תקציר: התניה (Conditioning) היא מושג חשוב בלמידה ההתנהגותית, העוסק בקשר שבין האירועים: קביעת תנאי, יצירת תלות בין קיומו של דבר אחד לדבר אחר (קשר בין אירועים). גירויים בסביבה יוצרים תגובה חיובית / שלילית. התגובה הזו נלמדת, ותשפיע על הישנותה בעתיד לגירויים דומים. אנו מבדילים בין שני סוגי התניות על פי התפתחותו ההיסטורית של המושג. המאמר הזה עוסק בהתניה הקלאסית: בלמידת הקשר שבין גירויים.
מאמר עודכן ב- 25 במרץ 2020
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
המילים "לֶךְ-לְךָ" הינן מילות מפתח ביחסיהם של האלוהים עם אברהם אבינו. פעמיים משתמש בהם האלוהים בהקשרים קריטיים:- הפעם הראשונה היא בניתוקו של אברהם ממולדתו ובשליחתו לארץ כנען: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית יב' א').
- הפעם השנייה היא בשליחתו למבחן העקדה של בנו יצחק: "וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ אֶת-יִצְחָק וְלֶךְ-לְךָ אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה" (בראשית כב' ב').
[לקובץ המאמרים על פרשת וירא, לחצו כאן]
מהי התניה קלאסית? המשגה
התניה (Conditioning) היא מושג חשוב בלמידה ההתנהגותית, העוסק בקשר שבין האירועים: קביעת תנאי, יצירת תלות בין קיומו של דבר אחד לדבר אחר (קשר בין אירועים).
גירויים בסביבה יוצרים תגובה חיובית / שלילית. התגובה הזו נלמדת, ותשפיע על הישנותה בעתיד לגירויים דומים.
אנו מבדילים בין שני סוגי התניות על פי התפתחותו ההיסטורית של המושג:
- התניה קלאסית: למידת קשר בין גירויים. בסוג התניה זו עוסק המאמר.
- הטיה אופרנטית (אינסטרומנטלית): למידת קשר בין התנהגות לתוצאה.
[להרחבה בנושא: 'התניה', לחצו כאן] [למאמר: 'למידה התנהגותית (ביהוויוריסטית) ומושג ההתניה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא התניה אופרנטית (אינסטרומנטלית), לחצו כאן]
האיש המייצג את ההתניה הקלאסית (Classical conditioning) הוא, איוון פטרוביץ' פבלוב (ראו תמונה משמאל) היה מדען ופיזיולוג רוסי, שבשנת 1904 זכה להכרה עולמית כאשר קיבל את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על עבודותיו בחקר מערכת העיכול.
[תמונתו משמאל של איוון פטרוביץ' פבלוב היא נחלת הכלל]
פבלוב חקר את התגובות של מערכת העיכול של הכלבים לאוכל. הוא גילה, שכלבים מגיבים לאוכל (מריירים) עוד לפני שהם מקבלים אוכל. תופעה זו כונתה, אחר כך: 'התניה קלאסית'.
ניתן לחלק את הניסוי של פבלוב ל- 3:
- שלב 1: רפלקס. תגובה אוטמטית לגירוי מסוים (הכלב רואה אוכל --> מפריש ריר).
- שלב 2: שלב הלמידה. אותו גירוי שגרם לתגובה רפלקסיבית מקושר לגירוי ניטרלי, שלא גורם לתגובה. (שניה לפני שמאכילים את הכלב מצלצלים בפעמון).
- שלב 3: תגובה מותנית. הגירוי החדש, הנייטרלי מוביל לתגובה רפלקסיבית (הצלצול בפעמון יגרום לריור. זה קורה גם אצל אנשים – הצלצול של פעמון בית הספר גורם גם הוא לריור...).
זו צורה של למידה אסוציאטיבית, המשלבת שני סוגי גירויים ושני סוגי תגובה בהתאמה:
גירוי בלתי מותנה (Unconditioned Stimulus - UCS) פועל באופן טבעי (אוכל). זהו גירוי משמעותי שמעורר אצל החיה תגובה אינסטינקטיבית, לעתים מולדת – למשל הזלת ריר בתגובה למזון.
תגובה בלתי מותנית – תגובה לא נלמדת (ריור).
גירוי מותנה / ניטרלי (Conditioned Stimulus - CS) הוא נלמד (הפעמון). זהו גירוי סתמי, שאינו מעורר בהתחלה שום תגובה אצל החיה (למשל צלצול בפעמון, צפצוף במשרוקית או תקתוק מטרונום).
תגובה מותנית – תגובה נלמדת. זהה לתגובה הבלתי מותנית, אך קצת פחות אינטנסיבית (ריור בהישמע צלצול פעמון). אם חיה תיחשף לשני הגירויים בזה אחר זה, כשהגירוי המותנה יהיה הראשון, היא תלמד לקשר ביניהם. היא תפתח את אותה תגובה אינסטינקטיבית גם כשתיתקל בגירוי המותנה שעד אז לא היה משמעותי עבורה.
היררכית התניה: לאחר חזרות רבות מאד הגירוי המותנה המושרש יכול לשמש כגירוי בלתי מותנה חדש. (למשל – ילד קבוע יצלצל בפעמון באופן קבוע. לאחר זמן רב הכלב יתחיל לרייר למראה הילד).דוגמאות לשימוש בהתניה הקלאסית
במקרה שלמטה, מנסה המפרסם לייצר תגובה מותנית לרכב, דרך התגובה הבלתי מותנית לדוגמנית: במקרה שלמטה, מנסה המפרסם לייצר תגובה מותנית לשניצל, דרך התגובה הבלתי מותנית לילד:- הדוגמנית והילד הם הגירוי הבלתי מותנה ש'שתל' המפרסם בפרסומת.
- הרכב והשניצל הם הגירוי המותנה ששם המפרסם בפרסומת.
- המטרה היא, שהגירוי המותנה ש'שתל' המפרסם בפרסומת (הרכב והשניצל) ייצור תגובה מותנית אצל קהל היעד (קישור לילד ולדוגמנית).
הכלבים של פבלוב נלחמים בגרמנים בברית המועצות
במלחמת העולם השנייה השתמשו הרוסים - בני עמו - בתגלית של פבלוב: הם אילפו אלפי כלבים; והרגילו אותם לאכול תחת טנקים. כך למדו הכלבים לקשר בין טנקים למזון. בזמן הקרבות הרעיבו כלבים, העמיסו עליהם חומרי נפץ; ושחררו אותם לקראת הטנקים הגרמנים. לפי הנתונים הסובייטיים נהרגו בצורה הזו עשרות אלפי כלבים (!) והושמדו כשלוש מאות טנקי אויב...".[למאמר: 'הכלבים המריירים של פבלוב והטנקים הגרמנים במלחמת העולם השנייה', לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- Greenberg Jerald & Baron Robert A. (2008), Behavior in Organizations, 9ed. ch.1, pp. 3-37.
- בר חיים אביעד (2004), התנהגות ארגונית, כרך א', עמ' 161-145.
- פנחס יחזקאלי (2017), התניה: הקשר שבין האירועים, ייצור ידע, 13/11/17.
- פנחס יחזקאלי (2015), 'למידה התנהגותית (ביהוויוריסטית) ומושג ההתניה', ייצור ידע, 15/5/15.
- פנחס יחזקאלי (2020), הכלבים המריירים של פבלוב והטנקים הגרמנים במלחמת העולם השנייה, ייצור ידע, 16/6/20.
- ויקיפדיה: התניה קלאסית.