תקציר: לאלתור מוענקת משמעות חשובה בתחום הניהול. היכולת לאלתר הינה תכונה יקרת ערך, המסייעת למשתמשים בה לפתור משברים שבדרך פורמלית היה קושי להתמודד איתם. אולם, מסתבר כי היא יכולה להוות גם אליבי לחוסר מקצועיות ואף חמור מכך - חוסר רצון להתמקצע...

[בתמונה: אלתור... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Instill Moments לאתר flickr]

[לקובץ המאמרים על מקצועיות ומקצוענות, באתר ייצור ידע]

המאמר עודכן ב- 14 בנובמבר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

• פנחס יחזקאלי: אלתור – נשקם של המקצוענים או תחליף למקצועיות?

*  *  *

מקורו של המושג אלתור (Improvisation) בתחום הספרות והמוסיקה. משמעותו המקורית הייתה "חיבור קטע ספרותי, נאום, יצירה מוסיקלית וכו' בלא הכנה מוקדמת" (אבן שושן, 1968).

תופעת האלתור החלה כ"פריבילגיה של המקצוענים". אמנים, כל אחד בתחומו, הרשו לעצמם להוסיף משלהם, על בסיס יצירה קיימת. הדוגמה הקלאסית לשימוש באלתור הינה ה"ג'ם סשן" של נגני הג'אז. השתתפות בהרכבים אלו חייבה, בנוסף לכשרון טבעי, מקצוענות ברמה גבוהה והביאה את האלתור לרמה של אמנות.

בהיבט הניהולי, האלתור הינו מונח ניטרלי, המתאר דרך התמודדות יצירתית, לא שגרתית עם אירועים או מצבים, שעיקרה שילוב של פעולות וכלים שבדרך כלל אינם מופעלים יחדיו. השיפוט הערכי של האלתור - האם הוא טוב ותורם או מיותר ומפריע - הינו תוצר תרבות, תלוי בעיניו של המעריך.

[להרחבת המושג 'יצירתיות', לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

לאלתור מוענקת משמעות חשובה בתחום הניהול. היכולת לאלתר הינה תכונה יקרת ערך, המסייעת למשתמשים בה לפתור משברים שבדרך פורמלית היה קושי להתמודד איתם.

אולם, מסתבר כי היא יכולה להוות גם אליבי לחוסר מקצועיות ואף חמור מכך - חוסר רצון להתמקצע. סנדלר (1992) קובע כי האלתור הוא גם נשקם של המנהלים חסרי היכולת (בשירות הציבורי): "מצער לקבוע, במלוא האחריות, שיכולת ניהולית אינה בעלת משקל במינוי מנהל בשירות הציבורי... באין ידע ויכולת, האלתור מהווה את הכלי העיקרי".

דוגמה קלאסית של שימוש באלתור כאליבי לחוסר מקצועיות, הוא צה"ל. פרופ' אבי קובר (ראו תמונה משמאל) טוען כי "בשנים רחוקות יותר, צה"ל סיפק "קבלות" על הצלחות בלי עיסוק בתיאוריה צבאית, ולפיכך התקבל הרושם שאפשר להסתדר גם בלעדיה.

[תמונתו של פרופ' קובר משמאל: באדיבות אוניברסיטת בר אילן]

אולם בעשורים האחרונים נִבעו בקיעים בחומת ההצלחה, ורבו המקרים של תפקוד לקוי בשדה הקרב. הטכנולוגיה, שקנתה לה מעמד של ממד מוביל במלחמה ובאסטרטגיה, הפכה בהדרגה לחזות הכול ויצרה "פולחן טכנולוגיה". תרמו גם תכונות המאפיינות את התרבות הישראלית בכלל, כגון ביצועיזם, הנטייה לסמוך על תושייה ועל אלתור, ושיכרון הכוח בעקבות ההצלחה של 1967. לאלה התווספו פיתויי השוק האזרחי בעבור צעירים משכילים ומוכשרים, שהיו יכולים לחזק את הרובד האינטלקטואלי של הצבא..." (קובר, 2014). וכאמור, באין מקצועיות, נותר האלתור...

[להרחבה בנושא הצלחה וכישלון, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מקצועיות ומקצוענות, באתר ייצור ידע]

מקורות והעשרה

• יחזקאלי פנחס, שלו אורית (1995), האילתור: יתרון או מכשלה, ניהול, גיליון מס' 104, יוני 1995, עמ' 15-11.
• אבי קובר (2014), ניתוח של המחשבה הצבאית הישראלית: צה"ל הוא צבא מעשי, מאלתר וחסר עומק אינטלקטואלי, הקרן הלאומית למדע, מחקר בגובה העיניים, 15/10/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), יצירתיות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2020), מקצועיות ומקצוענות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 24/8/20.