תקציר: חקירה מערכתית (Systemic inquiry) היא חקירה של גורם / תחום / נושא מסוים - המהווה מערכת מורכבת (משמע, שהוא מורכב מגורמים שונים המקיימים ביניהם אינטראקציה, משפיעים ומושפעים זה מזה) לצורכי קבלת החלטות. זהו השלב הראשון בתהליך מסודר של חשיבה וניתוח מערכתיים. ההיגיון של החקירה המערכתית הוא כמובן היגיון מערכתי. כל החוקים והדפוסים המוכרים של מערכת מורכבת מאותו סוג יהיו רלוונטיים גם לחקירה הספציפית שלנו.

[בתמונה: חקירה מערכתית מהי? התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

[לאוסף המאמרים על השימוש בכלל: 'סוף מחשבה במעשה תחילה' במצבי חוסר-ודאות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף מאמרים על בכירות ומשמעויותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן]

כולם מחזיקים יועצי תקשורת. אבל, אתם מכירים מדינאי, פוליטיקאי, מנהל או גנרל שמחזיק לידו יועץ מורכבות?

עודכן ב- 19 בינואר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

חקירה מערכתית (Systemic inquiry) היא חקירה של גורם / תחום / נושא מסוים - המהווה מערכת מורכבת (משמע, שהוא מורכב מגורמים שונים המקיימים ביניהם אינטראקציה, משפיעים ומושפעים זה מזה) לצורכי קבלת החלטות. זהו השלב הראשון בתהליך מסודר של חשיבה וניתוח מערכתיים. 

ההיגיון של החקירה המערכתית הוא כמובן היגיון מערכתי. כל החוקים והדפוסים המוכרים של מערכת מורכבת מאותו סוג יהיו רלוונטיים גם לחקירה הספציפית שלנו.

קיימות היום מערכות ממוחשבות תומכות, המסייעות בחקירה וניתוח מערכתיים. רובן מבוססות על 'תרגום' המרכת לרשת וחישוב של האינטראקציות בין הגורמים השונים בעזרת אלגוריתמים. כלי הניתוח המוכרים ביותר לחקירה מערכתית הם: ניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA) שמאפשר לנו לחקור ארגונים לעומק (מבנה, תהליכים, עוצמה, ניהול, ידע, תהליכי עבודה, ועוד); וניתוח רשתות חברתיות (Social Network Analysis - SNA) שמאפשר לנו לחקור קבוצות גדולות ונושאים שונים אחרים.

[בתמונה: מערכת ממוחשבת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות dna-7, חברת TECI. הכרזה: ייצור ידע]

למה דווקא היגיון מערכתי?

מכיוון שאנחנו חיים בעולם לא ליניארי, המורכב ממערכות מורכבות, שכל אחת מהן היא חלק ממערכת גדולה יותר, שבה כל גורם יכול לשנות / להפריע / להפתיע. לכן, אין ערך להסתכלות צרה על דברים ויש צורך להבין אותם כמכלול.

מהם השורשים הפילוסופים של הניתוח המערכתי?

• בסיס ההסתכלות על מערכות כמכלול נעוץ במתמטיקה, ממנה התפתחו תורת הגרפים מחד גיסא והקיברנטיקה (חקר תהליכי התקשורת, מערכות הבקרה ועקרונות המשוב בין מערכות) מאידך גיסא.
• מתוך הקיברנטיקה התפתחו תורות המדע החדש (The New Science) או תורות המורכבות: תורת הכאוס, תורת המערכות המורכבות (שהבסיס שלה היה תורת המערכות הכללית של ברטלנפי), תורת הרשתות (שזהה בעצם לתורת הגרפים), מהפיכת הוויזואליזציה המתלווה אליה, והחיבור של תורות אלה לתורת הקוואנטיים הפיסיקאלית, למה שמכונה הביולוגיה החברתית, לכימיה, ולהקשרים ביניהם.

מה המשמעות של חשיבה כזו עבור ארגונים? מה זה תורם להם?

המשמעות של החקירה המערכתית עבור ארגונים היא עצומה:

• לאבחון ולניתוח המבנה הארגוני כרשת מורכבת ובהבאתו לאופטימיזציה (אלו גורמים בארגון צריכים להיות מחוברים ובאיזה סוג ואיכות של קשר) (תחום זה מעונה ניתוח רשתות ארגוניות ONA).
• לאבחון ולניתוח תהליכים ארגוניים כרשת מורכבת.
• לחיבור הרשתות הארגונית והתהליכית.
• לניתוח קשרי הארגון עם גורמים אחרים בסביבה המשימתית.
• לצורך תכנון אסטרטגי.

ועוד ועוד...

[בתמונה: חקירה מערכתית מהי? התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

שלבי החקירה המערכתית

• השימוש בחוקי תורות המורכבות לצורכי החשיבה המערכתית ממלאת מאמר נפרד אך בלא כלום אי אפשר. להלן עקרונות מנחים לחשיבה מערכתית בעת ניתוח, תכנון ו/או או בקרה: תכנון מערכתי צריך להיפתח בשרטוט רשת המערכת:
  • הציבו על רשת את מרכיבי המערכת. זכרו כי הם אוטונומיים וכל אחד מהם עלול להפתיע, לטובה או לרעה.
  • התוו את קשרי הגומלין בין המרכיבים, המבטאים תלות הדדית ביניהם, בריתות ויריבויות. שרטטו את קשרי ההיררכיה בנפרד מקשרי העבודה והחברות. בנו מפה נפרדת לשיתופי פעולה ואחרת ליריבויות.
  • בנו את סולמות העוצמה, ההשפעה ושיתוף הפעולה במערכת.
  • צרו תמונה נפרדת של שיתופי פעולה ויריבויות. העריכו את עוצמתן המצרפית של הקליקות השונות.
  • בנו את מפת הידע בארגון. מי מחזיק אותה בכל אחד מתחומי הידע החשובים? בודדים? קליקות? מה עוצמתם? האם גורמי הידע הרלוונטיים משתפים פעולה ביניהם?
  • זכרו כי מערכות מורכבות בטבע ובארגונים חולקות תכונות דומות. אם אינכם מבינים התנהגויות של גורמים במערכת, נסו לקחת דוגמה ממערכת מורכבת בטבע.

  הנחיות לתכנון מערכתי

  • קחו בחשבון שלעולם לא תבינו את המערכת כולה, בוודאי לא את הרציונל של מערכות-האם שמעליכם, כי כל מערכת מורכבת היא חלק ממערכת גדולה יותר, והגיונה של מערכת-האם יהיה תמיד קשה לפיענוח.
  • אל תיבהלו ממתחים ומסתירות. מערכת מורכבת משופעת בהם, וחוכמת החשיבה המערכתית היא לסנכרן ביניהם: במקום הכרעה חדה והחלטית בסדר עדיפויות של "או או", הכווינה דרך הפשרה אל השילוב המורכב של "גם וגם". בגישה זו איזן בן גוריון בתחילת מלחמת העולם השנייה את המתח בין חובת התנועה הציונית להתנגדות לספר הלבן שגזרה ממשלת לונדון על המפעל הציוני, לבין תמיכה מלאה בממלכה הבריטית במלחמתה בגרמניה. באיזון אופייני הוחלט: "נילחם בספר הלבן כאילו אין מלחמה בגרמניה, ונשתתף עם הבריטים במלחמה כאילו אין ספר לבן". בגישה זו איזנה הממשלה בין הצורך לנצח את חמאס, לצורך להשיב את החטופים. היא שיבצה את שתי המטרות הסותרות לכאורה, כמטרות המלחמה.
  • קחו בחשבון, שמראה עיניים ומשמע אוזניים עלולים להטעות.
  • זכרו שלעולם אי הוודאות חזקה מכם ולעולם תהיינה תוצאות בלתי צפויות, חיוביות ושליליות. לכן, נשמתה של מערכת היא ההיזון החוזר. ודאו שיצרתם מנגנונים שיתריעו בפניכם כשהתוכנית מאבדת כיוון.
  • גבשו תוכנית דינאמית ושנו אותה בהתאמה כל העת על פי ההשתנות בשטח.
  • אם תמונת המצב ברורה, הקדימו מחשבה לפעולה (סוף פעולה במחשבה תחילה).
  • אם תמונת המצב לא ברורה, החיכוך עם המציאות מייצר ידע. לכן, הקדימו פעולה למחשה (סוף מחשבה בפעולה תחילה)!
  • זכרו שמערכת מורכבת שונה מסכום חלקיה.
  • סביב המטרה נבנית המערכת. הציבו מטרות ברורות, חיוביות ושליליות כאחת (חיוביות - להשגת המטרה. שליליות - לנטרול מתחרים). ודאו שהן אינן סותרות ומנטרלות אחת את רעותה.
  • לאור המטרה, שרטטו את גבולות המערכת באופן דינאמי. הכל בהקשר (למשל, אם אתם סבורים שספקים, לקוחות גדולים משפיעים על המערכת, הכניסו אותם פנימה).
  • זכרו כי מאבק עוצמה מניע את המערכת ואין בה שלום. ברגע שגורם נחלש / מתחזק, מאבק העוצמה ממשיך.
  • זכרו כי לא ניתן לסגור לחלוטין מערכת מורכבת. היא פתוחה, ועובדים דרכה למערכות אחרות מידע חומר ואנרגיה. זכרו תמיד את פרדוקס השליטה (The Paradox of control) או אשליית השליטה: ככל שננסה לפקח באופן הדוק יותר על מערכת מורכבת, החל מרמה מסוימת, תלך אי הוודאות ותגדל, ושליטתנו עליו תקטן בהתאמה.
  • זכרו שכל פעולה 'שורפת' 'אנטרופיה חברתית'. וודאו שבניתם מנגנונים ל'יצירת אנטרופיה חברתית' בהתאמה (למשל, שאתם מייצרים ידע רלוונטי בזמן אמת).
  • רק מספר חוקים בודדים משפיע על מערכת מורכבת בזמן נתון. נסו להתוות 'רעיון מחולל' שישנה את המערכת, ע"י הפעלת מנופים על הגורמים המשפיעים.
  • זכרו שהמציאות נוצרת מהתגבשות היררכיה של תהליכים. אפשר לדעת איך מתחילים. אף פעם לא איך זה נגמר. לכן, התכנון חייב להיות דינאמי.
  • זכרו שמערכות מורכבות נוטות למהפכים. זהו ההיגיון הפרדוקסלי של המורכבות (The Paradoxical Logic of A Complex System), שמועדת לתהפוכות ולתוצאות הבלתי צפויות: לכן, לא יתכן כי דרך פעולה מסוימת תימשך עד אין סוף. תמיד תהיה קיימת נטייה שהפעולה תהפוך להיפוכה, אלא אם כן יתבטל ההיגיון המערכתי כולו כולו בשל שינוי הנסיבות [להרחבה על ההיגיון הפרדוקסלי של המורכבות, לחצו כאן]. הציבו 'תצפיתנים' שיאתרו מתי המערכת משתנה ומתהפכת.
  • זכרו כי דברים אינם תלויים בפני עצמם. הכל בהקשר! [להרחבה על המושג: 'הכל בהקשר' – אחת התכונות החשובות של מערכת מורכבת, לחצו כאן].
  • ולסיום, זכרו כי אין ארוחות חינם, וכל מערכות מורכבות סובלת מאנטרופיה ו'שורפת אנטרופיה חברתית' בעת ביצוע פעולות, אולם ניתן להאריך את חיי המערכת דרך 'יצירת אנטרופיה חברתית'.

[בתמונה: חקירה מערכתית... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

ניתוח בראייה מערכתית מול ניתוח ליניארי - דוגמאות

ניתוח ליניארי	ניתוח בראיה מערכתית
על הקיום לצד הפלסטינים: "אנחנו פה והם שם" / "וילה בג'ונגל" מחייבת חומות גדולות / הפרדה בעזרת גדרות הפרדה	"וילה בג'ונגל וגדרות הפרדה הן קונספציות. תורת המערכות המורכבות מלמדת אותנו, שלא ניתן למנוע מעבר של חומר, מידע ואנרגיה בין מערכות מורכבות. אנו מכירים גם את פרדוקס השליטה (The Paradox of control), הגורס כי ככל שננסה לפקח באופן הדוק יותר על מערכת מורכבת, החל מרמה מסוימת, תלך אי הוודאות ותגדל, ושליטתנו עליו תקטן בהתאמה. לכן, מי שמבקש סדר מקבל סדר לכאורה; רק מי שמאמץ את האקראיות יכול להשיג מידה אמיתית של סדר ושליטה... את התוצאה של הקונספציה הזו הרי ראינו כבר ב- 7 באוקטובר 2023, כשהחומה סייעה לאויב להסתיר את כוונותיו, לאורך זמן, מאחוריה, עד שפרץ מתוכה לתוכנו, בעיתוי הנוח לו).
פייסנות: טבע האדם טוב מנעוריו, והוא יחזיר טובה תחת טובה. אם רק נתנהג אל אויבנו בהגינות, הוא ישיב לנו באותה מטבע.	בבסיס הפייסנות ניצבת התכונה האנושית, לייחס לצד השני את רצונותינו והלך חשיבתנו. עמים שונים חושבים בפרדיגמות חשיבה שונות, ומדיניות חוץ ריאלית מושתתת על אינטרסים לאומיים. לא על ערכים. תוצאות הפייסנות מוכרות לנו למשל, משנות הפייסנות של בריטניה וצרפת בין 1939-1933, וגם מדוקטרינת אובמה לגבי איראן, הנמשכת עד היום.
תרבות ארגונית קלוקלת - תרבות שקר למשל - ניתנת לשינוי בעזרת התערבות ארגונית: תכני לימוד, סדנאות וכדומה.	תרבות ארגונית היא תוצר של מבנה הארגון ומשרתת את בעלי העוצמה בארגון. על כן, היא ניתנת לשינוי רק בשינוי המבנה ודרכי הפעולה.
יש משקיעים מקצוענים בשווקים הפיננסיים, שיכולים לחזות ולשלוט בתנועות השווקים על ידי מעקב צמוד אחר נתונים, ניתוח תרשימים ושימוש במודלים מורכבים, ולהפיק עבורנו תמיד רווחים יוצאי דופן.	אין ארוחות חינם: פרדוקס השליטה (The Paradox of control) או אשליית השליטה במערכת מורכבת, משמעה, שככל שננסה לפקח באופן הדוק יותר על מהערכת,, החל מרמה מסוימת, תלך אי הוודאות ותגדל, ושליטתנו עליו תקטן בהתאמה. לכן, מי שמבקש סדר, מקבל סדר לכאורה. רק מי שמאמץ את האקראיות יכול להשיג מידה אמיתית של סדר ושליטה.
הכלל "סוף מעשה במחשבה תחילה" תמיד עובד!	הכלל "סוף מעשה במחשבה תחילה" עובד רק כאשר יש בידינו מידע מספיק על המתרחש. במצבים כאוטיים של חוסר וודאות, דווקא הפעולה והחיכוך עם המציאות מייצר את הידע שחסר לנו כדי לפעול. ועל כן, במצבים אלה הכלל הוא הפוך: "סוף מחשבה במעשה תחילה!"

[בתמונה: רשת היא כלי נוח לניתוח ולחקירה מערכתית. התמונה שותפה הרבה ברשתות החברתיות ובעל הזכויות בה לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[לאוסף המאמרים על השימוש בכלל: 'סוף מחשבה במעשה תחילה' במצבי חוסר-ודאות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף מאמרים על בכירות ומשמעויותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על חשיבה מערכתית.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• הרחבת המושג 'ליניאריות'.
• הרחבה בנושא 'פער רלוונטיות'.
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת'.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם'.
• הרחבת המושג 'סביבה משימתית'.
• הרחבת המושג 'מטרה של מערכת מורכבת'.
• אוסף המאמרים על מגוון (Diversity) וחשיבותו.
• העמקה בנושא ה'מגוון';
• הרחבה על קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון.
• הרחבת המושג 'דינאמיות'.
• הרחבה על 'תורת המערכות המורכבות'.
• הרחבת המושג 'תורת הרשתות'.
• הרחבת המושג: 'תורת הכאוס'.
• הרחבת המושג: ויזואליזציה.
• הרחבת המושג: 'אי ודאות'.
• הרחבת המושג: 'טקטיקה'.
• הרחבה על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת.
• הרחבה על המושג: 'הכל בהקשר' – אחת התכונות החשובות של מערכת מורכבת.
• אוסף המאמרים על 'עוצמה'.
• אוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו.
• הרחבת המושג: 'שיתוף פעולה'.
• הרחבת המושג: 'סנכרון'.
• אוסף המאמרים על השימוש בכלל: 'סוף מחשבה במעשה תחילה' במצבי חוסר-ודאות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2024), חשיבה מערכתית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/24.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), סביבה משימתית של ארגוון, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מגוון, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת הרשתות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת הכאוס: דפוסים של סדר נעלם…, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), ויזואליזציה – יתרונותיה ומגבלותיה – באתר 'ייצור ידע', 28/9/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אמנות המערכה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), ההיגיון הפרדוקסלי של המורכבות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 27/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל בהקשר – אחת התכונות החשובות של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 24/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף מאמרים על "סוף מחשבה במעשה תחילה": הכלל הראשון בהתמודדות עם אי הוודאות, ייצור ידע, 9/2/24.