בסדר יורד על פי מידת הדומיננטיות שלהן. בולט לעין כי מחלקות הכספים השיווק והתפעול (קרי, המטה הקרוב למנכ"ל) דומיננטיות יותר ממחלקת המכירות.
משמע, זוהי אריסטוקרטיה ארגונית שהתנוונה או אוליגרכיה ארגונית. ארגון זה יסבול מהטייה בתהליכי קבלת ההחלטות, כיוון שבעלי העוצמה לא יתירו קבלה של החלטות שתפגענה במעמדן ותחלשנה אותן, גם אם הן לטובת הארגון [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן].
תרשים מס' 1: איתור אוליגרכיה ארגונית
[לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם;
- אוסף המאמרים, הכל על ביורוקרטיה';
- הרחבת המושג: 'אריסטוקרטיה ארגונית';
- הרחבת המושג, 'קבלת החלטות';
- הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת';
- הרחבת המושג: 'אנטרופיה';
- הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת';
- הרחבת המושג: 'קיברנטיקה';
- אוסף המאמרים על 'עוצמה';
- הרחבה על מחזור חיי הארגון על פי אדיג'ס;
- אוסף המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA;
- אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
מקורות והעשרה
- דרור אידר (2013), להשיב את החירות מהאוליגרכיה המשפטית, ישראל היום, 15/2/23.
- וינר נורברט (1964), אנשים ומוחות מכונה (הקיברנטיקה והחברה), תל אביב: ספרית פועלים.
- אדיג'ס יצחק (1991), צמיחה והתחדשות בארגונים, הרצליה: ספריית המרכז הישראלי לניהול.
- פנחס יחזקאלי (2016), מחזור החיים של ארגונים, ע”פ יצחק אדיג’ס, ייצור ידע, 13/4/16.
- פנחס יחזקאלי (2014), אנטרופיה: שום דבר לא נשאר כשהיה…, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
- יחזקאלי פנחס (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
- פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
- פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אריסטוקרטיה ארגונית: כשהעוצמה מצויה בידיים הנכונות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2016), ניתוח רשתות ארגוניות (ONA) באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/4/16.
- פנחס יחזקאלי (2014), רשת ורשת מורכבת: הדרך להסביר ולפשט מערכות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2015), קיברנטיקה, ייצור ידע, 2/2/15.
- יחזקאלי פנחס (2014), גרשון הכהן על הלקח המערכתי מקלטת הרב יוסף, 30/12/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
- יחזקאלי פנחס (2014),הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/7/18.
- פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
- Adizes, I. (2004). Managing Corporate Life Cycles: Aristocracy.
- Michels, R. (1915). Political Parties: A Sociological Study of the Oligarchical Tendencies of Modern Democracy. (E. P. source), Trans.) New York: The Free Press. Retrieved from http://socserv.mcmaster.ca/econ/ugcm/3ll3/michels/polipart.pdf.