תקציר: הטיה בתפיסה או הטיה קוגניטיבית או כשל חשיבה (Cognitive bias) היא תבנית/דפוס-חוזר או נטייה שיטתית (לא אקראית) של בני אדם נורמליים לחלוטין (לא כאלה בעלי בעיות נפשיות כאלה ואחרות) לטעויות בתפיסה, בזיכרון, בחשיבה או בשיפוט (ויקיפדיה: הטיה קוגניטיבית). ההטיות הללו גורמות לפער שבין המציאות, לתפיסת המציאות שלנו. הטיות קוגניטיביות מופיעות גם בהחלטות של מומחים במקצועות שונים כמו מנהלי חברות, אנליסטים, סטטיסטיקנים, כלכלנים, שופטים וכדומה...

[בכרזה: הטיה קוגניטיבית... התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי sbtlneet לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים בנושא 'דיסוננס קוגניטיבי', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד, לחצו כאן]

עודכן ב- 5 בינואר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

תְּפִיסָה (Perception) היא מונח מתחום הפסיכולוגיה. זהו תהליך של סיווג ופענוח של גירויים, המגיעים דרך החושים. זאת, במטרה להעניק משמעות לסביבה. בתהליך זה, המידע שנקלט דרך החושים מקודד בזיכרון, ועובר עיבוד קוגניטיבי. האופן שבו אנחנו תופסים מידע, משפיע על קבלת ההחלטות בארגון [להרחבה על תפיסה ותפיסה חברתית, לחצו כאן].

הטיה בתפיסה או הטיה קוגניטיבית או כשל חשיבה (Cognitive bias) היא תבנית/דפוס-חוזר או נטייה שיטתית (לא אקראית) של בני אדם נורמליים לחלוטין (לא כאלה בעלי בעיות נפשיות כאלה ואחרות) לטעויות בתפיסה, בזיכרון, בחשיבה או בשיפוט (ויקיפדיה: הטיה קוגניטיבית). ההטיות הללו גורמות לפער שבין המציאות, לתפיסת המציאות שלנו. המצב הזה מכונה: פער רלוונטיות [להרחבת המושג: תבנית - דפוס חוזר, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן].

הטיות קוגניטיביות מופיעות גם בהחלטות של מומחים במקצועות שונים כמו מנהלי חברות, אנליסטים, סטטיסטיקנים, כלכלנים, שופטים וכדומה (עצמון, ללא תאריך). את ההטיות האלה ניתן לאפיין ולסווג באופן שיטתי. המונח נטבע על ידי עמוס טברסקי ודניאל כהנמן (ראו תמונה למטה), בשנת 1972.

[בכרזה: ההטיות בתפיסה גורמות לפער בין המציאות לתפיסת המציאות שלנו (פער רלוונטיות). הכרזה: ייצור ידע]

מדוע מתרחשות הטיות?

הטיות מתרחשות משתי סיבות עיקריות, שמתחברות יחד:

• הנטייה שלנו לערב בתהליך החשיבה גם גורמים שאינם קשורים ישירות לחשיבה רציונלית, כמו: אמונות ועמדות של מקבל ההחלטה; לחץ הזמן שבו נתון המחליט; מידת אי-הודאות בנוגע לנתונים; וכדומה (עצמון, ללא תאריך) [להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן].
• הנטייה של המוח שלנו ליעילות ולחיסכון במשאבי חשיבה:

[בתמונה: עמוס טברסקי ז"ל משמאל ודניאל כהנמן מימין. מקור תמונתו של עמוס טברסקי פרטי, ואנו מאמינים שאנחנו עושים בה שימוש הוגן. תמונתו של דניאל כהנמן היא נחלת הכלל]

פרופ' דניאל כהנמן (ראו תמונת ספרו משמאל), זוכה פרס נובל, מדבר על שתי מערכות חשיבה שיש לכל אחד מאיתנו:

• חשיבה אינטואיטיבית מהירה וזולה במשאבים.
• חשיבה איטית, יסודית ו'זוללת' משאבים (אם תרצו, רציונלית).

המוח שלנו יעיל מטבעו. נטייתו הטבעית היא להעביר כמה שיותר פעולות לחשיבה אינטואיטיבית. הוא עושה זאת דרך למוד ויצירת תבניות או דפוסים-חוזרים חדשים בשביל לעבד מידע יומי בקלות.

הוא עושה זאת, כאמור, דרך שימוש ב- 'כללי אצבע' (Rules of thumb או Thumb Rule) או היוריסטיקה (Heuristic), כמו למשל, 'אפקט הדומה לי' ("Just Like Me" Syndrome”): אנחנו מעדיפים, באופן טבעי, אנשים עם עמדות, ערכים ורקעים דומים שלנו), או השימוש בסטריאוטיפים - מובילים אותנו, באופן שיטתי, לאי דיוק, ולהטיות בתפיסה; ואז, אנו משלמים מחירים... [להרחבת המושג: 'כלל אצבע', לחצו כאן] [להרחבה על היוריסטיקות לחצו כאן].

שני המושגים הדומים הללו, שייכים למה שמכונה חוקים פשוטים. זהו כלל חשיבה, המבוסס על הגיון פשוט או אינטואיציה. הוא אינו מתיימר להיות מדויק לחלוטין או מהימן בכל מקרה, אולם, הוא מציע דרך מהירה לקבלת ההחלטות, קלה ללמידה, פשוטה ליישום ומהירה לקבלת החלטות ופתרון בעיות, ללא התעמקות ובמחיר דיוק נמוך, אך באפקטיביות טובה יחסית... [להמחשת השימוש ב'חוקים פשוטים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן].

[בתמונה: כריכת הספר: "לחשוב מהר לחשוב לאט" לדניאל כהנמן; שראה אור בהוצאת מטר, בשיתוף כנרת, בשנת 2013. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[בתמונה: כלל אצבע... התמונה היא נחלת הכלל; והועלתה על ידי Rob Bertholf לאתר flickr]

אבל, 'אין ארוחות חינם', ויש מחיר לקיצורי דרך...

בגין כל מה שתיארתי, תְּפִיסָה היא מערכת מתוחכמת, שעובדת באופן אוטומטי ויציב, חוסכת לנו זמן והשקעה, ומקנה לנו אפקטיביות תפקודית [להרחבת המושג: 'אפקטיביות', לחצו כאן]. הדפוסים הללו הם מדויקים בדרך כלל, אבל, 'אין ארוחות חינם', ויש גם מחיר לאי ההתעמקות: הם מייצרים לפרקים גם טעויות. הטעויות הללו של המוח הן ההטיות הקוגנטיביות. שאנחנו מבצעים באופן לא מודע ולא מכוון [להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן].

[בכרזה: אין ארוחות חינם ויש מחיר לקיצורי דרך... בעל הזכויות בתמונה המקורית לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

הטיות בתפיסה ותיאוריות ייחוס

ייחוס הוא התהליך שאנחנו עושים כאשר אנחנו מעריכים ומתרשמים מאדם או מסיטואציה, ומנסים להבין אותם / את התנהגותם. ייחוס משמעו, שאנו מייחסים להם תכונות והסברים, שלעתים יהלמו את המציאות, ולעתים לא.

להלן ההטיות ותיאוריות הייחוס העיקריות:

מציאות מוגבלת ורציונליות מוגבלת

מציאות מוגבלת (Bounded Reality) משמעה, שאנשים תופסים כמציאות רק את מה שהם רואים מול עיניהם, בעוד שהמציאות מורכבת הרבה יותר. תְּפִיסָה מוגבלת של המציאות מכונה גם רציונליות מוגבלת (Bounded Rationality): בני אדם וגם גופים עסקיים טועים לחשוב, כי הם מבצעים תהליך קבלת החלטות רציונלי (כלומר מקסום תועלות או רווחים אל מול מינימום עלויות) כאשר למעשה הם "מסתפקים" באוסף מוגבל של ראיות, הנבחנות באופן חלקי בלבד, ומושפעים מתְּפִיסָה מוגבלת, יכולות חישוביות מוגבלות וזמן מוגבל. יתרה מכך: אנשים מתבוננים על אירוע חדש בהקשר הרלוונטי אליהם בלבד... [להרחבה בנושא: מציאות מוגבלת ורציונליות מוגבלת, לחצו כאן]

טובע המושג הוא הפסיכולוג האמריקני, הרברט אלכסנדר סיימון (2001-1916), שמצא כי:

• לעתים, אנחנו רואים את מה שאנחנו מצפים לראות בסיטואציות מסוימות (וזה לא תמיד נכון) ...
• אנשים תופסים כמציאות רק מה שהם רואים, או שומעים, ולא את המצב האמתי... (גם מראה עיניים וגם משמע אוזניים מטעה!).
• יש גם עניין של זווית ראיה (דברים שרואים מכאן לא רואים משם...).
• מגבלות מסוימות נובעות מהמגבלות הקוגניטיביות שלנו בזמן קבלת ההחלטה. כך למשל, כשאנו נמצאים תחת עומס קוגניטיבי, עיבוד מידע רלוונטי לא בהכרח יתאפשר. מגבלות אחרות נובעות מכך, שאין ברשותנו את כל המידע הקיים על מנת לקבל החלטה רציונלית. ישנן מגבלות נוספות כמו מגבלות של זמן. לא תמיד יהיה בידנו מספיק זמן על מנת לקבל החלטה מחושבת. 

[בתמונה: מציאות מוגבלת ורציונליות מוגבלת - שלושה אנשים מתבוננים, מזוויות שונות, על כדור שחציו שחור וחציו לבן. שלושתם יעידו בבית המשפט אמת על מציאות שונה לחלוטין... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

'דיסוננס קוגניטיבי'

אדם המאמין בעמדה מסוימת אך פועל בצורה המנוגדת לעמדה זו, יחוש תחושה בלתי נעימה של דיסוננס, מעין היעדר הרמוניה. תחושה זו תדרבן אותנו לשנות את פועלנו, או להתחיל להאמין בעמדה חדשה, כדי להקטין את הדיסוננס (הקונפליקט) בין העמדה להתנהגות. זהו מצב שבו החשיבה שלנו מתמודדת עם אי-התאמה בין המרכיבים הקוגניטיביים (סתירה וקונפליקט בין עמדות), המצב לא נוח לנו, לכן אנו שואפים לצאת ממנו ולשוב לשיווי משקל [להרחבה בנושא: 'דיסוננס קוגניטיבי', לחצו כאן]

[בתמונה: דיסוננס קוגניטיבי... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Pexels לאתר Pixabay]

תיאורית הייחוס הסיבתי (Causal Attribution) של הרולד קלי (Harold Kelley, 1967)

התנהגותו של אדם, על פי קלי, יכולה לנבוע משתי סיבות:

1. מסיבה חיצונית, הנובעת מהמצב בו האדם נמצא;
2. מסיבה פנימית: בגלל תכונה, רגש או מוטיבציה של האדם.

בכל פעולה יש שלושה גורמים שקובעים את סוג הייחוס:

1. עקביות: האם הגורם הפועל עושה את המעשה לנשוא הפעולה, כל הזמן?
2. ייחודיות / מובחנות: האם הגורם הפועל עושה את המעשה גם לאחרים?
3. קונצנזוס: האם אחרים בסביבה עושים את אותה פעולה לנשוא הפעולה?

התיאוריה נותנת תשובה רק במצבים מסוימים, בעוד האחרים נותרים בלתי ברורים:

[בכרזה: רק במצבים הללו יש לנו תשובה ע"פ קלי... הכרזה: ייצור ידע]

טעות הייחוס הבסיסית (Fundamental Attribution Error)

בני אדם נוטים בעת שיפוט של בני אדם אחרים: 

• לתת משקל יתר לגורמים פנימיים שהביאו לביצוע המעשה, כגון תכונות ומנטליות של המבצע;
• ומשקל חסר להשפעת הסיטואציה והגורמים החיצוניים, שאינם תלויים באדם. 

הנטייה נובעת מהבולטות הרבה יותר של מבצע ההתנהגות בהשוואה לסיטואציה שהוא מצוי בה.

טעות הייחוס הבסיסית נובעת מהנטייה להאמין בשוגג, שהתנהגות נובעת מנטיותיו האישיות של האדם ולא מהסיטואציה שבה הוא נמצא. המגמה הזו ניכרת, למשל, בנטייה של ועדות חקירה למיניהן, לחפש 'אשמים', כאילו קבלת החלטות היא מדע מדויק...

[בכרזה: טעות הייחוס הבסיסית... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

הטיות בשירות העצמי (הטיית העצמי) (Self Serving Bias)

הנטייה של אנשים ליחס את כישלונותיהם לגורמים ולנסיבות חיצוניים, ואת הצלחותיהם לגורמים פנימיים [להרחבה בנושא 'הטיית העצמי', לחצו כאן]

[הטיית העצמי - הטוב בזכותי; הרע בגללכם! התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

הטיית הצופה המשתתף (הטיית שחקן / צופה) (Actor-Observer Bias)

כישלונות של אחרים הם באשמתם, כישלונות שלי הם מתוקף הנסיבות... אנשים נוטים אנשים לייחס את פעולותיהם שלהם לנסיבות החיצוניות, אך לייחס פעולות של אחרים לעולמם הפנימי והאישיותי.

למה זה קורה?

• בולטות שונה - העובדה שעבור מבצע ההתנהגות, הסביבה בולטת יותר ממנו עצמו ומתכונות אישיותו; ואילו עבור הצופה, בולט דווקא מבצע ההתנהגות עצמו ואישיותו ולא מה שמסביבו.
• ידע שונה - המשתתף מכיר את עצמו, ומודע לכך שהוא מתנהג אחרת במצבים שונים, ואילו הצופה אינו מודע לכך שמבצע ההתנהגות יכול להתנהג אחרת בנסיבות ובמצבים שונים, ולכן קל לו יותר לייחס את ההתנהגות לגורמים קבועים באישיות.

[בכרזה: הטיית הצופה המשתתף...

אפקט ההילה (Halo effect)

קבלת רושם מוטעה על אדם, לטובה או לרעה, כשמסיקים מתכונה אחת שלו על התנהגותו הכללית.

אפקט ההילה מתרחש כאשר מחילים את התכונות החיוביות או השליליות של אדם או של מוצר על דברים נוספים בסביבתו, ובכך "צובעים" אותו ואת סביבתו בגוון אחיד [לאוסף המאמרים על 'אפקט ההילה' והשלכותיו, לחצו כאן].

[בתמונה: מה גורם לרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, להפוך ל'שם החם' של בחירות 2019, בלי שהביע אפילו דעה פוליטית אחת? זה אפקט ההילה, טמבל! התמונה היא נחלת הכלל]

הטיית האישוש / האישור (Confirmation bias)

• הנטייה לפרש מידע חדש כך שיתאים לדעות, לתיאוריות, ולאמונות שלנו.
• במילים אחרות, אנחנו מסננים כל מידע חדש שסותר את דעותינו!

[להרחבה בנושא הטיית האישור / האישוש, לחצו כאן]

[בתמונה: הדיון הציבורי על החיסונים מושפע מאוד מהטיית האישור... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי skeeze לאתר Pixabay]

תופעת המסגור (Framing)

• בהקשר שלנו מדובר על ההכנסה של מצב חדש למסגרת של מציאות מוכרת, לצורך הגדרתו.
• מסגור היא הדרך שבאמצעותה מומחים ואמצעי התקשורת מעצבים בעיות ציבוריות בעבור הקהל. הם מכניסים אירוע או בעיה חדשים לתוך תבנית קבועה, לצורך הגדרתם.
• הסיפור מסופר מנקודת מבט מאוד מכוונת, ולא מאפשר לקורא לחשוב על המציאות מהיבטים שונים.
• טכניקות המסגור כוללת: סטריאוטיפים, דפוסים מוכרים, סיפור שמזהה מי אחראי, הדגשת טרגדיות, הדגשת סטיגמות, התעלמות מסתירות פנימיות וכו'.

[להרחבה בנושא תופעת המסגור, לחצו כאן]

[בתמונה: מסגור... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי realworkhard לאתר Pixabay]

הוכחה חברתית או השפעה חברתית, (Social Proof)

תופעה זו מביאה לידי ביטוי את הנטייה שלנו - בתחומים מסוימים - להתנהגות קולקטיבית/ עדרית: ככל שאנשים רבים יותר יבצעו פעולה מסוימת, כך ניטה לעשות אותה גם אנחנו, בהנחה שזו הפעולה הנכונה לעשות [להרחבה בנושא 'התנהגות קולקטיבית', לחצו כאן].

הדוגמה הקלאסית - המובאת כמעט בכל הסבר לגבי הוכחה חברתית - היא דוגמת המסעדה העמוסה מול המסעדה הריקה:

לכאורה, כשאנו הולכים לסעוד, כדאי לנו להעדיף את המסעדה הריקה, שבה אין תור ובה נקבל את מלוא תשומת הלב.

אבל אנו ניטה בדרך כלל (בטעות...), ללכת בעקבות כולם, ולראות בתוך המשתרך ליד דלתה הוכחה חברתית לאיכות האוכל והשירות הניתנים בה! 

[להרחבה בנושא 'הוכחה חברתית', לחצו כאן].

[בתמונה: ללכת אחרי הרוב... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 8385 לאתר Pixabay]

כשל החלפת ההתניות

כשל לוגי, המוביל למסקנה מוטעית, לפיה אם B נדיר ו- A גורם ל- B, אז כש B מתרחש, זה נובע בהכרח מ- A. דוגמה להטייה זו הביא ד"ר יוסף זהר במאמרו: "כשל החלפת ההתניות – גם שופטים מקצועיים נופלים בפח!":

ב- 26.03.21 התפרסמה במוסף הארץ הכתבה: "מעולם, מעולם לא היה בתולדות הרפואה מקרה כזה"; שעסקה בהרשעתה ובכליאתה כבר כמעט 20 שנה, של קתלין פולביג, בעקבות מותם של ארבעת ילדיה בטרם מלאו להם שנתיים.

על פי הנאמר בכתבה, "התובעים הסתמכו על עדותו [של רופא שהעיד במשפט, י.ז.] כדי לטעון כי קיימת סבירות גבוה יותר למכות ברק וחזירים מעופפים מאשר לארבעה תינוקות שמתים בגיל צעיר כל כך באותה משפחה", ו"כעת, לא פחות מ-90 מדענים בכירים קובעים כי היא חפה מפשע, ומסבירים שהפעוטות מתו בשל מוטציה גנטית נדירה. מערכת המשפט [באוסטרליה, י.ז.] מסרבת להשתכנע" (קייב, 2021).

[להרחבה על כשל החלפת ההתניות, לחצו כאן]

[למאמר המלא במוסף הארץ, לחצו כאן]

לסיכום, כיצד ניתן להקטין את כמות ההטיות הייחוס (לא ניתן כמובן למנוע אותן לחלוטין...)?

• למודעות יש את הפוטנציאל הטוב ביותר להיזהר מ'מלכודות תפיסתיות'.
• הפרדה בין עיקר לטפל;
• להטיל ספק בכל... בטח באמונות ובאמיתות מסורתיות;
• לתהות על סיבה ותוצאה;
• לנסות ולהשתמש במדדים אובייקטיביים.

[התמונה המקורית היא נחלת הכלל. בעל הזכויות בכרזה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[לאוסף המאמרים בנושא 'דיסוננס קוגניטיבי', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'דיסוננס קוגניטיבי';
• אוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן;
• הרחבה על תפיסה ותפיסה חברתית;
• הרחבת המושג: תבנית - דפוס חוזר;
• אוסף המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו;
• הרחבת המושג: 'אי ודאות';
• הרחבת המושג: 'כלל אצבע';
• הרחבה על היוריסטיקות;
• המחשת השימוש ב'חוקים פשוטים';
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות;
• הרחבת המושג: 'אפקטיביות';
• הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם';
• הרחבה בנושא: מציאות מוגבלת ורציונליות מוגבלת;
• הרחבה בנושא: 'דיסוננס קוגניטיבי';
• הרחבה בנושא 'הטיית העצמי';
• אוסף המאמרים על 'אפקט ההילה' והשלכותיו;
• הרחבה בנושא 'הוכחה חברתית';
• הרחבה בנושא 'התנהגות קולקטיבית';

• הרחבה על כשל החלפת ההתניות.

[בתמונה: התנהגות קולקטיבית של אוהדים... תמונה חופשית שהועלתה מאתר GIFER על ידי גולש בלתי ידוע]

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: הטיה קוגניטיבית.
• פנחס יחזקאלי (2019), כללי אצבע: להחלטה מהירה, פשוטה (ובדר”כ) אפקטיבית!, ייצור ידע, 27/7/19.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), היוריסטיקות -להחלטה מהירה, פשוטה (ובדר”כ) אפקטיבית!, ייצור ידע, 21/11/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תבנית - דפוס חוזר, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), מציאות מוגבלת ורציונליות מוגבלת, ייצור ידע, 10/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2017), דיסוננס קוגניטיבי, ייצור ידע, 7/12/17.
• פנחס יחזקאלי (2017), הטריד או לא הטריד?, ייצור ידע, 9/11/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), כיצד ניתפס אינטליגנטים יותר בארגון?, ייצור ידע, 23/2/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), הוכחה חברתית: ללכת אחרי הרוב…, ייצור ידע, 30/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), מסגור: עובדים על עצמנו ועל אחרים…, ייצור ידע, 4/10/15.
• פנחס יחזקאלי (2015), סל ואייזנהרט: לנצח את המורכבות בעזרת חוקים פשוטים, ייצור ידע, 21/7/15.
• עמר דנק (2019), הטיית האישור – למה עובדות לא משנות את דעתנו, ייצור ידע, 27/4/19.
• עמר דנק 2019), עמר דנק: דיסוננס קוגניטיבי א': לא מודים בטעויות..., ייצור ידע, 3/5/19.
• עמר דנק (2019), ההידרדרות לשחיתות וה'דיסוננס הקוגניטיבי', ייצור ידע, 4/5/19.
• רונן עצמון (ללא תאריך), מלכודות חשיבה: אין לזהות אותן, וכיצד להימנע מהן, מערכות, גיליון לא ידוע, עמ' 43-37.
• יוסף זהר (2021), כשל החלפת ההתניות – גם שופטים מקצועיים נופלים בפח!, ייצור ידע, 16/4/21.
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), הטיית העצמי – הטוב בזכותי; הרע בגללכם! ייצור ידע, 27/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2023), הכל על 'אפקט ההילה' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/1/23.
• יוסף זהר (2021), כשל החלפת ההתניות – גם שופטים מקצועיים נופלים בפח! ייצור ידע, 16/4/21.
• Greenberg Jerald & Baron Robert A. (2008), Behavior in Organizations, 9ed. ch.3, pp. 89-103.