תקציר: 'דחיפה' (‘Perturbation’) היא מושג בתורת המערכות המורכבות ובתורת הכאוס, ומשמעו: שינוי הנגרם ע"י גורם פנימי או חיצוני למערכת, הגורם לה לעבור ממצב אחד ('מושך') לאחר (רזי ויחזקאלי, 2007, ע' 222). הבעיה היא שניתן לשלוט על הגורמים שיוצרים דחיפה, אך לא על תוצאותיה; ולא תמיד היא מביאה אותנו לאן שחפצנו להגיע...

[בתמונה: 'דחיפה' (‘Perturbation’) - הזזת המערכת ממצב אחד למצב אחר, חדש. המקור: ד"ר פנחס יחזקאלי]

[לאוסף המאמרים על 'דחיפה' (Perturbation) ומהלומה מערכתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות שינוי ארגוני והשלכותיו, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' מול המערבית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

עודכן ב- 26 בספטמבר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

'דחיפה' (‘Perturbation’) היא מושג בתורת המערכות המורכבות ובתורת הכאוס ומשמעה: שינוי הנגרם ע"י גורם חיצוני - או פנימי - למערכת, הגורם לה לעבור ממצב אחד ('מושך') לאחר (רזי ויחזקאלי, 2007, ע' 222).

השינוי עשוי להתבטא בתזוזה של המערכת המורכבת למצב חדש, בחזרה מידית למצב הקודם או בתנודה ארוכה לכיוון זה או אחר (רזי ויחזקאלי, 2007, ע' 222). משמע, בעוד שיש לנו שליטה על מעשה ה'דחיפה' עצמו, אין לנו שליטה על הכיוון שאליו תשתנה המערכת.

מבחינה מתמטית, 'דחיפה' יכולה להיות מאופיינת על ידי פונקציית 'הלם', שמופעלת על מצב של שיווי משקל, ומשנה אותו.

מילה נוספת בעברית שיכולה לתאר נכונה את המושג היא 'זריקה' מלשון 'לזרוק' – אירוע או תופעה שמשנה קיצונית את מהלך העניינים השוטף ואת מצב שיווי המשקל שהיה עד לאותה נקודה ו'זורק' את המערכת למצב חדש.

דוגמה טובה להבנת המושג 'דחיפה' היא אקט הפיטורין של אדם ממקום עבודתו, שזורק אותו ברגע ממצב קודם למצב חדש לחלוטין (ראו הכרזה למטה). דוגמאות נוספות ל'דחיפה' / 'זריקה' הם: המצאת המכונית, האינטרנט, האייפון, תורת היחסות ששינתה את עולם הפיזיקה שהכרנו ועוד.

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות שינוי ארגוני והשלכותיו, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מושך', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'תורת הכאוס', לחצו כאן]

[בתמונה: פיטורין כ'דחיפה', ה'זורקת' אדם ממצב אחד למצב אחר... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

'דחיפה' כאסטרטגיה - הבעיה היא חוסר השליטה על אופן השתנות המערכת

אדגיש שוב: הבעיה העיקרית בכלי הזה היא, שבשל אי הוודאות, ניתן לשלוט על הגורמים שיוצרים דחיפה, אך לא על תוצאותיה; ולא תמיד היא מביאה אותנו לאן שחפצנו להגיע... גם כאן לעיתים, הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות...

על כן, 'דחיפה' כמהלך אסטרטגי - שהגיונו הוא הטלטלה - מחייב תכנון דינאמי רציף; ושינוי התוכניות, 'תוך כדי תנועה', על פי הנסיבות.  

[בתמונה: דחיפה (‘Perturbation’) - לטלטל את המערכת ולהעבירה ממצב אחד למצב שני, חדש. המקור: ד"ר פנחס יחזקאלי]

האלוף במיל' גרשון הכהן מסביר:

אתה נותן בעיטה למערכת ואומר ‘נראה מה יהיה'; ואז, פועל ומנצל הזדמנויות על פי ההתרחשויות בשטח... מייצר גלים דרך פעולה, ואחר כך גולש על הגלים שיצרת! הגישה הזו מאפיינת את תבנית החשיבה הסובייטית-רוסית (הכהן, 2019) (ראו הכרזה למטה).

לעומת זאת, פרדיגמת חשיבה מערבית מסתמכת על תכנון מוקדם ומדוקדק: על מהלך רציונלי, שבנוי על תכנון מהסוף להתחלה. אתה מגדיר לאן אתה רוצה להגיע ואז בוחן את הדרך, ככה עושים פס ייצור. בפס ייצור, אין מצב שאמרתם למנהל העבודה: ‘תייצר מכונית' וייצא אוטובוס. אבל במלחמה יש גם יש! הסובייטים הבינו לעומק את ההיגיון הזה. תבנית החשיבה הסובייטית-רוסית גורסת, שמהרגע שהלחימה מתחילה, המערכת משתנה: נוצרים דברים חדשים. לכן, צריך לייצר גלים דרך פעולה, ואחר כך לגלוש על הגלים שיצרת!

[לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' מול המערבית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

[האלוף גרשון הכהן על אסטרטגיית ה'דחיפה' הסובייטית. התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

הכלי הצבאית הזה קרוי מהלומה מערכתית - מכה מעצבת (וברוסית: Udar)

מהלומה מערכתית או שיבוש המערכת או 'מכה מעצבת' היא מושג סובייטי (Udar) הנגזר, מחד גיסא, מהמושג: 'דחיפה' (‘Perturbation’) בתורת המערכות המורכבות; ומאידך גיסא, מאומנות המערכה (תחום ביניים של הידע הצבאי, המוצב בין האסטרטגיה לטקטיקה). מהלומה מערכתית היא, בדר"כ, נשקו של החלש. כאשר אתה בעמדת נחיתות, נסה לבצע פעולה, שתטלטל את היריב, ותשנה את תמונת המצב הקיים; ואת מערכת האילוצים הנוכחית, לפיה המערכת עובדת...

[להרחבת המושג: מהלומה מערכתית / מכה מעצבת, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'טקטיקה', לחצו כאן]

[בתמונה: מלחמת אוקראינה כמהלומה מערכתית, שלא עלתה יפה ושהצריכה שינויים 'בתנועה'... התמונה היא צילום מסך]

דוגמה: המהלומה המערכתית המוצלחת של אנוואר סאדאת, במלחמת יום הכיפורים

במלחמת יום הכיפורים ביקש אנוואר סאדאת לבצע 'דחיפה', שתטלטל את המערכת ולשנות את כללי המשחק; ועל ידי כך, להשיב את הכבוד המצרי ולהפוך את הסירוב הישראלי להחזיר את סיני.

בהבינו את מגבלות צבאו, הוא ביקש להימנע מלהעמיד את הצבא המצרי מול העליונות האווירית הישראלית וכושר השריון הישראלי. הוא פשוט עקף את הבעיה. הוא הגדיר רעיון מלחמה אחר ורעיון אסטרטגי אחר; ובכך, יצר תפנית מהותית בעולם המלחמה (חפץ ולינסקי, 2007).

בכך הלך אחרי הרציונל המאפיין מהלומה מערכתית: כאשר אתה בעמדת נחיתות, נסה לבצע פעולה, שתטלטל את היריב, ותשנה את תמונת המצב הקיים; ואת מערכת האילוצים הנוכחית, לפיה המערכת עובדת...

[בתמונה: הנשיא אנוואר אל סאדאת; התמונה היא נחלת הכלל]

סאדאת שינה את סיפור המלחמה מרעיון מוגדר, המוכוון על פי לוגיקה מערבית של תכנון מן הסוף אל ההתחלה, והחזיר אותו לרעיון המוכוון על פי לוגיקה ערבית, שבה אין ממשות להגדרתו המפורטת של מצב הסיום המבוקש (טירה, 2008).

במקום מטרת מלחמה בעלת צורה מוגדרת מראש, המטרה שלו אופיינה בשאיפה להניע תהליך, לקראת יצירתו של חיכוך שבאמצעותו משהו יתהווה, ואחר כך נראה... זהו רעיון המתמקד בפעולות ליצירת חיכוך, בתקווה שהחיכוך כבר יביא להתהוותו של שינוי, ועימו תיווצר הזדמנות שבה יקרה משהו, סוג של שינוי שניתן יהיה לניצול נבון לקידום האינטרסים הערבים (טירה, 2008).

זהו רעיון מלחמה, שכל תכליתו מוכוונת לייצורו של חיכוך אפקטיבי. לכן, הוא לא חייב להשיג תחילה עליונות אווירית תואמת אל מול העליונות האווירית הישראלית. בתוכנית הזו המיועדת לכבוש קטע ממזרח לתעלה, כל מה שנדרש זה מטריית ההגנה האווירית שאותה הוא בונה ממערב התעלה, וכן, מערך חיל הרגלים (החי"ר) והנשק האנטי טנקי (נ"ט), שנועד לעמוד בפני התקפות השריון הישראליות אל קדמת התעלה. בכך, הוא הכיר את מגבלותיו, הפנים אותן ועקף אותן (טירה, 2008).

[לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרת מלחמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן]

[בתמונה: במלחמת יום כיפור היו אלה דווקא המצרים שייצרו את תמונת הניצחון... הדגל המצרי מונף, על בסיס התמונה האמריקנית המפורסמת של קרב איוו גימה במלחמת העולם השנייה. התמונה פורסמה באתרים מצריים רבים, ללא פירוט של הצלם ו/או בעל התמונה. למקור התמונה, לחצו כאן. כיוון שבעל הזכויות לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

דוגמה ל'דחיפה' מוצלחת: יוזמת סאדאת והגעתו לירושלים

על בסיס ה'דחיפה' המוצלחת במלחמת יום הכיפורים, ניצל סאדאת את המהפך התודעתי בצד הישראלי וביצע 'דחיפה' נוספת - ארבע שנים לאחר מכן - שטלטלה את המערכת הבינלאומית עד היסוד, ושינתה לחלוטין את כללי המשחק.

בכך, ביסס את עצמו כנכס מערבי, קיבל תקצוב אמריקני שוטף לצבא המצרי - ששומר אותו חדשני ומעודכן עד היום, למרות מצבה הכלכלי הקשה של מצרים - וקיבל לידיו את סיני, בלי לירות עוד כדור אחד.

[בתמונה: אנוואר סאדאת בכנסת ישראל. צילום: משה מילנר, לע"מ]

דוגמה ל'דחיפה' מוצלחת: ולדימיר פוטין נוחת בסוריה

לאחר פלישת רוסיה לחצי האי קרים, במהלך בפברואר ומרץ 2014; וסיפוחה לפדרציה הרוסית ב- 18 במרץ באותה שנה, הפכה רוסיה למדינה מצורעת.

בתגובה לסיפוח, הטיל המערב, בראשות ארצות הברית והאיחוד האירופי, סנקציות כלכליות על רוסיה, ומעמדה הבינלאומי נחלש מאוד.

ב'דחיפה' אחת מוצלחת הצליח ולדימיר פוטין להפוך את המציאות על פיה, לשבור את החרם המערבי ולהפוך למעצמה שעל פיה יישק דבר במזרח התיכון.

הוא ניצל את יציאת ממשל אובמה מהמזרח התיכון, סידר לעצמו הזמנה מנשיא סוריה המוחרם במערב, בשאר אסד, ונחת ב- 30 בספטמבר 2015 עם צבאו בסוריה.

הצבא הרוסי התמקם באזור לטקיה, צפון-מערב סוריה, בבסיס צבאי אווירי בשם חמיימים. 

[בתמונה משמאל: הרודן הסורי בשאר אסד מצא את בן הברית שיבטיח את שרידותו; ורוסיה מצאה את נוסחת הפלא שתשבור את החרם שהוטל עליה ותהפוך אותה למעצמה שעל פיה יישק דבר במזרח התיכון... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Fabio Rodrigues Pozzebom / ABr. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[בתמונה: דגלי רוסיה וחיל ההנדסה של צבאה מתנפנפים בתדמור... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Mil.ru. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 4.0]

מה קורה כשלא מבצעים תכנון דינאמי במהלך ה'דחיפה'? גורבצ'וב כמקרה בוחן

ג'ורבצ'וב מעולם לא התכוון לפרק את ברית המועצות; ואם היה יודע לאן יגיעו הדברים - ואיך יתנהג המערב כלפי רוסיה אחרי שהתפרקה האימפריה, ספק רב אם היה עושה את מה שעשה.

הוא ירש מדינה שהייתה שרויה במשבר כלכלי ומדיני חמור מאין כמוהו; וניסה לייצב אותה דרך ביצוע רפורמות ליברליות ברמת הכלכלה (פרסטרויקה) וברמה הפוליטית (גלאסנוסט).

במקום לשלוט באירועים ולשנות מיד כשהבין שטעה, האירועים שלטו בו... התוצאה: קריסת ברית המועצות והתפרקות ברית וורשה.

[משמאל: ה'דחיפה' של מיכאיל גורבצ'וב... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי RIAN. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

.

דוגמה נוספת להיעדר תכנון דינאמי: ה'דחיפה' של אריק שרון בהתנתקות

כותב האלוף גרשון הכהן:

שורשיו של אריק שרון ברוסיה, ותבנית/דפוס החשיבה האסטרטגית הסובייטית-רוסית תמיד דיברה אליו. ההתנתקות מרצועת עזה ומצפון סיני בקיץ 2005, הייתה גם היא 'דחיפה' ששינתה כליל את המערכת (הכהן, 2019).

שרון הבין שביהודה ושומרון הוא מסודר אחרי המאבק המזוין בפלסטינים (2003-2000) ובעזה הוא תקוע, אז הוא יצא למהלך שהגיונו הוא הטלטלה: אתה נותן בעיטה למערכת ואומר ‘נראה מה יהיה'; ואז, פועל ומנצל הזדמנויות על פי ההתרחשויות בשטח...

[תמונתו של האלוף במיל' גרשון הכהן משמאל היא צילום מסך]

כיוון ששרון נפטר לפני שהמבצע הכולל שיזם הושלם, נותרה המערכת הזו אחרי ה'דחיפה' ללא יד מכוונת. התוצאות ידועות...

[למאמרו של גרשון הכהן: ה’דחיפה’ של אריאל שרון בהתנתקות, לחצו כאן]

[בתמונה: למה התכוון אריאל שרון בהתנתקות? התמונה היא צילום מסך מתוכניות כאן 11]

[לאוסף המאמרים על 'דחיפה' (Perturbation) ומהלומה מערכתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות שינוי ארגוני והשלכותיו, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' מול המערבית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

מקורות

• רזי עפרון, יחזקאלי פנחס, העולם איננו ליניארי - תורת המערכות המורכבות - גורם חדש בניהול, תל אביב, משרד הביטחון, ע' 30, עמ' 58-56, 222.
• פנחס יחזקאלי (2014), מושך, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת הכאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
• יחזקאלי פנחס (2019), שינוי ארגוני ושינוי בכלל באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/11/19.
• גרשון הכהן (2019), ה’דחיפה’ של אריאל שרון בהתנתקות, ייצור ידע, 17/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), יחסי רוסיה – אוקראינה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 21/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2020), תכנון לסוגיו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 12/9/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• חפץ רונלד א., לינסקי מרטי (2007), מנהיגות במבחן, תל אביב: ידיעות ספרים.
• טירה רון (2008), המאבק על טבע המלחמה: מקלאוזביץ לסקיפיו אפריקנוס ואנוואר סאדאת ועד לאויב המדינתי שהסתגל למלחמה נגד ה-RMA, המכון למחקרי בטחון לאומי, מזכר 96.

• פנחס יחזקאלי (2017), מטרות המלחמה, שמגדירות את הניצחון, ייצור ידע, 21/5/17.

[בתמונה: 'דחיפה'... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]