תקציר: מקורו של המושג אריסטוקרטיה ביוונית (ראו בהמשך), ומשמעו: "שלטון הטובים ביותר". אריסטוקרטיה ארגונית (Organizational Aristocracy) היא האליטה השלטת בארגון. היא אמורה לבוא מתוך מחלקות הליבה העיקריות של הארגון. משמע, אותן מחלקות שמשיגות ישירות את מטרות הארגון, יותר מהאחרות. אריסטוקרטיה נוצרת בשל הנטייה של מרשתות מורכבות להתמרכז, ובשל התכונה של מערכות מורכבות שעוצמה לעולם תתרכז בידיהם של בודדים. ההצטרפות לשכבת האריסטוקרטיה חסומה, בדרך כלל, כמעט לחלוטין ליתר חברי הארגון.

[בתמונה: אריסטוקרטיה ארגונית - כשהעוצמה מצויה בידיים הנכונות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

עודכן ב- 15 בפברואר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כל מערכת אנושית זקוק לאריסטוקרטיה, משמע, לאליטה שלטת, שאנשיה מחזיקים במירב העוצמה הארגונית ובתהליכי קבלת ההחלטות, בו, ומנהיגים אותו להשגת מטרותיו בטווח הארוך.

מקורו של המושג אריסטוקרטיה ביוונית (ראו בהמשך), ומשמעו: "שלטון הטובים ביותר". אריסטוקרטיה ארגונית (Organizational Aristocracy) היא היא האליטה השלטת בארגון [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן].

היא אמורה לבוא מתוך מחלקות הליבה העיקריות של הארגון. משמע, אותן מחלקות שמשיגות ישירות את מטרות הארגון, יותר מהאחרות.

ההצטרפות לשכבת האריסטוקרטיה חסומה, בדרך כלל, כמעט לחלוטין ליתר חברי הארגון.

אריסטוקרטיה נוצרת בשל הנטייה של רשתות מורכבות להתמרכז, ובשל התכונה של מערכות מורכבות שעוצמה לעולם תתרכז בידיהם של בודדים.

[בכרזה: האם העוצמה בארגון נמצאת בידיים הנכונות? התרשים עובד במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות dna-7, חברת TECI]

כל מערכת אנושית זקוקה לאריסטוקרטיה

"אריסטוקרטיה" היא אחת משלוש צורות השלטון החיוביות על פי אריסטו (ראו דיוקן משמאל), מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה ומאבות הפילוסופיה המערבית. בימיו, שימש המונח להגדרת שלטון המעטים בעלי "המידות הטובות", השולטים למען הכלל.

[בתמונה משמאל: אריסטו - שלטון המעטים, בעלי 'המידות הטובות'... התמונה היא נחלת הכלל]

משם, עבר המושג גם לתחום הארגוני. היות אנשי האריסטוקרטיה חלק ממחלקות הליבה העיקריות של הארגון מבטיחה את השגת מטרותיו בטווח הארוך. השכבה הזו אמנם מועדפת ומבססת לעצמה זכויות יתר, אבל בכך היא מבטיחה לארגון המשכיות בשמירה על הכיוון הנכון ולהיצמד למטרותיו ארוכות הטווח.

[להרחבת המושג, 'קבלת החלטות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן]

אוליגרכיה ארגונית - כשהאריסטוקרטיה מתנוונת...

בקוטב השלילי של ה'אריסטוקרטיה' על פי אריסטו מצוי שלטון האוליגרכיה (Oligarchy). משמע, שלטון אריסטוקרטי שנשחת והתנוון [להרחבת המושג: 'אוליגרכיה ארגונית', לחצו כאן].

הסוציולוג הגרמני רוברט מיכלס(ראו תמונה משמאל) בספרו "מפלגות פוליטיות" הוסיף לכך את מה שמכונה "כלל הברזל של האוליגרכיה" ("The Iron law of oligarchy"), לפיו, הנטייה של אריסטוקרטיה להפוך לאוליגרכיה היא טבעית (למשל, בחברות דמוקרטיות) (Michels, 1915).

[תמונתו של רוברט מיכלס משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ssociólogos. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0]

הכלל הזה מתחבר לנטייתו הסטטיסטית של הטבע לאנטרופיה, לאי סדר, ולנטייתן של מערכות מורכבות להזדקן ולהיפגם [להרחבת המושג: 'אנטרופיה', לחצו כאן].

בלשונו של המתמטיקאי האמריקני, מייסד הקיברנטיקה, נורברט וינר, זוהי "נטייתו של הטבע להשחית את המאורגן ולהרוס כל מה שהוא בעל משמעות" (וינר, 1964, עמ' 27, 16-12) [להרחבת המושג: 'קיברנטיקה', לחצו כאן].

השימוש המוטעה במושג 'אריסטוקרטיה' של פרופ' יצחק אדיג'ס

חשוב לא לטעות:

מומחה הארגון החשוב ביותר בסוף המאה העשרים ותחילת המאה ה- 21, פרופ' יצחק אדיג'ס עושה שימוש במושג "אריסטוקרטיה", כדי לתאר שלב של התנוונות במחזור חיי הארגון.

אבל 'אריסטורקרטיה' אצל אדיג'ס משמעה, מן הסתם, אריסטוקרטיה משובשת, קרי, אוליגרכיה (אדיג'ס, 1991).

[בתמונה משמאל; יצחק אדיג'ס, צלם לא ידוע, מתוך אתר VK)

השלב הזה בחיי הארגון מתואר על ידי אדיג'ס כך:

"הפורמליות שולטת. מדגישים את ה"איך" ולא את ה"מה" וה"למה". החדשנות נעלמת, והארגון מתדרדר לשלב "הביורוקרטיה המוקדמת". הדגש הוא על השאלה מי גרם לבעיה ולא מה ניתן לעשות לפתרונה. העימותים, הבגידות והמלחמות הפנימיות שולטים. הדגש הוא על "זירת הקרב" הפנימית. הלקוח החיצוני נתפס כמטרד..." (אדיג'ס, 1991) [על מחזור חיי הארגון על פי אדיג'ס, לחצו כאן].

אבחון של אריסטוקרטיה ואוליגרכיה בארגון

אריסטוקרטיה ואוליגרכיה ניתנות לזיהוי בניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis - ONA) הבוחן את מידת העוצמה והדומיננטיות של עובדים ומחלקות בארגון.

כך למשל, בדוגמה המוצגת בתרשים למטה, אובחן ארגון, שליבת העיסוק שלו היא מכירת רכב. על כן, מחלקת המכירות צריכה להיות המחלקה המובילה, החזקה והדומיננטית בו. הגרף בתרשים מס' 1 פורס את המחלקות בסדר יורד על פי מידת הדומיננטיות שלהן. בולט לעין כי מחלקות הכספים השיווק והתפעול (קרי, המטה הקרוב למנכ"ל) דומיננטיות יותר ממחלקת המכירות.

משמע, זוהי אריסטוקרטיה ארגונית שהתנוונה או אוליגרכיה ארגונית. ארגון זה יסבול מהטייה בתהליכי קבלת ההחלטות, כיוון שבעלי העוצמה לא יתירו קבלה של החלטות שתפגענה במעמדן ותחלשנה אותן, גם אם הן לטובת הארגון [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן].

תרשים מס' 1: איתור אוליגרכיה ארגונית

[בתמונה: איתור אוליגרכיה ארגונית... התרשים עובד במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות dna-7, חברת TECI]

[לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• אוסף המאמרים, הכל על ביורוקרטיה';
• הרחבת המושג: 'רשת מורכבת';
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת';
• אוסף המאמרים על 'עוצמה';
• הרחבת המושג, 'קבלת החלטות';
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת';
• הרחבת המושג: 'אוליגרכיה ארגונית';
• הרחבת המושג: 'אנטרופיה';
• הרחבת המושג: 'קיברנטיקה';
• מחזור חיי הארגון על פי אדיג'ס;
• אוסף המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• וינר נורברט (1964), אנשים ומוחות מכונה (הקיברנטיקה והחברה), תל אביב: ספרית פועלים.
• אדיג'ס יצחק (1991), צמיחה והתחדשות בארגונים, הרצליה: ספריית המרכז הישראלי לניהול.
• פנחס יחזקאלי (2016), מחזור החיים של ארגונים, ע”פ יצחק אדיג’ס, ייצור ידע, 13/4/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), אנטרופיה: שום דבר לא נשאר כשהיה…, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אוליגרכיה ארגונית: כשהארגון נלקח כבן ערובה…, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), ניתוח רשתות ארגוניות (ONA) באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/4/16.
• פנחס יחזקאלי (2015), קיברנטיקה, ייצור ידע, 2/2/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), רשת ורשת מורכבת: הדרך להסביר ולפשט מערכות, ייצור ידע, 12/4/14.
• Adizes, I. (2004). Managing Corporate Life Cycles: Aristocracy.
• Michels, R. (1915). Political Parties: A Sociological Study of the Oligarchical Tendencies of Modern Democracy. (E. P. source), Trans.) New York: The Free Press. Retrieved from http://socserv.mcmaster.ca/econ/ugcm/3ll3/michels/polipart.pdf