[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]
"חלום ומעשה אינם שונים כל כך כפי שנוטים לחשוב, כי כל מעשי בני האדם בחלום יסודם, וגם אחריותם - חלום היא..." (בנימין זאב הרצל, מתוך אחריות דבר לספר 'אלטנוילנד')
עודכן ב- 24 בספטמבר 2021
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
שי אגסי - אחד ממנהלי SAP העולמית לשעבר - היה יזם יוצא דופן: ב-2003 הוא הופיע ברשימת 20 האנשים המשפיעים על הכלכלה הגלובלית ב-CNN. בשנת 2009 הופיע ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר של ה- TIME. מגזין סיינטיפיק אמריקן בחר בו כאחד מעשרת המנהיגים הבולטים בעולם המדע לשנת 2009 (ויקיפדיה: שי אגסי).
בסוף שנת 2006 החל לגלות עניין בתחום הרכב החשמלי ובחן אפשרות להטמעת שיפורים טכנולוגיים מוכחים בסוללות של מחשבים ניידים בכלי רכב. הוא הועיד פניו לפיתוח טכנולוגיות תשתית לכלי רכב חשמליים (ויקיפדיה: שי אגסי).
בנובמבר 2007 הודיע אגסי - ביחד עם עידן עופר מהחברה לישראל - על הקמת מיזם "Better Place" ("מקום טוב יותר"), להקמת מערך הטענה והחלפת סוללות להנעת מכוניות חשמליות. הוא מונה למנכ"ל החברה. חזונות של אגסי היה עולם שבו מכוניות יונעו בכוח חשמלי, לא מזהם (ויקיפדיה: שי אגסי).
החברה הייתה פעילה במספר מדינות בעולם עד שקרסה ב-2013 לאחר שהמשקיעה הראשית, החברה לישראל, הודיעה כי לא תזרים יותר כספים לחברה. לאחר מכן החברה נמכרה בסכום שהיווה 1.5% בלבד מסכום ההשקעה בחברה (ויקיפדיה: בטר פלייס). כישלון? כישלון עסקי כן. אבל החזון חי וקיים. כיום אין חברה שאיננה מייצרת - או לפחות מתכננת - רכב חשמלי.
הנה לכם כוחו של חזון!
[מחזון למציאות (ארוכה אמנם וסיזיפית, אבל מציאות) - אבות טיפוס של רכב חשמלי בטעינה במרכז המבקרים של חברת בטר פלייס בפי גלילות. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי . קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]
חזון ארגוני מהו? המשגה
חזון ארגוני (Vision) הוא מרכיב באסטרטגיה של הארגון, שבו משורטטת תמונת המציאות הרצויה שאותה הארגון מבקש להשיג או לקדם. את חשיבותו של חזון מבין כל ישראלי; משתי סיבות עיקריות:- מדינת ישראל לא הייתה קיימת לולא חזונו של בנימין זאב הרצל (ראו הכרזה למטה); ומדינה היא, בעצם, ארגון גדול.
- במדינת ההיי-טק נושא כל יזם בליבו חזון; ואנחנו נוכחים, מידי יום, כיצד החזונות הללו לובשים צורה.
[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]
[בכרזה: את חשיבותו של החזון מבין כל ישראלי... התמונה משמאל - הספריה הלאומית. הכרזה: ייצור ידע]
החזון עונה על השאלות האלה:
- מהי מטרת הארגון?
- מיהו בעל הבית של הארגון? מה נעשה למענו?
- מיהם הלקוחות לסוגיהם? מה נעשה למענם?
- מדוע אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים; וחשוב לא פחות, מה לא נעשה.
- מהן אפשרויות העשייה; וחשוב לא פחות, במה לא נעסוק!
[בתמונה: חזון ארגוני... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Alexander Boden לאתר flickr]
'לנצח נבנו' - ספר הפולחן של החזון הארגוני
ספר הפולחן של החזון הארגוני - ויתרונות גיבושו כבסיס לכל תכנון ארגוני נוסף - ספרם של ג'יימס קולינס וג'רי פוראס, "לנצח נבנו. 18 חברות מופת"; שראה אור בארצות הברית ב- 1994, ותורגם לעברית כבר ב- 1995.
הספר עוסק בשאלה, כיצד מצליחות רק חברות גדולות ספורות להגיע לדרגת מצוינות עקבית ומתמדת, שמבטיחה את המשך קיומן כמובילות בתחומיהן במשך עשרות ומאות שנים? מה המשותף לכל הענקים הללו, ומה מייחד אותם מחברות מצליחות אחרות?
קולינס ופוראס תלו זאת בחזון הארגוני:
- חברות בעלות חזון אינן מעוניינות בראש ובראשונה ברווח כספי.
- חברות בעלות חזון אינן זקוקות למנהיג כאריזמאטי.
- חברות בעלות חזון אינן פועלות רק מתוך תכנון אסטרטגי מדוקדק.
- חברות בעלות חזון אינן חוששות לחייב עצמן למשימות מסוכנות.
- חברות בעלות חזון אינן בהכרח מקום עבודה נפלא לכל אחד.
- חברות בעלות חזון אינן משנות לעולם את ערכי הליבה שלהן.
וד"ר אלי מירון מדגיש בהקשר זה את הדרישות שפיטר סנג'י הציב לחזון ארגוני: החזון צריך להיות מוכר לכולם, מוסכם ובר השגה.
[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]
העשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- דואלוג: חזון.
- ויקיפדיה: בטר פלייס
- ויקיפדיה: שי אגסי.
- אופיר צ'רניאק (2016), הפסיכואנליזה של חזון וערכים ארגוניים, 4/5/16.
- ג'יימס קולינס, ג'רי פוראס (1995), לנצח נבנו. 18 חברות מופת. תל אביב: הוצאת פקר.