תקציר: המושג היוריסטיקה (Heuristic) מתאר דרך חשיבה של המוח האנושי שאינו מתיימר להיות מדויק לחלוטין או מהימן בכל מקרה, אולם, הוא מציע דרך מהירה לקבלת החלטות, קלה ללמידה, פשוטה ליישום ומהירה לקבלת החלטות ופתרון בעיות, ללא התעמקות ובמחיר דיוק נמוך, אך באפקטיביות טובה יחסית. כיוון שאין ארוחות חינם, יש גם הטיות ייחוס לא מעטות כתוצאה מכך...

[בתמונה: המושג היוריסטיקה (Heuristic) מתאר דרך חשיבה של המוח האנושי שאינו מתיימר להיות מדויק לחלוטין או מהימן בכל מקרה, אולם, הוא מציע דרך מהירה לקבלת החלטות, קלה ללמידה, פשוטה ליישום ומהירה לקבלת החלטות ופתרון בעיות, ללא התעמקות ובמחיר דיוק נמוך, אך באפקטיביות טובה יחסית... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. המקור: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 1 במרץ 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

נגיד שבשלביה הראשונים של מגיפת הקורונה ראינו כתבה על מגיפת הסארס - מחלה וירלית בדרכי הנשימה הנגרמת מנגיף SARS-CoV - ולמדנו שהיא הופיעה לראשונה בנובמבר 2002, באחד ממחוזות סין; ומשם התפשטה במהירות לארצות אחרות; שהיא הדביקה 8,096 בני אדם והייתה קטלנית בעשרה אחוזים ממקרי ההידבקות (גרמה למותם של 774 אנשים); ושהיא נעלמה - באותה מהירות ופתאומיות שבה הופיעה - ביוני 2003, שמונה חודשים מאז התגלתה, קצת לפני שהצליחו למצוא חיסון כנגדה.

עתה, תארו לעצמכם שאנו מקבלי ההחלטות, שנדרשים לקבל ההחלטות מהירות בנוגע לקורונה... מה לדעתכם היה התרחיש ההגיוני ביותר שעליו היינו מסתמכים לצורך כך? על הסארס כמובן... דרך החשיבה הזו שבה אנו מסוגלים לקבל ההחלטות במהירות, ללא התעמקות ובמחיר דיוק נמוך, אך באפקטיביות טובה יחסית, קרויה היוריסטיקה.

חוקריהן החשובים של ההיורסטיקות היו (ראו בהמשך) הפסיכולוגים הישראלים, זוכה פרס נובל, פרופ' דניאל כהנמן ופרופ' עמוס טברסקי ז"ל, שהדגימו כיצד המוח האנושי נוהג להשתמש בטכניקות היוריסטיות שונות, על מנת לקבל החלטות במהירות.

[בתמונה: נגיף הסארס כנקודת התייחסות לנגיף הקורונה. כך פועלת היוריסטיקה... התמונה היא נחלת הכלל]

היוריסטיקה מהי? המשגה

המושג היוריסטיקה (Heuristic) מתאר דרך חשיבה של המוח האנושי שאינו מתיימר להיות מדויק לחלוטין או מהימן בכל מקרה, אולם, הוא מציע דרך מהירה לקבלת ההחלטות, קלה ללמידה, פשוטה ליישום ומהירה לקבלת החלטות ופתרון בעיות, ללא התעמקות ובמחיר דיוק נמוך, אך באפקטיביות טובה יחסית. כיוון שאין ארוחות חינם, יש גם הטיות ייחוס לא מעטות כתוצאה מכך.  מושג דומה מאוד - יש האומרים זהה - למושג: היוריסטיקה הוא 'כלל אצבע' (Rule of thumb או Thumb Rule): כללים פשוטים שאנו מייצרים לקבלת ההחלטות מורכבות, המבוססים על הגיון פשוט או אינטואיציה.

[הכרזה: ייצור ידע]

למה אנו נוטים לחשוב פשוט ומהר?

פרופ' דניאל כהנמן (ראו תמונת ספרו למטה), זוכה פרס נובל, מדבר על שתי מערכות חשיבה שיש לכל אחד מאיתנו:

• חשיבה אינטואיטיבית מהירה וזולה במשאבים.
• חשיבה איטית, יסודית ו'זוללת' משאבים.

המוח שלנו יעיל מטבעו. נטייתו הטבעית היא להעביר כמה שיותר פעולות לחשיבה אינטואיטיבית. הוא עושה זאת דרך למוד ויצירת דפוסים/רוטינות חדשים בשביל לעבד מידע יומי בקלות. גורם נוסף להיוריסטיקות - שגם הוא מאפשר לנו חשיבה אינטואיטיבית מהירה וזולה במשאבים - הוא כלל האצבע.

[בתמונה: כריכת ספרו של דניאל כהנמן, לחשוב מהר לחשוב לאט, שראה אור בעברית בהוצאת כינרת, בשנת 2011. אנו מאמינים שאנחנו עושים בו שימוש הוגן]

[תמונתו של דניאל כהנמן מימין היא נחלת הכלל; תמונתו של עמוס טברסקי משמאל, מוצגת (להבנתנו) בשימוש הוגן]

דוגמאות להיוריסטיקות

(מתוך ויקיפדיה: היוריסטיקות).

• היוריסטיקת הזמינות מאפשרת לענות על שאלות באמצעות בחינת זמינות בזיכרון. למשל, האם יש בארץ יותר רופאי שיניים או יותר חקלאים? הנשאל ינסה להיזכר ברופאי שיניים ובחקלאים ששמע עליהם ויבדוק אילו בעלי מקצוע זמינים יותר בזיכרון. על העיקרון הזה עובדים פרסומאים: ככל שמוצר מסוים נקלט יותר בזיכרוננו, תגדל הנכונות שלנו לעשות בו שימוש (זו ההיוריסטיקה שעימה פתחתי את המאמר...).
• היורסטיקת ההדמיה: ככל שקל יותר לדמיין אירוע, כך הוא נחזה כסביר ורלוונטי יותר.
• היוריסטיקת ייצוגיות: הוא מצב שבו בני אדם שופטים דברים כדומים על בסיס הדמיון לכאורה ביניהם, לעתים קרובות, על בסיס תכונות שטחיות כמו מאפיינים עיקריים וסטריאוטיפים.
• היוריסטיקת העיגון והתיקון: היורסיטיקה זו משמשת לפתרון שאלות אומדן מספרי. שכשאדם מחפש לאמוד מספר כלשהו, כגון תאריך, עלות, זמן וכדומה, שאינו ידוע לו במדויק, הוא מסתמך פעמים רבות על מספר קיים, ה"עוגן", אשר נראה בעיניו כסביר. תשובתו של הנשאל תסתמך על עוגן זה, ותתוקן במקרה הצורך כלפי מעלה או כלפי מטה, אך תישאר קרובה במידה רבה לעוגן.

[בתמונה: המושג היוריסטיקה (Heuristic) מתאר דרך חשיבה של המוח האנושי שאינו מתיימר להיות מדויק לחלוטין או מהימן בכל מקרה, אולם, הוא מציע דרך מהירה לקבלת החלטות, קלה ללמידה, פשוטה ליישום ומהירה לקבלת החלטות ופתרון בעיות, ללא התעמקות ובמחיר דיוק נמוך, אך באפקטיביות טובה יחסית... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. המקור: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על הקורונה והשלכותיה.
• אוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן.
• הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם'.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• הרחבה על הטיות בתפיסה.
• הרחבת המושג: 'כלל אצבע'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: הערך "כלל אצבע".
• ויקיפדיה: הערך: היוריסטיקה.
• סל דונלד, אייזנהרט קתלין מ' (2015), חוקים פשוטים. איך להצליח בעולם מורכב, תל אביב: דיונון.
• דניאל כהנמן (2011), לחשוב מהר, לחשוב לאט, כינרת.
• פנחס יחזקאלי (2014), תפיסה ותפיסה חברתית, ייצור ידע, 14/11/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הטיות בתפיסה, ייצור ידע, 4/11/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), כללי אצבע: להחלטה מהירה, פשוטה (ובדר”כ) אפקטיבית!, ייצור ידע, 27/7/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.