תקציר: היררכיה של מצבים (היררכית ההתפתחויות) היא תכונה של מערכות מורכבות, לפיה תהליכים מתפתחים שלב על גבי השלב שקדם לו וכל שלב משפיע על ההמשך בהתאמה. הסיבה לכך היא מעגלי המשוב והאצתם: המשוב פועל במה שמכונה 'מעגלי משוב' או 'מעגלי גירוי-תגובה' ('Feedback loops'), המואצים בשל הדינאמיות. המשמעות היא, שאנחנו יודעים איך אירוע יתחיל, אבל, לא איך יגמר. זוהי אחת הסיבות לקושי הרב בתהליכי תכנון בעולם מורכב ודינאמי...
[בתמונה: הכניסה של כוחות משטרה להר הבית: אנחנו יודעים איך אירוע מתחיל. לעולם לא איך הוא ייגמר... המקור: המחלקה לתקשורת קהילתית, משטרת ישראל]
[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]
דף זה עודכן ב- 26 במרץ 2021
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
מערכת ווטרלו הייתה סדרה של קרבות שנערכו בין ה-15 ל-18 ביוני 1815 בין הצרפתים לבין כוחות הקואליציה השביעית; ובה נקבע גורלה של אירופה לעשורים הבאים.
נפוליאון בונפארט, שברח מגלותו באי אלבה הצליח לרכז תחת ידיו צבא גדול דיו כדי להצליח, אם יתמודד עם כל אחד מבעלי הברית בנפרד.
ב- 16 ביוני ניצחו הצרפתים את הפרוסים ניצחון גדול ב- ליני; והצבא הפרוסי ספג 34 אלף הרוגים; לעומת 11,500 הרוגים 'בלבד' לצרפת.
נפוליאון תכנן, שהפרוסים, כמנהגם, ייסוגו לאחור. אולם מנהיגם פון בליכר, שנפצע בליני, החליט שנלחמים עד הסוף. הוא מינה תחתיו את ראש המטה שלו, אוגוסט ניידהרדט פון גנייזנאו, והורה לו לנוע צפון מערבה לואבר (Wavre), ממנה יכלו לתמוך בכוחות של וולינגטון המצביא הבריטי (ראו תמונה למטה).
זה היה מרכיב אחד בסדרה שלמה של מרכיבי התכנון של נפוליאון, שהשתבשו באותו קרב והביאו לירידתו הסופית מבמת אירופה; וזו הבעיה עם תכנון: שלמציאות דרכים משלה. שהרי, תכנון טוב עד הרגע שבו מתחיל הקרב. מרגע שהיריב מגיב אחרת למה שציפית; או שאפילו מזג האוויר שונה מזה שאליו צפית, הכל משתבש; וגם אם הוא מצליח, זה קורה מהסיבות הלא נכונות! המצב הזה שבו מצבים נבנים אחד על גבי השני, באופן שמעקר כל תכנון, קרוי: היררכיה של מצבים.
היררכיה של מצבים מהי? המשגה
היררכיה של מצבים (היררכית ההתפתחויות) היא תכונה של מערכות מורכבות, לפיה תהליכים מתפתחים שלב על גבי השלב שקדם לו וכל שלב משפיע על ההמשך בהתאמה.הסיבה לכך היא מעגלי המשוב והאצתם: המשוב פועל במה שמכונה 'מעגלי משוב' או 'מעגלי גירוי-תגובה' ('Feedback loops'), המואצים בשל הדינאמיות. המשמעות היא, שאנחנו יודעים איך אירוע יתחיל, אבל, לא איך יגמר. זוהי אחת הסיבות לקושי הרב בתהליכי תכנון בעולם מורכב ודינאמי.
[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן]
דוגמה קלאסית נוספת להתגבשות היררכיה של מצבים היא למשל פריצה משטרתית להר הבית (ראו את התמונה בראש המאמר): הדבר הבטוח היחידי בתכנון הוא שהדלת תיפתח איכשהו והכוחות יכנסו פנימה... בשביל כל היתר צריך - מעבר למקצועיות - גם הרבה מזל, שהרי טעות אחת וכל העולם המוסלמי יכול לבעור...
[להרחבת המושגים: חוסר וודאות ומזל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]
![[בתמונה: המצביא הבריטי, וולינגטון - המנצח הגדול של מערכת ווטרלו. התמונה הועלתה לויקיפדיה על ידי: Robert Alexander Hillingford; והיא נחלת הכלל]](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%91_%D7%95%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%9C%D7%95#/media/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Wellington_at_Waterloo_Hillingford.jpg){kind=link}