תקציר: אג'יליות (Strategic Agility) קרויה גם גמישות אסטרטגית או זמישות. משמע, שילוב של המושגים גמישות וזריזות (ויקיפדיה, 2013). היא מוגדרת כיכולתו של ארגון לנצל באופן מתמשך את ההזדמנויות הנוצרות עקב השינויים והשיבושים בשוק, על ידי קיום היכולת הפנימית לצפות ולהגיב במהירות למתרחש באותם שווקים, על מנת להשיג יתרון תחרותי. במלים אחרות, זוהי מידת היכולת להתמודד עם נסיבות משתנות, קרי, עם שינויים דינמיים ומהירים, ולהסתגל אליהם...
[בתמונה: גמישות אסטרטגית - אג'יליות - יכולת ההתאמה לנסיבות משתנות... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[לאוסף המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן]
עודכן ב- 20 בינואר 2024
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
אג'יליות (Strategic Agility) קרויה גם גמישות אסטרטגית או זמישות. משמע, שילוב של המושגים גמישות וזריזות (ויקיפדיה, 2013). היא מוגדרת כיכולתו של ארגון לנצל באופן מתמשך את ההזדמנויות הנוצרות עקב השינויים והשיבושים בשוק, על ידי קיום היכולת הפנימית לצפות ולהגיב במהירות למתרחש באותם שווקים, על מנת להשיג יתרון תחרותי.
במלים אחרות, זוהי מידת היכולת להתמודד עם נסיבות משתנות, קרי, עם שינויים דינמיים ומהירים, ולהסתגל אליהם.
ארגון אג'ילי הוא ארגון בעל "מערכת חיסונית" גבוהה. אג'יליות מאפיינת ארגון גמיש, לא ריכוזי ולא מאוד ביורוקרטי. המחשה לכך בסרטו שלפנינו: שלושה כלבים מקבלי נקניקיה כל אחד, אולם הזריז מכולם מנצל הזדמנות, וזוכה במלקוח כולו:
[בסרטון: גמישות היא שילוב של המושגים גמישות וזריזות ]
הגדרה דומה לגמישות אסטרטגית הינה המושג אנטי שביר (Antifragile), שנטבע ע"י נסים ניקולס טאלב, בספרו משנת 2012: "ANTIFRAGILE", שתורגם לעברית ב- 2014 בהוצאת דביר תחת השם "אנטי שביר – איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים" (טאלב, 2014).
אנטי שביר מוגדר כ"דבר שניעור ומגיב ונוקט פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק" (טאלב, 2014, ע' 74). טאלב מדגיש כי אנטי שבירות איננה הסתגלות. הסתגלות משמעה התאמה למציאות משתנה בעוד אנטי שבירות יוצרת פיצוי יתר לשינוי. טאלב מביא לדוגמה את ההידרה המיתולוגית, שבכל פעם שהיו כורתים אחד מראשיה, שניים אחרים צמחו במקומו, ועל כן, היא אהבה להינזק. מושג זה בא למשל לידי ביטוי באמירה "מה שלא הורג מחשל". לפיכך, לחצים (במידה) הם גורם חיובי למערכת מורכבת. שכן, מערכות מורכבות נחלשות ואפילו מתות כששוללים מהן גורמי לחץ (טאלב, 2014, ע' 27).
ברמה האסטרטגית, ארגונים אג'יליים חושבים ופועלים כל העת בדרכים שיובילו לפיתוח של מודלים עסקיים חדשים ולחדשנות. המנכ"לים שלהם ומנהליהם הבכירים נוקטים בגישה מקיפה המאפשרת להם להתוות ולבצע שינויים באסטרטגיה שלהם לאור השינויים בשוק ( Adler, 2012)..
מחקרם של (Doz and Kosonen, 2008) מלמד על חמישה גורמים שונים, הקשורים זה בזה, המרכיבים את יכולתו של הארגון להיות אג'ילי:
- רגישות אסטרטגית Strategic Sensitivity:
- מחויבות קולקטיבית Collective Commitment:
- נזילות משאבים Resource Fluidity:
- חדשנות Innovation:
- כיוון קולקטיבי Collective Direction.
אג'יליות בין הסדר לכאוס
ניתן לשרטט 5 מצבים תאורטיים עיקריים שבהם ארגונים יכולים להימצא בנקודת זמן מסוימת, בין הסדר לכאוס (ראה בתרשים למעטה):
- קיפאון: הכל קפוא...
- סדר: שווי משקל סטאטי למדי...
- סף הכאוס: האזור שבו מצויות ההזדמנויות אך גם הסיכונים. כדי לנצל את הראשונים ולחמוק מהאחרונים, ארגונים חייבים להתנהל כאן באג'יליות מרבית!
- כאוס: המערכת נעה בקיצוניות וללא שליטה ממצב למצב
- התפוררות: המערכת מתפוררת כתוצאה מכאוס או לחילופין מקיפאון שבעטיו לא ניתן היה להגיב בזמן לשינויים קריטיים בסביבה משימתית, ש"הקריסו" את הארגון.
אג'יליות יכולה להימצא רק מתחת לקו האדום שבתרשים. משמע, ב- סף הכאוס אצל ארגונים תחרותיים לא היררכיים; וב- סדר בארגונים היררכיים ביורוקרטיים.
[להרחבה על: 'מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס', לחצו כאן]
כיצד נאבחן אג'יליות?
אג'יליות ניתנת לאבחון בדרכים שונות. למשל, בעזרת שאלונים מסוג מסויים המופצים למנהלי הארגון ולעובדיו ( Adler, 2012).. הדרך המהירה והמדוייקת ביותר הינה באמצעות אבחון רשתי.
אג'יליות מתקיימת בשלושת הממדים המשפיעים ביותר על ארגון: מבנה, ניהול ותרבות ארגונית. האבחון אמור להיעשות בכל שלושת המימדים, כמפורט:
1. מבנה ארגוני:
• האם קיימות רמות היררכיה מיותרות?
• האם טווח ההשפעה – בין עובדים ובין ההנהלה לעובדים – אפקטיבי?
• האם קיימת אריסטוקרטיה ארגונית? אם כן, מה גודלה?
2. ניהול:
• עד כמה הסמכות והאחריות (קשרי ההיררכיה) מובנים לעובדים?
• מה רמת הפתיחות הניהולית?
• מה רמת הקישוריות של עובדים ומחלקות?
• מה רמת הקשרים המבוקשים על ידי העובדים?
• עד כמה קיימים "צווארי בקבוק" משמעותיים במבנה?
• מה רמת התקשורת הרוחבית בין מנהלי המחלקות וההנהלה?
3. תרבות ארגונית:
• האם קשרי העבודה ברורים לעובדים?
• האם קיים שיתוף פעולה בין העובדים? מה רמתו?
• האם קיים שיתוף פעולה בין המחלקות? מה רמתו?
• האם קיים שיתוף פעולה בתוך המחלקות? מה רמתו?
המושג אג'יליות לקוח במקור מהעולם של תרגול פיזי ומתייחס לשינוי תנוחת גוף. שינוי כזה מחייב שילוב של: שיווי משקל, קואורדינציה, כוח, רפלקסים וסיבולת. המושג הורחב גם לתחום הספורט ובהקשר זה הוא מתייחס ליכולת להגיב לפעולה של מתחרה (ויקיפדיה, 2013).
[בתמונה: גמישות אסטרטגית... התמונה שותפה הרבה ברשתות החברתיות ובעל הזכויות בה לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
בשנים האחרונות נעשה שימוש רב במושג זה בהקשר העסקי או הארגוני, בו מייצג המושג את היכולת של חברה או ארגון להגיב מהר לנסיבות המשתנות ולצעדים שנוקטות חברות מתחרות. בגלל האצת קצב השינויים העסקיים בעשורים האחרונים, היכולת של חברה להגיב במהירות ובאופן מתאים לשינויים מהווה במקרים רבים תנאי הכרחי להצלחתה ולפעמים אף להישרדותה. Agility של ארגון תלויה בתרבות הארגונית, במבנה, בסגנון הניהולי ובמערכות המידע הממוחשבות, המהוות מרכיב הכרחי להתנהלות העסקית של רוב הארגונים ומימוש תהליכים עסקיים בהם הוא מעורב. אפשר לומר כי Agility היא תוצאה של רמת ה"אינטליגנציה הארגונית", הנמדדת על פי משתנים הקשורים למבנה הרשתי של הארגון: מהירות זרימת המידע, מידת התלות של הארגון בגורמים שונים בתוך המערכת, מידת ההלימה שיש בין המבנה ההיררכי של הארגון לבין מרכזיות האנשים החברים בו וחשיבותם בעיני אלו הנמצאים איתם באינטרקציה, ועוד (ויקיפדיה, 2013).
אחד המכשולים העיקריים ל-Agility של ארגונים הן מערכות המידע הממוחשבות של הארגונים. מערכות אלו נבנו בארכיטקטורה ובכלים שמקשים על ביצוע שינויים. בשנים האחרונות הפיכת מערכות המחשוב למערכות זמישות היא אחד האתגרים המרכזיים איתם מנסים להתמודד באמצעות אוסף של ארכיטקטורות וטכנולוגיות מחשוב חדשות כגון: SOA, BPM, Business Rules Engines.
ד"ר אלון הסגל: רשתות חברתיות כמערכות מורכבות מסתגלות, יו טיוב: הרצאה של ד"ר אלון הסגל בנושא מורכבות - מתוך הכינוס השנתי ה-16 של איגוד האינטרנט הישראלי:
[לאוסף המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן]
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית.
- הרחבה על: 'מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס'.
- הרחבת המושג: 'סדר'.
- הרחבת המושג: 'התפוררות'.
- הרחבת המושג: 'סף הכאוס'.
- הרחבת המושג: 'כאוס'.
מקורות והעשרה
- יחזקאלי פנחס (2014), הולוקרטיה, 21/12/14.
- מקגרגור ג'נה (2014), זאפוס נפרדת מהבוסים, Israel Lean Enterprise – ILE, 3/1/14.
- יחזקאלי פנחס (2013), הארגון האג'ילי ביותר בעולם, 14/6/13.
- יחזקאלי פנחס (2013), צרות בגן עדן – על בעיותיהם של ארגונים אג'יליים, 27/7/13.
- McGregor Jena (No date), Zappos says goodbye to bosses, The Washington Post.
- יחזקאלי פנחס (2013), הארגון האג'ילי ביותר בעולם,
- יחזקאלי פנחס (2012), דה מרקר על גמישות אסטרטגית – המנהלים לשעבר של נוקיה מציגים: כל מה שאסור ללמוד מאיתנו.
- יחזקאלי פנחס (2013), צרות בגן עדן – על בעיותיהם של ארגונים אג'יליים.
- Adler Nira (2012), The strategically agile organization: development of a measurement instrument, Februery.
- על אג'יליות אסטרטגית: ראיון ביו טיוב עם פרופ' איבז דוז ועם מיקו קוסונן על משמעותה של "אג'יליות אסטרטגית", בעקבות ספרם החדש אסטרטגיה מהירה
- יחזקאלי פנחס (2015), משמעותה של גמישות אסטרטגית.
- פנחס יחזקאלי (2015), על רוטציה וגמישות אסטרטגית בכדור רגל.
- גרשון הכהן (2015), בריחת דוד משאול – כורח הבריתות המזדמנות.
- ויקיפדיה: הערך: Agility
- טאלב ניקולס נסים (2014), אנטי שביר, איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים, אור יהודה: דביר.
- פנחס יחזקאלי (2022), מודל – מערכות מורכבות בין סדר לכאוס, ייצור ידע, 1/1/12.
- פנחס יחזקאלי (2014), התפוררות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), סף הכאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
-
- Wikipedia: Agility
- Leadership Agility, Team Agility, and Organizational Agility, ChangeWise, April 10th, 2013.
Pingback: פנחס יחזקאלי: אהבת הקווירים לפלסטינים בכרזות ובתמונות | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: חידת הקווירים. מה מושך אותם למבקשים להורגם? | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: ביידן, נתניהו והריקוד המורכב של בעלות ברית, לאורך ההיסטוריה | ייצור ידע